מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
- יד (70) Apply יד filter
- כתבי (70) Apply כתבי filter
- manuscript (70) Apply manuscript filter
- manuscripts, (70) Apply manuscripts, filter
- ישראל (55) Apply ישראל filter
- palestin (55) Apply palestin filter
- המנדט (46) Apply המנדט filter
- british (46) Apply british filter
- israel (46) Apply israel filter
- mandat (46) Apply mandat filter
- state (46) Apply state filter
- תנך (44) Apply תנך filter
- תנ (44) Apply תנ filter
- עתיקים, (44) Apply עתיקים, filter
- מסעות (44) Apply מסעות filter
- ספרי (44) Apply ספרי filter
- מפות, (44) Apply מפות, filter
- מפות (44) Apply מפות filter
- מסעות, (44) Apply מסעות, filter
- עתיקים (44) Apply עתיקים filter
- הדפסים (44) Apply הדפסים filter
- תנ"ך, (44) Apply תנ"ך, filter
- bibl (44) Apply bibl filter
- bibles, (44) Apply bibles, filter
- earli (44) Apply earli filter
- map (44) Apply map filter
- maps, (44) Apply maps, filter
- print (44) Apply print filter
- travelogu (44) Apply travelogu filter
- travelogues, (44) Apply travelogues, filter
- בארץ (43) Apply בארץ filter
- הבריטי (39) Apply הבריטי filter
- היישוב (39) Apply היישוב filter
- היהודי (39) Apply היהודי filter
- הבריטיים, (39) Apply הבריטיים, filter
- הבריטיים (39) Apply הבריטיים filter
- הבריטי, (39) Apply הבריטי, filter
- המעצר (39) Apply המעצר filter
- camp (39) Apply camp filter
- camps, (39) Apply camps, filter
- detent (39) Apply detent filter
- illig (39) Apply illig filter
- immigr (39) Apply immigr filter
- immigration, (39) Apply immigration, filter
- independ (39) Apply independ filter
- independence, (39) Apply independence, filter
- isra (39) Apply isra filter
- palestine, (39) Apply palestine, filter
- photographi (39) Apply photographi filter
- war (39) Apply war filter
מציג 169 - 180 of 336
פריט 169 "קיטי עושקת את היהודי הזקן" – הדפס מזוטינט, צבוע ביד, על פי Philippe Mercier – לונדון, 1766
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $700
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
Kitty fleecing the old Jew [קיטי עושקת את היהודי הזקן]. הדפס מזוטינט, צבוע ביד, על פי ציור מאת Philippe Mercier (1689-1760). נדפס עבור Carington Bowles, לונדון, [1766 בקירוב].
ההדפס מציג אישה צעירה, לבושה בהידור, מצביעה על עגילי פנינה שמציג לה תכשיטן. מבטה מופנה אל גבר, לבוש בחלוק וחבוש מצנפת, שמושיט ידו באי-חשק אל ארנקו. מאחור ניצבת משרתת ובידה טס עליו מונחים קנקן ושתי כוסות. תחת האיור נדפס: "קיטי עושקת את היהודי" (אנגלית).
האישה הצעירה המוצגת בהדפס שלפנינו היא קיטי פישר (Kitty Fisher, 1741-1767), קורטיזנה אנגליה, מהדמויות המוכרות והצבעוניות ביותר של תקופתה. יופייה, תבונתה וחדות לשונה הפכו לשם דבר עוד בחייה, ודמותה הונצחה בעשרות שירים וקריקטורות שהתפרסמו בעיתונות זמנה. אמנים בולטים וחשובים, בהם הצייר האנגלי ג'ושוע ריינולדס (Joshua Reynolds), ציירו דיוקנאות של קיטי, והדפסים שנעשו על-פי הדיוקנאות נמכרו באלפים רבים למעריציה.
ייתכן שהתכשיטן בהדפס שלפנינו הוא סמפסון גדעון (Sampson Gideon, 1699-1761) – בנקאי יהודי שפעל בלונדון; יועץ הפיננסים של ראש ממשלת בריטניה רוברט וולפול (Robert Walpole). גדעון נודע בשל עושרו הרב ואף כונה "רוטשילד של ימיו".
ההדפס שלפנינו נוצר עבור המדפיס והמו"ל Carington Bowles (1724-1793), לאחר שפירק את שותפותו עם אביו John Bowles, ופתח בשנת 1764 עסק עצמאי משלו ב-St. Paul's Churchyard בלונדון.
במוזיאון הבריטי מופיע הדפס נוסף על פי ציורו של Philippe Mercier, מאת האמן ההולנדיJohn Faber Jr., אשר נדפס בשנת 1744 ונושא בשוליו כתובת אחרת (Museum number 1874,1010.7).
הדפס: 25.5X33 ס"מ (דף 29.5X46 ס"מ). מצב טוב. כתמים. קמטים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, חלקם מחוזקים בנייר דבק.
ההדפס מציג אישה צעירה, לבושה בהידור, מצביעה על עגילי פנינה שמציג לה תכשיטן. מבטה מופנה אל גבר, לבוש בחלוק וחבוש מצנפת, שמושיט ידו באי-חשק אל ארנקו. מאחור ניצבת משרתת ובידה טס עליו מונחים קנקן ושתי כוסות. תחת האיור נדפס: "קיטי עושקת את היהודי" (אנגלית).
האישה הצעירה המוצגת בהדפס שלפנינו היא קיטי פישר (Kitty Fisher, 1741-1767), קורטיזנה אנגליה, מהדמויות המוכרות והצבעוניות ביותר של תקופתה. יופייה, תבונתה וחדות לשונה הפכו לשם דבר עוד בחייה, ודמותה הונצחה בעשרות שירים וקריקטורות שהתפרסמו בעיתונות זמנה. אמנים בולטים וחשובים, בהם הצייר האנגלי ג'ושוע ריינולדס (Joshua Reynolds), ציירו דיוקנאות של קיטי, והדפסים שנעשו על-פי הדיוקנאות נמכרו באלפים רבים למעריציה.
