מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
- יד (70) Apply יד filter
- כתבי (70) Apply כתבי filter
- manuscript (70) Apply manuscript filter
- manuscripts, (70) Apply manuscripts, filter
- ישראל (55) Apply ישראל filter
- palestin (55) Apply palestin filter
- המנדט (46) Apply המנדט filter
- british (46) Apply british filter
- israel (46) Apply israel filter
- mandat (46) Apply mandat filter
- state (46) Apply state filter
- תנך (44) Apply תנך filter
- תנ (44) Apply תנ filter
- עתיקים, (44) Apply עתיקים, filter
- מסעות (44) Apply מסעות filter
- ספרי (44) Apply ספרי filter
- מפות, (44) Apply מפות, filter
- מפות (44) Apply מפות filter
- מסעות, (44) Apply מסעות, filter
- עתיקים (44) Apply עתיקים filter
- הדפסים (44) Apply הדפסים filter
- תנ"ך, (44) Apply תנ"ך, filter
- bibl (44) Apply bibl filter
- bibles, (44) Apply bibles, filter
- earli (44) Apply earli filter
- map (44) Apply map filter
- maps, (44) Apply maps, filter
- print (44) Apply print filter
- travelogu (44) Apply travelogu filter
- travelogues, (44) Apply travelogues, filter
- בארץ (43) Apply בארץ filter
- הבריטי (39) Apply הבריטי filter
- היישוב (39) Apply היישוב filter
- היהודי (39) Apply היהודי filter
- הבריטיים, (39) Apply הבריטיים, filter
- הבריטיים (39) Apply הבריטיים filter
- הבריטי, (39) Apply הבריטי, filter
- המעצר (39) Apply המעצר filter
- camp (39) Apply camp filter
- camps, (39) Apply camps, filter
- detent (39) Apply detent filter
- illig (39) Apply illig filter
- immigr (39) Apply immigr filter
- immigration, (39) Apply immigration, filter
- independ (39) Apply independ filter
- independence, (39) Apply independence, filter
- isra (39) Apply isra filter
- palestine, (39) Apply palestine, filter
- photographi (39) Apply photographi filter
- war (39) Apply war filter
מציג 37 - 48 of 336
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $600
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
אלבום, כרוך בכריכת עור עם לוחיות עץ מגולפות בעבודת-יד, ובו כ-45 תצלומים המתעדים את חיי גולי האצ"ל והלח"י במחנות המעצר באפריקה. מחנה המעצר סמבל (אריתריאה), גילגיל (קניה) ומקומות נוספים, [1946-1948].
התצלומים מתוארים בכתב-יד על גבי דפי האלבום, ומציגים תיעוד נדיר של החיים במחנות: הגולים מניפים את הדגל העברי מעל לשלט "גולי ציון באסמרה"; קולונל פטריק רייס, מפקד מחנה גילגיל, עומד בשירת התקווה; מערכת העיתון "בגלות קניה" סמוך לרדיו של מחנה גילגיל – שמואל תמיר, אריה גור, ברוך ויניצקי ומרדכי נדיבי; רב מחנה גילגיל, חיים דוד כהנא, יושב בסוכה בין דיוקנאות של הרב קוק והרמב"ם; שחקני להקת התיאטרון של המחנה, "במתנו" בהצגות "גלי הים", "לא היו דברים מעולם", "הפרקליט הרמאי"; תצלומים רבים של תחרויות ספורט (בהם תצלומי קבוצות הכדורגל "זקני ציון" ו"האתלטים של חיפה"); ועוד. נוסף על כך משולבים באלבום תריסר תצלומי-רפרודוקציה של איורים מעשה ידי לאופולד פנחסוביץ, מגולי המחנה (כולם למעט אחד חתומים ומתוארכים בלוח), ושני הדפסים (עם הקדשות בכתב-יד בצדם האחורי, מתוארכות לשנת 1947).
ייתכן שההדפסים והרפרודוקציות הוכנו בציוד הדפוס שהיה ברשות הגולים.
לאלבום כריכת עור נאה עם שתי לוחיות עץ מגולפות. על גבי הלוחית הקדמית הכותרת 'בדרכי נכר', ועל גבי הלוחית האחורית מפה של הים האדום, צפון-מזרח אפריקה וחצי האי ערב (ארץ ישראל השלמה מובלטת מיתר היבשת), עם תריסר ערים ואתרים מסומנים – מחנות המעצר ומקומות שעברו בהם העצורים.
בדף הראשון הקדשה בכתב-יד: "ל-ב.ד., בהערצה, מ.".
כ-45 תצלומים, תריסר תצלומי רפרודוקציה ושני הדפסים, מסודרים באלבום באמצעות מדבקות פינה. גודל משתנה, 16.5X12 עד 9.5X6.5, בקירוב. אלבום: 24X14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים ופגמים קלים. נקבי תילוע בחלק מהדפים (קטנים; עם פגיעה קלה בפינות שני תצלומי רפרודוקציה). תצלום אחד חסר. בלאי קל בכריכה.
מקור: אוסף משפחת רימון.
התצלומים מתוארים בכתב-יד על גבי דפי האלבום, ומציגים תיעוד נדיר של החיים במחנות: הגולים מניפים את הדגל העברי מעל לשלט "גולי ציון באסמרה"; קולונל פטריק רייס, מפקד מחנה גילגיל, עומד בשירת התקווה; מערכת העיתון "בגלות קניה" סמוך לרדיו של מחנה גילגיל – שמואל תמיר, אריה גור, ברוך ויניצקי ומרדכי נדיבי; רב מחנה גילגיל, חיים דוד כהנא, יושב בסוכה בין דיוקנאות של הרב קוק והרמב"ם; שחקני להקת התיאטרון של המחנה, "במתנו" בהצגות "גלי הים", "לא היו דברים מעולם", "הפרקליט הרמאי"; תצלומים רבים של תחרויות ספורט (בהם תצלומי קבוצות הכדורגל "זקני ציון" ו"האתלטים של חיפה"); ועוד. נוסף על כך משולבים באלבום תריסר תצלומי-רפרודוקציה של איורים מעשה ידי לאופולד פנחסוביץ, מגולי המחנה (כולם למעט אחד חתומים ומתוארכים בלוח), ושני הדפסים (עם הקדשות בכתב-יד בצדם האחורי, מתוארכות לשנת 1947).
ייתכן שההדפסים והרפרודוקציות הוכנו בציוד הדפוס שהיה ברשות הגולים.
