ספר חלקת בנימין, הגדה של פסח עם כוונות האריז"ל, ועם פירוש חלקת בנימין מאת האדמו"ר רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ. לבוב, [תקנ"ד 1794]. דפוס הרבנית יהודית [רוזאניס]. מהדורה ראשונה של ההגדה החסידית הראשונה שבאה בדפוס.
רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו (חסרה בעותק שלפנינו) כי החיבור מסוגל "להשיב רבים מעון".
המחבר, המגיד מזאלוזיץ - רבי בנימין (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א', שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" - על התורה; "אהבת דודים" - על שיר השירים; "אמתחת בנימין" - על מגילת קהלת. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג.
עותק חסר ופגום. כד, [5] דף (במקור: [1], כה, [13] דף). חסרים עשרה דפים: דף השער (הושלם בצילום), דף כה, ו-[8] דפים מתוך [13] הדפים האחרונים (דפים [2-1], [13-8]). 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים. בלאי במספר דפים. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש רבים וקרעים (בחלק מהדפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט. שיקומים בהדבקות נייר במספר מקומות. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 156; יערי 253; אוצר ההגדות 373.

ספר תורי זהב, דרוש, מוסר, קבלה וחסידות על פרשיות התורה, מועדים, מגילות איכה ואסתר, מאת רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ. מאהלוב, [תקע"ו 1816]. מהדורה ראשונה.
המחבר, רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א', שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "חלקת בנימין" - על הגדה של פסח; "אהבת דודים" - על שיר השירים; "אמתחת בנימין" - על מגילת קהלת. כל חיבוריו נדפסו על ידי בנו רבי אשר זליג, לאחר פטירתו. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמות לספריו "חלקת בנימין" ו"אמתחת בנימין": "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
לה, לח-מו, מח-עה, עו-עט, פד-צד, צו-קא, קא-קח, קז-קיב, קיז-קיט, קיט-קכב, קכה-קכו דף. דפים טז-יז נכרכו שלא במקומם בין דפים יח ו-יט. חסרים 7 דפים: לו-לז, דף צה ו-[4] דפים בין דפים עה-עו (מספור הדפים משובש). 20 ס"מ בקירוב. נייר ירקרק בחלקו. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי והדבקות נייר. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 613.

ספר אותות השמים על שלחן ערוך. חלק א': הלכות מילה ותפילין, שבת, יו"ט וחוה"מ; חלק ב': הלכות נדה. מאת האדמו"ר רבי אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב. ז'יטומיר, [תקס"ה 1805]. ללא שם מדפיס. מהדורה ראשונה.
הסכמות מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, מהמגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, ומתלמיד המחבר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ישמח משה".
המחבר המקובל הקדוש רבי אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א', עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. המגיד מקוז'ניץ כותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "כל ימיו לא מש מתוך אוהל של תורה ושם לילות כימים... ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [ה"ישמח משה"] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
בני המחבר כותבים בהקדמתם על שמו המעניין של החיבור "אותות השמים", שאינם יודעים את טעמו של אביהם המחבר שקרא לספרו כך, אך וודאי עשה זאת מסיבה מסוימת: "ידענו נאמנה שודאי הי' מדייק בשמ'[יה]... ובודאי טעמו של אבינו ז"ל כמוס עמדו ואין אתנו יודע על מה". הם מוסיפים כי שמעו על כך מתלמידו הקדוש בעל ה"ישמח משה" ששמע מפיו כי חיבר את חיבוריו וקרא את שמותיהם על פי תורת הנסתר: "רק זאת באזנינו שמענו מפי תלמידו ה"ה כבוד הרב הגאון בצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה משה נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי והעיד ששמע מפי אבינו ז"ל שכוונתו בחבורי'[ו] הג' ספרים בסידר[!] חיבוריהם ושמותיהם הכל עפ"י נסתר וכבוד ה' הסתר דבר...".
לח, מא-מב, לט-מ, מג-מח, נט-ס, מט-נח, סא-צג; יח דף. דפים לט-מ, נט-ס, מספירת הדפים הראשונה נכרכו שלא במקומם. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים גדולים במיוחד על חלקים גדולים משטח הדף, בדפים רבים. סימני עש רבים במרבית הדפים (בחלק מהדפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
בראשית המאה ה-19, קודם הקמת הדפוס של משפחת שפירא מסלאוויטא בז'יטומיר בשנת תר"ז (1847), נדפסו בז'יטומיר ספרים בודדים בלבד (בשנים תקס"ד-תקס"ה), בהם מספר ספרי חסידות. לפנינו אחד מן הספרים הראשונים שנדפסו בז'יטומיר.
סטפנסקי חסידות, מס' 36.

