ספר לקוטי תורה, ארבעה חלקים, מאמרי חסידות על חומשים ויקרא-דברים, על המועדים ועל מגילת שיר השירים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי - בעל התניא. זיטומיר, תר"ח 1848. דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. מהדורה ראשונה.
ארבעת החלקים בכרך אחד.
בספר "לקוטי תורה" נדפסו המאמרים שעל החומשים ויקרא-דברים (ועל פרשיות בשלח ופקודי), ואילו המאמרים על החומשים בראשית ושמות נדפסו בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז).
בספר שלפנינו "דרושים" שאמר בעל התניא בפני ציבור בשבתות ומועדים, וכן "ביאורים" שנאמרו לפני בניו ומספר תלמידים באמצע השבוע, כדי לבאר את מה שאמר ב"דרוש" בשבת. ה"דרושים" עוסקים ברובם בענייני עבודת ה' על פי דרך החסידות, ואילו ה"ביאורים" מבארים ומפשטים מושגים בתורת הקבלה על פי דרך החסידות.
הספר נכתב ונערך על ידי נכדו ותלמידו המובהק של בעל התניא, האדמו"ר ה"צמח צדק". כשליש מהספר מכיל הגהות ומקורות שכתב ה"צמח צדק". הספר הובא לדפוס על ידי בני ה"צמח צדק", האדמו"רים רבי יהודה ליב מקאפוסט ורבי חיים שניאור זלמן מלאדי.
לקוטי תורה הוא מספרי היסוד החשובים ביותר של תורת חסידות חב"ד.
בספר בית רבי נכתב: "אחד מהרבנים [כפי הנראה כוונתו על האדמו"ר ה"מגן אבות" מקאפוסט]... אמר: שדרושים האלו של הלקוטי תורה הוא אות באות כפי שקיבל רבינו [בעל התניא] מהקדוש הרב רבי אברהם [המלאך] בן הרב המגיד נשמתו עדן, ובכל אות עומד בו רוח הקודש".
[1], ח; נ; [1], צו; [1], ק; [1], ב-ג, ג-נא דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. כתמי רטיבות קשים בדפים רבים, עם עקבות עובש. קרעים בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער. חותמת. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 297.

ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא" - פירוש והרחבה על סידור בעל התניא, מאת בנו האדמו"ר רבי דוב בער שניאוריו [שניער] - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. וורשא, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.
שני שערים, השער הראשון בנוסח קצר והשני מפורט יותר. בעותק שלפנינו מעטפת קדמית (בצבע כחול), עליה נדפס נוסח קצר של דף השער. מעטפת זו אינה ידועה ביבליוגרפית.
בשנת תקע"ו הדפיס האדמו"ר האמצעי בקאפוסט את "סדר תפלות מכל השנה", ובו "פירוש המלות" של סידור התפלה על פי קבלה וחסידות, שנאמרו על ידי אביו האדמו"ר הזקן "בעל התניא" בלילות שבת, ואשר נכתבו על ידו. ביאורי האדמו"ר הזקן נאמרו בתמצות ובקיצור, על חלקים גדולים של הסידור, אך לא על כולו. וכפי שנכתב בשער השני של הספר שלפנינו: "יען כי אז הובאו פירושן ובאורן בכתובים קצרים, הנה לעת זקנתו של מרן אדמו"ר מרנא דובער הנ"ל, הוסיף אומץ וכח... למשוך בקסת שנית ידו לבאר פירושן של הדברים שנאמרו מכבר...". מסיבה זו נקרא הספר שלפנינו בשם "מהדורה בתרא", משום שהוא פירוש והרחבה לביאורים שנדפסו בקצרה בסידור בקאפוסט, שהיה מעין "מהדורה קמא". רוב הספר שלפנינו הוא אכן פירוש והרחבה של מה שנדפס בעבר בקצרה, אך חלק מהספר הוא פירוש חדש על אותם חלקים שהאדמו"ר הזקן לא הספיק לבארם, והם מחידושי בנו המחבר (פרקים קכח-קלז; קנב-קסו).
רבני וויטבסק מעידים בהסכמתם: "כי כבוד קדשו נ"ע [=האדמו"ר המחבר] חבב מאוד קונטרסים אלו, והרבה בשבחן, כאשר שמעתי בעצמי מפיו הקדוש בעוד זרחה לנו שמשו".
[1] מעטפת קדמית מודפסת, [2], קיד דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל במספר דפים. קרע במעטפת (כמעט ללא חיסרון). נקבי עש קטנים במעטפת, בדפים הראשונים ובדף האחרון. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 474.

ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש - הב"ח - בהסכמתו לסידור "שער השמים", שכתב על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"ץ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב' תתנג) כותב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"ץ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שאירע בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." - "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, כרך א, עמ' 50).
מספר הגהות ארוכות בכתיבה אשכנזית. ארבע מן ההגהות חתומות על ידי "ארי' ליביזוואנגן [=ליב ביזוואנגן]". במקום אחד הוא כותב על עצמו: "מלמד אצל הקצין ר' זלמן וויזל בשנתק"ג [=בשנת תק"ג]". בחתימה אחרת: "...מלמד כאן ק"ר [קרלסרוהא?] שנת סוף תק"ב ולהתחלת תק"ג". הגהה נוספת מכותב אחר, חתומה: "הקטן אלי' מעיר שפרענגלין [Sprendlingen] הסמוך לק"ק בינגא [Bingen] אצל נהר רינוס".
[4], תכב; מד; [12] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים בדפים הראשונים והאחרונים. קרעים בשולי שני דפי השער הראשונים ובשולי הדפים האחרונים, עם פגיעות קלות במסגרת השער ובטקסט בדף האחרון, משוקמים בהדבקה ומילוי נייר. כריכת עור חדשה.