לאלבום כריכת עור נאה עם שתי לוחיות עץ מגולפות. על גבי הלוחית הקדמית הכותרת 'בדרכי נכר', ועל גבי הלוחית האחורית מפה של הים האדום, צפון-מזרח אפריקה וחצי האי ערב (ארץ ישראל השלמה מובלטת מיתר היבשת), עם תריסר ערים ואתרים מסומנים – מחנות המעצר ומקומות שעברו בהם העצורים.
בדף הראשון הקדשה בכתב-יד: "ל-ב.ד., בהערצה, מ.".
כ-45 תצלומים, תריסר תצלומי רפרודוקציה ושני הדפסים, מסודרים באלבום באמצעות מדבקות פינה. גודל משתנה, 16.5X12 עד 9.5X6.5, בקירוב. אלבום: 24X14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים ופגמים קלים. נקבי תילוע בחלק מהדפים (קטנים; עם פגיעה קלה בפינות שני תצלומי רפרודוקציה). תצלום אחד חסר. בלאי קל בכריכה.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
אוסף נרחב של מסמכים, תצלומים, פריטים בולאיים, יצירות אמנות, תעודות עליה לארץ ישראל, פרסומי תעמולה ופריטים נוספים המתעדים את מחנות המעצר בקפריסין ואת עליית עצירי המחנות לישראל. קפריסין, ארץ ישראל, ארה"ב ומקומות נוספים, 1946 עד 1949 בקירוב.
באוסף:
• כרוז מטעם "ועד הקהלה העברית בחיפה" המוחה על החלטת שלטונות המנדט לגרש את המעפילים למחנות בקפריסין. [1946].
• כ-20 מעטפות דואר שנשלחו לעצירים בקפריסין ומהם, חלקן נושאות חותמות דואר ארץ-ישראליות, קפריסאיות ואחרות, וחלקן נושאות חותמות של מזכירויות המחנות (עברית), חותמת "דאר המרכזית" במחנה קראולוס, ועוד.
• מכתבים מאת עצירים במחנות קפריסין ומכתבים שנשלחו אליהם, בהם טלגרמה שנשלחה משבדיה לעצירה במחנה פמגוסטה בקפריסין.
• כרטיסי ברכה ופרסומים שונים של "הועד למען גולי קפריסין".
• קבלות ותעודות על תרומות כסף, מפעל איסוף ספרים ומפעלים נוספים למען העצירים בקפריסין.
• כרטיסי חבר בתנועת "גורדוניה המכבי הצעיר" ובמפלגת "פועלי ארץ ישראל" במחנות קפריסין.
• 13 רישומים ומתווים מעשה ידי עצירים במחנות, בהם תרגילי טבע דומם ודיוקנאות מעשה ידי תלמידי סדנת האמנות בהדרכת נפתלי בזם, רישומים המתעדים את החיים במחנות וקריקטורות על מצבם של העצירים. בין אלו מופיעות עבודות חתומות בידי אמנים שהדפסים מעשה ידיהם הופיעו באלבום "בגירוש קפריסין" – דוד טשמובסקי, פרץ ווינרייך, דב רוטרמן ואחרים.
• חיתוך עץ שכותרתו "Liberation Cyprus" [שחרור קפריסין] ובו נראית משפחה יהודית מאחורי גדר תיל, חתום (בעפרון) בידי האמן היהודי-אמריקני Leon G. Miller.
• מחברות שחילק הג'וינט לילדי קפריסין (אחת מהן מכילה "יומן קריאה" ספרותי שכתב מעפיל במחנות קפריסין. גרמנית); ספר לימוד עברית "לילדי ישראל במחנות קפריסין" (נדפס בקפריסין. חתום בחותמת של ארגון הג'וינט); שאלון פרטים אישיים והערכת ידיעות לילדי בתי הספר בקפריסין; טופס הרשמה של ילדים בגיל בית הספר בזרם החינוך הדתי במחנה 70.
• דף זיכרון (הוצא מחוברת) לזכר חבר השומר הצעיר שלמה חיימסון שנורה בבריחתו מאחד ממחנות קפריסין.
• כתובה דאירכסא (המחליפה כתובה קודמת שאבדה) שנערכה לזוג יוסף בן יעקב וחיה בת מנחם מנדל ב"מחנה ישראל העצורים סמוך למתא דיקיליא באי קפריסין". חתומה בחותמות "הרבנות הראשית קפריסין" ו"ועד הרבנים דגולה קפריסין". טבת תש"ח [דצמבר 1947].
• תעודת לידה להולדת שרה שדלצקי, בתם של בני הזוג יוסף שדלצקי וחיה לבית עלמר (ככל הנראה בני הזוג שלהם נערכה הכתובה שבסעיף הקודם), אף היא מטעם הרבנות הראשית לקפריסין ו"ועד הרבנים דגולי קפריסין". ספטמבר 1948.
• שש תעודות לעולים מקפריסין שהנפיקה מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית.
• כ-15 פריטי דואר הנושאים את חותמת הדואר המיוחדת "ברוכים הבאים" לרגל חיסול מחנות קפריסין. החותמת מציגה את מפת קפריסין לצד אוניות הנושאות דגלי ישראל. ינואר-פברואר 1949.
• כ-50 תצלומים, רובם תצלומי עיתונות ותצלומים מתוך אלבומים פרטיים המתעדים את הגעת עצירי המחנות בקפריסין לישראל ביולי 1948 ובראשית שנת 1949, ומיעוטם מתעדים את החיים במחנות המעצר בקפריסין.
• ועוד.
כ-140 פריטים. גודל ומצב משתנים.
באוסף:
• כרוז מטעם "ועד הקהלה העברית בחיפה" המוחה על החלטת שלטונות המנדט לגרש את המעפילים למחנות בקפריסין. [1946].
• כ-20 מעטפות דואר שנשלחו לעצירים בקפריסין ומהם, חלקן נושאות חותמות דואר ארץ-ישראליות, קפריסאיות ואחרות, וחלקן נושאות חותמות של מזכירויות המחנות (עברית), חותמת "דאר המרכזית" במחנה קראולוס, ועוד.
• מכתבים מאת עצירים במחנות קפריסין ומכתבים שנשלחו אליהם, בהם טלגרמה שנשלחה משבדיה לעצירה במחנה פמגוסטה בקפריסין.
• כרטיסי ברכה ופרסומים שונים של "הועד למען גולי קפריסין".
• קבלות ותעודות על תרומות כסף, מפעל איסוף ספרים ומפעלים נוספים למען העצירים בקפריסין.
• כרטיסי חבר בתנועת "גורדוניה המכבי הצעיר" ובמפלגת "פועלי ארץ ישראל" במחנות קפריסין.
