מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- יד (70) Apply יד filter
- כתבי (70) Apply כתבי filter
- manuscript (70) Apply manuscript filter
- manuscripts, (70) Apply manuscripts, filter
- ישראל (55) Apply ישראל filter
- palestin (55) Apply palestin filter
- המנדט (46) Apply המנדט filter
- british (46) Apply british filter
- israel (46) Apply israel filter
- mandat (46) Apply mandat filter
- state (46) Apply state filter
- תנך (44) Apply תנך filter
- תנ (44) Apply תנ filter
- עתיקים, (44) Apply עתיקים, filter
- מסעות (44) Apply מסעות filter
- ספרי (44) Apply ספרי filter
- מפות, (44) Apply מפות, filter
- מפות (44) Apply מפות filter
- מסעות, (44) Apply מסעות, filter
- עתיקים (44) Apply עתיקים filter
- הדפסים (44) Apply הדפסים filter
- תנ"ך, (44) Apply תנ"ך, filter
- bibl (44) Apply bibl filter
- bibles, (44) Apply bibles, filter
- earli (44) Apply earli filter
- map (44) Apply map filter
- maps, (44) Apply maps, filter
- print (44) Apply print filter
- travelogu (44) Apply travelogu filter
- travelogues, (44) Apply travelogues, filter
- בארץ (43) Apply בארץ filter
- הבריטי (39) Apply הבריטי filter
- היישוב (39) Apply היישוב filter
- היהודי (39) Apply היהודי filter
- הבריטיים, (39) Apply הבריטיים, filter
- הבריטיים (39) Apply הבריטיים filter
- הבריטי, (39) Apply הבריטי, filter
- המעצר (39) Apply המעצר filter
- camp (39) Apply camp filter
- camps, (39) Apply camps, filter
- detent (39) Apply detent filter
- illig (39) Apply illig filter
- immigr (39) Apply immigr filter
- immigration, (39) Apply immigration, filter
- independ (39) Apply independ filter
- independence, (39) Apply independence, filter
- isra (39) Apply isra filter
- palestine, (39) Apply palestine, filter
- photographi (39) Apply photographi filter
- war (39) Apply war filter
פריט 97 בית החולים מאיר רוטשילד בירושלים – שלושה תצלומים – ירושלים, סוף המאה ה-19 – גארבאד קריקוריאן
1. תצלום חזית בית החולים, מאת גארבאד קריקוריאן (מוצמד ללוח מקורי של הסטודיו של קריקוריאן, עם הכתובת "G. Krikorian / Photographe Jerusalem"). התצלום מתואר בכתב-יד, בצרפתית, על גבי הלוח.
גארבאד קריקוריאן (Garabed Krikorian, 1847-1918), צלם ירושלמי ממוצא ארמני, יליד איזמיר, פתח סטודיו מסחרי לצילום בירושלים בשנות ה-80 של המאה ה-19.
ייתכן שתצלומים 2-3 צולמו אף הם בידי קריקוריאן.
תצלום 25X20 ס"מ, מוצמד ללוח 35.5X30 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. רצועות נייר דבק בגב.
2. תצלום של צוות הרופאים והאחיות ניצבים בשער הכניסה לבית החולים.
תצלום 12X17 ס"מ, מוצמד ללוח 24X31 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
3. תצלום מצבת קברו של מנהל בית החולים, ד"ר יצחק שוורץ (הרקע בחשיפת יתר וייתכן שהוא הכנה לפוטו-מונטאז').
תצלום 24X30 ס"מ, מוצמד ללוח 25.5X31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סדקים ארוכים בתצלום ובלוח וקרעים קלים (בודדים). פגמים בגב הלוח.
בית החולים מאיר רוטשילד הוקם בשנת 1854 ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים והיה בית החולים היהודי הראשון בעיר. בשנים הראשונות נוהל בית החולים על ידי ד"ר ברנהרד נוימן, וכלל שלושה חדרים ובהם 18 מיטות, בית מרקחת, מטבח וספריה. בשנת 1875 התמנה ד"ר יצחק שוורץ, שעלה לארץ ישראל כשנה קודם לכן, למנהלו החדש של בית החולים. עם הגידול באוכלוסיית העיר, וביוזמתו של ד"ר שוורץ, הוחלט להעביר את בית החולים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה. המבנה החדש, ברחוב הנביאים, תוכנן על-ידי האדריכל הירושלמי אלכסיי פרנגייה (Alexei Franghia), ונחנך בשנת 1888 במעמד רבני ונכבדי העיר.
מקור: אוסף משפחת רימון.
פנורמה מצולמת של ירושלים, מקופלת וכרוכה בכריכה קשה (עם הטבעה מוזהבת) – מזכרת מטקס חנוכת כנסיית הדורמיציון על הר ציון בירושלים, שנערך ב-10 באפריל 1910. תחת הפנורמה נדפס מקרא ל-117 אתרים המסומנים על הפנורמה במספרים. בדף שנכרך לאחר הפנורמה, תיאור המסורות הנוצריות הקשורות באתר עליו קמה כנסיית הדורמיציון וסיפור רכישת הקרקע ובניית הכנסייה (מצוין כי הקרקע נרכשה על-ידי הקיסר וילהלם השני בסוף אוקטובר 1898, בעת ביקורו של הקיסר בארץ ישראל) .
