Левиафан [לויתן], עיתון לשירה ולאמנות בעריכת ובהוצאת מיכאיל גרובמן (נ. 1939). גיליונות 1-3 (לא נדפסו גיליונות נוספים). ירושלים, 1975-1981. רוסית (שכפול של כתב-יד).
בעיתון נדפסו שירים מאת גנריך ספגיר, איגור חולין, וסבולוד נקרסוב, אדוארד לימונוב, ולדימיר יאקובלב, סבלי גרינברג, מיכאיל גרובמן, ואחרים; קטעים מיומניו של גרובמן, מניפסט קבוצת "לויתן"; מאמר לזכרו של האמן אריה ארוך; צילומי יצירות אמנות; ועוד.
הגיליונות נכתבו במקור כולם בכתב-ידו של גרובמן.
גיליון מס' 1 (1975): גיליון 69.5X49.5 ס"מ, מקופל. גיליון מס' 2 (1979): 2-17 עמ', 34 ס"מ. גיליון מס' 3 (1981): 18-33 עמ', 34 ס"מ. מצב טוב.

מיכאיל גרובמן (נ. 1939), צייר ומשורר רוסי-ישראלי, יליד מוסקבה. בשנות ה-60 היה ממייסדי "האוונגרד הרוסי השני" בברית המועצות (תנועה שאת שמה טבע בעצמו). בשנת 1971 עלה לישראל וב-1975 הקים את קבוצת "לויתן" יחד עם אברהם אופק ושמואל אקרמן. סגנון הקבוצה שילב אמנות עכשווית עם יהדות, סימבוליזם ומטאפיזיקה. במנשר "הצהרת לויתן" שפורסם ב-1976 ניסח גרובמן את מטרת הקבוצה: "הופעתנו המשותפת היא נסיון התחלתי של יצירת סגנון לאומי כולל, התואם את רוח בנינה של ישראל החדשה... הבסיס המדיני שלנו – הציונות. הבסיס הרוחני שלנו – המיסטיקה היהודית. שלושה יסודות קובעים את עמדתנו האמנותית: 1. פרימיטיביות 2. סמל. 3. אות".
בראיון לעיתון "דבר לילדים", בשנת 1981, סיפר גרובמן על יצירתו: "כל מה שאני עושה לא שייך לא לפסיכולוגיה ולא לשום צורה רגשית של החיים. אני גם לא מנסה לחקות את הטבע [...] אסור להעביר את החיים היפים הללו שסביבנו לחתיכת ניר ולהפוך אותם למעין זיוף של החיים. תפקידו של הציור הוא לגמרי אחר [...] ציור ואמנות צריכים לבנות מצב של עולם חדש לגמרי! בדיוק כמו שפעם ברא ה' את העולם הזה כמו יצירת אמנות שעתה היא חיה ואנו חיים בו, כך צריך צייר למצוא הזדמנות ליצור מצב חדש לגמרי שבמקרה של תמונה אנו קולטים אותו דרך העין".