מכירה 80 - חלק א' - היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- יד (70) Apply יד filter
- כתבי (70) Apply כתבי filter
- manuscript (70) Apply manuscript filter
- manuscripts, (70) Apply manuscripts, filter
- ישראל (55) Apply ישראל filter
- palestin (55) Apply palestin filter
- המנדט (46) Apply המנדט filter
- british (46) Apply british filter
- israel (46) Apply israel filter
- mandat (46) Apply mandat filter
- state (46) Apply state filter
- תנך (44) Apply תנך filter
- תנ (44) Apply תנ filter
- עתיקים, (44) Apply עתיקים, filter
- מסעות (44) Apply מסעות filter
- ספרי (44) Apply ספרי filter
- מפות, (44) Apply מפות, filter
- מפות (44) Apply מפות filter
- מסעות, (44) Apply מסעות, filter
- עתיקים (44) Apply עתיקים filter
- הדפסים (44) Apply הדפסים filter
- תנ"ך, (44) Apply תנ"ך, filter
- bibl (44) Apply bibl filter
- bibles, (44) Apply bibles, filter
- earli (44) Apply earli filter
- map (44) Apply map filter
- maps, (44) Apply maps, filter
- print (44) Apply print filter
- travelogu (44) Apply travelogu filter
- travelogues, (44) Apply travelogues, filter
- בארץ (43) Apply בארץ filter
- הבריטי (39) Apply הבריטי filter
- היישוב (39) Apply היישוב filter
- היהודי (39) Apply היהודי filter
- הבריטיים, (39) Apply הבריטיים, filter
- הבריטיים (39) Apply הבריטיים filter
- הבריטי, (39) Apply הבריטי, filter
- המעצר (39) Apply המעצר filter
- camp (39) Apply camp filter
- camps, (39) Apply camps, filter
- detent (39) Apply detent filter
- illig (39) Apply illig filter
- immigr (39) Apply immigr filter
- immigration, (39) Apply immigration, filter
- independ (39) Apply independ filter
- independence, (39) Apply independence, filter
- isra (39) Apply isra filter
- palestine, (39) Apply palestine, filter
- photographi (39) Apply photographi filter
- war (39) Apply war filter
דיוקן נער עם פאות, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
15X22 ס"מ, מודבק לנייר עבה. מצב טוב. פגמים קלים. הכספה קלה (Silvering). עקבות הדבקה בנייר. מתואר בעפרון בגב: "Helmar Lerski XIII". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
דיוקן ילד, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
18X24 ס"מ, מודבק לנייר עבה (מנותק חלקית). מצב טוב. כתמים. פגמים קלים ועקבות הדבקה בנייר. מתואר בעפרון בגב: "Helmar Lerski VIII". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
דיוקן גבר, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
23X29 ס"מ. מצב טוב. כתמים ועקבות הדבקה בגב. מתואר בעפרון גב: "Helmar Lerski XII". רישום בעט בגב: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
חייל יהודי, תצלום מאת הלמר לרסקי (1871-1956). [1942].
23.5X29 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. כתמים ועקבות הדבקה בגב. מתואר בעפרון גב: "Judischer Soldat aus Palastina, 1942".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
דיוקנאות של צעיר במדי הצבא הבריטי (עמרם בן צבי?), שני תצלומים מאת הלמר לרסקי. [תל-אביב, שנות ה-40].
חותמות דיו של הצלם בצדם האחורי (כתובת הסטודיו מחוקה בעפרון, ובאחד התצלומים רשומה בכתב-יד הכתובת החדשה ברחוב דיזנגוף).
ייתכן שהצעיר המופיע בתצלומים הנו עמרם בן צבי, בנו של יצחק בן צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל, ששירת בפלוגת ההובלה 462 של הצבא הבריטי (באחד התצלומים נראית סיכת כובע של ה-Royal Army Service Corps, פלוגות ההובלה בצבא הבריטי).
שני תצלומים, 15X12 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים.
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
סלסלת פירות, שלושה תצלומים מאת הלמר לרסקי (1871-1956).
24X30 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. מתוארים בעפרון גב: "Helmar Lerski". רישום בעט בגב שני תצלומים: "Copyright paid".
