מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- יד (70) Apply יד filter
- כתבי (70) Apply כתבי filter
- manuscript (70) Apply manuscript filter
- manuscripts, (70) Apply manuscripts, filter
- ישראל (55) Apply ישראל filter
- palestin (55) Apply palestin filter
- המנדט (46) Apply המנדט filter
- british (46) Apply british filter
- israel (46) Apply israel filter
- mandat (46) Apply mandat filter
- state (46) Apply state filter
- תנך (44) Apply תנך filter
- תנ (44) Apply תנ filter
- עתיקים, (44) Apply עתיקים, filter
- מסעות (44) Apply מסעות filter
- ספרי (44) Apply ספרי filter
- מפות, (44) Apply מפות, filter
- מפות (44) Apply מפות filter
- מסעות, (44) Apply מסעות, filter
- עתיקים (44) Apply עתיקים filter
- הדפסים (44) Apply הדפסים filter
- תנ"ך, (44) Apply תנ"ך, filter
- bibl (44) Apply bibl filter
- bibles, (44) Apply bibles, filter
- earli (44) Apply earli filter
- map (44) Apply map filter
- maps, (44) Apply maps, filter
- print (44) Apply print filter
- travelogu (44) Apply travelogu filter
- travelogues, (44) Apply travelogues, filter
- בארץ (43) Apply בארץ filter
- הבריטי (39) Apply הבריטי filter
- היישוב (39) Apply היישוב filter
- היהודי (39) Apply היהודי filter
- הבריטיים, (39) Apply הבריטיים, filter
- הבריטיים (39) Apply הבריטיים filter
- הבריטי, (39) Apply הבריטי, filter
- המעצר (39) Apply המעצר filter
- camp (39) Apply camp filter
- camps, (39) Apply camps, filter
- detent (39) Apply detent filter
- illig (39) Apply illig filter
- immigr (39) Apply immigr filter
- immigration, (39) Apply immigration, filter
- independ (39) Apply independ filter
- independence, (39) Apply independence, filter
- isra (39) Apply isra filter
- palestine, (39) Apply palestine, filter
- photographi (39) Apply photographi filter
- war (39) Apply war filter
מיכאיל גרובמן (נ. 1939), там, на северном море [שם, בים הצפוני], 1976. אוטוליטוגרפיה.
שני עותקים. חתומים בעיפרון וממוספרים, מתוך 356 עותקים.
24.5X35 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים בשוליים.
מיכאיל גרובמן (נ. 1939), צייר ומשורר רוסי-ישראלי, יליד מוסקבה. בשנות ה-60 היה ממייסדי "האוונגרד הרוסי השני" בברית המועצות (תנועה שאת שמה טבע בעצמו). בשנת 1971 עלה לישראל וב-1975 הקים את קבוצת "לויתן" יחד עם אברהם אופק ושמואל אקרמן. סגנון הקבוצה שילב אמנות עכשווית עם יהדות, סימבוליזם ומטאפיזיקה. במנשר "הצהרת לויתן" שפורסם ב-1976 ניסח גרובמן את מטרת הקבוצה: "הופעתנו המשותפת היא נסיון התחלתי של יצירת סגנון לאומי כולל, התואם את רוח בנינה של ישראל החדשה... הבסיס המדיני שלנו – הציונות. הבסיס הרוחני שלנו – המיסטיקה היהודית. שלושה יסודות קובעים את עמדתנו האמנותית: 1. פרימיטיביות 2. סמל. 3. אות".
בראיון לעיתון "דבר לילדים", בשנת 1981, סיפר גרובמן על יצירתו: "כל מה שאני עושה לא שייך לא לפסיכולוגיה ולא לשום צורה רגשית של החיים. אני גם לא מנסה לחקות את הטבע [...] אסור להעביר את החיים היפים הללו שסביבנו לחתיכת ניר ולהפוך אותם למעין זיוף של החיים. תפקידו של הציור הוא לגמרי אחר [...] ציור ואמנות צריכים לבנות מצב של עולם חדש לגמרי! בדיוק כמו שפעם ברא ה' את העולם הזה כמו יצירת אמנות שעתה היא חיה ואנו חיים בו, כך צריך צייר למצוא הזדמנות ליצור מצב חדש לגמרי שבמקרה של תמונה אנו קולטים אותו דרך העין".