• 13 רישומים ומתווים מעשה ידי עצירים במחנות, בהם תרגילי טבע דומם ודיוקנאות מעשה ידי תלמידי סדנת האמנות בהדרכת נפתלי בזם, רישומים המתעדים את החיים במחנות וקריקטורות על מצבם של העצירים. בין אלו מופיעות עבודות חתומות בידי אמנים שהדפסים מעשה ידיהם הופיעו באלבום "בגירוש קפריסין" – דוד טשמובסקי, פרץ ווינרייך, דב רוטרמן ואחרים.
• חיתוך עץ שכותרתו "Liberation Cyprus" [שחרור קפריסין] ובו נראית משפחה יהודית מאחורי גדר תיל, חתום (בעפרון) בידי האמן היהודי-אמריקני Leon G. Miller.
• מחברות שחילק הג'וינט לילדי קפריסין (אחת מהן מכילה "יומן קריאה" ספרותי שכתב מעפיל במחנות קפריסין. גרמנית); ספר לימוד עברית "לילדי ישראל במחנות קפריסין" (נדפס בקפריסין. חתום בחותמת של ארגון הג'וינט); שאלון פרטים אישיים והערכת ידיעות לילדי בתי הספר בקפריסין; טופס הרשמה של ילדים בגיל בית הספר בזרם החינוך הדתי במחנה 70.
• דף זיכרון (הוצא מחוברת) לזכר חבר השומר הצעיר שלמה חיימסון שנורה בבריחתו מאחד ממחנות קפריסין.
• כתובה דאירכסא (המחליפה כתובה קודמת שאבדה) שנערכה לזוג יוסף בן יעקב וחיה בת מנחם מנדל ב"מחנה ישראל העצורים סמוך למתא דיקיליא באי קפריסין". חתומה בחותמות "הרבנות הראשית קפריסין" ו"ועד הרבנים דגולה קפריסין". טבת תש"ח [דצמבר 1947].
• תעודת לידה להולדת שרה שדלצקי, בתם של בני הזוג יוסף שדלצקי וחיה לבית עלמר (ככל הנראה בני הזוג שלהם נערכה הכתובה שבסעיף הקודם), אף היא מטעם הרבנות הראשית לקפריסין ו"ועד הרבנים דגולי קפריסין". ספטמבר 1948.
• שש תעודות לעולים מקפריסין שהנפיקה מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית.
• כ-15 פריטי דואר הנושאים את חותמת הדואר המיוחדת "ברוכים הבאים" לרגל חיסול מחנות קפריסין. החותמת מציגה את מפת קפריסין לצד אוניות הנושאות דגלי ישראל. ינואר-פברואר 1949.
• כ-50 תצלומים, רובם תצלומי עיתונות ותצלומים מתוך אלבומים פרטיים המתעדים את הגעת עצירי המחנות בקפריסין לישראל ביולי 1948 ובראשית שנת 1949, ומיעוטם מתעדים את החיים במחנות המעצר בקפריסין.
• ועוד.
כ-140 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
"בגרוש קפריסין", אלבום עם עשרים ושישה חיתוכי לינוליאום מעשה-ידי קבוצת אמנים מִתְלַמדים מבין גולי קפריסין, בהדרכת נפתלי בזם. קפריסין, [1948 בקירוב]. ההדפסים חתומים בידי האמנים.
אלבום ובו עשרים ושישה חיתוכי לינוליאום המתארים את חיי המעפילים שנכלאו במחנות המעצר שהקימו הבריטים בקפריסין. האלבום הוכן, תחת הדרכתו של נפתלי בזם, על-ידי תלמידי הסדנה לציור והדפס שעל-יד הסמינריון למדריכים על-שם פנחס רוטנברג בקפריסין, ונדפס ב-120 עותקים בלבד.
חיתוכי הלינולאום חתומים בעיפרון בידי האמנים, תלמידי הסדנה – פרץ ויינריך (הציורים שיצר בקפריסין התפרסמו בכמה עיתונים ישראליים. לאחר קום המדינה עבד כקריקטוריסט עבור העיתונים "דבר השבוע" ו"על המשמר". על יצירתו זכה בשנת 2008 בפרס "עיפרון הזהב"), נחום בנדל, שמואל לייטנר, מאיר וכטל, ברוך רנדסברג, ברוך פרידמן, דוד טשמובסקי, אברהם שר, חנה שטרן, אלישבע היימן, יצחק סמושי ואחרים.
בשולי חיתוך הלינולאום מאת האמן משה ברנשטיין ("הגשר") מופיעה הקדשה בכתב-ידו (בעט): "מזכרת לאריה רחום, מאת הצייר משה ברנשטיין שהיה בגרוש קפריסין והיה בין אותם שעשו בימי [במו] ידי[ה]ם את ספר זה" (עבודותיו של ברנשטיין, שרבות מהן עוסקות בחיי העיירה היהודית המזרח-אירופאית, הוצגו בתערוכות שונות החל מסוף שנות ה-40. בשנת 1999 זכה בפרס יצירה מטעם מכון "משואה" לחקר השואה, "על תיעוד העולם שאבד בראשית דרכו").
בדף הבטנה הקדמי, הקדשה חתומה מאת ברוך רובינשטיין, מנהלו של הסמינר למדריכים ב"בית רוטנברג" בחיפה, ומי שהיה היוזם והמנהל של הסמינריון למדריכים בקפריסין: "למר א. [אריה] נחום היקר, מזכרת קפריסין, באייר תש"ח. ב. רובינשטיין, בשם הסמינריון למדריכים בקפריסין". בשולי הדף, כנראה בכתב-ידו של רובינשטיין, מופיע הכיתוב: "ספר זה הוכן נדפס ונכרך במאה ועשרים טפסים ע"י תלמידי המחלקה לאמנות שעל-יד הסמינריון למדריכים ע"ש פ. רוטנברג במחנות ישראל בגירוש קפריסין".
בתחילת האלבום מופיע ציטוט מצוואתו של פנחס רוטנברג (חיתוך לינולאום): "... נהיה אחים לחיים ליצירה לפעולה ובנין". בדף שלאחריו מופיעה הקדמה קצרה: "קפריסין תחנה אחת בדרך היסורים לארץ ישראל. משמעותו היהודית של שם זה גדרות תיל דוקרני, בטלה מאונס והידונות לניוון. ואף בתוך מציאות זו שקקו חיים. על אלה ספרו בתוך ספר זה חברים ממחנה ישראל שבגרוש קפריסין". שני דפים אלו, וכן רשימת ההדפסים המופיעה בדף האחרון, אף הם חיתוכי לינולאום. על כריכת האלבום נדפס חיתוך לינולאום נוסף.