הלמר לרסקי (1871-1956), צלם, קולנוען ושחקן תיאטרון; מגדולי הצלמים הארצישראליים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לרסקי גדל בעיר ציריך למשפחת מהגרים פולנים. בשנת 1893 היגר לארה"ב, הצטרף לקבוצת תיאטרון, ולאורך שני העשורים הבאים נדד כשחקן בערי ארה"ב ואירופה – שיקאגו, ניו-יורק, ברלין, ציריך, ואחרות. רק בהגיעו לגיל 40 נחשף לאמנות שקנתה לו את פרסומו, הצילום, ובשנת 1910 פתח סטודיו משלו בעיר מילווקי. הוא החל לפתח שיטה ייחודית לצילום באמצעות מראות והחזרי אור, שהניגודים החריפים שיצרה הפכו לסימן ההיכר של סגנונו ועבודותיו. צילומיו קנו לו מוניטין עולמי, ובשנת 1915 שב לאירופה, השתקע בברלין ונעשה לצלם קולנוע (לרסקי אף היה אחד מצלמי סרטו הגדול של פריץ לאנג – "מטרופוליס", שיצא לאקרנים בשנת 1927). בראשית שנות ה-30, על רקע התמורות הפוליטיות בגרמניה, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל-אביב. דירתו של לרסקי שימשה מקום מפגש קבוע לצלמים המקומיים, והוא אף מונה ליו"ר איגוד הצלמים, שהוקם באותו העשור. בתקופת שהותו בארץ יצר כמה מסדרות התצלומים המרשימות ביותר של תקופת היישוב, רובן נעשו בטכניקה הייחודית שפיתח והתבלטו בסגנונם האקספרסיוניסטי. בין עבודותיו בארץ נמנות סדרת תצלומי חיילים יהודיים, תצלומי פועלים, סדרה של תצלומי ידיים, הסרטים "עבודה" (1935), "מנגינה עברית" (1935), "ילדי השמש" (1939), "אדמה" (1947), ועבודות נוספות.
בין התצלומים: פועל בניין ערבי בגבעה הצרפתית בירושלים; משפחה יושבת לשולחן במטבח הרוס, לאחר הפגזה של אחד מקיבוצי הארץ (1967); ילדים קוברים כלב שנהרג בהפגזה של אחד מקיבוצי הארץ (1967); שני תצלומי אדריכלות של בית דובינר ("בית המשושים") ברמת גן; שחקן הקולנוע ברט לנקסטר מגלם את תפקיד משה רבינו בצילומי סדרת הטלוויזיה Moses the Lawgiver בהרי אילת; ועוד. באחד התצלומים נראים נוסעים מטפסים בכבש מטוס אל-על, בארץ מושלגת (גרמניה?).
התצלומים חתומים בגב בחותמת הצלם, מרביתם מתוארים באמצעות מדבקות מודפסות (מודבקות בגב התצלומים) וחלקם מתוארים בעפרון (בגב, אנגלית).
16 תצלומים. 35.5X28 בקירוב (שני תצלומים מעט יותר קטנים: 33X22.5). מצב כללי טוב. פגמים קלים, בעיקר בשוליים.
שני עמודים (ארבע עמודות), כתובים בדיו חומה. אותיות רישיות בדיו כחולה ואדומה. תיבת פתיחה מעוטרת, עם הזהבה.
בדף מילים המתחילות באותיות M ו-N, בהן מילים מהשפה העברית: "Moloch" (מתורגמת rex – מלך); "Naas" (מתורגמת serpens – נחש); Naar"" (מתורגמת puer – נער); ועוד.
מצורפים שני דפים עם רשימות בכתב-ידו של חוקר הכתב העברי ומייסד מפעל הפלאוגרפיה העברית, פרופ' מלאכי בית-אריה. על-פיו, ידועים שני גלוסרים חשובים הנושאים דמיון לגלוסר שלפנינו - הגלוסר השמור בספריית המנזר צווטל שבאוסטריה (Cistercian Abbey Library of Zwettl) והגלוסר השמור במנזר ריפול (Ripoll) שבספרד.
