כתב-יד, תפילות קבליות הנאמרות לפני תקיעת שופר, מאת המקובל רבי שמשון באקי (הראשון), עם מנהגי וכוונות האר"י לתקיעת שופר, בכתיבה אוטוגרפית של רבי יהושע סגרי אב"ד סקנדיאנו שבאיטליה, עם הוספות והגהות משלו. [איטליה, המאה ה-18].
כתיבה איטלקית נאה, בינונית ומרובעת, עם עיטורים פרחוניים במספר מקומות, מעשה ידי רבי יהושע סגרי.
לפנינו סדר תפילות וכוונות על פי הקבלה לתקיעת שופר, שערך רבי יהושע סגרי. הסדר כולל שש תפילות קבליות שיש לאומרן לפני תקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד. מתוכן ארבע תפילות מיוחדות שחיבר המקובל רבי שמשון באקי. לפני תפילות אלה ציין רבי יהושע כי מקורן מספר "דברי חפץ". בראש התפלה הראשונה כתב ביתר פירוט: "תפילה מספר דברי חפץ מהרב הכולל המקובל האלקי כמוהר"ר שמשון באקי זצוק"ל" (יתכן שכוונתו לחיבורו "אבני חפץ", ראה להלן). לאחר התפילות נכתבו בקצרה כוונות על פי הקבלה לתקיעות.
בשתיים מתפילותיו של רבי שמשון באקי הוסיף רבי יהושע סגרי הגהות קבליות משלו, ושילבן ב"חלונות" בתוך נוסח התפילה. בדף 10/ב מתייחס רבי יהושע סגרי בהגהתו לנוסח אחת התפילות: "אמר יהושע סגרי, בשתי שמהן אילין... ואני בער ולא אדע, לכן לא אביתי שלוח יד". בדף 11/ב הגהה נוספת משלו המתייחסת לנוסח: "אמר יהושע סגרי... ובהעתק ששולחה לי כתוב... ואני בער ולא אדע... וכל חכם יבין מדעתו שדבר ה' בפי אמת".
בפסקה הפותחת את כתב-היד כתב רבי יהושע מספר הנהגות קבליות מיוחדות לתוקע, כולל סגולה להצלחת התקיעה, שלא ידוע עליהן ממקור אחר: "בעוד שהציבור אומרים הפזמון יעלה התוקע על התיבה ויתן מסוה טליתו על פניו שלא יביטו בו, ואל יראה פני אדם, כי אם יתבודד ויתן כל סעיפי מחשבותיו לחשוב שנברר להלחם ביום קרב ומלחמה עם הרשע שצופה לצדיק ומבקש להמיתו... ויקח השופר בידו ויתן הרחב לצד פיו וילחוש בתוכו ויהי נועם... ואנא בכח... ופסוק ויאמר ה' אל השטן... והיא סגולה נוראה מפי ספרים וסופרים שלא יערבבנו השטן ולא ימנענו מלתקוע, כאשר אירע לתוקעים רבים ונצחו...".
רבי יהושע סגרי (תס"ט-תקנ"ז), חכם איטלקי, משורר ומקובל, מחבר מקורי ופורה ביותר. כיהן בדיינות וברבנות בערים סקאנדיאנו, וירצ'אלי וקאסאלי. קיבל את תורתו מגדולי חכמי איטליה רבי יהודה בריאל ורבי דוד פינצי (חמיו של הרמח"ל). במשך חייו כתב כשבעים וחמש חבורים בהלכה, קבלה ודרוש, וחיבר למעלה משלש מאות שירים. רוב חבוריו לא נדפסו (למעט כמה קונטרסים בודדים). בכמה מכתבי-ידו הוא מסיים בתפילה שיזכהו ה' להדפיס את חיבוריו הרבים. בחיבוריו שכתב בזקנותו הוא מבקש מצאצאיו שידפיסו את חיבוריו לאחר פטירתו. רבי יהושע היה סופר אמן וכמה מכתבי היד שלו זהים לכתב-היד שלפנינו בסידורם הנאה, בהגהותיו המסודרות בתוך "חלונות", בקישוטים ובעיטורים (על רבי יהושע סגרי ראה: מאיר בניהו, אסופות, ספר עשירי, ירושלים תשנ"ז, עמ' רפז-שנד. שם ערך בניהו רשימה מפורטת של כתבי היד של חיבוריו וכן רשימה מפורטת של שיריו).
