מכתב, רשימות דברי תורה וסיפורי חסידים, בכתי"ק של האדמו"ר מאלכסנדר, רבי יהודה משה טהיברג בעל ה"אמונת משה".
המכתב מופנה להרב החסיד מהור"ר נח [כנראה רבי נח גד וינטרויב], ובו מועתקים דברים קצרים מאחיו הצדיק רבי אברהם שרגא טהיברג "אשר נשאר בהתופת הנאצים בלודז בפולניה, הוא ואשתו עם שני בניו ובתו". האדמו"ר מבקש ממנו "נא לתת מקום להחדושי תורה באחד הקונטרסים המופיעים על ידך".
ברשימות כותב האדמו"ר סיפורי חסידים מהבעש"ט ומאדמו"רי אלכסנדר.
רבי יהודה משה טהיברג (תרנ"ג-תשל"ג, אנצי' לחסידות ב', עמ' מג-מד), חתן האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר. עלה לירושלים ולאחר השואה, בה נכרתה רוב משפחת האדמו"רים מאלכסנדר, הוכתר לאדמו"ר.
סה"כ 6 דף, גודל ומצב משתנה. כללית טוב.

שני מסמכים חשובים מעיר מודינא (באיטליה):
1. העתקת שו"ת: שאלה הלכתית בענין עסק שידוכין והתחייבויות ממון, השואל רבי יעקב חייא בן רבי ראובן ן' יחיא. מודינא, אלול תקל"ה (1775); תשובת רבי ישמעאל הכהן ממודינא (בעל זרע אמת) "ישמעל כהן ס"ט בלא"א אברהם יצחק זלה"ה המכתיב וחותם פה מודינא בין כסא לעשור שנת התקל"ו" (1775); תשובת רבי אברהם ישראל (מרודוס) אב"ד אנקונא, טבת תקל"ו (1776).
2. שטר הסכם ממוני ("ארקד"ו"), בין שתי קהילות. מודינא, תכ"ז (1667). חתימות עדים. מעבר לדף, קיום בית דין על השטר והחתימות, בחתימת שלשת הדיינים רבי שמעון ב"ר מרדכי, רבי משלם לוי ב"ר בנציון; רבי אברהם ב"ר יעקב אבוהב.
2 עמ', 28 ס"מ. מצב טוב מאד. [כנראה דף מתוך פנקס הקהילה].

כתב יד, אוצר ליקוטים בסדר א-ב בענינים שונים. מרבי ישראל פראנקפורטר רב ק"ק תפלת ישראל בפאריז. [שנות התר"צ].
ליקוטים ממאמרי חז"ל ומספרי קודש. בעמוד הראשון מצוין כי בכת"י זה דברים שלא נכללו בספרו "באר ישראל".
רבי ישראל פרנקפורטר (תרל"ד- תש"ג), נולד בלבוב, לאביו הצדיק רבי דוד, מחסידיו של מהרי"א מקומרנא. גאון וחסיד. כתב והוציא ספרים חשובים: "אורחות ישראל", "דעת ישראל" ו"באר ישראל" אוצר דברי גאונים וקדושים. בשנת תרפ"ז הגיע לפריז וכיהן שם ברבנות. נספה באושוויץ, הי"ד.
צד דף (חלקם עם כיתוב מועט), 20 ס"מ. מצב טוב. כריכת בד.