ספר אור פני משה, דרוש, מוסר וחסידות על פרשיות התורה וחמש מגילות, מאת רבי משה סופר סת"ם מפשוורסק. מזריטש, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
המחבר היה אחד מגדולי החסידות בדורם של רבי אלימלך מליז'נסק ואחיו רבי זושא מאניפולי, שהעריצוהו מאד. הספר מעוטר בהסכמות רבות של גדולי החסידות, המפליגים בגודל קדושת הספר ומחברו, ביניהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים".
החוזה מלובלין כותב בהסכמתו: "...כשהייתי בילדותי הייתי סר למשמעתו ושתיתי מימיו הנאמנים, וידעתי שכל עניניו היו רק לשם שמים ולעשות נחת רוח לפניו ית"ש, והיו לו מדרגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל היה מתגלה אליו...". ואכן, ספר "אור פני משה" בנוי על דברי רבינו משה אלשיך והוא מרבה לצטט את דבריו ולבארם. בניו של רבי זושא מאניפולי כותבים בהסכמתם (בדפים שנוספו לחלק מעותקי הספר) עדות מאביהם הגדול, שסיפר להם כיצד כתב המחבר את הספר שלפנינו: "לאסהודי באנו מה ששמענו מפה קדוש אדונינו אבינו הצדיק נשמתו עדן בזה הלשון... וראיתי בהיותו לומד היה דמות דיוקנו עומד לפני כמלאך ה' צבאות, ובהיותו כותב ספרו הקדוש, היה להב יוצא מאותיותיו הקדושים הכתובות. כל זה שמענו מפיו הקדוש...".
הרב הקדוש רבי משה מפשוורסק (ת"פ?-תקס"ו) היה מפורסם אצל גדולי החסידות כסופר סת"ם בקדושה ובטהרה עליונה. גדולי החסידות ייחסו קדושה גדולה ביותר לתפילין ומזוזות שנכתבו על ידו, מהם שנשתמרו מדור אל דור בקדושה יתירה. מסופר על רבי אלימלך מליז'נסק שהעיד עליו "שראה את דוד המלך עומד ליד רבי משה, ומאז נתוודעו זה לזה" (אנצ' לחסידות, ג, עמ' שג). באגרת מרבי משה אל רבי מנחם מנדל מרימנוב, הוא כותב לו שמשלמים לו אדום זהב עבור תפילין, אך הוא אינו יכול למלא את דרישות הפונים אליו. מסורות ואגדות רבות השתמרו בעניין זה.
חתימה בדף ז/1: "זאב בר"מ[?] כהנא - --".
עותק חסר: [1], ק; רלא-רמ; קא-רכח, רל דף (במקור: [2], רמ דף). דפים רלא-רמ נכרכו שלא במקומם. 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרעים חסרים בדף הראשון, עם פגיעה בטקסט. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ללא שני הדפים עם הסכמות נוספות [דפים 3-4], שנוספו לאחר ההדפסה לחלק מן הטפסים.
סטפנסקי חסידות, מס' 32.

ספר אור החכמה, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, מאת המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא. לאשצוב, [תקע"ה 1815]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות החוזה מלובלין והאדמו"ר רבי צבי אריה מאליק. שני חלקים בשני כרכים. שער נפרד לכל חלק.
ספר זה הוא סגולה ללידה קלה. בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין נכתב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דבריו הובאו בספרי הפוסקים). כמו כן, מובא שהגה"ק רבי ישעיה זילברשטיין מוויטצען "היה רגיל לשלוח את הספר 'אור החכמה' לאשה היושבת על המשבר, שתניח את הספר תחת הכר לסגולה שתלד בנקל".
המחבר, המקובל רבי אורי פייבל מקריסניפולי ודובנקא (נפטר בין השנים תקס"ד-תקס"ח), תלמיד מובהק לרבי קהת מוועריש, תלמיד הבעש"ט. על פי המסופר בהקדמת בנו לספר שלפנינו, היה רבי פייבל ספרא רבה. חיבורו על התורה המכיל ט"ו פירושים על כל פסוק, וכן חיבוריו על חמש המגילות ועל תיקוני זהר ואידרות וספרא דצניעותא ועל ספר יצירה, "פרושים נוראים נעלמים וסתומים", אבדו כולם בשריפה. רבי מאיר אב"ד בראד כותב בהסכמתו לספר אודות המחבר: "שמעודו לא מש מתוך אהלו של תורה בנגלה ובנסתר, והיה ירא ד' מאהבה, ורוב חכמתו ולימודו היה בחכמת הקבלה".
חתימה בדף השער של החלק הראשון: "משה במו"ה אליעזר ז"ל".
שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [2], עו; מו דף. כרך שני: [1], ה, ז-נג, [1], נז-ס, נט-עב, עד-פב, פד-צג, צה-קא דף. חסרים 8 דפים בכרך השני: ו, נד, נו, עג, פג, צד, קב-קג. כרך ראשון: 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה. כרך שני: 21.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. סימני עש, במיוחד בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. קרע חסר בשולי דף כא, עם פגיעה קלה בטקסט. הדבקות נייר דבק לשיקום במספר דפים. כריכה חדשה.
בכרכים שלפנינו, מקום הדפוס המופיע בשערים הוא "לאשצוב". בחלק מן הטפסים מקום הדפוס שמופיע בשער הוא "קארעץ", ולצדו מופיעה שנת הדפסה - תקנ"ה. המקום והתאריך הללו מזוייפים (ראה רשומה במפעל הביבליוגרפיה מס' 000202798).
סטפנסקי חסידות, מס' 23.