ייתכן שהתכשיטן בהדפס שלפנינו הוא סמפסון גדעון (Sampson Gideon, 1699-1761) – בנקאי יהודי שפעל בלונדון; יועץ הפיננסים של ראש ממשלת בריטניה רוברט וולפול (Robert Walpole). גדעון נודע בשל עושרו הרב ואף כונה "רוטשילד של ימיו".
ההדפס שלפנינו נוצר עבור המדפיס והמו"ל Carington Bowles (1724-1793), לאחר שפירק את שותפותו עם אביו John Bowles, ופתח בשנת 1764 עסק עצמאי משלו ב-St. Paul's Churchyard בלונדון.
במוזיאון הבריטי מופיע הדפס נוסף על פי ציורו של Philippe Mercier, מאת האמן ההולנדיJohn Faber Jr., אשר נדפס בשנת 1744 ונושא בשוליו כתובת אחרת (Museum number 1874,1010.7).
הדפס: 25.5X33 ס"מ (דף 29.5X46 ס"מ). מצב טוב. כתמים. קמטים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, חלקם מחוזקים בנייר דבק.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים, תנ"ך, מפות, ספרי מסעות, הדפסים
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $1,500
לא נמכר
עשרה הדפסים המציגים תמונות מאגדת העם "היהודי הנודד". צבועים ביד (באמצעות סטנסיל). אפינל, ויסמבור ומץ, המאה ה-19. צרפתית (אחד מהם בגרמנית).
אגדת "היהודי הנודד" – נגר יהודי שנידון לנדודי נצח לאחר שביזה את ישו, נפוצה לראשונה בימי הביניים וזכתה לפופולריות גדולה בצרפת שלאחר המהפכה, בין היתר בשל התפתחות אמנות ההדפס. לפנינו הדפסים צרפתיים המציגים את דמות היהודי. בשולי מרביתם נדפס שיר עממי מחורז המתאר את מראה היהודי הנודד, מסעותיו ומפגשיו, ואף מזכיר את הופעתו, כביכול, בבריסל בשנת 1774 (השיר מכונה בצרפתית complainte - "הקינה"). בשוליו של אחד ההדפסים נדפסו גם תווים.
מרבית ההדפסים נעשו בבית הדפוס הצרפתי Imagerie d'Épinal, בהם הדפס מעשה ידי François Georgin, כנראה משנת 1826. הדפס זה התייחד במספר מאפיינים שנפוצו אחריו, בהם כובע הפרווה שחבש היהודי ומיקומו במרכז התמונה, והוא זכה לגרסאות רבות לאורך השנים.
אחד ההדפסים ראה אור בהוצאת Gangel שבעיר מץ; והדפס אחר בהוצאת C. Burckardt שבעיר ויסמבור (Wissembourg, אלזס).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. מוצמדים ללוחות נייר עבים (חלקם עם מסגרת פספרטו נפתחת). פגמים, קמטים, כתמים וקרעים בשוליים (הדפס אחד עם קרעים מחוזקים בנייר דבק). קרעים חסרים בשולי אחד ההדפסים. פגעי רטיבות בשוליים של כמה מהם (בעיקר בלוחות הנייר, עם נזק קל לכמה מההדפסים). אחד הדפים נחתך על גבול האיור (ללא הטקסט).
אגדת "היהודי הנודד" – נגר יהודי שנידון לנדודי נצח לאחר שביזה את ישו, נפוצה לראשונה בימי הביניים וזכתה לפופולריות גדולה בצרפת שלאחר המהפכה, בין היתר בשל התפתחות אמנות ההדפס. לפנינו הדפסים צרפתיים המציגים את דמות היהודי. בשולי מרביתם נדפס שיר עממי מחורז המתאר את מראה היהודי הנודד, מסעותיו ומפגשיו, ואף מזכיר את הופעתו, כביכול, בבריסל בשנת 1774 (השיר מכונה בצרפתית complainte - "הקינה"). בשוליו של אחד ההדפסים נדפסו גם תווים.
מרבית ההדפסים נעשו בבית הדפוס הצרפתי Imagerie d'Épinal, בהם הדפס מעשה ידי François Georgin, כנראה משנת 1826. הדפס זה התייחד במספר מאפיינים שנפוצו אחריו, בהם כובע הפרווה שחבש היהודי ומיקומו במרכז התמונה, והוא זכה לגרסאות רבות לאורך השנים.
אחד ההדפסים ראה אור בהוצאת Gangel שבעיר מץ; והדפס אחר בהוצאת C. Burckardt שבעיר ויסמבור (Wissembourg, אלזס).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. מוצמדים ללוחות נייר עבים (חלקם עם מסגרת פספרטו נפתחת). פגמים, קמטים, כתמים וקרעים בשוליים (הדפס אחד עם קרעים מחוזקים בנייר דבק). קרעים חסרים בשולי אחד ההדפסים. פגעי רטיבות בשוליים של כמה מהם (בעיקר בלוחות הנייר, עם נזק קל לכמה מההדפסים). אחד הדפים נחתך על גבול האיור (ללא הטקסט).
קטגוריה
כתבי יד עתיקים, תנ"ך, מפות, ספרי מסעות, הדפסים
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
De Wandelende Jood [היהודי הנודד]. לוח משחק המבוסס על הספר "היהודי הנודד" מאת אז'ן סי. הוצאת De Erve Wijsmuller, אמשטרדם, [המחצית השנייה של המאה ה-19]. הולנדית וצרפתית.
לוח משחק בדפוס ליטוגרפי, צבוע ביד. מסלול בן 63 תחנות, עם איורים על-פי סצנות מתוך "היהודי הנודד" (כל איור מלווה תיאור קצר בצרפתית). הוראות המשחק מודפסות במרכז הלוח בהולנדית.
53.5X40 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים (בעיקר בשוליים). מעט כתמים בגב.
לוח משחק בדפוס ליטוגרפי, צבוע ביד. מסלול בן 63 תחנות, עם איורים על-פי סצנות מתוך "היהודי הנודד" (כל איור מלווה תיאור קצר בצרפתית). הוראות המשחק מודפסות במרכז הלוח בהולנדית.
