ספר האמונות, בענייני אמונות ודעות והתנגדות לפילוסופיה, מאת רבי שם טוב אבן שם טוב. פירארה, שי"ו-שי"ז [1556]. נדפס עם: השגות שהשיג החכם רבי משה אלאשקר על מה שכתב רבי שם טוב בספר האמונות שלו נגד הרמב"ם זכרונו לברכה. פירארה, [שי"ז 1556]. דפוס אברהם ן' אושקי. מהדורה יחידה של ספר האמונות.
שער נפרד ל"השגות". בשער ספר האמונות מופיע התאריך: תמוז שי"ו, בקולופון שבסוף הספר מופיע התאריך: תשרי שי"ז. בשער ה"השגות" מופיע פרט השנה שי"ז.
ספר האמונות הוא ספר פולמוס נגד חכמת הפילוסופיה ובעד חכמת הקבלה. המחבר, רבי שם טוב אבן שם טוב, מחכמי ספרד בדור הגירוש, מפנה את עיקר חיציו כלפי הרמב"ם והוא מתבטא כנגדו במילים חריפות. בניו ונכדו של רבי שם טוב הזקן היו מתומכי הפילוסופיה וממעריצי הרמב"ם ואף היו למפרשיו הגדולים של חיבורו מורה נבוכים (נכדו רבי שם טוב השני הוא בעל הפירוש הידוע "שם טוב" על ספר זה). לפי עדות אחד מבני אותו הדור, בעת הגירוש לפורטוגל השליכו בניו של רבי שם טוב את כל ספרי אביהם בבית הכנסת בליסבון, "כי היו מתביישים ממה שמדבר אביהם כנגד הר"מ במז"ל ולכבודו גנזוהו" (ראה על כך: מאיר בניהו, מקור על מגורשי ספרד בפורטוגאל, ספונות יא, עמ' רלו-רמד). ספר האמונות ניצל משריפה בידי הנוצרים בפורטוגל יחד עם עוד כתבי-יד חשובים ונפוץ לאחר מכן בהעתקות רבות, אחת מהן הגיעה לידי רבי משה (מהר"ם) אלאשקר שהתקומם מאד על ביזוי כבודו של הרמב"ם. בתגובה כתב חיבור "השגות" כנגד הספר ובו מתבטא בחריפות נגד המחבר, מאשים אותו בזיוף ובכוונות זדון, וכותב עליו בין היתר: "האיש הזה המורד והמזייף, הכותב דברים כאלו על הרב הגדול... ואם ראוי לחמול על איש כזה ולכסות על קלונו וזיופיו...". בראש חיבור ההשגות כותב מהר"ם אלאשקר: "קנא קנאתי ליסוד הדת והאמונה שורש המדע... הרב המובהק החסיד הגדול אור העולם... הוא הקדוש הרמב"ם ז"ל...". לאורך השגותיו מרבה להתקיף את מחבר ספר האמונות, וכותב עליו בין היתר: "נוח לו לזה המשיג שלא היה נברא או שהיתה שליתו נהפכת על פניו ולא היה כותב דברים כאלו על עמוד העולם ובטלים הם דבריו...", ואף דן את הספר לשריפה: "תמה אני איך עמדו הראשונים על הספר הזה ולא גזרו לשרפו ביום הכפורים שחל להיות בשבת שעשאו לרבינו הרב ז"ל כופר בעיקר יותר מהאומות...". השגותיו אלו של מהר"ם אלאשקר נדפסו תחילה בתוך ספר השו"ת שלו (סימן קיז), שנדפס בסביוניטה שי"ד. עם הבאתו של ספר האמונות לראשונה על מזבח הדפוס, במהדורה שלפנינו, ראה המביא לבית הדפוס, ברוך עוזיאל לבית חזקיטי, חובה לעצמו להדפיס יחד עם ספר האמונות את השגותיו של מהר"ם אלאשקר. בהקדמתו, שנדפסה מעבר לשער של חיבור ההשגות, כותב ברוך עוזיאל הנ"ל כי תלו האשמות שווא ברמב"ם, "כאשר עשה זה המחבר רבי שם טוב בספר האמונות...". הוא טוען כי הקב"ה תבע את כבודו של הרמב"ם והמחבר לא הצליח להשלים את חיבורו, שכן כל כתבי היד הידועים לו מן החיבור נמצאו חסרים בסופם, ולבסוף כותב כי ראה לנכון להדפיס את חיבור ההשגות של מהר"ם אלאשקר ולצרפו בסוף הספר: "למען יהיה קול ושוברו עמו פן יטעו התלמידים הבאים אחרי הספר הזה ויקבעו הלכה לדורות...". ספר האמונות לא נדפס בשנית מאז ועד היום.
בשני הדפים האחרונים של ספר האמונות נדפס קטע מספר הזוהר (הדפסה שקדמה להדפסת הזוהר לראשונה במנטובה וקרימונה בשנים שי"ח-ש"כ).
בשער ספר האמונות, בדף האחרון של הספר ובשער ה"השגות" נדפס דגל המדפיס של רבי אברהם ן' אושקי, שבמרכזו איור של אצטרולב, ממנו משתלשל עוגן, עם הכיתוב "קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי", ראשי התיבות A.U. והכיתוב: "וקוי יי' יחליפו כח...".
חותמות של בית מדרש "עץ חיים" ו-"סעדת בחורים" (אמשטרדם).
רישום צנזורה בדף האחרון. הגהה [קצוצה] בכתיבה אשכנזית בדף ו/2.
קיו; [16] דף. 19 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים בדף השער ובשלושת הדפים שאחריו, עם פגיעה וחיסרון במסגרת השער המאויירת. סימני עש קלים. כריכה ישנה, עם פגמים.