בחזית הכריכה תמונה צבעונית של כנסיית הדורמיציון; סביבה מוטבעים בזהב כותר הפנורמה ושני פסוקים מתהלים.
פנורמה: 229.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. בלאי קל בכריכה.
מקור: אוסף משפחת רימון.
1. "טפוסים בירושלים, 12 צלומים אמתיים של טפוסי ירושלים". "פוטו ברק" עבור "דיואן, בית מסחר לספרים ואמנות". ירושלים, [סוף שנות ה-30 בקירוב].
תריסר תצלומים של דמויות ירושלמיות מאת הצלם ארתור באואר. התצלומים מוצמדים ללוחות נייר עבים ונתונים באוגדן נייר תואם. על כל לוח תווית נייר של "פוטו ברק". לאוגדן מצורף תוכן עניינים (בעברית ובאנגלית) המפרט את נושאי התצלומים: יהודי מפרס, יהודי מתימן, ילדי ספרדים, יהודי מבוכרה ע"י הכותל המערבי, יהודיה מפרס, ילדה יהודיה מקורדיסטן, ילדה בדואית, ערביה, צועני עם כנורו, אכר ערבי, קומר (!) יווני, יהודי מתימן.
תצלומים: 7.5X8 עד 7.5X10 ס"מ. לוחות: 28X21 ס"מ. מצב טוב. קמטים וקרעים בודדים בדף תוכן העניינים האוגדן במצב בינוני-טוב. קרעים וקמטים, בעיקר בשוליו.
2. [תריסר תצלומים מארץ ישראל], "פוטו ברק", ירושלים, [סוף שנות ה-30 בקירוב].
תריסר תצלומים של אתרים ונופים בארץ ישראל מאת הצלם ארתור באואר. התצלומים מוצמדים ללוחות נייר עבים ונתונים באוגדן נייר תואם. הלוחות מסומנים (חלקם בתווית נייר וחלקם בחותמת דיו) "פוטו ברק". בפתח האוגדן מוצמד תוכן עניינים (בעברית ובאנגלית, אף הוא על נייר צילום) המפרט את נושאי התצלומים: חיפה, מבט מהר הכרמל; עמק יזרעאל; נתניה, שפת הים; תל-אביב, מבט מיפו; תל-אביב, בית הכנסת הגדול; באר טוביה; הכביש ירושלים-תל-אביב; ירושלים, תיאטרון המעלות; ירושלים, מבט מהר הצופים; ירושלים, הסוכנות היהודית; ים המלח; נחל ארנון.
תצלומים: 11.5X9 ס"מ בממוצע. לוחות: 21X29 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. האוגדן במצב טוב-בינוני. קרעים וקמטים, בעיקר בשוליו. רצועת בד לחיזוק מוצמדת לשדרתו מצדה הפנימי. לקדמת האוגדן מוצמד תצלום נוסף, ובו קרעים חסרים.
ארתור באואר (1903?-1968), יליד זלצבורג. בהשכלתו היה פסנתרן, מנצח ושען. עלה לארץ ישראל בשנת 1933. לאחר תקופה החל לעסוק בצילום והקים חנות צילום בשם "פוטו ברק". הפיק סדרות של תצלומים ממראות הארץ ותושביה. תצלומיו התאפיינו בישירות ובניגודיות חזקה. היה מחלוצי הפיתוח בצבע בארץ.
מקור: אוסף משפחת רימון.
מתואר בגב: "Dr. N. Gidal… The Wailing Wall" (על גבי פתקה מודפסת). רישום נוסף בגב: "גלופה 1528, לוח החייל תש"ה".
29X23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים בשוליים ובגב. רישומים נוספים בגב.
19 תצלומים החתומים בגבם בחותמתו של הצלם משה וורוביצ'יק (רביב). על מרביתם מצוין (בכתב יד, על גב התצלום) כי הם מיועדים להדפסה ב"דבר לגולה" וב"דבר הפועלת". חלק מן התצלומים שאינם חתומים מתוארים אף הם באופן זהה ואף הם ככל הנראה מאת וורוביצ'יק. באוסף שלושה פוטומונטאז'ים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
עבודת הפוטומונטאז' מורכבת משני תצלומים, תצלום אחד של חוף הים ותצלום אחד של השמיים. חתום בצדו האחורי בחותמת דיו של הצלם, עם רישום בכתב-יד: "מדן ועד באר שבע / גליל".
24.5X24.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים וכתמים קלים (בעיקר בגב). קרעים קלים בשוליים וקרע אחד באורך 2 ס"מ. רישומים נוספים בגב (עפרון).
שישה תצלומים: • צעירה מוסקת זיתים. חתום בגב בחותמת הצלם ולטר צדק. • ילדים על מדשאת קיבוץ רמת דוד. חתום בגב בחותמת הצלם אברהם מלבסקי ("א. מלבסקי, ירושלים").