53.5X40 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים (בעיקר בשוליים). מעט כתמים בגב.
קטגוריה
כתבי יד עתיקים, תנ"ך, מפות, ספרי מסעות, הדפסים
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $600
לא נמכר
מסמך המאשר את נישואיהם של דוד אולמן (David Ullman) וסיסיליה הולשטיין (Cecelia Hollstein) כדת משה וישראל ועל פי חוקי המדינה; כתוב בכתב ידו וחתום בחתימתו של הרב יצחק מאיר וייז. סינסינטי (אוהיו, ארה"ב), 21 באוקטובר 1872 (י"ט תשרי תרל"ג). אנגלית.
הרב יצחק מאיר וייז (Isaac Mayer Wise, 1819-1900), יליד מורביה, מחלוצי התנועה הרפורמית בארה"ב ומראשיה. וייז הוסמך לרבנות בפראג, וכיהן כרב בעיירה ראדניץ בצ'כיה לפני הגירתו לארה"ב ב-1846. בארה"ב מונה לרב בית הכנסת "בית-אל" באולבני, ניו-יורק, ועד מהרה החל להנהיג בקהילתו רפורמות וחידושים. וייז נקלע למספר סכסוכים עקב דעותיו, ובסופו של דבר הגיע אל המנוחה ואל הנחלה בסינסינטי שבאוהיו, שם התמנה לרב קהילת "בני ישורון" בשנת 1854, משרה שבה כיהן במשך 46 שנים, עד למותו. וייז היה דמות פעילה ונמרצת בקהילה הרפורמית בארה"ב, וייסד את "Union of American Hebrew Congregations" (ארגון הגג של הקהילות הרפורמיות בארה"ב) ואת הסמינר התאולוגי "Hebrew Union College". תקרית שהתפרסמה בשם "סעודת הטרפה", על שם המזון הטרף שהוגש במסיבת סיום המחזור הראשון של ה-"Hebrew Union College", וששמו של וייז נכרך בה כמי שסרב לגנות את שהתרחש, הייתה קו פרשת המים שבו התפצלה התנועה המסורתית מן התנועה הרפורמית.
דוד אולמן (1842-1905), יליד גרמניה, מראשוני היהודים בעירו פאוריה, אילינוי. היה סיטונאי משקאות חריפים ושימש כסגן נשיא קהילת "אנשי אמת" בעיר.
[1] דף, 32X20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קלים בשוליים ובקווי הקיפול. חריכת דיו.
הרב יצחק מאיר וייז (Isaac Mayer Wise, 1819-1900), יליד מורביה, מחלוצי התנועה הרפורמית בארה"ב ומראשיה. וייז הוסמך לרבנות בפראג, וכיהן כרב בעיירה ראדניץ בצ'כיה לפני הגירתו לארה"ב ב-1846. בארה"ב מונה לרב בית הכנסת "בית-אל" באולבני, ניו-יורק, ועד מהרה החל להנהיג בקהילתו רפורמות וחידושים. וייז נקלע למספר סכסוכים עקב דעותיו, ובסופו של דבר הגיע אל המנוחה ואל הנחלה בסינסינטי שבאוהיו, שם התמנה לרב קהילת "בני ישורון" בשנת 1854, משרה שבה כיהן במשך 46 שנים, עד למותו. וייז היה דמות פעילה ונמרצת בקהילה הרפורמית בארה"ב, וייסד את "Union of American Hebrew Congregations" (ארגון הגג של הקהילות הרפורמיות בארה"ב) ואת הסמינר התאולוגי "Hebrew Union College". תקרית שהתפרסמה בשם "סעודת הטרפה", על שם המזון הטרף שהוגש במסיבת סיום המחזור הראשון של ה-"Hebrew Union College", וששמו של וייז נכרך בה כמי שסרב לגנות את שהתרחש, הייתה קו פרשת המים שבו התפצלה התנועה המסורתית מן התנועה הרפורמית.
דוד אולמן (1842-1905), יליד גרמניה, מראשוני היהודים בעירו פאוריה, אילינוי. היה סיטונאי משקאות חריפים ושימש כסגן נשיא קהילת "אנשי אמת" בעיר.
[1] דף, 32X20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קלים בשוליים ובקווי הקיפול. חריכת דיו.
קטגוריה
אמריקנה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
"הצהרת המטרות והדרישות המשתפות של האמות הנפרדות של ארפה האמצעית". כרזה דו לשונית. [פילדלפיה, 1918]. עברית ואנגלית.
ארגון "האמות הנפרדות של ארפה האמצעית" (Mid-European Union) נוסד ביום 16 בספטמבר 1918, כהתארגנות משותפת של עמים נרדפים ומדוכאים באירופה - "חמישים מליון נפש בין הים האדריאטי הים השחור והים הבלטי". מטרת הארגון היתה לקדם את עצמאות העמים הנרדפים ולחתור לשיתוף פעולה ביניהם, ברוח עקרון "ההגדרה העצמית" שטבע נשיא ארה"ב, וודרו וילסון, לאחר מלחמת העולם הראשונה.
בחודש אוקטובר 1918 הזמין ווילסון משלחת של תריסר מנציגי הארגון (בהם נציגים של העם הפולני, האוקראיני, הארמני, הרומני ואף נציג של "העם" הציוני - איתמר בן אב"י), שבראשה עמד תומאש מסריק - "אבי האומה הצ'כית". הנציגים התכנסו בהיכל העצמאות שבפילדלפיה (היכן שהוכרזה עצמאותה של ארצות הברית מאה וחמישים שנים קודם לכן), ובטקס חגיגי חתמו על ההצהרה שלפנינו. לרגל המעמד, הביאו עמם הנציגים "פעמון חירות אירופי" - העתק של פעמון החירות האמריקני, וצלצלו בו לפני הפעמון המקורי.