כתב יד, ליקוטים וחידושים על התורה, מועדים ופרקי אבות, דברי דרוש מוסר וחסידות. מרבי חיים הערץ. אונסדארף-פרשוב, תר"פ-תרפ"ז (1920-1927).
עמודים א-צ"ו: שמועות מראשי ישיבת אונסדארף, שנאמרו על עניני פרשת השבוע. בתוך הדברים מובאים דברים רבים בשם "אדמו"ר זי"ע" - בעל ה"באר שמואל".
בעמ' צז-רג דברי תורה שחידש הכותב עצמו. בסוף הכרך ליקוטים קצרים בשם גאוני הונגריה וגדולי הדורות והחסידות. מובאים גם דברים ששמע הכותב מרבי משה חיים ליוא [לאו] שליט"א רב בפרעשוב.
בדף לפני השער חתימות בעלים: של הכותב "חיים הערץ"; "ישראל עהרליך, קאשיצע".
בעמ' א-ג פתיחה משנת תרפ"ז בה אומר ראש הישיבה לתלמידים, כי לכאורה אין צורך לומר דברי מוסר לתלמידים בישיבת אונסדורף, שבוודאי הבחורים מגיעים ללמוד באונסדורף רק בשביל לימוד תורה כי אין כאן לא גנות ולא פרדסים להתענג בטיול, כמו בעיירות אחרות. בהמשך הדברים מספר ראש הישיבה לתלמידיו כי הוצעו לו משרות רבנות לכהן כרב ואב"ד, אבל הוא מעדיף להתייגע בעבודת הישיבה, בעיר שאין מטילים עליו את טרדות הקהלה.
ראש הישיבה הוא הגאון רבי יוסף יונה הורביץ שבמקום אחד מכנהו הכותב "אדמו"ר האברך שליט"א". נכדו של הגאון רבי שמואל רוזנברג בעל "באר שמואל" (שנפטר בשנת תרע"ט). בעמ' מט הוא כותב על "הציוניסטאן שחשקם לנסוע לא"י לא לשם שמים רק להיפך כדי לבנות טעאטעהרע [=תיאטרונים] וכדומה..."
בעמודים האחרונים, מובאת הדרשה: "מה ששמעתי מהרב הגאון בעל פיפיות אב"ד פיעטרקוב [=רבי מאיר שפירא, מחולל הדף היומי], יום ב' משפטים פה בעירנו פרעשאב, מחרת יום של הושבת רבינו ר' משה חיים לויא [לאו] שליט"א על כסא הרבנות פה". (הרב משה חיים לויא [לאו] הי"ד, נתמנה בשנת תרפ"ח לרבנות פרשוב בסלובקיה, לפני עלותו למלא את מקום בן דודו רבי מאיר שפירא ברבנות פיעטרקוב. בנו הוא הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל ולתל אביב-יפו).
רז; כב עמ' כתובים, 23 ס"מ. מצב טוב, נייר יבש במצב שמור עם פגיעות קלות. כריכה רופפת ופגומה.

כתב יד, ספר יד הלוי על ספר המצוות להרמב"ם. מרבי יצחק שמחה הלוי הורביץ רב הארטפארד קאנני (ארה"ב).
חלק ראשון של הספר נדפס בירושלים תרצ"א (1931). לפנינו בכתה"י נמצאים חלקים שלא נדפסו. [נדפס רק שרשי המצוות ולא חלק הלאוין והעשין].
רבי יצחק שמחה הורביץ (תרכ"ט-תרצ"ו), נולד בנובהרדוק לאביו רבי יוסף דוב הלוי (נפטר תרנ"ט ועל שמו נקרא הספר "יד הלוי"), למד בישיבות מיר וואלוזין. היגר לארה"ב בשנת תרנ"ב וישב על כסא הרבנות בהרטפורד במשך ארבעים וארבע שנים. מהמשתתפים בהועידה הראשונה של יסוד "אגודת הרבנים". החליף מכתבי שו"ת עם רבי יצחק אלחנן, רבי חיים מבריסק וה"ערוך השולחן". עסק הרבה בתורתו של הרמב"ם ואף חיבר חיבור שלם "שי למורה" על כל ה"מורה נבוכים" שרק חלקו הקטן נדפס בהקדמת הספר בירושלים תרצ"א.
[112] דף כתובים, 35 ס"מ. מצב טוב. כריכת חצי עור בלויה מעט.