שני שרידי דפים בכתב-יד שהוצאו מ"גניזת כריכות". כתיבה מזרחית עתיקה.
• שריד דף מחיבור פרשני לא-מזוהה על בראשית כט (פרשת ויצא). ערבית-יהודית עם שילוב הפסוקים בעברית [המאה ה-13/14?]. • שריד מחיבור לא-מזוהה בערבית-יהודית [עם שילוב מילים בעברית].
2 דף. 19 ס"מ בקירוב. מצבי פגיעה משתנים כתוצאה מהכריכה.

אוסף שרידי דפי קלף, מתוך כתבי-יד עתיקים, ששימשו ככריכות או הוצאו מ"גניזת כריכות". [תימן ומקומות נוספים, החל מהמאה ה-14 בקירוב].
• שני קטעים מתנ"ך עתיק. כתיבה ספרדית [המאה ה-14/15?]. שימשו ככריכה (רוב הכתב דהה או נמחק).
• שני קטעים מספרא, פרשת שמיני.
• קטעים מספרי תנ"ך ותאג' עתיקים.
• קטע מתפסיר עשרת הדברות (ערבית-יהודית).
• קטע מספר מכלול לרד"ק. כתיבה ספרדית בינונית.
• ועוד.
13 קטעי דפי קלף. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ד"ר מיכאל קרופ.

דף (שני עמודים כתובים, 34 שורות), בכתב-ידו של רבי פנחס הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה" - חידושים על מסכת סוכה דף ט עמ' א, וביאור על דברי ה"תוספות" במסכת פסחים דף סו עמ' ב.
תוכן הדף שלפנינו לא נדפס בסדרת הספרים "חידושי הפלאה" על מסכתות הש"ס, שנדפסו בשנים תר"ס ותשנ"ד, וכפי הנראה לא נדפס באף מקום אחר.
הדף שלפנינו הוא, כפי הנראה, מתוך כרך כתב-יד שהיה ברשותו של רבי אפרים זלמן הורוויץ מקומרנא, נינו של בעל ההפלאה, שחלקו נדפס בספר "חידושי הפלא"ה" (מונקאטש תרנ"ה). בשנת תרנ"ה מסר רבי אפרים זלמן את כתב-היד לרבי סנדר חיים מקאזאווע, שיעתיק חלק מכתב-היד לצורך הדפסה. ואכן המו"ל העתיק ברשותו של רבי אפרים זלמן בעיקר ענייני הלכה של "אורח חיים" ו"יורה דעה" שהיו באותו כת"י, אך את החידושים על המסכתות שהיו בכתב-היד הנ"ל לא העתיק המו"ל, מחמת חוסר אמצעים (על כל זה מספר המו"ל בהקדמתו, ובסוף הספר).
הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה) אב"ד פרנקפורט דמיין, בעל ה"הפלאה", בצעירותו כיהן ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ. בכ"ו טבת תקל"ב הוכתר כאב"ד ור"מ העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה, ובה כיהן ברבנות למעלה משלושים ושלוש שנים, עד לפטירתו. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר". היה מראשי הלוחמים בהשכלה וברפורמה. רבי פנחס וחידושי תורתו היו נערצים מאד על כל גדולי דורו, הן על גדולי החסידים והן על גדולי המתנגדים.
בראשית שנת תקל"ב, מעט לפני שהגיע לפרנקפורט, שהה רבי פנחס, יחד עם אחיו הגה"ק הר"ר שמעלקא אב"ד ניקלשבורג, מספר שבועות אצל המגיד ממעזריטש, שם קבלו סתרי תורה ועבודת ה' מהמגיד וגדולי תלמידיו (על כך מספר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בהקדמתו המפורסמת לשלחן ערוך הרב שנדפסה לראשונה בשנת תקע"ד). האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש מגדיר את רבי פנחס כ"תלמידו של הה"מ נ"ע [=הרב המגיד נשמתו עדן]" (לקוטי תורה, במדבר, זיטומיר תר"ח, דף כט/2, בהגהה לדברי זקנו בעל התניא). בספרו "פנים יפות" מובאים כמה יסודות מתורתו של המגיד ממעזריטש (ראה: ערכי ההפלאה, ירושלים תשס"ו, א, עמ' מ-מא), אך הוא מזכירו בפירוש רק במקום אחד בלבד, בפרשת בשלח (דף נז/2) בדיבור המתחיל "ויבאו מרתה" (יש שטענו שהשמטת שמו של המגיד מהספר "פנים יפות" נעוצה באשמת המעתיקים של כתב-היד. בהקדמת המו"ל רבי אפרים זלמן מרגליות נכתב כי הספר "פנים יפות" לא נדפס מתוך אוטוגרף המחבר, אלא מהעתק שהעתיק אחד מנכדי המחבר מ"העתק הספר שהיה בכתב ידי סופרים משונים", כלומר שהספר נדפס מכלי שלישי. אך טענה זו עדיין לא מיישבת את העובדה ששמו לא נזכר אף בספריו שהדפיס בעל ה"הפלאה" בחייו, גם באותם מקומות שמקור הרעיונות הוא מתורת המגיד). בתקופת שהותו הקצרה אצל המגיד התיידד ה"הפלאה" עם כמה מתלמידי המגיד, בהם: בעל התניא, רבי זושא מאניפולי ורבי אברהם מקאליסק (עליו כותב ה"הפלאה", בהערכה גדולה, בשנת תקנ"ב: "רעי וחביבי הרב המאור הגדול החסיד המפורסם כמוהר"ר אברהם הכהן מטבריא"). את הערכתו הגדולה אל החסידים עובדי ה' שבטבריה, ניתן לראות במכתב שכתב בשנת תקנ"ב: "האנשים השלימים חבורתא קדישתא דבארעא קדישא, אשר נדבה רוחם ונפשם להסתפח בנחלת ה', והשלימו נפשותם להיות מעובדי ה' תמידין כסדרם באוירא דארץ ישראל" (ישורון, כא, עמ' תתנה).
ה"הפלאה" היה ספרא רבה, והרבה לכתוב חידושים על כל חלקי התורה ועל רוב מסכתות הש"ס. לספריו נתן שם כולל: "הפלאה". הספר הראשון מסדרה זו נקרא ספר "כתובה" על מסכת כתובות (אופיבאך תקמ"ז), והשני נקרא בשם ספר "המקנה" על מסכת קידושין (אופיבאך תקס"א). שני אלו נדפסו בחייו, ואילו החלק השלישי מסדרה זו, והוא ספרו "פנים יפות" על התורה, שנדפס בחמשה כרכים (אוסטרהא תקפ"ה-תקפ"ו), נדפס לאחר פטירתו. תשובותיו בהלכה נדפסו בשו"ת "גבעת פנחס".
[1] דף (שני עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. קרעים בשוליים, ללא פגיעה בטקסט.