בכרזה מופיעים הנוסח האנגלי והנוסח העברי של ההצהרה, עמודה מול עמודה, ובשוליה התחתונים נדפסו חתימות הנציגים באנגלית (חתימתו של בן אב"י: Ittamar Benavi of Jerusalem). בשולי הכרזה העליונים נדפס איור של היכל העצמאות בין שני פעמוני החירות.
61X45.5 ס"מ בקירוב, מוצמדת ללוח קרטון באמצעות שתי רצועות של נייר דבק בשוליים העליונים ונתונה במסגרת. מצב טוב. פגמים קלים. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. קרע חסר בשוליים התחתונים (ללא נזק להדפסה). לא נבדקה מחוץ למסגרת.
קטגוריה
אמריקנה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
דער גרויסער קונדס (The Big Stick), א זשורנאל פאר הומאר, וויטץ און סאטירע [כתב-עת להומור, בדיחה וסאטירה], בעריכת ובהוצאת יעקב מארינאוו [מרינוב]. 51 גיליונות. ניו-יורק, 1912. יידיש.
51 גיליונות של כתב-העת להומור וסאטירה "דער גרויסער קונדס" - שנה רביעית, גיליונות 1-51 (5 בינואר-20 בדצמבר 1912; על הגיליון הראשון מצוין גם "שנה שלישית").
הגיליונות כוללים קריקטורות ואיורים הומוריסטיים רבים. איורי השער של מרבית הגליונות (ואיורים רבים בגוף הגיליונות) נעשו בידי הצייר ליאון ישראל (Leon Israel, 1877-1955); חתומים (בדפוס) Lola. רבים הגיליונות כוללים גם איורים מאת אפרים משה ליליין ושאול רסקין.
"דער גרויסער קונדס" ראה אור בשנים 1909-1927, תחילה כדו-שבועון ובהמשך כשבועון. כתב העת נוסד על-ידי ההומוריסט והסטיריקן יוסף טונקל (דער טונקעלער), ולאחר תקופה קצרה עבר לידי הסופר והמו"ל יעקב מרינוב. גיליונותיו הראשונים ראו אור תחת השם "דער גרויסער קיבעצער" (המקניט הגדול). "דער גרויסער קונדס" היה כתב-עת סטירי-ביקורתי, שנגע בהיבטים פוליטיים, תרבותיים, כלכליים וחברתיים מגוונים של חיי היהודים בארה"ב. הוא קידם וטיפח את שפת היידיש ותרבותה, ובין כותביו נמנו סופרים יידישיסטיים חשובים כמו משה נאדיר (יצחק רייז), משה לייב הלפרן, קבוצת המשוררים האוונגרדיים "די יונגע" (הצעירים), ואחרים.
51 גליונות (כ-16 עמודים לגיליון). בגיליון מס' 2 חסרים שני דפים; בגיליון 15 חסר דף אחד. 35 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים קלים. קמטים. קרעים, קרעים חסרים ופגמים בשוליים. חותמת דיו בשער כל הגיליונות. דפים מנותקים.
51 גיליונות של כתב-העת להומור וסאטירה "דער גרויסער קונדס" - שנה רביעית, גיליונות 1-51 (5 בינואר-20 בדצמבר 1912; על הגיליון הראשון מצוין גם "שנה שלישית").
הגיליונות כוללים קריקטורות ואיורים הומוריסטיים רבים. איורי השער של מרבית הגליונות (ואיורים רבים בגוף הגיליונות) נעשו בידי הצייר ליאון ישראל (Leon Israel, 1877-1955); חתומים (בדפוס) Lola. רבים הגיליונות כוללים גם איורים מאת אפרים משה ליליין ושאול רסקין.
"דער גרויסער קונדס" ראה אור בשנים 1909-1927, תחילה כדו-שבועון ובהמשך כשבועון. כתב העת נוסד על-ידי ההומוריסט והסטיריקן יוסף טונקל (דער טונקעלער), ולאחר תקופה קצרה עבר לידי הסופר והמו"ל יעקב מרינוב. גיליונותיו הראשונים ראו אור תחת השם "דער גרויסער קיבעצער" (המקניט הגדול). "דער גרויסער קונדס" היה כתב-עת סטירי-ביקורתי, שנגע בהיבטים פוליטיים, תרבותיים, כלכליים וחברתיים מגוונים של חיי היהודים בארה"ב. הוא קידם וטיפח את שפת היידיש ותרבותה, ובין כותביו נמנו סופרים יידישיסטיים חשובים כמו משה נאדיר (יצחק רייז), משה לייב הלפרן, קבוצת המשוררים האוונגרדיים "די יונגע" (הצעירים), ואחרים.
51 גליונות (כ-16 עמודים לגיליון). בגיליון מס' 2 חסרים שני דפים; בגיליון 15 חסר דף אחד. 35 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים קלים. קמטים. קרעים, קרעים חסרים ופגמים בשוליים. חותמת דיו בשער כל הגיליונות. דפים מנותקים.
קטגוריה
אמריקנה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מסמך בכתב-יד המתעד את גירושו של יהודי נתין טורקיה מגבולות האימפריה ההבסבורגית. [וינה?, סוף המאה ה-18 בקירוב]. גרמנית.
המסמך מתעד את עונש הגירוש שהוטל על יהודי ממוצא טורקי בשם שמואל משה (Samuel Moyses), בשל קיום יחסי אישות עם אישה נוצרייה. מהמסמך עולה כי היהודי היה עצור במשך שלושה חודשים בבית הכלא בווינה ולאחר מכן הובל תחת משמר צבאי, דרך העיר זמלין (זמון, Semlin) שבסרביה, אל הגבול התורכי.
בשולי המסמך, בעט שונה, מופיעה השנה 1778.
[1] דף, 33.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול
המסמך מתעד את עונש הגירוש שהוטל על יהודי ממוצא טורקי בשם שמואל משה (Samuel Moyses), בשל קיום יחסי אישות עם אישה נוצרייה. מהמסמך עולה כי היהודי היה עצור במשך שלושה חודשים בבית הכלא בווינה ולאחר מכן הובל תחת משמר צבאי, דרך העיר זמלין (זמון, Semlin) שבסרביה, אל הגבול התורכי.