דף 18X12.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. שתי פיסות נייר קטנות מודבקות בשוליים. נתון במסגרת 14X19.5 ס"מ. לא נבדק מחוץ למסגרת.
150 מזמורי ספר התהילים מתורגמים לגרמנית בחרוזים פשוטים, מלווים בתווי נגינה. כל מזמור מלווה בסיכום קצר (בראשיתו) ובתפילה קצרה (לאחריו). בפתח פרק א' ובפתח פרק ע"ז נדפס חיתוך עץ המציג את דוד המלך מנגן בנבל. בעמוד האחרון נדפס דגל המדפיס.
תרגומו של Lobwasser לפְּסַלְטֶר נדפס לראשונה בלייפציג בשנת 1573, ובשל סגנונו הפשוט והבהיר זכה לתפוצה רחבה. במהלך השנים, נדפס התרגום ביותר ממאה מהדורות שונות. התרגום שימש את הכנסייה הרפורמית-קלוויניסטית בגרמניה עד למאה ה-18 ועד היום ניכרת השפעתו בליטורגיה הפרוטסטנטית הגרמנית.
לספר כריכת עץ מחופה עור, מעשה ידי אומן, עליה מוטבעים דיוקנאותיהם של מרטין לותר ופיליפ מלנכתון ועיטורים נוספים.
[543] דף, 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמי רטיבות גדולים במרבית דפי הספר). מספר קרעים בדף השער ובשולי דפים נוספים. נקבי תילוע בכריכה, בדף השער, בדף שאחריו ובדפי הבטנה האחוריים. רישומים בכתב-יד. כריכת עץ מחופה עור, עם אבזמי מתכת. פגמים ובלאי בכריכה (שיקומים ישנים, עם הדבקת פיסות עור).
פיסת עור חדשה, ועליה כותר הספר, מודבקת על גבי השדרה.
חיבורו החשוב של ברנרדינו אמיקו (1576-1620) המתעד את המבנים הקדושים בירושלים ובית לחם, ובו עשרות שרטוטים אדרכליים (תצריבים) - הר הבית, קבר רחל, כנסיית המולד, כנסיית הקבר, כנסיית חנן ברובע הארמני ומבנים נוספים, וכן שתי מפות של ירושלים (לאור 940; לאור 941): מפת העיר בימי חייו של אמיקו ומפת העיר בעת העתיקה (על פי כתבי יוספוס פלביוס).
המפה הראשונה שורטטה בעקבות מפת ירושלים של אנטוניו דה אנג'ליס - מהמפות המשפיעות ביותר בתולדות הקרטוגרפיה של ירושלים, שנדפסה לראשונה בשנת 1578 ונאבדה חמישים שנה אחר כך; גרסתו של אמיקו נחשבה במשך שנים ארוכות לשריד המדוייק ביותר של המפה המקורית, והיא שימשה השראה לקרטוגרפים רבים במאות הבאות.
הנזיר הפרנציסקני ברנרדינו אמיקו שהה בארץ ישראל בין השנים 1593-1597, והיה האחראי על כנסיית המולד והחלק הקתולי של כנסיית הקבר מטעם "משמורת ארץ הקודש" (Custodia Terrae Sanctae). בתקופת שהותו בארץ, פעלו העות'מאנים לדחוק את רגלי הנוצרים מאתרים קדושים, ואמיקו התבקש לתעד ככל יכולתו את המבנים שאליהם יוכל להגיע כדי לחזק את זכויות המשמורת בארץ. בשלוש שנותיו בארץ, הכין אמיקו עשרות שרטוטים ייחודיים שהציגו את המבנים הקדושים של ירושלים ובית לחם בצורת רישום מודרנית – תכניות קרקע, רישומי חתך ואיורי הדמיה על פי כללי פרספקטיבה (איורים מוקדמים אלה מתעדים מבנים שחלקם נחרב או שינה את צורתו במרוצת השנים).
המהדורה הראשונה של הספר שלפנינו נדפסה ברומא ב-1602 ואזלה במהרה מהשוק. בשנת 1620 החליט הדוכס של טוסקנה קוזימו השני (שהיה פטרונו של גליליאו גליליי), להדפיס מהדורה חדשה ומשופרת: איוריו של אמיקו עובדו מחדש בידי אמן ההדפס ז'אק קאלו (Jacques Callot) שהוסיף להם דמויות קטנות, הפרקים סודרו מחדש, ובסוף הספר נוספו צמד מפות של ירושלים, שלא נכללו במהדורה הראשונה.