הסמינריון למדריכים על-שם פנחס רוטנברג פעל במחנות המעצר בקפריסין, במימון הג'וינט, מאמצע שנת 1947 ועד שנת 1949. הסמינר הקים במחנות בתי-ספר שהקנו השכלה בתחומים רבים. לשם כך הובאו לקפריסין מורים, ובהם גם אמנים (נפתלי בזם, זאב בן-צבי ואחרים) אשר הדריכו בסדנאות מיוחדות לאמנות.
[29] דף, 50 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (בעיקר קלים, בשולי הדפים). מספר קרעים קלים בשוליים. הכריכה במצב טוב-בינוני, עם כתמים ופגמים. מספר קרעים קלים בשדרת הבד.
מקור: אוסף משפחת רימון.
אלבום ובו עשרים ושישה חיתוכי לינוליאום המתארים את חיי המעפילים שנכלאו במחנות המעצר שהקימו הבריטים בקפריסין. האלבום הוכן, תחת הדרכתו של נפתלי בזם, על-ידי תלמידי הסדנה לציור והדפס שעל-יד הסמינריון למדריכים על-שם פנחס רוטנברג בקפריסין, ונדפס ב-120 עותקים בלבד.
חיתוכי הלינולאום חתומים בעיפרון בידי האמנים, תלמידי הסדנה – פרץ ויינריך (הציורים שיצר בקפריסין התפרסמו בכמה עיתונים ישראליים. לאחר קום המדינה עבד כקריקטוריסט עבור העיתונים "דבר השבוע" ו"על המשמר". על יצירתו זכה בשנת 2008 בפרס "עיפרון הזהב"), נחום בנדל, שמואל לייטנר, מאיר וכטל, ברוך רנדסברג, ברוך פרידמן, דוד טשמובסקי, אברהם שר, חנה שטרן, אלישבע היימן, יצחק סמושי ואחרים.
בשולי חיתוך הלינולאום מאת האמן משה ברנשטיין ("הגשר") מופיעה הקדשה בכתב-ידו (בעט): "מזכרת לאריה רחום, מאת הצייר משה ברנשטיין שהיה בגרוש קפריסין והיה בין אותם שעשו בימי [במו] ידי[ה]ם את ספר זה" (עבודותיו של ברנשטיין, שרבות מהן עוסקות בחיי העיירה היהודית המזרח-אירופאית, הוצגו בתערוכות שונות החל מסוף שנות ה-40. בשנת 1999 זכה בפרס יצירה מטעם מכון "משואה" לחקר השואה, "על תיעוד העולם שאבד בראשית דרכו").
בדף הבטנה הקדמי, הקדשה חתומה מאת ברוך רובינשטיין, מנהלו של הסמינר למדריכים ב"בית רוטנברג" בחיפה, ומי שהיה היוזם והמנהל של הסמינריון למדריכים בקפריסין: "למר א. [אריה] נחום היקר, מזכרת קפריסין, באייר תש"ח. ב. רובינשטיין, בשם הסמינריון למדריכים בקפריסין". בשולי הדף, כנראה בכתב-ידו של רובינשטיין, מופיע הכיתוב: "ספר זה הוכן נדפס ונכרך במאה ועשרים טפסים ע"י תלמידי המחלקה לאמנות שעל-יד הסמינריון למדריכים ע"ש פ. רוטנברג במחנות ישראל בגירוש קפריסין".
בתחילת האלבום מופיע ציטוט מצוואתו של פנחס רוטנברג (חיתוך לינולאום): "... נהיה אחים לחיים ליצירה לפעולה ובנין". בדף שלאחריו מופיעה הקדמה קצרה: "קפריסין תחנה אחת בדרך היסורים לארץ ישראל. משמעותו היהודית של שם זה גדרות תיל דוקרני, בטלה מאונס והידונות לניוון. ואף בתוך מציאות זו שקקו חיים. על אלה ספרו בתוך ספר זה חברים ממחנה ישראל שבגרוש קפריסין". שני דפים אלו, וכן רשימת ההדפסים המופיעה בדף האחרון, אף הם חיתוכי לינולאום. על כריכת האלבום נדפס חיתוך לינולאום נוסף.
הסמינריון למדריכים על-שם פנחס רוטנברג פעל במחנות המעצר בקפריסין, במימון הג'וינט, מאמצע שנת 1947 ועד שנת 1949. הסמינר הקים במחנות בתי-ספר שהקנו השכלה בתחומים רבים. לשם כך הובאו לקפריסין מורים, ובהם גם אמנים (נפתלי בזם, זאב בן-צבי ואחרים) אשר הדריכו בסדנאות מיוחדות לאמנות.
[29] דף, 50 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (בעיקר קלים, בשולי הדפים). מספר קרעים קלים בשוליים. הכריכה במצב טוב-בינוני, עם כתמים ופגמים. מספר קרעים קלים בשדרת הבד.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
עבודת רקמה לזכר תקופת הכליאה במחנות המעצר בקפריסין. קפריסין או ישראל, [סוף שנות ה-40 בקירוב].
יריעה מלבנית, רקומה בדוגמאות גיאומטריות, רובה בתך צלב כפול. במרכזה רקומה הכתובת "לזכרון מקפריסין".
חוטי צמר וכותנה על בד קנווס. 47X35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים ותכים ספורים חסרים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
יריעה מלבנית, רקומה בדוגמאות גיאומטריות, רובה בתך צלב כפול. במרכזה רקומה הכתובת "לזכרון מקפריסין".
חוטי צמר וכותנה על בד קנווס. 47X35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים ותכים ספורים חסרים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מנורת חנוכה מגולפת מעץ. [המחצית השנייה של שנות ה-40?].
קני המנורה מגולפים בצורת ידיים מונפות, שסביבן כרוכים חישוקים עם שרשראות קטנות – אזיקים מנותצים. הקנים ניצבים על מבנה מדורג שבמרכזו השמש - דמות תנכ"ית המניפה לפיד גם כן - ולבסיסו כרוך חבל. על גב החנוכיה נראות קרני שמש עולה. למנורה בסיס מלבני עם עיטורים בצורת כוכבים (שיבוץ של פיסות עץ) ולוחית קטנה (חלקה).
ייתכן שמנורה זו הוכנה באחד ממחנות המעצר הבריטים בארץ ישראל, קפריסין או אפריקה.
