כרתי ופלתי, חידושים על שו"ע יורה דעה, מרבי יהונתן אייבשיץ, אלטונה, [תקכ"ג 1763]. מהדורה ראשונה שיצאה לאור בחיי המחבר בעיר רבנותו.
הגהות והערות למדניות בכת"י עתיק, משנים או שלושה כותבים לפחות.
בשער ובצד הפנימי של הכריכות חתימות וכיתובים רבים.
[3], לה; קסה דף, 32 ס"מ, נייר איכותי. מצב טוב-בינוני, פגעי עש בדפים הראשונים והאחרונים, כריכת עץ ועור מקורית, פגועה, שיירי אבזמים.

ספר כף החיים, מוסר ופסקי דינים ומנהגים, מרבי חיים פאלאג'י. שאלוניקי, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה. בשולי השער המספר 12 , מספר סידורי לפרסומי המחבר.
בדף השער: הקדשה מוקדמת: "לכוללות עיר יאנינה (יון) לשם הרב המובהק מאריה דאתרא נר"ו, יאיר אורו נר"ו". חתימות מאוחרות של רבי יצחק באדהב (מרבני ירושלים) ורבי אשר בן מוראדאינוף נ"ע.
הגהות רבות כנראה משני כותבים. הרבה מההגהות פותחות בחתימת הכותב: "אחיש"ה". ההגהות עוסקות במנהגים עפ"י הקבלה (עפ"י ספר שער הכוונות) הנוהגים בישיבת המקובלים בית-אל בירושלים וכותבן הוא אחד מחכמי הישיבה. באחת ההגהות מזכיר הכותב את מורו הרב "הון יוסף", ובהגהה אחרת הוא מזכיר את אביו "אבא מארי זצ"ל".
[לזיהוי בעל ההגהות, אנו משערים כי אולי הוא רבי אברהם חיים פינסו (אחיש"ה=אברהם חיים ישמרהו ה'), מגדולי חכמי בית אל ורבני ירושלים, נפטר בזקנה מופלגת בשנת תרנ"ו. ראה אודותיו חומר מצורף]. רבי יוסף זאמירו (נפטר תר"ג) מחכמי ירושלים ופרנסיה, הדפיס בליוורנו את ספרו "הון יוסף" בצאתו לשליחות ירושלים בשנת תקפ"ח - ראה אודותיו חומר מצורף.
ח, [1], שז דף, 15 ס"מ. מצב טוב, מעט נקבי עש בדפים אחרונים. רוב ההגהות מעט קצוצות. כריכה ישנה עם גב עור, בלויה.

בבא קמא ובבא מציעא מן תלמוד בבלי. זולצבאך, תק"ך-תקכ"ט 1760-1769. כרוכים יחד.
חתימות ורישומים בכ"י של "הצעיר לבית הלוי", "ברוך אשר פערלס". חותמות וחתימות של הרב ד"ר יוסף אלי' פערלס (Perles) וחתימות נוספות.
הגהות למדניות ארוכות, בבבא קמא דף כ"ז עמ' ב' הכותב מציין "ועיין בקונטרסי שהרחבתי הדברים יותר".
הכותב הוא כנראה, רבי ברוך אשר פרלס דיין בבאיא (הונגריה), קרוב משפחה של רבי יצחק משה ובנו רבי מאיר פערלס מבוניהאד. ראה חומר מצורף.
[1], קמו; [1], קנו (צ"ל קנט) דף, 34.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. נזקי-עש רבים. כריכת-עץ ועור עתיקה, בלויה מאד, שאריות אבזמים.

