בירת מגדל עוז, ברכות שמים - חלק שלישי מסידור רבי יעקב עמדין. ברדיטשוב, תקצ"ו 1836. מהדורה שניה. עם הסכמות רבי ישראל מרוזין, רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי יצחק אייזיק מברדיטשוב.
חלק שלישי מסידור "פלטין בית אל", בעריכתו של רבי יעקב עמדין (נדפס לראשונה באלטונה, תק"ה-תק"ז). לא נדפסו חלקים נוספים בברדיטשוב. בחלק זה: סדר ברית מילה, הלכות והנהגות מלידת האדם ועד פטירתו, דרכי החינוך, דיני איסור והיתר, מוסר ופילוסופיה ועוד. "יאיר נתיב מנהגי האיש הישראלי כל ימי צבאו והעתים העוברים על האדם על סדר שנות פרקיו... ע"פ תקון התורה והמצוה והטבע...".
סידור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות, מהדורתו השניה של הסידור נדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביזמת ובהסכמת גדולי החסידות הרב מאפטא ורבי מרדכי מטשרנוביל. במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ"ו נדפס בברדיטשוב החלק השלישי שלפנינו, ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין - רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה".
בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויז'ניץ כותב בהסכמתו לאותה מהדורה: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי רמ"מ מליובאוויטש הביא מספר פעמים בשיחותיו דיוקים והנהגות מסידור זה, ופעם אחת אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו'" (ספר בצל החכמה, עמ' 265).
בדף השער רישום בעלות: "של הר' יוסף היילפרין". רישומי בעלות וחתימות רבות של רבי יוסף מענדיל בן ר' יצחק משה טאשקער ובנו רבי משולם זוסיא טאשקער. רבי יוסף מענדיל טאשקער מטבריה, מחסידי בויאן ומראשי "כולל ווהלין". נפטר אייר תרס"ב בטבריה, ועל מצבתו נכתב "הישיש ר' יוסף מנחם מענדיל בהרב ר' יצחק משה מאבערטין" (פנטליאט, הקהילה האשכנזית בטבריה, רשומה 1378 והערה 1035).
עותק חסר. [2], ד-לד, לז-רכה דף. חסר דף השער הראשון וחסרים 140 הדפים האחרונים (רכו-שסב, [3] דף). 21.5 ס"מ. נייר בהיר, עבה ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בדפים הראשונים. חותמת ורישומים רבים בכתב-יד. כריכת עור עתיקה, צדה הקדמי מנותק.

ספר מלא הרועים, שני חלקים, כללי הש"ס והפוסקים, מאת האדמו"ר הגאון רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב. זולקווא, תקצ"ח [1838]. מהדורה ראשונה.
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי יעקב צבי יאליש (יולס) אב"ד דינוב (תקל"ח-תקפ"ה), מגדולי התורה והחסידות בגליציה. נולד בפרמישלא ונתגדל בבית סבו רבי יהודה ב"ר צבי אב"ד מז'יבוז', שם למד אצל הגה"ק רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה". כיהן ברבנות בערים דינוב, גלאגוב והוסאקוב. פרש מן הרבנות והתיישב בעיר מולדתו פרמישלא. תלמיד מובהק של צדיקי החסידות: החוזה מלובלין, המגיד מקוזניץ ורבי מנדל מרימנוב. מדבריהם הוא מביא בספריו תוך ציון התואר "מורי". גדול בנגלה ובנסתר, גאון מופלג ומחבר פורה שחיבר כ"ז ספרים, אך רק חלק מהם נדפסו: "מלוא הרועים" כללים בהלכה, "קהלת יעקב" כללים בקבלה, "ישרש יעקב", "אמת ליעקב" על התורה, ועוד.
[2], צב, יז דף. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים רבים. קרע קטן בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט וקרע נוסף באחד הדפים, משוקם בהדבקת נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 346.

ספר בני יששכר, מאמרי חסידות וקבלה על מועדי וחודשי השנה, חלק ראשון, על ענייני שבת ועל החודשים ניסן-אלול, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב. זולקווא, תר"י 1850. מהדורה ראשונה.