גובה מרבי: 15.5 ס"מ; אורך מרבי: 21 ס"מ; רוחב מרבי: 8 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. שתיים מהשרשראות חסרות. מצופה בתחתית ובצדה האחורי בנייר, מתקלף ובלוי.
קני המנורה מגולפים בצורת ידיים מונפות, שסביבן כרוכים חישוקים עם שרשראות קטנות – אזיקים מנותצים. הקנים ניצבים על מבנה מדורג שבמרכזו השמש - דמות תנכ"ית המניפה לפיד גם כן - ולבסיסו כרוך חבל. על גב החנוכיה נראות קרני שמש עולה. למנורה בסיס מלבני עם עיטורים בצורת כוכבים (שיבוץ של פיסות עץ) ולוחית קטנה (חלקה).
ייתכן שמנורה זו הוכנה באחד ממחנות המעצר הבריטים בארץ ישראל, קפריסין או אפריקה.
גובה מרבי: 15.5 ס"מ; אורך מרבי: 21 ס"מ; רוחב מרבי: 8 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. שתיים מהשרשראות חסרות. מצופה בתחתית ובצדה האחורי בנייר, מתקלף ובלוי.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
למעלה מאלף מכתבים ומסמכים המתעדים את חיי המושבות בארץ ישראל וראשית שנות המדינה, רבים מהם נשלחו אל או מאת חיים אריאב (1895-1957), מזכיר "התאחדות האיכרים" ומנהל "חבר המועצות המקומיות". ארץ ישראל, שנות ה-30 וה-40 (מקצתם מוקדמים או מאוחרים יותר). עברית ומעט אנגלית.
מרבית הארכיון מוקדש להתכתבות בין אריאב ובין מזכירים ומנהלים במושבות ארץ ישראל: פתח תקווה, זכרון יעקב, ראשון לציון, ראש פינה, נס ציונה, חדרה, מזכרת בתיה ועוד (רבים ממכתבים אלה הוחלפו עם ראשי המושבות, חלקם דמויות חשובות בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל – שלמה שטמפרר מפתח תקוה, אריה גרושקביץ מקרית מוצקין, יהודה גורודיסקי מרחובות, אבא שכטר מראשון לציון, ועוד). המכתבים עוסקים ברובם בניהול המושבות – תקציבים, חינוך, חקלאות, ורבים מהם נושאים חותמות דיו רשמיות של המושבות.
חלקו החשוב ביותר של הארכיון כולל מאות מכתבים ומסמכים מתקופת מלחמת העצמאות, המתעדים את חיי החקלאים והמושבות בצל המלחמה: פירוט התחמושת והרובים שבידי כל אחת מהמושבות, עשרות טבלאות עם חישוב הנזקים הכלכליים והסיוע שישלח למושבות, בקשות לשליחת נשק ושומרים, פרוטוקולים של ועידות חירום לענייני המושבות, מכתבים אישיים ששלחו בעלי פרדסים המבקשים לשחרר את בניהם משירות צבאי, רשימת שמות של תושבים שפונו מהמושבה ראש פינה, ועוד.
כמו כן, כולל הארכיון עשרות מסמכים המתעדים את ניסיונותיהם של בני המושבות להשיג אשרות עלייה ("סרטיפיקטים") עבור בני משפחותיהם באירופה (בהם רשימות של מבקשים, הודעות על קבלת סרטיפיקטים מהסוכנות היהודית, מכתבי בקשה, ועוד).
המסמכים והמכתבים מסודרים בקלסרים ותיקים לפי סדר האלף-בית של שמות המושבות (למעט המסמכים הקשורים בביטחון ובאשרות עליה, המסודרים בתיקים נפרדים). מצורפים מספר פריטים מודפסים – כרזות, עלונים, מפה ופריטים נוספים הקשורים בפעילותו של אריאב בתקופה זו.
חיים אריאב (1895-1957), מזכיר "ועד הצירים", מזכ"ל הסוכנות היהודית ולימים חבר הכנסת השנייה והשלישית. בתקופת המנדט כיהן כמזכיר "התאחדות האיכרים" ומנהל "חבר המועצות המקומיות".
למעלה מאלף מסמכים ומכתבים. גודל ומצב משתנים.
מרבית הארכיון מוקדש להתכתבות בין אריאב ובין מזכירים ומנהלים במושבות ארץ ישראל: פתח תקווה, זכרון יעקב, ראשון לציון, ראש פינה, נס ציונה, חדרה, מזכרת בתיה ועוד (רבים ממכתבים אלה הוחלפו עם ראשי המושבות, חלקם דמויות חשובות בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל – שלמה שטמפרר מפתח תקוה, אריה גרושקביץ מקרית מוצקין, יהודה גורודיסקי מרחובות, אבא שכטר מראשון לציון, ועוד). המכתבים עוסקים ברובם בניהול המושבות – תקציבים, חינוך, חקלאות, ורבים מהם נושאים חותמות דיו רשמיות של המושבות.
חלקו החשוב ביותר של הארכיון כולל מאות מכתבים ומסמכים מתקופת מלחמת העצמאות, המתעדים את חיי החקלאים והמושבות בצל המלחמה: פירוט התחמושת והרובים שבידי כל אחת מהמושבות, עשרות טבלאות עם חישוב הנזקים הכלכליים והסיוע שישלח למושבות, בקשות לשליחת נשק ושומרים, פרוטוקולים של ועידות חירום לענייני המושבות, מכתבים אישיים ששלחו בעלי פרדסים המבקשים לשחרר את בניהם משירות צבאי, רשימת שמות של תושבים שפונו מהמושבה ראש פינה, ועוד.
כמו כן, כולל הארכיון עשרות מסמכים המתעדים את ניסיונותיהם של בני המושבות להשיג אשרות עלייה ("סרטיפיקטים") עבור בני משפחותיהם באירופה (בהם רשימות של מבקשים, הודעות על קבלת סרטיפיקטים מהסוכנות היהודית, מכתבי בקשה, ועוד).
המסמכים והמכתבים מסודרים בקלסרים ותיקים לפי סדר האלף-בית של שמות המושבות (למעט המסמכים הקשורים בביטחון ובאשרות עליה, המסודרים בתיקים נפרדים). מצורפים מספר פריטים מודפסים – כרזות, עלונים, מפה ופריטים נוספים הקשורים בפעילותו של אריאב בתקופה זו.
חיים אריאב (1895-1957), מזכיר "ועד הצירים", מזכ"ל הסוכנות היהודית ולימים חבר הכנסת השנייה והשלישית. בתקופת המנדט כיהן כמזכיר "התאחדות האיכרים" ומנהל "חבר המועצות המקומיות".