בשולי המסמך, בעט שונה, מופיעה השנה 1778.
[1] דף, 33.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול
קטגוריה
קהילות יהודיות - אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
קול קורא, חוזר וטופס רישום לגיוס תרומות מטעם "ועד הסיוע לחיילים יהודיים" (Hilfscomité für Soldaten israelitischer Religion) באוסטריה בראשות אהרן (אדולף) ילינק. וינה, 1866. גרמנית.
1. Aufruf an die Israeliten in Österreich [קול קורא אל יהודי אוסטריה]. דפוס H. Engel & Sohn, וינה, יולי 1866.
קול קורא מטעם "ועד הסיוע לחיילים יהודיים" המציג את מספר החיילים היהודים המשרתים בצבא אוסטריה (הצבא הקיסרי והמלכותי, K.U.K), הצרכים המיוחדים להם והסיוע שמעניק הוועד לחיילים ולבני משפחותיהם. בסופו קריאה לגיוס תרומות: "הבה נעניק לבנינו ולאחינו המשרתים בצבא את הביטחון שבכל הנסיבות יהיו העיניים פקוחות, הלב פתוח והידיים מושטות להם וליקיריהם; הבה נשחרר את החיילים מכל דאגה מייסרת לגבי העתיד, כך שילכו בעקבות דגל הקיסר והמולדת שלנו באומץ מחודש ובכוח מחודש!" (גרמנית).
52.5X31.5 ס"מ.
2. חוזר מטעם "ועד הסיוע לחיילים יהודיים" הקורא לערוך מגביות לטובת הוועד. דפוס H. Engel & Sohn, וינה, [יולי 1866].
החוזר צורף אל קול הקורא (סעיף 1) וחתום בדפוס על ידי נשיא הוועד, הדרשן ד"ר הרב אהרן (אדולף) ילינק (Jellinek), שני יושבי הראש אדולף נוישטדט (Neustadt) ולאופולד שטרן (Leopold Stern), המזכיר, עורך השבועון Die Neuzeit סימון סנטו (Simon Szantó), ואישים נוספים.
בגב החוזר רישום ארוך באיטלקית, מאת נציגו של ארגון יהודי באיטליה (Uniune Patriottica Israelitica di Soccorso), המעיד על העברת החוזר לקהילה היהודית בטריאסטה, חתום בידי Elio de Morpurgo ומתוארך – 20 באוגוסט 1866.
[1] דף מודפס, מקופל לשניים, 30.5 ס"מ.
3. Sammel-Bogen, טופס רישום ריק מטעם "ועד הסיוע לחיילים יהודיים". נועד למילוי שמות התורמים, מקום מגוריהם וסכום התרומה. [וינה, 1866].
39.5X24.5 ס"מ.
מצב כללי טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ופגמים קלים. קרעים קלים בשוליים.
1. Aufruf an die Israeliten in Österreich [קול קורא אל יהודי אוסטריה]. דפוס H. Engel & Sohn, וינה, יולי 1866.
קול קורא מטעם "ועד הסיוע לחיילים יהודיים" המציג את מספר החיילים היהודים המשרתים בצבא אוסטריה (הצבא הקיסרי והמלכותי, K.U.K), הצרכים המיוחדים להם והסיוע שמעניק הוועד לחיילים ולבני משפחותיהם. בסופו קריאה לגיוס תרומות: "הבה נעניק לבנינו ולאחינו המשרתים בצבא את הביטחון שבכל הנסיבות יהיו העיניים פקוחות, הלב פתוח והידיים מושטות להם וליקיריהם; הבה נשחרר את החיילים מכל דאגה מייסרת לגבי העתיד, כך שילכו בעקבות דגל הקיסר והמולדת שלנו באומץ מחודש ובכוח מחודש!" (גרמנית).
52.5X31.5 ס"מ.
2. חוזר מטעם "ועד הסיוע לחיילים יהודיים" הקורא לערוך מגביות לטובת הוועד. דפוס H. Engel & Sohn, וינה, [יולי 1866].
החוזר צורף אל קול הקורא (סעיף 1) וחתום בדפוס על ידי נשיא הוועד, הדרשן ד"ר הרב אהרן (אדולף) ילינק (Jellinek), שני יושבי הראש אדולף נוישטדט (Neustadt) ולאופולד שטרן (Leopold Stern), המזכיר, עורך השבועון Die Neuzeit סימון סנטו (Simon Szantó), ואישים נוספים.
בגב החוזר רישום ארוך באיטלקית, מאת נציגו של ארגון יהודי באיטליה (Uniune Patriottica Israelitica di Soccorso), המעיד על העברת החוזר לקהילה היהודית בטריאסטה, חתום בידי Elio de Morpurgo ומתוארך – 20 באוגוסט 1866.
[1] דף מודפס, מקופל לשניים, 30.5 ס"מ.
3. Sammel-Bogen, טופס רישום ריק מטעם "ועד הסיוע לחיילים יהודיים". נועד למילוי שמות התורמים, מקום מגוריהם וסכום התרומה. [וינה, 1866].
39.5X24.5 ס"מ.
מצב כללי טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ופגמים קלים. קרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
קהילות יהודיות - אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $250
נמכר ב: $600
כולל עמלת קונה
חמישה חיבורים מאת הרב והפילוסוף אליהו בן אמוזג, העוסקים בתיאולוגיה יהודית. מו"לים ומקומות הדפסה שונים, 1865-1914. צרפתית, איטלקית ומעט עברית.
1. Storia degli Esseni [תולדות כת האיסיים]. הוצאת Felice Le Monnier, פירנצה, 1865. איטלקית.
קונטרסים מנותקים זה מזה, עטיפה קדמית מנותקת וקרעים בשדרה.
2. Morale Juive et Morale Chretienne [מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי]. הוצאת K. Kaufmann, פריז, 1867. צרפתית.