Стихи [שירים], חוברת מעשה-ידי האמן מיכאיל גרובמן (נ. 1939). הוצאה עצמית ("עבור אספנים"), תל-אביב, 2013. רוסית.
אסופת שירים מאת מיכאיל גרובמן, רובם משנות ה-70. את החוברת הכין גרובמן עצמו. עטיפת הנייר לקוחה מקטלוג תערוכת "לויתן" בבית אורי ורמי נחושתן.
בצדיה הפנימיים של העטיפה ובעמוד השער, רישומים בעט מעשה ידי גרובמן. כמה מהדפים חתומים בחתימת-ידו.
26 עמ', 22 ס"מ (העטיפה גדולה יותר – 25 ס"מ). מצב טוב. כתמים ופגמים קלים.
מיכאיל גרובמן (נ. 1939), צייר ומשורר רוסי-ישראלי, יליד מוסקבה. בשנות ה-60 היה ממייסדי "האוונגרד הרוסי השני" בברית המועצות (תנועה שאת שמה טבע בעצמו). בשנת 1971 עלה לישראל וב-1975 הקים את קבוצת "לויתן" יחד עם אברהם אופק ושמואל אקרמן. סגנון הקבוצה שילב אמנות עכשווית עם יהדות, סימבוליזם ומטאפיזיקה. במנשר "הצהרת לויתן" שפורסם ב-1976 ניסח גרובמן את מטרת הקבוצה: "הופעתנו המשותפת היא נסיון התחלתי של יצירת סגנון לאומי כולל, התואם את רוח בנינה של ישראל החדשה... הבסיס המדיני שלנו – הציונות. הבסיס הרוחני שלנו – המיסטיקה היהודית. שלושה יסודות קובעים את עמדתנו האמנותית: 1. פרימיטיביות 2. סמל. 3. אות".
בראיון לעיתון "דבר לילדים", בשנת 1981, סיפר גרובמן על יצירתו: "כל מה שאני עושה לא שייך לא לפסיכולוגיה ולא לשום צורה רגשית של החיים. אני גם לא מנסה לחקות את הטבע [...] אסור להעביר את החיים היפים הללו שסביבנו לחתיכת ניר ולהפוך אותם למעין זיוף של החיים. תפקידו של הציור הוא לגמרי אחר [...] ציור ואמנות צריכים לבנות מצב של עולם חדש לגמרי! בדיוק כמו שפעם ברא ה' את העולם הזה כמו יצירת אמנות שעתה היא חיה ואנו חיים בו, כך צריך צייר למצוא הזדמנות ליצור מצב חדש לגמרי שבמקרה של תמונה אנו קולטים אותו דרך העין".
Левиафан [לויתן], עיתון לשירה ולאמנות בעריכת ובהוצאת מיכאיל גרובמן (נ. 1939). גיליונות 1-3 (לא נדפסו גיליונות נוספים). ירושלים, 1975-1981. רוסית (שכפול של כתב-יד).
בעיתון נדפסו שירים מאת גנריך ספגיר, איגור חולין, וסבולוד נקרסוב, אדוארד לימונוב, ולדימיר יאקובלב, סבלי גרינברג, מיכאיל גרובמן, ואחרים; קטעים מיומניו של גרובמן, מניפסט קבוצת "לויתן"; מאמר לזכרו של האמן אריה ארוך; צילומי יצירות אמנות; ועוד.
הגיליונות נכתבו במקור כולם בכתב-ידו של גרובמן.
גיליון מס' 1 (1975): גיליון 69.5X49.5 ס"מ, מקופל. גיליון מס' 2 (1979): 2-17 עמ', 34 ס"מ. גיליון מס' 3 (1981): 18-33 עמ', 34 ס"מ. מצב טוב.
