36 כרזות בנושא חגיגות פורים בעיר תל-אביב. תל-אביב, 1921-1935.
אוסף כרזות המתעדות אירועים שונים שהתקיימו בתל-אביב בשנות ה-20 וה-30 לקראת חג הפורים או במהלכו. בין הכרזות: כרזות פרסום רבות לנשפי הפורים של ברוך אגדתי ול"עדלידע", כרזה מטעם חברת "מסלות הברזל פלשתינה א"י" בנושא נסיעות מוזלות לתל-אביב לרגל חגיגות הפורים, כרזות בנושא נשפי בחירות מקדימים לתחרות "אסתר המלכה העבריה", כרזת פרסום ל"נשף מיוחד לבחירת אסתר המלכה התימנית" מטעם "צעירי המזרחי", כרזת פרסום לנשף מסכות של "הבמה העברית" ו"המכבי", כרזה מטעם "חברת התיאטרון הארץ ישראלי", כרזות אינפורמטיביות מטעם "הועדה לסידור החגיגות והעדלידע" של עיריית תל-אביב או "הועדה המסדרת ע"י הקק"ל", ועוד.
"כבר מראשיתה, תפסו חגיגות הפורים מקום של כבוד בחייה התרבותיים של תל-אביב. אופיין של החגיגות התגבש לקראת סוף שנות העשרים והמחצית הראשונה של שנות השלושים לכדי חג לאומי כמעט, כאשר המוני חוגגים מן הערים הגדולות, המושבות ואפילו מחו"ל נהרו לתל-אביב להשתתף בנשפים ולצפות במסע הקרנבל.
חיי התרבות בתל-אביב בשנים אלה התאפיינו בהשפעה מערבית מחד גיסא ובשאיפה ליצור תרבות והווי ארצישראליים מקוריים מאידך גיסא. [...] חגיגות הפורים השתלבו אף הם במגמה זו של אימוץ דפוסים אירופיים ויציקת תכנים עבריים מקומיים. נשפי המסכות של אגדתי אימצו כמה מאפיינים בולטים של קרנבלים שהתקיימו באירופה. [...] לצד זאת, הוענק לנשפים צביון מקורי ארצישראלי. אולמות הנשפים קושטו בתפאורות מרהיבות בהשראת סיפורי המגילה. תחפושות רבות נוצרו בזיקה לסיפורי המגילה ולהווי המזרחי והארצישראלי ושיקפו את האירועים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים מחיי הישוב בארץ. תל-אביב, בהיותה אכסניה לחגיגות, קנתה לה מעמד מרכזי בהן [...] תחרות התחפושות, שהיוותה את האירוע המרכזי בנשפים, זיכתה את המקוריות שבהן בפרסים יקרי ערך, שהיו על טהרת תוצרת הארץ - מתנת בתי-חרושת מקומיים [...] באמצעות בחירת אסתר המלכה העברייה ביקש אגדתי להעביר מסר לאומי ציוני ולשלב בין עברו של עם ישראל לבין ההווה בארץ-ישראל. בחגיגות הילדים ובתהלוכות שיזמו הקרן הקיימת לישראל ועיריית תל-אביב, הופיעו הילדים בתחפושות נושאות מסרים ציוניים מובהקים, שנועדו לשקף ולפאר את הישגי המפעל הציוני" (בתיה כרמיאל, מתוך המבוא לקטלוג "תל-אביב בתחפושת וכתר, חגיגות פורים בשנים 1912-1935". מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב, 1999).
גודל ומצב משתנים. מספר כרזות בפורמט נמוך ורחב. מספר כרזות (מוקדמות) במצב גרוע, עם קרעים וקמטים רבים. במרבית הכרזות קמטים קלים, קרעים קלים בשוליים וסימני קיפול.

כרזה רשמית שנדפסה לרגל יום העצמאות השני של מדינת ישראל. דפוס המדפיס הממשלתי, תש"י (1950). עיצוב: מרים טרופ (חתומה בדפוס).
כרזת יום העצמאות השני של מדינת ישראל, שהוקדשה לנופלי מלחמת העצמאות – איור סמל מדינת ישראל ללא צבע, שמבעד לו משתקפים שני פרחים בגוון אדום כהה.
כרזה זו נחשבת לנדירה שבין כרזות העצמאות. צמד הפרחים האדומים שבמרכזה הנם פרחי "דם המכבים" הראשונים – פרחי השכול הישראליים, המכונים כך בעקבות האגדה על פרח שגדל בכל מקום בו נפלה טיפה מדם מכבים (זמן קצר אחר כך הוחלף שמם של פרחים אלה ל"דמומית", והשם "דם המכבים" הוענק לפרח אחר).
יוצרת הכרזה, מרים טרופ (1917-2016) היתה מעצבת ומאיירת ספרים, ילידת ארה"ב. לאחר מלחמת העולם השנייה נדדה בין ארצות העולם ותיעדה את ילדיהן במגוון איורים (שראו אור בספרה Children Around the World; ניו-יורק-1964). כפי הנראה, התגוררה טרופ בישראל למשך שנים ספורות בראשית ימי המדינה, ובתקופה זו עיצבה את הכרזה שלפנינו.
97.5X67.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מספר קרעים משוקמים בשוליים. רצועת נייר הודבקה בשוליים התחתונים (מסתירה חלק מפרטי המדפיס). רצועות של נייר דבק ומספר קילופים בגב.

