ספר חסד לאברהם, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי. סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא (בנו של רבי פנחס מקוריץ). הסכמות גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק.
ספר קבלה זה נחשב מאד אצל גדולי החסידות ומובא רבות בספרי ראשוני החסידות. "ושמעתי מפי מגידי אמת אשר כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם בעל המחבר שו"ע וספר התניא ציוה לקרות בחיבוריו היקרים" (מהסכמת רבי שמעון מנשה חייקין לפירושו של המחבר למסכת אבות שנדפס בתר"ע).
המחבר, רבי אברהם אזולאי (ש"ל-ת"ד) נולד בפאס שבמרוקו. עלה לארץ ישראל ודר בחברון. בשנת שע"ט נמלט לעזה מחמת מגיפה, שם חיבר את ספרו זה בחמשה שבועות בלבד. הספר ברובו הוא ליקוט ועריכה של תורת הרמ"ק שבאותם ימים היתה עדיין בכתבי-יד, ומיעוטו מכתבי האר"י. הספר נדפס לראשונה בשנת תמ"ה בשני דפוסים במקביל, באמשטרדם ובזולצבאך, ובשנית בסלאוויטא בשנת תקנ"ד.
חתימות בדף השער ובדף השני: "הק' נחום במהר"ר אברהם מנחם מענדיל...".
[6], פז; ח, ח-יא, יא-לד, [1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים קטנים בשולי הדפים הראשונים. סימני עש במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

תלמוד בבלי, מסכת ברכות, ומשניות סדר זרעים, עם פסקי הרא"ש (ופירושיהם "מעדני יום טוב" ו"דברי חמודות"), מהרש"א, מהר"ם והגהות "חכמת שלמה" למהרש"ל, ופירוש המשניות להרמב"ם. סלאוויטא, תקצ"ה 1835. דפוס [רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, ובנו] האדמו"ר רבי שמואל אברהם שפירא.
הסכמות גדולי החסידות: רבי מרדכי מטשרנוביל, רבי ישראל מרוז'ין, רבי יעקב אריה ליב שפירא מקאוועל [בנו של רבי מרדכי מנשכיז], רבי יצחק מאיר מזינקוב [בנו של ה"אוהב ישראל" מאפטא] ורבי ברוך מרדכי אטינגר אב"ד באברויסק [מחשובי תלמידי בעל התניא].
כרך התלמוד שלפנינו נדפס בשיאו של הפולמוס המפורסם בין מדפיסי סלאוויטא למדפיסי ווילנא, והוא מהספרים האחרונים שנדפסו בבית הדפוס בסלאוויטא לפני סגירתו הטראגית. הכרך שלפנינו הוא מתוך המהדורה הרביעית של ש"ס סלאוויטא, שבמסגרתה הספיקו להשלים רק את מסכתות ברכות, שבת ועירובין (בית הדפוס נסגר על ידי השלטון הרוסי באמצע הדפסת מסכת פסחים, בעקבות העלילה המפורסמת). על המסכתות הבודדות שנדפסו במהדורה זו, כותב ררנ"נ רבינוביץ בספרו "מאמר על הדפסת התלמוד", עמ' קלח: "הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו".
בתחילת הכרך נדפס מאמר מאת המדפיס, האדמו"ר רבי אברהם שמואל שפירא מסלאוויטא, בו הוא מגולל מנקודת מבטו את תחילת הפולמוס עם מדפיסי ווילנא. כן נדפסו בתחילת הכרך 39 מכתבים והסכמות מגדולי הדור שעמדו לצדם של מדפיסי סלאוויטא, בהם: רבי אברהם אבלי פאסוועלער מווילנא, ה"ישועות יעקב" מלבוב ובנו רבי מרדכי זאב אורנשטיין.
במכתבים ובהסכמות נמצא מידע רב, בלעדי ויקר ערך, על התפתחות הפולמוס המפורסם, בו היו מעורבים כמאתיים מרבני הדור ההוא.