למעלה מאלף מסמכים ומכתבים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
"מפקדים אל הדגל!", פקודת גיוס מטעם "מרכז המפקד לשרות העם". כרזה בדפוס אפרים סטרוד ובניו, תל-אביב, ד' אייר תש"ח - 13.5.1948.
כרזת גיוס מטעם "המפקד לשרות העם" שפורסמה יום לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל:
" עם החמרת המצב, לרגל סיום המנדט הבריטי, מצווים בזה כל הקצינים, המפקדים והסמלים ששרתו בצבאות מלחמת-העולם האחרונה ובשורות ההגנה [...] להתייצב מיד וללא דחוי אל השרות המלא". ברקע הכרזה מודפסת בגופן עבה, בצבע תכלת, הסיסמה המוכרת: "כל הארץ חזית, כל העם צבא".
"המפקד לשרות העם" ("מפקד העם") הוא השם שניתן למערך הגיוס הכללי שפעל ביישוב בתקופה שבין כ"ט בנובמבר - החלטת האו"ם על סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל וחלוקתה לשתי מדינות (29 בנובמבר, 1947) - ועד להכרזת העצמאות (14 במאי, 1948). במסגרת "המפקד לשירות העם" הונהג גיוס חובה, נפתחו מרכזי גיוס ופורסמו צווי גיוס בעיתונות ועל גבי כרזות.
תודות למאמצים אלו עלה בידי הישוב להעמיד כוח הגנה גדול, שהתנגד בהצלחה לפלישת צבאות ערב ב-15 במאי, 1948.
95X63 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול וקמטים קלים. מעט קרעים קטנים בשוליים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
כרזת גיוס מטעם "המפקד לשרות העם" שפורסמה יום לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל:
" עם החמרת המצב, לרגל סיום המנדט הבריטי, מצווים בזה כל הקצינים, המפקדים והסמלים ששרתו בצבאות מלחמת-העולם האחרונה ובשורות ההגנה [...] להתייצב מיד וללא דחוי אל השרות המלא". ברקע הכרזה מודפסת בגופן עבה, בצבע תכלת, הסיסמה המוכרת: "כל הארץ חזית, כל העם צבא".
"המפקד לשרות העם" ("מפקד העם") הוא השם שניתן למערך הגיוס הכללי שפעל ביישוב בתקופה שבין כ"ט בנובמבר - החלטת האו"ם על סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל וחלוקתה לשתי מדינות (29 בנובמבר, 1947) - ועד להכרזת העצמאות (14 במאי, 1948). במסגרת "המפקד לשירות העם" הונהג גיוס חובה, נפתחו מרכזי גיוס ופורסמו צווי גיוס בעיתונות ועל גבי כרזות.
תודות למאמצים אלו עלה בידי הישוב להעמיד כוח הגנה גדול, שהתנגד בהצלחה לפלישת צבאות ערב ב-15 במאי, 1948.
95X63 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול וקמטים קלים. מעט קרעים קטנים בשוליים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
דגל ישראל מתוצרת מפעל הטקסטיל "אתא". נתפר בהזמנה מיוחדת של עריית חיפה, בליל הקמת מדינת ישראל, בין ה-13 ל-14 במאי 1948.
דגל גדל ממדים עשוי סדין לבן, עם שני פסים בצבע תכלת ומגן דוד. בשוליים הפנימיים תווית המפעל - שלושה גגות משולשים והשם "אתא" בעברית, אנגלית וערבית.
כמאה דגלי ישראל נתפרו במפעל "אתא" בליל הקמת המדינה. הדגלים הוזמנו מקרל יעקב, מנהל מתפרת "אתא" שברחוב המלכים בחיפה (כיום "דרך העצמאות"), ומפאת קוצר הזמן והחשאיות, נתפרו מסדיני מיטה לבנים ומאריגים לייצור חולצות פועלים בצבע תכלת ("כחול הפועל"). מאת הדגלים נתפרו במשך לילה שלם, וביום המחרת הונפו בחגיגות העצמאות בעיר חיפה.
"אתא חברה לטקסטיל בע"מ" הייתה מחשובי המפעלים בארץ ישראל, שזכה בתקופת הצנע לכינוי "המלבישה הלאומית". המפעל היה הגדול מסוגו בשנות המדינה הראשונות, והיה אחראי לייצור כמה מפרטי הלבוש המזוהים ביותר עם דור תש"ח – כובע "טמבל", מכנסיים וחולצות חאקי, בגדי פועלים כחולים, מדי צה"ל הראשונים ועוד.
209X152 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים. פגמים קלים.
ספרות: אתא והחברה הישראלית, 1986-1934, מאת דליה בר אור, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" באוניברסיטת חיפה, 2009.
דגל גדל ממדים עשוי סדין לבן, עם שני פסים בצבע תכלת ומגן דוד. בשוליים הפנימיים תווית המפעל - שלושה גגות משולשים והשם "אתא" בעברית, אנגלית וערבית.
כמאה דגלי ישראל נתפרו במפעל "אתא" בליל הקמת המדינה. הדגלים הוזמנו מקרל יעקב, מנהל מתפרת "אתא" שברחוב המלכים בחיפה (כיום "דרך העצמאות"), ומפאת קוצר הזמן והחשאיות, נתפרו מסדיני מיטה לבנים ומאריגים לייצור חולצות פועלים בצבע תכלת ("כחול הפועל"). מאת הדגלים נתפרו במשך לילה שלם, וביום המחרת הונפו בחגיגות העצמאות בעיר חיפה.
"אתא חברה לטקסטיל בע"מ" הייתה מחשובי המפעלים בארץ ישראל, שזכה בתקופת הצנע לכינוי "המלבישה הלאומית". המפעל היה הגדול מסוגו בשנות המדינה הראשונות, והיה אחראי לייצור כמה מפרטי הלבוש המזוהים ביותר עם דור תש"ח – כובע "טמבל", מכנסיים וחולצות חאקי, בגדי פועלים כחולים, מדי צה"ל הראשונים ועוד.
209X152 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים. פגמים קלים.
ספרות: אתא והחברה הישראלית, 1986-1934, מאת דליה בר אור, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" באוניברסיטת חיפה, 2009.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מנשר [מס. 1] מטעם מועצת המדינה הזמנית. "נתן היום, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948)".
