ספר "אור עולם - נר הרביעי - הדרך הטוב והישר", שיר ארוך הכולל הנהגות טובות ודינים ומסכם בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג מצוות, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא בעל "מאיר נתיבים". פולנאה, [תקנ"ה 1795]. מהדורה ראשונה.
"הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם": ספר השו"ת "מאיר נתיבים - אור עולם", ב' חלקים - "הנר הראשון" ו"הנר השני" (פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב); ספר הצוואה "סוד יכין ובועז - אור עולם הנר השלישי", עם הרבה עניני קבלה וחסידות עמוקים (אוסטרהא, תקנ"ד); והספר שלפנינו "הדרך הטוב והישר", שהוא "הנר הרביעי" מסדרת הספרים "אור עולם".
חיבור זה נכתב ע"י המחבר, כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". ‎בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
המחבר רבי מאיר מרגליות (ת"ס/תס"ח-תק"נ), מגדולי וחשובי הרבנים בדורו, אחד מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה: "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוינטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה.
בדף השער, חתימה וחותמות של "ישראל במהור"ר נפתלי הירץ נ"י מקראקא" וחותמות צנזורה.
מ דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים, משוקמים במילוי נייר (הדפים עברו שיקום מקצועי). רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 169.

שתי מהדורות של ספר ליקוטים יקרים, לקט מאמרי חסידות מאת אבות החסידות, רבינו ישראל בעל שם טוב, ותלמידיו רבי דוב בער המגיד ממעזריטש, רבי מנחם מנדל מפרימשלן ורבי יחיאל מיכל המגיד מזלוטשוב:
1. ספר ליקוטים יקרים. מעזירוב, [תקנ"ד 1794].
[1], מג דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים. קרעים חסרים רבים עם פגיעות בטקסט, כולל קרעים בדף השער עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מצדו השני, משוקמים במילוי נייר ובהשלמת צילום. סימני עש עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 302.
2. ספר ליקוטים יקרים. [אוסטרהא? תק"פ 1820?].
תיקונים בכתב-יד בשולי הדפים במספר מקומות.
לז, לט-מב דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 304.
על מקום ההדפסה והתאריך, ראה: י' יודלוב, גנזי ישראל, מס' 1155.

ספר משנת חכמים, חידושים על ששה סדרי משנה, חלקים א-ו, מאת רבי משולם פייביש הלוי הורביץ מקרעמניץ. אוסטרהא, [תקנ"ו 1796]. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחד ובו ששה שערים (ראה להלן).
הסכמות ה"נודע ביהודה", בעל ה"הפלאה", רבי שאול אב"ד אמשטרדם, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג, ורבנים נוספים. בראש סדר נשים - הסכמות רבי אליעזר קאליר אב"ד קעלין ורבי דוד צבי אוירבאך אב"ד קרמניץ [חותנו של מהרנ"ת מברסלב].
המחבר, הגאון הקדוש רבי משולם פייביש הלוי הורביץ (נולד ת"ע בערך, נפטר בחודש כסלו בין השנים תקמ"ו-תקנ"א), נולד בעיר קרעמניץ (מחוז טרנופול, חבל ווהלין, גליציה), בה התגורר כל ימיו והרביץ תורה לתלמידים. נודע כקדוש מרחם, וכמו שכותב עליו רבי אלעזר קאליר בהסכמתו: "קדושתו מרחם... בגבורה של תורה כארי מתגבר... עד שנתפרסם שמו הטוב כחד מדרי קמאי והיושבים במלאכת התורה לראשונה, הוא כבוד הרב המובהק דפקיע שמיה בין גדולי הדור... ורק תורתו אומנתו לומד תורה לשמה". גם הנודע ביהודה כותב עליו בהסכמתו, בהפלגה שלא כדרכו: "...כבוד האי סבא יקירא הרב... המופלג מאוד בתורה ובמעשים כבוד שמו מהור"ר פייבש הלוי... תנא הוא כחד הראשונים... ובעודי במדינת פולין כבר שמעתי שמעו הטוב כי הוא ממש יחיד באהלות...". בעל ההפלאה כותב עליו בהסכמתו: "...כבוד אהובי ידידי הרב המופלג בשם טוב חריף ובקי מוהר"ר משולם פייבוש נ"י מק"ק קרעמיניץ".
בתו גיטל נישאה להרב הקדוש רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש, והיא סבתו של רבי ישראל מרוז'ין. על שידוך זה רווחים סיפורים רבים בשושלות החסידות של צאצאיו. האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא סיפר כי המגיד ממזריטש שאל מן השמים "להגיד לו מי הוא התלמיד חכם שבדור אז, בכדי לשדך עמו וליתן בת תלמיד חכם שבדור לבנו הה"ק המלאך ז"ל, והשיבו לו על הרב הגאון ר' פייבל מקראמניץ" (תולדות הנפלאות, וורשא תרנ"ט, אות קכג). במקור אחר מסופר: "...שזקננו המגיד הגדול ממעזריטש חשקה נפשו לקחת את בת הגאון רבינו משולם פייבוש עבור בנו הרה"ק רבי אברהם המלאך, היות שהיא בת תלמיד חכם הלומד תורה לשמה בקדושה ובטהרה, ובכן שלח כמה מתלמידיו לרבינו הגאון להציע לו השידוך" (תולדות המשנת חכמים, עמ' תרצד, בסוף ספר משנת חכמים, מהדורת מכון בית אבות, ברוקלין ניו יורק, תשע"ה 2014. ראה שם סיפורים נוספים אודות השידוך, ואודות פגישתו המופלאה עם המגיד ממזריטש ויחסו לגודל קדושת המגיד ובנו הקדוש רבי אברהם המלאך).
רישומי בעלות בדף המגן הקדמי ובדפים נוספים.
[3], לג; [1], טו; [1], כב; [1], כ; [1], כד; [1], מו דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים וסימני עש בדף השער ובדף שאחריו, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר ובצילום. קרעים בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. סימני עש בודדים במספר דפים. כריכה חדשה.
בעותק שלפנינו נכרכו ששה דפי שער - שער אחד בראש כל סדר. השער הראשון כללי ומאויר. בראשי הסדרים מועד ונשים - שערים מיוחדים, המותאמים לכל אחד מן הסדרים. בראש סדר נזיקין - שער מאויר הזהה לשער שבראש הספר. בראש הסדרים קדשים וטהרות - שער לא מאויר.
במפעל הביבליוגרפיה רשמו עותק עם ארבעה שערים בלבד, ללא שערים בסדרים קדשים וטהרות.
סטפנסקי חסידות, מס' 369.