באחד משלבי הפולמוס, הפיצו מדפיסי ווילנא שמועה שהרבנים העומדים לצדם הטילו איסור ושמתא על אלו הרוכשים את הש"ס הנדפס בסלאוויטא. לאור זאת ביקשו המדפיסים מסלאוויטא מהרבנים שעמדו לצדם שיבטלו את האיסור. על כך נענו להם הרבנים והאדמו"רים במכתבים חדשים ונוספים שנדפסו בתחילת מסכת עירובין (ראה פריט הבא). לדבריהם, לא רק שאין שום איסור, אלא אדרבה, הם משפיעים שפע ברכות, גשמיות ורוחניות, לכל אלו שיקנו את כרכי הש"ס מסלאוויטא של מהדורה זו:
"הקונים... יתברכו בכל טוב, ויזכו לראות בנים וב[ני] ב[נים] חיים וקימים, עוסקים בתורתינו הקדושה... חיים ושלום וכל טוב בהרווחה לעבודתו ית[ברך] וית[עלה]" ("השרף ממוגלניצה"); "וכל הקרב קרב לקנות ש"ס ההוא ממדפיסי סלאוויטא יתברך בגודש ברכה... בני חיי ומזוני וכל טוב" (בעל "אריה דבי עילאי"); "הממלאים ידם לה' לקנות ספרי הש"ס דק"ק סלאוויטא... יתברכו בברכת טוב, ישאו ברכה מאת ה' מן השמים... ובברכת ה' יעשירו, ויזכו ללמוד ולראות בנים ובני בנים לומדי תורת ה' בהרחבה" (האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא); "כל חכם לב יקח מצוה להעיר אוזן בלימודים, לקנות מספרי הש"ס מסלאוויטא... וההוגים בש"ס המוכשרין כאמור, והקוני'[ם] אותם, יזכו לאור התורה שיאירו עיניהם" (רבי אריה ליב הורוויץ אב"ד סטניסלב).
עותק חסר. [4], א-ד, ו-יז, כב-כה, יח-כא, כו-לד, מו-נד, נז-קד, קח-קכד; יג, [1], סח דף. חסרים 17 דפים: דף השער הראשון, ה, לה-מה, נה-נו, קה-קז. מספור דפים משובש, דפים כב-כה נכרכו שלא במקומם. שער נפרד למשניות זרעים. 36 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בחלק מהדפים כתמים רבים). בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. במספר דפים קרעים חסרים גדולים עם פגיעה משמעותית בטקסט, משוקמים בהדבקה ומילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. מספר דפים קצוצים בשוליהם התחתונים, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

חמישה חומשי תורה, עם פירוש רש"י, תרגום אונקלוס ופירוש בעל הטורים. [סלאוויטא, תקע"ו 1816]. דפוס רבי משה שפירא. חמישה כרכים. חלק מנוסח השערים נדפס בדיו אדומה (מופיעים שערים בכרך ויקרא ודברים בלבד).
חתימות בכתיבה ספרדית בדפי השער של חלקים ויקרא ודברים: "הצעיר יעקב יוסף סומין[?]". הגהות בודדות בחלק בראשית.
עותקים פגומים וחסרים (בהתחלה, באמצע ובסוף). חמישה כרכים. בראשית: ט-רי, ריב-רמב דף. שמות: ג-מו, מט-ריד, ריז-רכ, רכה-רכח; כט דף. ויקרא: קסב, קסה-קסז דף. חסרים 7 דפים (קסג-קסד, קסח-קעב). במדבר: ט-סז, סט-קעג, קפג-קפד דף. דברים: ז, ט-כו, כח-לא, לג-קע; י דף.
18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני עד בינוני-גרוע. כתמים רבים. בלאי רב וקמטים. קרעים חסרים בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט (שיקומים בהדבקות נייר במספר דפים). סימני עש עם פגיעות בטקסט (באחד מהכרכים סימני עש קשים). דפים מנותקים. רישומים בכתב-יד. ללא כריכות.
מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה. בקטלוג הספריה הלאומית נרשם כרך ויקרא בלבד. מספרם המדויק של הדפים החסרים ביתר הכרכים אינו ידוע לנו.
