ספר שערי צדק - "כל מעשיהו לבא אל היכל פנימה הקבלה האלהית" - כללים לחכמת הקבלה, כינויי שמות הקודש ועשר הספירות, מאת הגאון המקובל רבי יוסף בן קרניטול [ג'יקאטיליה]. ריווא דטרינטו, [שכ"א 1561]. [דפוס יעקב מרקריאה]. מהדורה ראשונה.
בדף יא/2 הגהה בכתיבה איטלקית. בעמוד האחרון רישומי צנזורה בכתב-יד (באיטלקית), מהשנים: 1598, 1613, 1626.
נב דף. 20 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים (כתמי רטיבות).
• כרוך בתחילתו: ספר שערי אורה, יסודות חכמת הקבלה, מאת המקובל רבי יוסף ג'יקאטיליה. וורשא, תרמ"ג 1883.
[2], קו דף. 20 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי.
2 ספרים בכרך אחד. כריכה ישנה.

ספר עשרה מאמרות, מאת רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו. ונציה, [שנ"ז 1597]. דפוס זואן דגארה. מהדורה ראשונה.
הספר "עשרה מאמרות", שלפנינו מהדורתו הראשונה, כולל למעשה רק שלושה "מאמרים" מתוך חיבורו השלם של הרמ"ע מפאנו. כמה מן המאמרים האחרים נדפסו בנפרד בזמנים שונים.
המחבר, רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו (ש"ח-ש"פ), גדול המקובלים באיטליה ומגדולי הפוסקים. גדולי הדורות כתבו דברים נפלאים אודות קדושתו של הרמ"ע ואודות גדולת חיבוריו, הן בנגלה והן בנסתר. ה"חתם סופר" כינהו "אבי המקובלים" (שו"ת חתם סופר, חלק א' - אורח חיים, סימן קנט). הגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ יוצא מגדרו כשהוא מכביר בהלל ותשבחות על גדולתו וקדושתו של הרמ"ע, ובין היתר כותב עליו: "ברם זכור אותו איש לטוב החכם האלוקי מורינו ורבינו הרמ"ע ז"ל בעל עשרה מאמרות... כי חכמת אלקים בקרבו... כל דבריו יקרים, מפז נבחרים... הלא הוא הרמ"ע ז"ל איש חמודות המולך בחכמת האמת ובכל תושיה לו עשר ידות, ומי בכל בית הזוהר כמוהו נאמן... ודבר ה' בפי הרמ"ע ז"ל אמת מוכרח בלי ספק... שכל דבריו צדקו יחדיו, אין בהם נפתל ועיקש... ותוקף גדולת חכמתו נודעת בספר המאמרות שהם בוודאי אמרות טהורות... אוצר בלום לתורה ולתעודה הרמ"ע ז"ל..." (שו"ת שאילת יעב"ץ, חלק א', סימן לג).
יא, יג-פ דף. דף יב חסר (הושלם בצילום). בסוף הספר נכרך דף נוסף שאינו שייך לספר (משו"ת מהר"ם אלשקר, ונציה שי"ד). 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במספר דפים) ובלאי. מספר קרעים. סימני עש בדף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש בדפים נוספים, בעיקר בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט במספר מקומות. מחיקת צנזורה על המילים "איש גלילאה" בשער. כריכת עור חדשה.

ספר הפליאה - ספר הקנה, עניני קבלה, מאת רבי אביגדור קרא מפראג. פרזעמישל (פרמישלה), תרמ"ד 1883.
כרוך עם: ספר פלח הרימון, פירוש על מדרשים תמוהים, מאת רבי בצלאל מקוברין. לבוב, [תרמ"ז 1887].
ההסכמות במהדורה זו של ספר הפליאה הן המקור למסורת החסידית על הסגולה הגדולה שבהחזקת ספר זה בבית. האדמו"ר רבי אהרן מצאנז בן ה"דברי חיים" כותב בהסכמתו "אשר הוא מקובל אצלנו ב"י [בני ישראל] שהוא מסוגל להניח ברכה בבית", ובהסכמת האדמו"ר מהוסיאטין נכתב ש"בלי ספק שכל מי שיקח הספר הקדוש הלז, יהיה לשמירה בתוך ביתו". מעניינת במיוחד היא הסכמתו של האדמו"ר הקדוש רבי אורי הכהן מסאמבור, הכותב בענווה רבה: "...ואע"פ שאיני מבין שום דבר מספר הקדוש, כדאי הוא ליקח ספר הפליאה לראות אותיות הקדושים מספר הלז... להאיר עינינו בתורתו הק', להבין עכ"פ מקצת מן הספר הלז".
בשני הספרים חותמות בעלות של ר' "שמחה יוסף ריצוואהל" מווארשא (בעברית ופולנית).
ספר הפליאה: [4], פה; עד, [4] דף. ספר פלח הרימון: לח דף. 25 ס"מ. חיתוך הדפים של ספר פלח הרימון שונה וקטן יותר, 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרע קטן בשולי דף השער של ספר הפליאה. בלאי וקרעים קלים בשולי הדפים של ספר פלח הרימון. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם פגמים, ללא שדרה.