"מנשר מועצת המדינה הזמנית" נחשב למסמך המשפטי הראשון של מדינת ישראל, שהוקרא בידי דוד בן-גוריון מיד לאחר הכרזת העצמאות. הוא כלל שלושה סעיפים קצרים, שהעניקו את הבסיס החוקי לפעילות הרשויות של המדינה החדשה: קביעת מועצת המדינה הזמנית בתור הרשות המחוקקת; ביטול תקנות "הספר הלבן" של 1939; וקביעת המשפט המנדטורי כבסיס למערכת המשפט הישראלית.
לפנינו גרסה מוקדמת של המנשר (דף מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל סטנסיל), ובה מספר הבדלים מהנוסח הסופי (במקום "מועצת העם מכריזה" נדפס: "מועצת העם מחוקקת", במקום "זכאית להעניק" נדפס: "תוכל להעניק והיא מעניקה בזה", ושינויים נוספים). בארכיון המדינה מצוי העתק נוסף של הנוסח שלפנינו, עם תיקונים בכתב ידו של דוד צבי פנקס, חבר מועצת המדינה הזמנית ומחותמי מגילת העצמאות (הנוסח הסופי מכיל את תיקוניו של פנקס).
[1] דף, 29 ס"מ בקירוב. כתמים. קמטים קלים. נקבי תיוק ופגמים קלים בשוליים.
"מנשר מועצת המדינה הזמנית" נחשב למסמך המשפטי הראשון של מדינת ישראל, שהוקרא בידי דוד בן-גוריון מיד לאחר הכרזת העצמאות. הוא כלל שלושה סעיפים קצרים, שהעניקו את הבסיס החוקי לפעילות הרשויות של המדינה החדשה: קביעת מועצת המדינה הזמנית בתור הרשות המחוקקת; ביטול תקנות "הספר הלבן" של 1939; וקביעת המשפט המנדטורי כבסיס למערכת המשפט הישראלית.
לפנינו גרסה מוקדמת של המנשר (דף מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל סטנסיל), ובה מספר הבדלים מהנוסח הסופי (במקום "מועצת העם מכריזה" נדפס: "מועצת העם מחוקקת", במקום "זכאית להעניק" נדפס: "תוכל להעניק והיא מעניקה בזה", ושינויים נוספים). בארכיון המדינה מצוי העתק נוסף של הנוסח שלפנינו, עם תיקונים בכתב ידו של דוד צבי פנקס, חבר מועצת המדינה הזמנית ומחותמי מגילת העצמאות (הנוסח הסופי מכיל את תיקוניו של פנקס).
[1] דף, 29 ס"מ בקירוב. כתמים. קמטים קלים. נקבי תיוק ופגמים קלים בשוליים.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
גיליון מיוחד של העיתון "חרות", ובו נאומו של מנחם בגין לרגל הקמת מדינת ישראל (נאום "השחר המאדים"). [תל-אביב?], 15.5.1948.
במוצאי שבת, ו' באייר תש"ח (15.5.1948), ערבו של היום הראשון לעצמאותה של מדינת ישראל, נשא מנחם בגין נאום בתחנת הרדיו המחתרתית של האצ"ל, "קול ציון הלוחמת". בנאומו זה, המהווה מעין "הכרזת עצמאות" אלטרנטיבית לזו של דוד בן-גוריון, התייחס בגין לפירוק המחתרת, לצורך בצבא חזק ומאומן, למדיניות החוץ ההכרחית עם ארה"ב ובריה"מ, לשיבת ציון, ועוד, והתווה למעשה את קווי היסוד האידיאולוגיים של המפלגה שעמד להקים – תנועת החרות.
לפנינו גיליון מיוחד של בטאון האצ"ל - "חירות" (ממוספר צ"ז), שנדפס שעות ספורות לאחר הנאום והציג אותו במלואו (כותרת הגיליון: "דבר המפקד של הארגון הצבאי לאומי"). לצד שם העיתון נדפסה הודעת האצ"ל על הקמת המדינה - "מדינת ישראל קמה – מלכות ישראל קום תקום".
[1] דף, 35X51 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים בשוליים ומספר קרעים חסרים, משוקמים (הגיליון מודבק כולו על נייר דק לשימור).
מקור: אוסף משפחת רימון.
במוצאי שבת, ו' באייר תש"ח (15.5.1948), ערבו של היום הראשון לעצמאותה של מדינת ישראל, נשא מנחם בגין נאום בתחנת הרדיו המחתרתית של האצ"ל, "קול ציון הלוחמת". בנאומו זה, המהווה מעין "הכרזת עצמאות" אלטרנטיבית לזו של דוד בן-גוריון, התייחס בגין לפירוק המחתרת, לצורך בצבא חזק ומאומן, למדיניות החוץ ההכרחית עם ארה"ב ובריה"מ, לשיבת ציון, ועוד, והתווה למעשה את קווי היסוד האידיאולוגיים של המפלגה שעמד להקים – תנועת החרות.
לפנינו גיליון מיוחד של בטאון האצ"ל - "חירות" (ממוספר צ"ז), שנדפס שעות ספורות לאחר הנאום והציג אותו במלואו (כותרת הגיליון: "דבר המפקד של הארגון הצבאי לאומי"). לצד שם העיתון נדפסה הודעת האצ"ל על הקמת המדינה - "מדינת ישראל קמה – מלכות ישראל קום תקום".
[1] דף, 35X51 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים בשוליים ומספר קרעים חסרים, משוקמים (הגיליון מודבק כולו על נייר דק לשימור).
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
"קול צפת, יוצא לאור בפקודת מפקד העיר צפת מטעם ארגון ההגנה העברי בא"י", [בעריכת ישעיהו עשני]. עשרה מתוך אחד עשר הגיליונות שנדפסו בתקופת מלחמת העצמאות (1948), וגיליון השנה לשחרור צפת (1949).
העיתון "קול צפת" ראה אור בהוראת מפקד העיר, מאיר מיבר, מחשש לנטישה המונית של יהודי צפת בתקופת המלחמה. כותבי העיתון שוכנו במטה ההגנה, ובין החודשים ינואר למאי 1948 הדפיסו אחד עשר גיליונות עם מסרים לוחמניים לתושבי צפת. שני הגיליונות הראשונים נדפסו בפורמט חוברת עם שערים צבעוניים (בעיצוב "מ. אריה" – אריה מוסקוביץ), והגיליונות הבאים בפורמט של דף בודד (בשל המחסור בנייר). בגיליון האחרון, שראה אור יום לאחר נצחון כוחות ההגנה, נדפסו שם העיתון והתאריך בדיו זהובה עם הכותרת: "עיר הזהר והאר"י חוגגת את חג שחרורה ונצחונה".