מקום ושנת ההדפסה, סלאוויטא תקע"ו, על פי דפי השער של כרכים ויקרא ודברים.

תלמוד בבלי, עם פסקי תוספות, רא"ש, פירוש המשניות להרמב"ם, מהרש"א, מהר"ם שיף, מאיר נתיב. ז'יטומיר, תרי"ח-תרכ"ד 1858-1864. דפוס נכדי הרב מסלאוויטא. סט שלם - 21 כרכים.
במהדורה זו נוסף בכל כרכי הש"ס החיבור "מאיר נתיב" לרבי שבתי הכהן (ממשפחת בעל הש"ך), שהושמט אח"כ במהדורות הש"ס של דפוסי ווילנא, וורשא ולבוב. ה"חזון איש" חיבב ושיבח את השימוש במהדורת ש"ס ז'יטומיר, גם בגלל הזהירות של המו"ל ויחסם לקדושת התלמוד, ובעיקר בגלל החיבור "מאיר נתיב" שהושמט במהדורות האחרות.
פירוט הכרכים: • ברכות - תרכ"ב. • שבת - תרכ"ב. • עירובין - תרכ"ב. • פסחים, חגיגה - תרכ"א. • ר"ה, יומא, סוכה - תרכ"ד. • ביצה, מ"ק, מגילה, תענית, שקלים - תרכ"ד. • יבמות, סוטה - תרכ"ב. • כתובות - תר"כ. • נדרים - תרכ"ד, נזיר - תרכ"ג. • גיטין, נזיר - תרכ"ג. • קידושין - תרכ"ד. • בבא קמא - תרי"ח. • בבא מציעא - תרי"ט. • בבא בתרא - תרי"ט. • סנהדרין - תרי"ט. • שבועות, ע"ז - תרי"ח. • מכות, הוריות - תר"כ. • זבחים, מנחות - תר"כ. • חולין - תר"כ. • בכורות, ערכין, תמורה, כריתות, מעילה, תמיד - תרכ"א. • נדה, טהרות - תרכ"א.
21 כרכים (מסכת גיטין מופיעה פעמיים). 37 ס"מ בקירוב. בחמשה כרכים דף שער אחד בלבד בראש הכרך. במסכת בבא מציעא חסרים דפים ב-ג. מצב משתנה בין הכרכים (תיאור מצב מפורט יישלח לכל דורש). כתמים (בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות במספר מקומות), קרעים וסימני עש בחלק מהדפים, חלקם חסרים עם פגיעה בטקסט. שיקומים בהדבקת נייר דבק. רישומים. חותמות. כריכות חדשות.
הפריט אינו נמצא במשרדנו וזמין לתצוגה בלייקווד, ניו-ג'רזי, בתיאום מראש.

ספר ילקוט חדש, ליקוט ממדרשי חז"ל, מהזוהר ומכתבי מקובלים [מסודר בערכים בסדר א"ב], מאת רבי ישראל ב"ר בנימין מבלזיץ. ראדוויל, [תקע"ד-תקע"ח 1814-1818].
יצא לאור ע"י רבי יוסף יוסקא מוואלטשיסק, עם הסכמת אביו האדמו"ר רבי מרדכי מקרמניץ (תק"ו-תק"פ, בנו של רבי יחיאל מיכל "המגיד מזלוטשוב"). בדף האחרון של הספר נדפס מאמר מעניין על הטעויות החמורות בלוחות השנה המודפסים בסידורים וחומשים. יש לציין כי שנתיים לאחר מכן, בשנת תק"פ, נדפס בראדוויל הסידור "תפלה ישרה", הידוע בשם "סידור ראדוויל" - מראשוני הסידורים החסידיים, סידור מדויק שהוגה לדפוס ע"י הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ (אביו של מו"ל "ילקוט חדש") בהשגחת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל "אוהב ישראל".
[1], כו, כט-קכו, קכט-קמט, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים וסימני עש גדולים עם פגיעות בטקסט (כולל פגיעה בטקסט בדף השער), משוקמים בחלקם בהדבקות ובמילוי נייר. קרע חסר גדול בדף האחרון. חתימות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.