3. Pratique et institutions Hebraiques, מאמר אודות השפה העברית. הוצאת S. Belforte, ליוורנו, 1898. צרפתית. מעט עברית.
מאמר מתוך הסדרה Bibliothèque de l'Hébraisme; כרוך עם מאמרים נוספים בסדרה זו (אינם שלמים).
דפים וקונטרסים מנותקים. קרעים.
4. Teologia dogmatica e apologetica [תיאולוגיה דוגמאטית ואפולוגטית]. דפוס Francesco Vigo, ליוורנו, 1877. איטלקית ומעט עברית.
5. Israël et l'humanité [ישראל והאנושות]. הוצאת Ernest Leroux, פריז, 1914. צרפתית. מלווה לוח עם תמונת המחבר.
הרב אליהו בן אמוזג (1823-1900) נולד בליוורנו למשפחת מהגרים מהעיר פאס (מרוקו). סבו היה הרב אברהם קוריאט. בגיל 18 הוסמך לרבנות ושימש כרבה של ליוורנו במשך חמישים שנה. בן אמוזג נודע בהשכלתו הרחבה בתחומי המדע והפילוסופיה, והללו שולבו בגישתו הפרשנית הייחודית ובתפיסת עולמו. פתיחותו לעולם החוץ-יהודי עוררה עליו את חמתן של כמה קהילות יהודיות, ובערים חאלב ודמשק נערכו שריפות פומביות של ספריו.
גודל ומצב משתנים. כתמים, קרעים ופגמים.
1. Storia degli Esseni [תולדות כת האיסיים]. הוצאת Felice Le Monnier, פירנצה, 1865. איטלקית.
קונטרסים מנותקים זה מזה, עטיפה קדמית מנותקת וקרעים בשדרה.
2. Morale Juive et Morale Chretienne [מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי]. הוצאת K. Kaufmann, פריז, 1867. צרפתית.
3. Pratique et institutions Hebraiques, מאמר אודות השפה העברית. הוצאת S. Belforte, ליוורנו, 1898. צרפתית. מעט עברית.
מאמר מתוך הסדרה Bibliothèque de l'Hébraisme; כרוך עם מאמרים נוספים בסדרה זו (אינם שלמים).
דפים וקונטרסים מנותקים. קרעים.
4. Teologia dogmatica e apologetica [תיאולוגיה דוגמאטית ואפולוגטית]. דפוס Francesco Vigo, ליוורנו, 1877. איטלקית ומעט עברית.
5. Israël et l'humanité [ישראל והאנושות]. הוצאת Ernest Leroux, פריז, 1914. צרפתית. מלווה לוח עם תמונת המחבר.
הרב אליהו בן אמוזג (1823-1900) נולד בליוורנו למשפחת מהגרים מהעיר פאס (מרוקו). סבו היה הרב אברהם קוריאט. בגיל 18 הוסמך לרבנות ושימש כרבה של ליוורנו במשך חמישים שנה. בן אמוזג נודע בהשכלתו הרחבה בתחומי המדע והפילוסופיה, והללו שולבו בגישתו הפרשנית הייחודית ובתפיסת עולמו. פתיחותו לעולם החוץ-יהודי עוררה עליו את חמתן של כמה קהילות יהודיות, ובערים חאלב ודמשק נערכו שריפות פומביות של ספריו.
גודל ומצב משתנים. כתמים, קרעים ופגמים.
קטגוריה
קהילות יהודיות - אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
שלושה עלונים וכרזה שנדפסו מטעם המורדים האיטלקים במהלך מלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה. [איטליה, 1848]. איטלקית.
1. Viva l'Italia!, Vittoria riportata dai Milanesi sopra gli Austriaci il giorno :23 marzo 1848: canzono. [תחי איטליה!, ניצחון המילאנזים על האוסטרים ביום 23 במרץ 1848. קנצונה].
שיר ("קנצונה") לכבוד ניצחון המורדים האיטלקים על חיילי הצבא האוסטרי בקרב "חמשת ימי מילאנו" (Cinque giornate di Milano).
21X15 ס"מ בקירוב.
2. Alla Imperatrice d'Austria nella chiesa dei Francescani in Innsbruck, Ode, שיר ("אודה") לקיסרית אוסטריה, מאת שבוי המלחמה Giuseppe Montanelli. דפוס Monauni, טרנטו, 1848.
מחבר השיר, Giuseppe Montanelli (1813-1862), היה מהפכן ומדינאי איטלקי, מייסד העיתון L'Italia, שהשתתף במרידות, נפצע ונפל בשבי האוסטרי.
30.5X19 ס"מ בקירוב.
3. Dialogo fra Radetzki e Metternich dopo la vittoria dei Lombardi [שיחה בין מטרניך ורדצקי לאחר נצחון הלומברדים]. עלון סאטירי, המציג שיחה דמיונית בין קאנצלר האימפריה האוסטרית קלמנס פון מטרניך ומפקד הצבא האוסטרי יוזף רדצקי פון רדץ. ללא פרטי הדפסה [ג'נובה?, 1848?].
28.5X19 ס"מ בקירוב.
4. Breve narrazione degli avvenimenti di Vienna dei 13, 14 e 15 Marzo 1848, ed esposizione delle loro conseguenze per tutta la Monarchia, ad uso dei contadini e degli artigiani [תקציר האירועים בווינה ב-13, 14 וה-15 במרץ 1848, וחשיפת השלכותיהם על כל המונרכיה...]. ללא פרטי הדפסה.
50X30.5 ס"מ בקירוב.
מצורפים: מודעת אבל על מותו של הצייר והאדריכל האיטלקי Ambrogio Rosmini, 1818 (מודבקת על פיסת נייר עם רישומים בכתב-יד, מהתקופה); מודעת אבל על מותו של הצ'מברליין של מלך בוואריה, הברון Luigi de Pizzini, 1837; אישור התחסנות מיום 20 במאי 1840.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (ברובם קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט).
1. Viva l'Italia!, Vittoria riportata dai Milanesi sopra gli Austriaci il giorno :23 marzo 1848: canzono. [תחי איטליה!, ניצחון המילאנזים על האוסטרים ביום 23 במרץ 1848. קנצונה].