שו"ת שחבר הרב המאור הגדול רבנו שלמה בן אדרת (רשב"א). וינה, תקע"ב 1812.
עשרות הגהות בגוף הספר בכתב-ידו של הגאון רבי דוד שפרבר - הגאון מבראשוב (תרל"ה-תשכ"ב, אוצר הרבנים 5075), מגדולי רבני גליציה ורומניה. נולד בזבלטוב למשפחת חסידי וויזניץ. תלמיד הגאון רבי מאיר אריק. משנת תרס"ח כיהן ברבנות ומשנת תרפ"ב רב בבראשוב. בעל "אפרקסתא דעניא", "מכתם לדוד" וחיבורים בכל חלקי התורה. התפרסם בהיתרי עגונות שהתיר לאחר השואה. בשנת תש"ט עלה לא"י והיה מראשי "מועצת גדולי התורה".
בדפים האחרונים חתימת בעלים: יהודה יעקב כהנא. [רבי יהודה יעקב בן בנו של בעל "קונטרס הספקות" ואביו של רבי שמואל זנוויל ממונקאטש בעל "זכרון שמואל" על בבא קמא - ראה אודותיו חומר מצורף].
[2], קנג דף, 37 ס"מ. מצב גרוע. נזקי-עש קשים.

שער הפסוקים, דרשות וסתרי-תורה על התנ"ך, רבי חיים ויטאל. ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, [תרכ"ג 1863].
חותמות וחתימות:
1. רישום הקדשה לישיבת רבי שלמה נחמד [בארם צובה] בחתימת רבי רפאל ענתבי.
2. רישום וחתימה: "גואל אחרון חיים שאול דוויך הכהן ס"ט". חותמות של הרב דוויך "בעה"ק ירושלם".
3. בדף השלישי חותמת רבי שלמה זלמן מוזס (מזכיר "מועצת גדולי התורה") וכיתוב בכתב-ידו: "...והס' הזה הי' שייך לקדוש ה' מכובד המקובל האלקי חכם הרזים מוהרח"ש הכהן דוויך זי"ע ראש המקובלים...".
מספר הגהות והערות בגוף הספר. חלקם חתומות "שד"ה". בדף האחרון רשימות חידושים בחכמת הקבלה. מרבי שאול דוויך הכהן חתום "שד"ה".
הגאון המקובל רבי שאול חיים הכהן דוויך (תרי"ח- תרצ"ג) נולד בארם צובא. חריף שכל, עמקן ושקדן. בגיל צעיר התחיל ללמוד חכמת הקבלה מפי גדולי המקובלים בארם צובא, והיה מתכתב בקבלה עם חכמי "בית אל" בירושלים.
בשנת תר"ן עלה לירושלים, וקיבל מגדולי המקובלים חכמי "בית אל". בשנת תרנ"ו הקים את "ישיבת המקובלים ק"ק מכוונים - רחובות הנהר". נחשב כגדול חכמי המקובלים והמכוונים בירושלים, גם גדולי המקובלים האשכנזים מאירופה וירושלים העריכוהו ועסקו עמו בקבלה. לאחר שאיבד את ראייתו למד ולימד 33 שנים מכח זכרונו את כל סדרי הכוונות לפרטי פרטים והיה מתקן את הטעויות בספרים שהוציא לאור (סידור הרש"ש ועוד) עפ"י שמיעה בלבד.
עוד בהיותו בארם צובא נהג לרשום חידושיו בחכמת הקבלה בגליונות ספריו, לאחר שכבה מאור עיניו היו התלמידים היושבים לפניו רושמים את דבריו על הגליונות. (רבי יהודה פתייה ה"בית לחם יהודא", רבי יעקב חיים סופר ה"כף החיים", ואחרים). מגליונות כאלו נלקט ספר "פאת השד"ה", ב' חלקים, ירושלים תשנ"ח. (ראה שם גם צילומים של כתב יד קדשו, וכתבי יד תלמידיו). מההשוואה נראה בבירור שחלק ניכר מן ההגהות הן בכתב יד קדשו.
[4] (במקום [5]), קנח, [2] דף, 33 ס"מ. מצב בינוני. חסר שער אחד. דף השער גזור למעלה מחוץ למסגרת. כתמים. כריכת חצי-עור מודרנית.
ש' הלוי מס' 91.
אודות הגהות הרב השד"ה, ראה קטלוג "קדם" מכירה 4, פריט 515.