[7], 65 [צ"ל 63], [1] עמ' + [1] תחריט שער ו-[34] לוחות תחריט כפולים, 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר קרעים. נקבי תילוע בשולי חלק מהדפים (באחד הדפים נקבי תילוע עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר). רצועות נייר לחיזוק בשוליים הפנימיים של חלק מהדפים. מעט קמטים. התצריבים ממוספרים בכתב-יד. כריכת קלף מקורית, עם בלאי ופגמים קלים. בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית מודבק דף בכתב-יד.
כל כתבי הכומר, התיאולוג וההבראיסט האנגלי ג'ון לייטפוט John Lightfoot), 1602-1675), בעריכת המזרחן והפילולוג הקלוויניסט יוהאן לסדן (Johann Leusden, 1624-1699). שני הכרכים שלפנינו כוללים חיבורים שונים העוסקים בפרשנות התנ"ך והברית החדשה, ההיסטוריה והכרונולוגיה המקראית ונושאים נוספים. מלווים בחמישה לוחות תחריט (שלושה מהם מקופלים): תחריט שער, דיוקן המחבר, מפת ארץ ישראל, מפת ירושלים ותרשים בית המקדש.
החלק השלישי (Opera Posthuma) הוא נספח לכתביו של לייטפוט, בעריכת הכומר וההיסטוריון האנגלי John Strype (1643-1737). לחלק זה שער משלו ומפתחות נפרדים בסוף.
המהדורה שלפנינו נדפסה במקביל בהוצאת Leonardum Strik בעיר Franeker בהולנד. הכרכים שנדפסו ב-Franeker זהים לאלו שלפנינו, למעט הדפוסת בשער.
כרך א: [47] דף, 803, [52] עמ' + [4] לוחות. כרך ב: [12], 940 [צ"ל 936], [60] עמ'; [3] דף, 202, [16] עמ' + [1] לוח. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים בשני לוחות (מפת ירושלים ותרשים המקדש) ובמספר דפים נוספים. כריכות מחופות קלף, מוכתמות ומעט בלויות.
מהדורה ראשונה בלטינית של הביאור על התנ"ך והברית החדשה מאת ההיסטוריון, חוקר המקרא והתיאולוג הצרפתי-קתולי אוגוסטין קלמט (1757-1672), עם הטקסט הלטיני של הוולגטה, הערות ומפתחות. מלווה ב-35 לוחות-תחריט – 9 מפות (מקופלות) של ארץ ישראל, אירופה ואגן הים התיכון, ו-26 איורים בנושאים תנכ"יים המציגים את המקדש וכליו, בגדי כהונה, חפצי פולחן ודת, צמחים, עצי משפחה, ועוד.
הביאור של קלמט על התנ"ך והברית החדשה נדפס במקור בצרפתית בשנים 1707-1716, וזכה לתפוצה רחבה ביותר במהלך המאה ה-18. הביאור הופיע במהדורות רבות ותורגם לשפות שונות.
סט שלם; שמונה חלקים ב-9 כרכים. חלק ראשון (א'): [2] דף, LXXIV [צ"ל: LXXII], 520 [צ"ל: 516] עמ' + [20] לוחות. חלק ראשון (ב'): [4] דף, XII, 430 [צ"ל: 428] עמ' + [3] לוחות. חלק שני: [2] דף, XL, 745 [צ"ל 743] עמ' + [7] לוחות. חלק שלישי: [2] דף, 778 עמ' + [2] לוחות. חלק רביעי: 691 [צ"ל 687], [1] עמ'. חלק חמישי: 679 עמ'. חלק שישי: 776 עמ' + [2] לוחות. חלק שביעי: 880 [צ"ל 884] עמ' + [1] לוח. חלק שמיני: 791 עמ'.
34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים. מעט קרעים ופגמים קלים. נקבי תילוע (עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מהדפים). כריכות מחופות קלף, פגומות ובלויות מעט. רישומים בשדרות.