שיר ("קנצונה") לכבוד ניצחון המורדים האיטלקים על חיילי הצבא האוסטרי בקרב "חמשת ימי מילאנו" (Cinque giornate di Milano).
21X15 ס"מ בקירוב.
2. Alla Imperatrice d'Austria nella chiesa dei Francescani in Innsbruck, Ode, שיר ("אודה") לקיסרית אוסטריה, מאת שבוי המלחמה Giuseppe Montanelli. דפוס Monauni, טרנטו, 1848.
מחבר השיר, Giuseppe Montanelli (1813-1862), היה מהפכן ומדינאי איטלקי, מייסד העיתון L'Italia, שהשתתף במרידות, נפצע ונפל בשבי האוסטרי.
30.5X19 ס"מ בקירוב.
3. Dialogo fra Radetzki e Metternich dopo la vittoria dei Lombardi [שיחה בין מטרניך ורדצקי לאחר נצחון הלומברדים]. עלון סאטירי, המציג שיחה דמיונית בין קאנצלר האימפריה האוסטרית קלמנס פון מטרניך ומפקד הצבא האוסטרי יוזף רדצקי פון רדץ. ללא פרטי הדפסה [ג'נובה?, 1848?].
28.5X19 ס"מ בקירוב.
4. Breve narrazione degli avvenimenti di Vienna dei 13, 14 e 15 Marzo 1848, ed esposizione delle loro conseguenze per tutta la Monarchia, ad uso dei contadini e degli artigiani [תקציר האירועים בווינה ב-13, 14 וה-15 במרץ 1848, וחשיפת השלכותיהם על כל המונרכיה...]. ללא פרטי הדפסה.
50X30.5 ס"מ בקירוב.
מצורפים: מודעת אבל על מותו של הצייר והאדריכל האיטלקי Ambrogio Rosmini, 1818 (מודבקת על פיסת נייר עם רישומים בכתב-יד, מהתקופה); מודעת אבל על מותו של הצ'מברליין של מלך בוואריה, הברון Luigi de Pizzini, 1837; אישור התחסנות מיום 20 במאי 1840.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (ברובם קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט).
קטגוריה
קהילות יהודיות - אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
Relazione curiosissima, ed insieme verissima del strano successo del preteso Messia degli Ebrei, il quale cagiono tanta commozione in quella Nazione, e termino poi farsi turco [דו"ח מפליא ובו בזמן אמיתי לגמרי, על עלייתו המפתיעה לגדולה של משיח השקר היהודי שחולל מהומה גדולה בארץ ולבסוף הפך לטורקי], מאת "Padre Beccaranda". דפוס Gozzi, ונציה ופרמה, [כנראה, 1741 או 1742]. איטלקית.
קונטרס בן ארבעה עמודים, ובו מכתב שנשלח מקונסטנטינופול לרומא כדי לבשר על התאסלמותו של שבתי צבי.
מכתב זה, הנחשב לאחת העדויות החשובות והמוקדמות להמרת דתו של שבתי צבי, חובר כנראה עוד בשנת 1666 – שבועות ספורים לאחר שנכלא שבתי צבי בידי השלטונות העות'מאנים והמיר את דתו. כפי הנראה, הופץ המכתב בקרב הקהילות היהודיות בנסיון למגר את האמונה השבתאית, ולאורך המאות ה-17 וה-18 נדפס במספר מהדורות (ידועות לא פחות מחמש מהדורות שנדפסו כבר בשנת 1667).
בפתח המכתב מציג המחבר בקצרה את קורות חייו של שבתי צבי, ואחר כך מפרט באריכות את התמורות והמאורעות שהביאו להתאסלמותו. על פי עדותו, המחבר ראה את האירועים במו עיניו (לאורך המכתב משובצים רמזים שונים לנוכחותו במקום), ועל האירועים הקודמים שמע מפי עדים מהימנים. משורות הפתיחה ניתן ללמוד כי המכתב חובר בתשובה לשאלה של אדם אחר, ששמו לא נזכר ("הנני משיב לשאלתו של אדוני על אשר אירע לאותו יהודי, שהעמיד פנים שהנו המשיח").
לפנינו מהדורה שראתה אור ללא ציון תאריך ההדפסה, אך ככל הנראה מדובר במהדורה שנדפסה רק בשנת 1741 – כ-75 שנים [!] לאחר שהמיר שבתי צבי את דתו (ואפשר שהיא מלמדת על המשך המאבק בתנועה השבתאית גם בתקופה מאוחרת זו).
אף ששמו המלא של המחבר אינו נזכר באף אחת מהמהדורות, במהדורה שלפנינו ובמהדורות נוספות צוין הכינוי Padre Beccaranda, וככל הנראה מדובר בכומר הישועי Jacques Becherand ששהה בקונסטנטינופול בין השנים 1660-1667.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים מודפסים), 24.5 ס"מ בקירוב (רוחב השוליים אינו אחיד). כתמים, סימני קיפול וקרעים קלים. קרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט). קילופים בנייר, עם פגיעות קלות בטקסט. רישום בכתב-יד בשוליים העליונים של עמוד השער.
למידע נוסף על מכתב זה והמהדורות השונות שבהן נדפס: Between Information and Proselytism: Seventeenth-century Italian Texts on Sabbatai Zevi מאת Stefano Villani (בתוך: Daat: A Journal of Jewish Philosophy & Kabbalah, גליון 82, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, 2016).
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קונטרס בן ארבעה עמודים, ובו מכתב שנשלח מקונסטנטינופול לרומא כדי לבשר על התאסלמותו של שבתי צבי.
מכתב זה, הנחשב לאחת העדויות החשובות והמוקדמות להמרת דתו של שבתי צבי, חובר כנראה עוד בשנת 1666 – שבועות ספורים לאחר שנכלא שבתי צבי בידי השלטונות העות'מאנים והמיר את דתו. כפי הנראה, הופץ המכתב בקרב הקהילות היהודיות בנסיון למגר את האמונה השבתאית, ולאורך המאות ה-17 וה-18 נדפס במספר מהדורות (ידועות לא פחות מחמש מהדורות שנדפסו כבר בשנת 1667).
