ספר סידורו של שבת, חלקים א-ב, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ. מאהלוב (מוהילב על נהר דנייסטר), [תקע"ג 1813]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק - תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
הספר שלפנינו נדפס טרם נסיעתו של בעל ה"באר מים חיים" לארץ והוא ספרו הראשון שראה את אור הדפוס והיחיד שנדפס בחייו. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה תמיד קבעו וקובעים בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: "כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...".
כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) כותב בהסכמה לספרו "שער התפלה": "וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים". רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: "לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי"ת" (אור יקרות לרש"ח פרוש, ב, קעה).
[6], ע, ע-קח, [1]; יב, סד דף. 20 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים. פגעי עש משוקמים במילוי נייר בדפים הראשונים. בחלקו השני של הספר פגעי עש משוקמים בחלקם התחתון של הדפים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 422.

ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". [סדילקוב, תקפ"ה 1825]. דפוס צבי זאב רבין-שטיין. מהדורה ראשונה.
בהקדמה מספר "המעתיק", כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר, לאחר שספריו הראשונים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" נדפסו ונתפשטו "ברוב עיירות ומדינות". הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה "שער התפילה" סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: "...הגאון המחבר בעצמו זי"ע... כתב בזה"ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...".
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה הוא משיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי (על-פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה נדפסה תשובה זו בתחילת הספר, אך בעותק שלפנינו נדפסה בסוף הספר).
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק - תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
[2], קב, קיג-קטו; ג-י דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש וקרעים קטנים משוקמים בהדבקות נייר, עם מעט פגיעות בטקסט, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. קרע בדף נב, עם פגיעה וחיסרון בטקסט. רישום בעלות וחותמות. מדבקות נייר בדף השער. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב, שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין "שהי'[ה] מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
סטפנסקי חסידות, מס' 538.

ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' (תקכ"א בערך - אחרי תקפ"א), בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט), היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. עלה לצפת, ותקופה מסוימת אף כיהן ברבנות צידון (לבנון). בדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות בפולין ובגליציה, ומביא בספריו דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט (ראה למשל בספר חומת אנך, שיר השירים ג': "ושמעתי מהרב המאה"ג ישראל נחמן נר"ו בשם הרב החסיד מר אביו כמוהר"ר יוסף ז"ל תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל").
נדד רבות בארצות שונות, ובספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם-צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד. בשליחותו זו באיטליה עשה רושם רב ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד עליו "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". בשנת תקפ"א הדפיס בליוורנו את ספר "אשד הנחלים" של רעו האדמו"ר בעל "ערבי נחל", בעילום שם המחבר, אשר ציוה עליו לבל יפרסם שמו. לאחר מכן חזר לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, כרך א', עמ' תצג-תקא; אנציקלופדיה לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).
בכריכה הפנימית מודבק קטע מכריכה (כנראה מן הכריכה המקורית), ועליו הקדשה מליצית מעניינת בכתב-יד מאת רבי "נחום חייקל ברי"ל אשכנזי שד"ר", אל הגביר סי' יעקב הלוי ואחיו הגזבר רבי משה הלוי. בעמוד האחרון של הספר רישום בכתיבה מזרחית, הקדשה "לידי"ן ס' יעקב הלוי בר סעדיא י"ץ בלאבס... מאיי 1880".
רבי נחום חייקל ברי"ל [בן רבי יהודה ליב] לווינזון (תקצ"ג-תרמ"ח, אוצר הרבנים 15918; אנציקלופדיה לחלוצי היישוב, ה, עמ' 2359), דמות מעניינת של רב תלמיד חכם, שד"ר ונוסע לארצות אפריקה והמזרח הרחוק. עלה בילדותו עם הוריו ממוהילב לירושלים. אחרי נשואיו התיישב בצפת ונסע כמשולח לחו"ל בשם מוסדות הצדקה. היה ממקורבי מונטיפיורי ובהמלצתו התקבל לראיון אצל המלכה ויקטוריה, שהעניקה לו ולמשפחתו את הנתינות הבריטית, והטילה עליו לנסוע כרב להודו, כדי להשכין שלום בין רבני המקום. בספר גבעת שאול (וינה תרנ"ג, עמ' 26) מסופר על מסעם של "חכם יחזקאל הספרדי והרב חכם נחום חייקיל לעוויזון" בשנת תרי"ד (1854), שנסעו דרך מדבר סדום לקבר אהרן הכהן בהור-ההר. שם מתואר רבי נחום חייקל במילים הבאות: "הרב חכם נחום חייקיל לעוויזון שהיה יושב על כסא הרבנות בעיר קולקוטע בארץ ענגלאנד [כלכותה, הודו]. דיבר בעשר לשונות, ונסע בכל ארץ קדם, אזיען [אסיה] חינא [סין] ואפריקא". בנו, רבי משה יוסף לווינזון מצפת (תר"מ-תשט"ו, אנציקלופדיה תדהר, ה, עמ' 2111), דמות ידועה ממתיישבי הכפר עין זיתים.
ג, [1], ד-מב, מט-נב, מג-מח, נד-סב דף. ספירת דפים משובשת. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים (חלק מדפי הספר כהים). סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה (בפנים הכריכה הקדמית מודבקת פיסת קרטון מכריכה ישנה, ועליה הקדשה בכתב-יד).
עם ארבעת הדפים הנדירים (נט-סב), שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
סטפנסקי חסידות, מס' 225.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. לפנינו אחד מספרים אלה].

ספר עטרת צבי, פירוש על ספר הזוהר, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב, חלק ראשון על בראשית, חלק שני על שמות וחלק שלישי על ספרים ויקרא, במדבר ודברים. [לבוב, תקצ"ד-תר"א? 1834-1841?]. מהדורה ראשונה.
שלושה חלקים בשני כרכים. דף שער נפרד לכל חלק.
הדפסת הספר נמשכה על פני מספר שנים. החלק הראשון נדפס בשנת תקצ"ד, על פי פרט השנה הרמוז בדברי המביא לדפוס, מעבר לדף השער. החלק השלישי נדפס לאחריו (על פי דברי המביא לדפוס, הכותב: "אבטח בחסד אל... להוצי'[א] גם את ספר שמות ממכבש הדפוס בקרב[!]..."). החלק השני נדפס ככל הנראה רק בשנת תר"א [שכן אחד מהמסכימים, רבי אהרן משה טויבש "אב"ד דק"ק ייאס", נתמנה לכהונתו ביאס בשנת תר"א].
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של ה"חוזה" מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל ה"מגיד" מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו ה"חוזה" מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. שמו של החיבור לא ניתן על ידי רבי צבי הירש עצמו, אלא על ידי העורך והמביא לדפוס, רבי יוסף הכהן רפפורט, שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש. רבי יוסף רפפורט היה חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו היחיד של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ועליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; ספרו "בית ישראל"; וכן ספרו "פרי קודש הלולים" - הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
בשער חלק שני חתימת בעלים: "משה רוזין שטיין מבא"ד [=מברדיטשוב]"
שני כרכים. כרך ראשון (בראשית ושמות): [1], פג, פה-קנב דף; [1] נד דף. שיבוש בסדר בדפים נו-נז בספירה הראשונה. כרך שני (ויקרא-דברים): [1], מח דף. חסרים שני הדפים האחרונים. 22-23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט. כרך שני במצב בינוני. כתמים ועקבות רטיבות. קרעים חסרים רבים בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (השלמות בכתב-יד של מספר מילים). סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 460.