ספר בן פורת יוסף, דרושים על ספר בראשית, ע"פ פשט רמז דרוש סוד, עם שו"ת בסופו, מאת רבי יעקב יוסף הכהן כ"ץ אב"ד פולנאה. בסוף הספר נדפסה לראשונה האיגרת המפורסמת ששלח הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב. קוריץ, [תקמ"א 1781]. דפוס צבי הירש בן אריה ליב [מרגליות] וחתנו שמואל בן ישכר בער סגל. מהדורה ראשונה.
ספר זה הוא ספרו השני של המחבר, שנדפס כשנה לאחר ספרו הראשון "תולדות יעקב יוסף". גם בספר זה כבקודמו מרבה המחבר להביא מתורת רבו המובהק רבינו ישראל בעל שם טוב.
בסוף הספר נדפסה לראשונה אגרת הקודש המפורסמת ששלח הבעש"ט לארץ ישראל אל גיסו רבי גרשון מקיטוב שגר בירושלים. האגרת ניתנה מהבעש"ט אל המחבר הרב מפולנאה, בעת שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש, בחורף תקי"ב, כדי שיתנה לרבי גרשון מקיטוב. לאחר שתוכנית הנסיעה התבטלה, נשארה האגרת בידי המחבר, ונמסרה על ידו להדפסה "כדי לזכות עמינו בני ישראל". באגרת זו מספר הבעש"ט באריכות על "השבעת עליית נשמה" שערך בימי ראש השנה של שנת תק"ז ותק"י, ובה מספר: "ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי... בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה".
ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק סיפר על האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז שהיה לומד את האיגרת בכל יום: "היה חיוב אצל הצדיק מנישחיז ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפילין ממש". ועוד אמר בשמו, שבאיגרת זו מרומזים שלושה שמות קדושים, ש"אפשר לידע על ידיהם קץ הגאולה" (אמרי קדוש השלם, ירושלים תשכ"א, עמ' מז, אות מ).
[1], ק דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ועקבות רטיבות. קרעים וסימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים במילוי נייר. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 90.

ספר "אור עולם - נר הרביעי - הדרך הטוב והישר", שיר ארוך הכולל הנהגות טובות ודינים ומסכם בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג מצוות, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא בעל "מאיר נתיבים". פולנאה, [תקנ"ה 1795]. מהדורה ראשונה.
"הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם": ספר השו"ת "מאיר נתיבים - אור עולם", ב' חלקים - "הנר הראשון" ו"הנר השני" (פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב); ספר הצוואה "סוד יכין ובועז - אור עולם הנר השלישי", עם הרבה עניני קבלה וחסידות עמוקים (אוסטרהא, תקנ"ד); והספר שלפנינו "הדרך הטוב והישר", שהוא "הנר הרביעי" מסדרת הספרים "אור עולם".
חיבור זה נכתב ע"י המחבר, כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". ‎בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
המחבר רבי מאיר מרגליות (ת"ס/תס"ח-תק"נ), מגדולי וחשובי הרבנים בדורו, אחד מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה: "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוינטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה.
בדף השער, חתימה וחותמות של "ישראל במהור"ר נפתלי הירץ נ"י מקראקא" וחותמות צנזורה.
מ דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים, משוקמים במילוי נייר (הדפים עברו שיקום מקצועי). רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 169.