מיכאיל גרובמן (נ. 1939), צייר ומשורר רוסי-ישראלי, יליד מוסקבה. בשנות ה-60 היה ממייסדי "האוונגרד הרוסי השני" בברית המועצות (תנועה שאת שמה טבע בעצמו). בשנת 1971 עלה לישראל וב-1975 הקים את קבוצת "לויתן" יחד עם אברהם אופק ושמואל אקרמן. סגנון הקבוצה שילב אמנות עכשווית עם יהדות, סימבוליזם ומטאפיזיקה. במנשר "הצהרת לויתן" שפורסם ב-1976 ניסח גרובמן את מטרת הקבוצה: "הופעתנו המשותפת היא נסיון התחלתי של יצירת סגנון לאומי כולל, התואם את רוח בנינה של ישראל החדשה... הבסיס המדיני שלנו – הציונות. הבסיס הרוחני שלנו – המיסטיקה היהודית. שלושה יסודות קובעים את עמדתנו האמנותית: 1. פרימיטיביות 2. סמל. 3. אות".
בראיון לעיתון "דבר לילדים", בשנת 1981, סיפר גרובמן על יצירתו: "כל מה שאני עושה לא שייך לא לפסיכולוגיה ולא לשום צורה רגשית של החיים. אני גם לא מנסה לחקות את הטבע [...] אסור להעביר את החיים היפים הללו שסביבנו לחתיכת ניר ולהפוך אותם למעין זיוף של החיים. תפקידו של הציור הוא לגמרי אחר [...] ציור ואמנות צריכים לבנות מצב של עולם חדש לגמרי! בדיוק כמו שפעם ברא ה' את העולם הזה כמו יצירת אמנות שעתה היא חיה ואנו חיים בו, כך צריך צייר למצוא הזדמנות ליצור מצב חדש לגמרי שבמקרה של תמונה אנו קולטים אותו דרך העין".
1. Art as Identity as Art, Padiglione Israeliano Biennale di Venezia 1988. כרזה המציגה את הפסלים "רוכב השלום" (של מוטי מזרחי) ואדם-חיה (של צדוק בן דוד).
בראש הכרזה, על גבי צילום הפסל "רוכב השלום", הוסיף מוטי מזרחי רישום (בעט; חתום: "מוטי מזרחי, ונציה "88). בפינה השמאלית התחתונה, הקדשה בכתב-ידו של צדוק בן דוד.
68X100 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. פגמים קלים.
2. הביאנלה של ונציה 1988, הביתן הישראלי, מוטי מזרחי, צדוק בן-דוד. [ישראל, 1988]. עברית ואנגלית.
בהקדמה לקטלוג כתב האוצר, אדם ברוך: "בעיקרון ובפועל, הביתן הישראלי מציג השנה 'מסרים חמים': חמלה, תוחלת האדם הפרטי, הומור, זכרונות אישיים, נופים פנימיים, פנטסיה, סוג של מאג'יק, געגועים, הלעגה על מליצות, תיאטרליות, ביקורת חברתית. וזאת, בניגוד ל'מסרים קרים', שחלק מכובד של הפיסול הישראלי מציע מתוכו בנדיבות וביכולת עזה [...] בחרתי בבן-דוד ובמזרחי גם בשל היותם מודרניסטיים וגם בשל היותם אותנטיים. בפרובינציות, היכולת להיות מודרניסט וגם אותנטי, הינה נחלת מעטים ועל כן היא מעט פלאית".
[68] עמ', 31.5 ס"מ. מצב טוב.
טכניקה מעורבת על קרטון דק. חתום ומתוארך.
70X200 ס"מ. מצב טוב. מספר קרעים ופגמים קלים.
מקור: אוסף עוזי אגסי.