בפתח המכתב מציג המחבר בקצרה את קורות חייו של שבתי צבי, ואחר כך מפרט באריכות את התמורות והמאורעות שהביאו להתאסלמותו. על פי עדותו, המחבר ראה את האירועים במו עיניו (לאורך המכתב משובצים רמזים שונים לנוכחותו במקום), ועל האירועים הקודמים שמע מפי עדים מהימנים. משורות הפתיחה ניתן ללמוד כי המכתב חובר בתשובה לשאלה של אדם אחר, ששמו לא נזכר ("הנני משיב לשאלתו של אדוני על אשר אירע לאותו יהודי, שהעמיד פנים שהנו המשיח").
לפנינו מהדורה שראתה אור ללא ציון תאריך ההדפסה, אך ככל הנראה מדובר במהדורה שנדפסה רק בשנת 1741 – כ-75 שנים [!] לאחר שהמיר שבתי צבי את דתו (ואפשר שהיא מלמדת על המשך המאבק בתנועה השבתאית גם בתקופה מאוחרת זו).
אף ששמו המלא של המחבר אינו נזכר באף אחת מהמהדורות, במהדורה שלפנינו ובמהדורות נוספות צוין הכינוי Padre Beccaranda, וככל הנראה מדובר בכומר הישועי Jacques Becherand ששהה בקונסטנטינופול בין השנים 1660-1667.
[1] דף, מקופל לשניים (ארבעה עמודים מודפסים), 24.5 ס"מ בקירוב (רוחב השוליים אינו אחיד). כתמים, סימני קיפול וקרעים קלים. קרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט). קילופים בנייר, עם פגיעות קלות בטקסט. רישום בכתב-יד בשוליים העליונים של עמוד השער.
למידע נוסף על מכתב זה והמהדורות השונות שבהן נדפס: Between Information and Proselytism: Seventeenth-century Italian Texts on Sabbatai Zevi מאת Stefano Villani (בתוך: Daat: A Journal of Jewish Philosophy & Kabbalah, גליון 82, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן, 2016).
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.
קטגוריה
קהילות יהודיות - אירופה
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
Zywot, skon i nauka Jakoba Jozefa Franka [חייו, מותו ותורתו של יעקב יוסף פרנק], מאת היפוליט סקימבורוביץ'. דפוס Jozef Unger (Druk. Józefa Ungra)' ורשה, 1866. פולנית.
חיבור מוקדם הסוקר את פרשת חייו ותורתו של משיח השקר יעקב פרנק. חובר בידי העיתונאי הפולני היפוליט סקימבורוביץ' (Hipolit Skimborowicz, 1815-1880), כנראה, בהזמנת חבר הכת Wacław Szymanowski. בסוף החיבור רשימת מקורות ששימשו את סקרימבורוביץ' – מכתבים, מסמכים, ספרי מיסטיקה שבתאיים, ועוד. בפתח הספר לוח הדפס - ציור של פרנק לאחר מותו, מוקף חיילי משמר כשעל חזהו מונח צלב.
יעקב פרנק (1726-1791) היה מייסדה הכת הפרנקיסטית, שצמחה מקרב התנועה השבתאית. פרנק הכריז על עצמו כמשיח, סחף אחריו המונים והנהיג טקסי פולחן קיצוניים שקוימו בסתר. חוקר השבתאות גרשום שלום כתב על דמותו: "יעקב פראנק יכירנו מקומו בשורת התופעות המבהילות ביותר בתולדות היהדות: מנהיג דתי שהוא אדם מושחת ובליעל באמת, ספק רמאי ספק מנוול... שהיה בכוחו להחשיך את האור הגנוז" (מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה, מוסד ביאליק, 1982, עמ' 52).
[2], 83 עמ' + [1] לוח הדפס, 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים וקרעים חסרים בשוליים של חלק מהדפים (ללא פגיעה בטקסט). מספר נקבי תילוע קלים. קמטים וכתמים קלים. חתימה בעמוד השער. מילים מסומנות בשני עמודים. כריכת לא מקורית, מחופה בד, בלויה ופגומה מעט.
חיבור מוקדם הסוקר את פרשת חייו ותורתו של משיח השקר יעקב פרנק. חובר בידי העיתונאי הפולני היפוליט סקימבורוביץ' (Hipolit Skimborowicz, 1815-1880), כנראה, בהזמנת חבר הכת Wacław Szymanowski. בסוף החיבור רשימת מקורות ששימשו את סקרימבורוביץ' – מכתבים, מסמכים, ספרי מיסטיקה שבתאיים, ועוד. בפתח הספר לוח הדפס - ציור של פרנק לאחר מותו, מוקף חיילי משמר כשעל חזהו מונח צלב.
יעקב פרנק (1726-1791) היה מייסדה הכת הפרנקיסטית, שצמחה מקרב התנועה השבתאית. פרנק הכריז על עצמו כמשיח, סחף אחריו המונים והנהיג טקסי פולחן קיצוניים שקוימו בסתר. חוקר השבתאות גרשום שלום כתב על דמותו: "יעקב פראנק יכירנו מקומו בשורת התופעות המבהילות ביותר בתולדות היהדות: מנהיג דתי שהוא אדם מושחת ובליעל באמת, ספק רמאי ספק מנוול... שהיה בכוחו להחשיך את האור הגנוז" (מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה, מוסד ביאליק, 1982, עמ' 52).
[2], 83 עמ' + [1] לוח הדפס, 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים וקרעים חסרים בשוליים של חלק מהדפים (ללא פגיעה בטקסט). מספר נקבי תילוע קלים. קמטים וכתמים קלים. חתימה בעמוד השער. מילים מסומנות בשני עמודים. כריכת לא מקורית, מחופה בד, בלויה ופגומה מעט.
קטגוריה
קהילות יהודיות - אירופה
קָטָלוֹג