לפנינו כל גיליונות העיתון משנת 1948 למעט גיליון ז', בתוספת גיליון שנדפס לציון שנה לשחרור צפת (גיליון זה ראה אור בבית הדפוס "כנרת" שבטבריה, בחודש מאי 1949, בפורמט זהה לזה של הגיליונות מהמלחמה).
סך הכל אחד עשר גיליונות. גיליון א' ו-ב': 18; 22 עמ', 16 ס"מ בקירוב. גיליונות ג-ו, ח-יא: [1] דף, 35 ס"מ. גיליון בהוצאה מיוחדת: [2] דף, 35 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים וקמטים. מספר קרעים קלים בשוליים (מקצתם משוקמים ברצועות נייר). סימונים בעט באחד הגיליונות (קטנים).
מצורפים: צפת ממצור לשחרור, מאת מאיר מיבר, הוצאת שירות התרבות של צבא הגנה לישראל [תל-אביב, 1949?]; עותק מצולם של גליון ז'.
מקור: אוסף משפחת רימון.
העיתון "קול צפת" ראה אור בהוראת מפקד העיר, מאיר מיבר, מחשש לנטישה המונית של יהודי צפת בתקופת המלחמה. כותבי העיתון שוכנו במטה ההגנה, ובין החודשים ינואר למאי 1948 הדפיסו אחד עשר גיליונות עם מסרים לוחמניים לתושבי צפת. שני הגיליונות הראשונים נדפסו בפורמט חוברת עם שערים צבעוניים (בעיצוב "מ. אריה" – אריה מוסקוביץ), והגיליונות הבאים בפורמט של דף בודד (בשל המחסור בנייר). בגיליון האחרון, שראה אור יום לאחר נצחון כוחות ההגנה, נדפסו שם העיתון והתאריך בדיו זהובה עם הכותרת: "עיר הזהר והאר"י חוגגת את חג שחרורה ונצחונה".
לפנינו כל גיליונות העיתון משנת 1948 למעט גיליון ז', בתוספת גיליון שנדפס לציון שנה לשחרור צפת (גיליון זה ראה אור בבית הדפוס "כנרת" שבטבריה, בחודש מאי 1949, בפורמט זהה לזה של הגיליונות מהמלחמה).
סך הכל אחד עשר גיליונות. גיליון א' ו-ב': 18; 22 עמ', 16 ס"מ בקירוב. גיליונות ג-ו, ח-יא: [1] דף, 35 ס"מ. גיליון בהוצאה מיוחדת: [2] דף, 35 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים וקמטים. מספר קרעים קלים בשוליים (מקצתם משוקמים ברצועות נייר). סימונים בעט באחד הגיליונות (קטנים).
מצורפים: צפת ממצור לשחרור, מאת מאיר מיבר, הוצאת שירות התרבות של צבא הגנה לישראל [תל-אביב, 1949?]; עותק מצולם של גליון ז'.
מקור: אוסף משפחת רימון.
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
29.6.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
שתי כריכות לאלבומי תמונות, שהוכנו מקופסאות פח בידי שבויי מלחמת העצמאות בירדן. אום אל ג'מאל (ירדן), [1948?]-1949.
מחנה אום אל ג'מאל ("אם הגמלים") היה מתקן כליאה ירדני לשבויים במלחמת העצמאות. תנאי המחנה היו דלים ביותר, ועל מנת לשפרם הכינו השבויים ציוד מהחומרים שעמדו לרשותם – מסמרים, קרשים, חוטי ברזל וקופסאות פח לביסקוויטים מתוצרת הצבא האנגלי - מנות קרב מתקופת מלחמת העולם שנמסרו לשבויים כמנות מזון.
לפנינו שתי כריכות לאלבומי תמונות שהוכנו מקופסאות הפח, ועליהן הקדשות ואיורים (מצוירים, כנראה, באמצעות מסמרים): • כריכה עם איור של שער המחנה והכיתוב "אום אל גמל. 1949" ומצדה השני איור של מגדל דוד. • כריכה עם איור של אסיר מתבונן אל מעבר לגדר והכיתוב "לאבא ואמא משבי ערב" ומצדה השני איור קבר רחל. צדן הפנימי של ששתי הכריכות מחופה בנייר עבה דמוי עור.
בצדה הפנימי של אחת משתי הכריכות מודבקים שני תצלומים: זוג צעיר בבגדי חתן וכלה ותינוק בעריסה.
16X11 ו-20X12.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. פגמים קלים ושריטות בצדן החיצוני של הכריכות. קרעים ופגמים בחיפוי הפנימי עם התצלומים.
ראו: "במצור ובקרב, בשבי הירדני ובחזרה למדינת ישראל החדשה", הוצאת מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש קפלן (ירושלים, 2005).
מחנה אום אל ג'מאל ("אם הגמלים") היה מתקן כליאה ירדני לשבויים במלחמת העצמאות. תנאי המחנה היו דלים ביותר, ועל מנת לשפרם הכינו השבויים ציוד מהחומרים שעמדו לרשותם – מסמרים, קרשים, חוטי ברזל וקופסאות פח לביסקוויטים מתוצרת הצבא האנגלי - מנות קרב מתקופת מלחמת העולם שנמסרו לשבויים כמנות מזון.
לפנינו שתי כריכות לאלבומי תמונות שהוכנו מקופסאות הפח, ועליהן הקדשות ואיורים (מצוירים, כנראה, באמצעות מסמרים): • כריכה עם איור של שער המחנה והכיתוב "אום אל גמל. 1949" ומצדה השני איור של מגדל דוד. • כריכה עם איור של אסיר מתבונן אל מעבר לגדר והכיתוב "לאבא ואמא משבי ערב" ומצדה השני איור קבר רחל. צדן הפנימי של ששתי הכריכות מחופה בנייר עבה דמוי עור.
בצדה הפנימי של אחת משתי הכריכות מודבקים שני תצלומים: זוג צעיר בבגדי חתן וכלה ותינוק בעריסה.
16X11 ו-20X12.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. פגמים קלים ושריטות בצדן החיצוני של הכריכות. קרעים ופגמים בחיפוי הפנימי עם התצלומים.
ראו: "במצור ובקרב, בשבי הירדני ובחזרה למדינת ישראל החדשה", הוצאת מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש קפלן (ירושלים, 2005).
קטגוריה
המנדט הבריטי, היישוב היהודי בארץ ישראל, העפלה, מחנות המעצר הבריטיים, מלחמת העצמאות, מדינת ישראל
קָטָלוֹג