לפנינו חלק א' בלבד, על חודשים ניסן-אלול, ובראשו "מאמרי השבתות". החלק השני אינו נמצא בעותק שלפנינו (במפעל הביבליוגרפיה נכתב כי מאחר והאותיות הדפוס שונות בחלק ב', וכן מן העמוד הריק שבסוף חלק א', ניתן לשער כי החלק השני נדפס בנפרד).
מסופר על המחבר שהיה מרגיש קדושה והתעלות מיוחדת בימי החנוכה, ופעם כשרצה לשאול את רבו המובהק, "החוזה מלובלין", על פשר הדבר, טרם שהספיק לשאול השיב לו רבו: משבטו של יששכר אתה, ובגלגולך הקדום היית מבית דינם של החשמונאים, לפיכך אתה מרגיש תוספת קדושה בחנוכה. על שם כך קרא את ספרו בשם "בני יששכר". מסופר על ה"דברי חיים" מצאנז שפעם בראש השנה, לפני תקיעת שופר, הסתגר בחדרו במשך כמה שעות עם הספר "בני יששכר", ולמד בו בדבקות גדולה כהכנה לתקיעת השופר (הקדמת הספר יודעי בינה, מאת רבי אלעזר צבי שפירא, בנו של ה"בני יששכר"; בית שלמה, מהדו' ניו-יורק תשס"ה, עמ' טו; ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 457).
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד "החוזה מלובלין", היה גם תלמידם של הרב מאפטא והמגיד מקוזניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, אך בעיקר נודע על שם רבנות העיר דינוב, בה אף הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. כיהן גם ברבנות העיר מונקאטש, בירת רוסיה הקרפטית. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל, הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
חתימה ורישום בעלות בשער: "זה הספר שייך למו"ה ר' שמואל ברוך גוטמאן", "ארי' הכהן ש"ץ מליסקא". הגהות קצרות במספר דפים.
[1], כד; עב דף. ללא החלק השני על חדשים תשרי-ניסן. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים גדולים בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר, עם השלמות בצילום. סימני עש, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט בשוליים התחתונים של מספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 91.

ספר אגרא דכלה, על התורה, חלקים ראשון ושני, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל "בני יששכר". לבוב, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.
עם הסכמת האדמו"ר רבי חיים מצאנז, הכותב "כי נודע ומפורסם בכל העולם גדולתו וצדקתו וקדושתו של הרב הגאון המחבר... ועל מי לא יהל אורהו בחיבוריו הקדושים אשר יצאו לאור כבר... ורבים ילכו לאורם. אך למען כבוד קדושת הגאון המחבר... ומבקש מאחינו בנ"י להיות נטפלים לעושי מצוה ולקנות הספר הקדוש הזה".
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון (בראשית): [6], קלד דף. חלק שני (שמות-דברים): [1], כו; יב, [1]; נג, [1] דף. חסרים 2 דפים (נד-נה) בחלק השני. 25 ס"מ. נייר יבש בחלקו. מרבית הדפים במצב טוב, מספר דפים עם פגמים. כתמים. סימני עש. קרעים וסימני עש בדף השער ובדפים הראשונים, עם פגיעות קלות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים במילוי נייר. קרעים חסרים בשני הדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 4.

ספר חסד לאברהם, מאמרים עמוקים בקבלה וחסידות, על פרשיות התורה ועניינים שונים, מאת רבי אברהם המלאך (בנו יחידו של המגיד ממעזריטש), רבי אברהם מקאליסק, ועוד מגדולי החסידות. טשרנוביץ, [תרי"א 1851]. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין ובניו האדמו"רים.
