ספר לקוטי הלכות, ביאורים וחידושים על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך - על דרך עבודת ה', מיוסד על תורת רבי נחמן מברסלב, מאת רבי נתן ברסלב (מוהרנ"ת), תלמידו המובהק של רבי נחמן. [יאסי]-זולקווא, [תר"ג-תר"ח] 1848י-[1843]. שלושה (מתוך שבעה) חלקים, בשלושה כרכים. מהדורות ראשונות.
לפנינו שני החלקים הראשונים של החיבור על חלק אורח חיים, וחלק יורה דעה. החלק הראשון שלפנינו הוא החלק היחיד שנדפס בחיי המחבר (ראה להלן).
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו - רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". גם בנו של רבי נחמן חזן מטולטשין (עורך הספרים, ראה להלן), סיפר על אביו: "שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה" - ראה להלן.
תהליך ההדפסה נמשך על פני כעשרים שנה. החלק הראשון בלבד נדפס בחיי המחבר רבי נתן מברסלב, בעיר יאסי, והחלקים הבאים נדפסו לאחר פטירתו, בזולקווא ובלמברג (לבוב). ספרים אלו זכו למהדורות רבות כבר בשנים הראשונות לאחר הדפסתם. עד ימינו אלה נדפסות מהדורות נוספות לספר קדוש זה.
רבי נחמן חזן מטולטשין (תקע"ד-תרמ"ד) - תלמידו המובהק של רבי נתן, היה זה שערך את כתביו לדפוס. הוא עסק במסירות עצומה בהעתקת כתבי רבו רבי נתן, בהכנתם לדפוס ובהדפסתם. בנו של רבי נחמן, רבי אברהם מטולטשין, בעל "ביאור הליקוטים", מספר בכתביו על אביו רבי נחמן ועל המסירות שבה עסק בעריכת הכתבים לדפוס, ועל כי במהלך הכתיבה זכה להרגיש התנוצצות אלוקית: "ספרי לקוטי הלכות... וברוב הרגשת אבי ז"ל שזכה להרגיש בהם, קבל על עצמו עניות מופלג ועצום כמה שנים, וטרח ויגע להעתיק כל הששה כרכים באופן שיהיו ראויים לדפוס מהם... ולא קבל על זה פרס ומעות ממוהרנ"ת ז"ל אפילו פרוטה אחת... ושמעתי מאתו, שבעת גמרו את כתיבת ספרי לקוטי הלכות, שאל אותו פעם אחת מוהרנ"ת ז"ל: ההרגשת בספרי התנוצצות אלוקות?... והשיב לו: הן! והיה מבואר מדבריו, שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה". בהמשך מספר רבי אברהם על תלאות ההדפסה שעבר אביו בהדפסת הכרך הראשון שלפנינו: "ואחר כך חגר את מתניו להדפיס על-כל-פנים את הכרך הראשון, אורח חיים חלק א', אבל על זה נתעורר מוהרנ"ת ז"ל לתן לו קצת על הוצאות הדרך לעיר יאס שבמדינות וואלאכייא. וזוגתו... נסעה לברסלב להודיע למוהרנ"ת ז"ל, שאם לא יספיקה על-כל-פנים בלחם צר ומים לחץ, תגווע חס ושלום ברעב היא וזרעה... ואבי ז"ל בעצמו, בכל משך הדרך הרבה מאד לצמצם ולמעט בהוצאות, וגם בתחילת הדרך הלך רגלי כמה פעמים, כי גם הוצאת הדפוס בעצמה היתה קשה וכבד על מוהרנ"ת ז"ל, כפי עוצם עניותו והסתרתו מאנשי תבל" (כוכבי אור, ירושלים, תשס"ט, עמ' רפב-רפג).
המחבר, רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
כרך 1 (אורח חיים חלק א): [2], קיז, [1] דף. כרך 2 (אורח חיים חלק ב): קח; סו דף. חסרים דפים נה-נו של הספירה השניה. חלק מהדפים נכרכו שלא במקומם. כרך 3 (יורה דעה): [2], רסז דף. דף השער ודף ההקדמה שאחריו נכרכו בטעות לאחר דף מג [צ"ל: מד]. גודל ומצב משתנים. כתמים ובלאי. סימני עש וקרעים (עם פגיעה בטקסט במספר דפים). חותמות. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 273-274, ו-276.