תרגום חופשי למגילת רות מאת המשוררת לינדה זיסקויט, מלווה בחיתוכי עץ צבעוניים מאת האמן מתי גרינברג (נ. 1943). פורטפוליו מהודר בפורמט גדול, נתון בקופסה תואמת. נדפס ב-125 עותקים ממוספרים חתומים בידי האמן בדף הקולופון; זהו עותק מס' 104. שמונה-עשר חיתוכי העץ חתומים אף הם בידי האמן.
51 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים בשולי כמה מן הדפים. פגמים קלים בקופסה.
ארבע דוגמאות אריגה לשטיח (בצבעים שונים ובשינויי דוגמה קלים; שתיים מתוכן זהות). גואש על נייר משבצות. חתומות בחותמת דיו: "כל הזכויות שמורות למחבר דוגמא זו יעקב קנטרוביץ".
יעקב קנטרוביץ (1891-1961), יליד קלצק שברוסיה (כיום בלרוס). את השכלתו האמנותית רכש בבית ספר לאמנות באודסה. עלה לארץ ישראל בשנת 1905, ובשנת 1906 הצטרף ל"בצלאל" כאחד מראשוני הלומדים והעובדים. לאחר תקופה התמנה למנהל מחלקת השטיחים של בצלאל. בשנת 1911 נסע לאיסטנבול להשתלם במלאכת עשיית השטיחים. לאחר שהתפצלה מחלקת השטיחים מ"בצלאל" והחלה להתקרא "מרבדיה" (ובהמשך "מרבדיה החדשה") המשיך לפעול במסגרתה. לאחר סגירת "בצלאל" וסדנאותיו הקים את מחלקות טוויית השטיחים בבתי הספר "ויצו" ו"אורט".
42.5X56 עד 42.5X62.5 ס"מ בקירוב. מוצמדים ללוחות קרטון עבים, 70X50 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. פגמים, קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בשולי הדפים. כתמים. לוחות הקרטון במצב גרוע.
דיו על נייר שרטוט. חתום בחותמת "זאב רבן, בית עבודה לאמנות אינדוסטריאלית (מקודם גור-אריה את רבן), בצלאל ירושלם".
35.5X14 ס"מ. מצב טוב. נייר דק וכהה. קמטים. קרעים בשולי הדף, בהם קרעים חסרים, ללא פגיעה במתווה.
דיו וצבעי מים על נייר. חתום בחותמת "זאב רבן, בית עבודה לאמנות אינדוסטריאלית (מקודם גור-אריה את רבן), בצלאל ירושלם".
41X40 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. מוצמד לנייר עבה. כתמים. קרעים (חלקם מתוקנים בהדבקה). קרעים חסרים בשולי הדף. קמטים.
עיפרון, דיו וצבעי מים על נייר. שני המתווים חתומים בחותמת "זאב רבן, בית עבודה לאמנות אינדוסטריאלית (מקודם גור-אריה את רבן), בצלאל ירושלם".
21X14 ס"מ; 17X21 ס"מ. מצב טוב. קרעים (עם פגיעה קלה באחד המתווים), מתוקנים באמצעות הדבקת פיסות נייר בצדו האחורי של הדף. מעט כתמים. מעט קמטים. קילופים באחד הדפים, עם פגיעה מזערית במתווה.
עיפרון וצבעי מים על נייר. חתום בחותמת "זאב רבן, בית עבודה לאמנות אינדוסטריאלית". מתואר בעיפרון "מצויר בשביל ויצו".
37X12.5 ס"מ. מצב טוב. נקבים. כתמים וקמטים קלים.
בתחתית המתווה נראה קו הרקיע של ירושלים הכולל את המוסדות הלאומיים, ובימינו חקלאית ובנאי העומדים משני צדי אריה הרובץ על כן. מאחוריהם נראים שני עצי תומר.
עיפרון ודיו על נייר. חתום בחותמות "זאב רבן, בית עבודה לאמנות אינדוסטריאלית (מקודם גור-אריה את רבן), בצלאל ירושלם".
43X24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נייר דק וכהה. קרעים, ובהם קרעים חסרים. קרע לאורך המתווה, מחוזק באמצעות רצועת נייר בצדו האחורי.
מצורף: אישור מקוריות.