שם הספר "חסד לאברהם", ניתן על ידי האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, נכדו של המחבר הרה"ק רבי אברהם המלאך. בהסכמתו הנדירה של האדמו"ר מרוז'ין, שנכתבה פחות מחודש לפני פטירתו, מספר האדמו"ר כי בידיו היו "כתבי קודש" על התורה מזקנו רבי אברהם המלאך, אך בתקופת מאסרו (בשנים תקצ"ח-ת"ר) נאבדו ממנו כתבים אלה. לאחר שכמעט התייאש מלמצוא אותם הצליח רבי חיים הלוי מברדיטשוב, מו"ל הספר, להשיג כתבים אלו (או העתקה שלהם) "...אחרי אשר נואשתי מהם כי נכחדו מני בעת משפחות גוים קראו עלי שטנה, בקשתים ולא מצאתים, עד שקם איש שלומי... מו"ה חיים הלוי מבארדטישוב ואזר כגבר חלציו לחפש אבני נזר אלה וימצאם אף הביאם לידי...". בקולופון בדף כב/1 מופיעים פרטים נוספים. שם כותב המו"ל כי הכתבים המקוריים אותם ירש רבי ישראל מרוז'ין מזקנו "נגנבו מאתו בעת המבוכה הארורה", אך הוא יגע ומצא "בצלם כדמותם אצל הרב הקדוש איש אלהים מוהר"ר אהרן מטשארנאביל, מועתקים אות באות מכתבי קודש הרב המנוח... מוהר"ר אברהם המלאך...".
לאחר פטירתו הפתאומית של רבי ישראל מרוז'ין חשש המו"ל כי לא יאמינו לו שקיבל הסכמה מרבי ישראל מרוז'ין ועל כן ביקש הסכמה נוספת מבניו האדמו"רים, רבי שלום יוסף ורבי אברהם יעקב מסדיגורה. הם כותבים בהסכמתם: "...לאשר עברו איזה שבועות אחדים מנתינת ההסכמה עד התחלת ההדפסה וביני ביני נלקח ממנו מחמד עינינו, אבינו אור עולם... וירפו ידי הרבני... מה"ו חיים הלוי המביא לבית הדפוס כי אמר הן לא יאמינו לי, כי יאמרו לא נראה אליך הקדוש בהסכמתו, לזאת לאחזוקי גברא קאתינן ולאסהודי עליה כי הסכמתו אמת...".
בספר שלפנינו נדפסו לראשונה מאמרים של כמה מגדולי החסידות: רבי אברהם מקאליסק; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי דוד ממיקולייב; רבי שלום שכנא מפהרוביטש (בנו של רבי אברהם המלאך ואביו של רבי ישראל מרוז'ין); רבי שמואל מקאמינקא; רבי ברוך ממעז'יבוז'; ו"מכתב קודש" מאת רבי פנחס מקוריץ.
בסוף הספר נדפס: "ביאור עשר ספירות על דרך העבודה, מצדיק אחד תלמיד הצדיק הקדוש הגאון אב"ד דק"ק בארדיטשוב". לאמיתו של דבר, מדובר במאמר של האדמו"ר הזקן מלאדי שנדפס בספר התניא, בחלק "אגרת הקודש" בסימן טו (נדפס לראשונה בתניא מהדורת שקלוב תקע"ד), ובטעות נדפס לפנינו על שם אחר (ראה: חיים ליברמן, אהל רח"ל, ג, עמ' 467-476).
על עומק החידושים שבספר סיפר הרב אליהו יהושע גלדצהלר, חתנו של רבי אליהו אליעזר דסלר: "ודכירנא בעת שהיה מו"ח [הרב דסלר] בביתי במאנסי, ולמד כדרכו, ובפעם הזאת היתה עיונו בהקדמה לספר חסד לאברהם מהרה"ק ר"א המלאך זצוק"ל, ופתאום שאג בקול של שמחה: 'חידוש גדול'! והיינו האיך שמגדיר שם העשר ספירות, ופירש לי החידוש בדבריו, ואחר כך הגיד שיחה בבית מדרש עליון, והזכיר פירוש זה דרבי אברהם המלאך הנ"ל, וביאר דבריו בארוכה בטוב טעם. והכריז בהתפעלות: 'אילו לא באתי לאמריקא אלא בשביל זה, היה כדאי'. מאמר זה נדפס בקיצור במכתב מאליהו חלק ד עמוד 51" (קדשי יהושע, ה, עמ' א'תשנא).
[2], מ דף. 25 ס"מ. שוליים רחבים (במספר דפים השוליים התחתונים קטנים יותר). מצב טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 226.