ספר אמתחת בנימין, על מגילת קהלת, מאת רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ. מינקוויץ, [תקנ"ו 1796].
החיבור נפסק באמצע פרק ט, מאחר והמחבר נפטר באמצע כתיבתו, וכפי שנכתב בדברי הסיום שבדף האחרון: "ולא הספיק לגומרה עד שיצאת נשמתו בטהרה".
המחבר, המגיד מזאלוזיץ - רבי בנימין (נפטר תקנ"ב, אנציקלופדיה לחסידות, א, שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלאן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" - על התורה; "חלקת בנימין" - פירוש על הגדה של פסח; "אהבת דודים" - פירוש על שיר השירים. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמתו לספר שלפנינו: "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
‫[2], א-יג, יח-קכח דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים). בלאי קל. קרע ארוך באחד מן הדפים, עם פגיעה בטקסט (מעט חיסרון בשוליים). סימני עש, כמעט ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.‬
סטפנסקי חסידות, מס' 63.
הספר הראשון שנדפס במינקוויץ.

ספר תורי זהב, דרוש, מוסר, קבלה וחסידות על פרשיות התורה, מועדים, מגילות איכה ואסתר, מאת רבי בנימין - המגיד מזאלוזיץ. מאהלוב, [תקע"ו 1816]. מהדורה ראשונה.
המחבר, המגיד מזאלוזיץ - רבי בנימין (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א', שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלאן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "חלקת בנימין" - פירוש על הגדה של פסח; "אהבת דודים" - פירוש על שיר השירים; "אמתחת בנימין" - על מגילת קהלת. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמות לספריו "חלקת בנימין" ו"אמתחת בנימין": "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
בהקדמת בן המחבר (בדף [ב/1]) הודבקה פיסת נייר מודפסת על גבי אחת הפסקאות. בפסקה המקורית מופיעים שבחיו של הגביר רבי זאב וואלף מסלאפקוויץ ואשתו שסייעו בהדפסת הספר. בפיסת הנייר המודבקת בעותק שלפנינו מופיע נוסח מתוקן, עם מספר שינויים, כדוגמת רמזים שונים בגימטריות של שמו "זאב" ושל שם החיבור "תורי זהב", שאינם מופיעים בפסקה המקורית. כמו כן, תוקן לפנינו שם אשתו, מרת "רישל בת מהו שמואל זלה"ה", בעוד בנוסח שהודפס תחילה מופיע: "רישל בת מהו' אשר זלה"ה". בכל הטפסים שראינו לא מופיעה פיסת נייר זו, והיא אף לא נרשמה ביבליוגרפית.
מו, מח-קא, קא-קח, קז-קיב, קיז-קיט, קיט-קכב, קכה-קכו דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל (בחלקו). מצב טוב. כתמים (בהם כתמי רטיבות במספר דפים). סימני עש קלים. שיקומים בהדבקות נייר בדף השער ובדפים נוספים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 613.