• שני מלחים בסירת מפרש (על גדת הקישון?). חתום בגב בחותמת הצלם משה שוורץ ("Dr. M. Schwarz"). • אם ותינוק. חתום בגב בחותמת הצלם משה שוורץ. • אניית צים א/ק "ישראל". חתום בגב בשתי חותמות דיו של "פוטו שדה" (חנן שדה). • תצלום קערת פרות. חתום בגב בחותמת הצלמת הלה פרנבך.
30X24 ס"מ בקירוב. מצב משתנה. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. קמטים. פגמים (בעיקר בשוליים). כתמים ורישומים בכתב-יד בגב. תצלום אחד עם עקבות הדבקה ורצועות של נייר דבק בגב.
התצלומים מוצמדים ללוחות קרטון, מתוארים בצדם האחורי (באמצעות מדבקות מודפסות, בגרמנית) ונתונים בקופסה מקורית מחופת בד פשתן. בתצלומים נראים: הר הבית, האוניברסיטה העברית, תל-אביב, חיפה והנמל, ראשון לציון, כפר יחזקאל, מושב בית-יוסף, כפר נחום ונהר הירדן. מלווים שני דפים מודפסים, באחד הברכה "הנני שמח לשלוח לכבודו, גם אם באיחור זמן, קובץ של צלומי אוירון מארץ ישראל בתור מתנת-גומלין קטנה על ברכתו האדיבה לרגל יום הולדתי הששים" (עברית וגרמנית), ובשני רשימת התצלומים (גרמנית). בדף הברכה, נוספה הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של שוקן, עבור המשפטן והמנהיג הציוני זיגפריד מוזס.
למידע נוסף על האלבום ראו: "מתנת גומלין קטנה: אלבום תצלומי האוויר האזרחיים הראשון של ארץ ישראל", מאת גיל וייסבלאי (זמין לקריאה באתר הספרייה הלאומית).
28.5X22.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. כתמים ושפשופים בצד האחורי ובדפים המודפסים. הקופסה בלויה ופגומה מעט (בעיקר בפינות), עם כתמים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
מרבית התצלומים שבאוסף נעשו במהלך טיסות הצילום שערך קלוגר ברחבי הארץ, והם מתעדים את מראה היישובים והערים מסוף שנות ה-30 ועד ראשית שנות המדינה (רבים מהיישובים והשכונות נראים בראשית דרכם, עם בתים ספורים ודרכים לא סלולות). בין האתרים המצולמים: נהלל, עין החורש, כפר ויתקין, קיבוץ עמיר, מעברת טבריה, מעברת יוקנעם, חוף הים בתל אביב, כיכר דיזנגוף בתל-אביב, ועוד.
לצד תצלומי האוויר, כלולים באוסף תצלומי דיוקן שונים (נערה קוטפת תפוזים בפרדס, יהודי בלבוש מסורתי תוקע בשופר, ילדה רוחצת את אחיה בגיגית), תצלומי מבנים ונופים וכן שלושה פוטומונטאז'ים.
מרבית התצלומים חתומים בגב בחותמות הדיו של הצלם ("חברה מזרחית לצילומים בשביל העתונות"), וחלקם מתוארים בכתב-יד. תצלומים ספורים מודבקים ללוחות נייר ומתוארים באמצעות פתקאות מודפסות.
כ-110 תצלומים. גודל ומצב משתנים (חלק מהתצלומים מודפסים בפורמט גדול במיוחד, כ-30X40 ס"מ). מצב כללי טוב.
רתך בקיבוץ גבעת ברנר, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956), [שנות ה-40].
חתום על גבי התצלום.
29X23 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כתמים ועקבות הדבקה בגב. מתואר בעפרון בגב: "Industrielle Arbeit".
ראו: "הלמר לרסקי, ידיים עובדות, צילומים משנות ה-40", קטלוג תערוכה במוזיאון ישראל. אוצר: ניסן פרז. ירושלים, 2011. מצולם בעמ' 120 ("גבעת ברנר 8").
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
פועל על גדת הירקון, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956), [שנות ה-40].
חתום על גבי התצלום.
30X23 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. כתמים ועקבות הדבקה בגב.
ראו: "הלמר לרסקי, ידיים עובדות, צילומים משנות ה-40", קטלוג תערוכה במוזיאון ישראל. אוצר: ניסן פרז. ירושלים, 2011. מצולם בעמ' 104 ("ירקון").
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
פועל (ירקון), תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956), [שנות ה-40].
14X16 ס"מ, מודבק לנייר עבה. מצב טוב. פגמים קלים. כתמים על גבי הנייר. מתואר בעפרון בגב: "Helmar Lerski XI". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
ראו: "הלמר לרסקי, ידיים עובדות, צילומים משנות ה-40", קטלוג תערוכה במוזיאון ישראל. אוצר: ניסן פרז. ירושלים, 2011. מצולם בעמ' 105 ("ירקון 8ב").
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.