אחד מחיבוריו של רבי יהושע סגרי, שעדיין בכתב-יד, הוא החיבור "אבני חפץ", בו העתיק וערך תפילות קבליות שחיבר רבי שמשון באקי, שנועדו לאמירה בזמן קיום מצוות שונות. תפילותיו של רבי שמשון באקי חוברו בארמית ורבי יהושע סגרי הוסיף להן תרגום ללשון הקודש. בהקדמתו לחיבור זה מספר רבי יהושע שכבר מנעוריו שאף לחבר תפלות לפני כל מצווה, ובה יוזכרו הכוונות, השמות, התקונים והייחודים שנעשים בעולמות העליונים על ידי כל מצווה. כשסיפר את תוכניתו לאחד מידידיו, אמר לו הידיד: "קדמך אדם הגדול בענקים שמעניקים החכמה, ה"ה המקובל האלקי כמוהר"ר שמשון באקי זצוק"ל מעירך ומארצך... באגרת שלומים חלותי פני מסרפי [=אח אמי] הרב הגדול כמוהר"ר אברהם סגרי נר"ו למען יאבה שלוח לי העתק שלם... אורו עיני כאשר טעמתי בקצה המטה שבידי". בהמשך אותה הקדמה הוא כותב שבמקומות שהיה נראה לו כי רבי שמשון באקי נטה במשהו מכתבי האר"י, הרי הוא, רבי יהושע, העיר על כך בהגהותיו (חיבור זה, בכתיבת ידו הנאה של רבי יהושע סגרי, נמצא בכת"י הספריה הלאומית בירושלים 8°255). בכתב-היד שלפנינו כותב רבי יהושע כי מקור התפילות הוא הספר "דברי חפץ". הפניה דומה מופיעה בחיבור נוסף שלו (קובץ לברית מילה, כת"י 343 Guenzburg; שם מזכירו: "...ספר דברי חפץ אשר לי"). למעשה, לא ידוע לנו על חיבור שלו בשם "דברי חפץ" ומסתבר שכוונתו לחיבור "אבני חפץ" הנ"ל (שאולי קרא לו בתחילה "דברי חפץ"), המאגד את כל תפילות רבי שמשון באקי שערך רבי יהושע סגרי.
בין חיבוריו של רבי יהושע סגרי ישנו כתב-יד נוסף בענייני תקיעת שופר (משנת תקי"ד), שדומה בתוכנו לזה שלפנינו (ראה: בניהו, שם, אות מב ברשימת החיבורים). כתב היד שלפנינו לא נרשם ברשימת בניהו והוא עיבוד מקוצר יותר של סדר תקיעת שופר, עם מספר שינויים, שערך רבי יהושע סגרי.
המקובל האלוקי רבי שמשון באקי (ת'?-תנ"א) אב"ד קזאלה מונפיראטו, מגדולי צדיקי ומקובלי איטליה. היה רבו של המקובל המפורסם רבי בנימין כהן - הרב"ך, וידיד נפשו של המקובל רבי משה זכות - הרמ"ז, שאף ניהל עמו התכתבות. מנעוריו נהג לסגף את עצמו בתעניות וטבילות. כמה פסקי הלכה שלו נדפסו בסדרת הספרים "פחד יצחק".
תפילותיו של רבי שמשון באקי מתייחדות מכל שאר סידורי הכוונות הקבליים על פי האר"י בכך שהן תפילות על הכוונות. בסידורי הכוונות הרגילים, נרשמו הכוונות בנפרד או לצד התפילות, והמתפלל נדרש לחשוב על הכוונות בעת תפילתו או בעת עשיית המצווה. לעומת זאת, בתפילות שחיבר רבי שמשון באקי האדם אומר את הכוונות עצמן בפיו בלשון תפילה. ידידו הרמ"ז מתח ביקורת באחד ממכתביו על "ענין התפילות שתיקן מהר"ר שמשון באקי נר"ו...", בין היתר מהסיבה ש"כמה כוונות תלויות רק במחשבה ולא בבטוי שפתיים" (ראה: אגרות הרמ"ז, אגרת ו).
בדף המגן שבראש כתב-היד נוספו בכתיבה (איטלקית) אחרת כוונות על פי הפשט לתקיעת שופר: "אלו הן הכונות הנאותות לתקיעת שופר...".
בצדו הקדמי של דף המגן הנ"ל רישום באיטלקית מסביוניטה 5572 [=תקע"ב 1812].
[15] דף (28 עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרע בדף הראשון, מודבק בנייר דבק. כריכת קרטון ישנה, פגומה.
מצורף אישור מומחה.

מכתב מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר", כולל שורה בכתב-ידו וחתימתו. מונקאטש, אלול תרצ"ו [1936].
נכתב לאחד מחסידיו שהתגוררו בבתי מונקאטש בירושלים, על גלויה רשמית, עם הכיתוב "נשיא[ו]ת כולל[ו]ת מונקאטש ועשרה גלילות ממעות רמבעה"נ באה"ק תובב"א". בראש הגלויה מכתב בשם האדמו"ר מנאמן-ביתו רבי משה גולדשטיין. אישור על קבלת כספי "פדיון נפש": "בפקודת אדמו"ר הגה"ק מרן שליט"א, הנני להודיעו כי נכון השיגה ידו הפ"נ [=הפדיון נפש].... והוא יצוה את ברכתו ברכת השנים הטובות לברכה ובכל הישועות הטובות ברו"ג [ברוחניות וגשמיות] כאשר עם לבבו בכט"ס [בכל טוב סלה]... בברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] לאלתר לחיים, ונשמע ונתבשר ב"ט [בשורות טובות]...".
בשולי הגלויה הוסיף האדמו"ר (כשורה וחצי) בכתב-יד קדשו וחתימתו: "הנני פש"ה [פורש שלומם הטוב] ומברכם בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] לאיוש"ט [לאורך ימים ושנים טובים]... שנת גאולה וישועה קרובה ב"ב בכ"ע בכ"י [במהרה בימינו, בכל ענייניו, בתוך כלל ישראל], חיים אלעזר שפירא".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
גלויה. 10X15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. סימני קיפול, קמטים ובלאי. בולי הדואר נתלשו.