מקור: אוסף משפחת רימון.

כרזת יום העצמאות של מדינת ישראל הייתה כרזה מיוחדת שנדפסה אחת לשנה לרגל חגיגות העצמאות של מדינת ישראל. הכרזות נבחרו בידי וועדה מיוחדת של אמנים ואנשי רוח (בין שופטי הוועדה היו בצלאל שץ, יצחק דנציגר, דן בן אמוץ ואחרים), מתוך הצעות שהגישו מעצבים ישראליים בעילום שם. זוכי התחרות הוכרזו שבועות ספורים לפני יום העצמאות, והכרזות שעיצבו קישטו את כל רחבי הארץ באותה שנה. בעשורים הראשונים להקמת המדינה זכו הכרזות למעמד ייחודי בתרבות הישראלית, ועיצובן נחשב להישג יוצא דופן עבור מעצב ישראלי. בין המעצבים נמנו יוחנן סימון, פאול קור, האחים שמיר, דוד טרטקובר, ז'אן דוד ואחרים. כרזת יום העצמאות האחרונה הופקה בשנת 2018.

כרזה רשמית שנדפסה לרגל יום העצמאות הרביעי של מדינת ישראל. ליטוגרפיה ודפוס אופסט "ש. מונזון", המדפיס הממשלתי, ירושלים, תשי"ב (1952). עיצוב: פאול קור.
איור בהשראת הפסוק "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהילים, קכ"ו, ה') - שתי נשים בלבוש מקראי, הראשונה צבועה בסגול כהה ומפזרת זרעים מתוך שק, והשנייה, בכתום בהיר, מניפה אלומת שיבולים שסביבה סרט דק בכחול לבן.
69X100.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול, קרעים בשוליים ומספר קרעים חסרים. הכרזה עברה שיקום מקצועי עם השלמות צבע. מודבקת על בד פשתן לתצוגה ולשימור.
מקור: אוסף משפחת רימון.

כרזת יום העצמאות של מדינת ישראל הייתה כרזה מיוחדת שנדפסה אחת לשנה לרגל חגיגות העצמאות של מדינת ישראל. הכרזות נבחרו בידי וועדה מיוחדת של אמנים ואנשי רוח (בין שופטי הוועדה היו בצלאל שץ, יצחק דנציגר, דן בן אמוץ ואחרים), מתוך הצעות שהגישו מעצבים ישראליים בעילום שם. זוכי התחרות הוכרזו שבועות ספורים לפני יום העצמאות, והכרזות שעיצבו קישטו את כל רחבי הארץ באותה שנה. בעשורים הראשונים להקמת המדינה זכו הכרזות למעמד ייחודי בתרבות הישראלית, ועיצובן נחשב להישג יוצא דופן עבור מעצב ישראלי. בין המעצבים נמנו יוחנן סימון, פאול קור, האחים שמיר, דוד טרטקובר, ז'אן דוד ואחרים. כרזת יום העצמאות האחרונה הופקה בשנת 2018.

כרזה רשמית שנדפסה לרגל יום העצמאות השישי של מדינת ישראל. דפוס ליטו-אופסט "קופמן ושות", המדפיס הממשלתי, תשי"ד (1954). עיצוב: גרד רוטשילד וזאב ליפמן (חתומים בדפוס: "רולי").
איור של שרידי מבנה אבן עתיק עם סמלים יהודיים שונים (מנורת שבעה קנים, שופר, לולב), שעל גביו נוספו שש לבנים חדשות. מבין הלבנים צומח ענף זית צעיר, ולו שישה עלים.
97X67 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים. פגמים קלים וכתמים בגב.
מקור: אוסף משפחת רימון.

כרזת יום העצמאות של מדינת ישראל הייתה כרזה מיוחדת שנדפסה אחת לשנה לרגל חגיגות העצמאות של מדינת ישראל. הכרזות נבחרו בידי וועדה מיוחדת של אמנים ואנשי רוח (בין שופטי הוועדה היו בצלאל שץ, יצחק דנציגר, דן בן אמוץ ואחרים), מתוך הצעות שהגישו מעצבים ישראליים בעילום שם. זוכי התחרות הוכרזו שבועות ספורים לפני יום העצמאות, והכרזות שעיצבו קישטו את כל רחבי הארץ באותה שנה. בעשורים הראשונים להקמת המדינה זכו הכרזות למעמד ייחודי בתרבות הישראלית, ועיצובן נחשב להישג יוצא דופן עבור מעצב ישראלי. בין המעצבים נמנו יוחנן סימון, פאול קור, האחים שמיר, דוד טרטקובר, ז'אן דוד ואחרים. כרזת יום העצמאות האחרונה הופקה בשנת 2018.