מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- יד (77) Apply יד filter
- manuscript (68) Apply manuscript filter
- and (55) Apply and filter
- ומכתבים (35) Apply ומכתבים filter
- יהדות (35) Apply יהדות filter
- jewri (35) Apply jewri filter
- letter (35) Apply letter filter
- כתבי-יד (24) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (24) Apply כתבייד filter
- book (20) Apply book filter
- תימן: (15) Apply תימן: filter
- תימן (15) Apply תימן filter
- yemenit (15) Apply yemenit filter
- והמזרח (11) Apply והמזרח filter
- פרס (11) Apply פרס filter
- סוריה (11) Apply סוריה filter
- חסידות (11) Apply חסידות filter
- חבד (11) Apply חבד filter
- חב (11) Apply חב filter
- וספרים (11) Apply וספרים filter
- וכורדיסטאן, (11) Apply וכורדיסטאן, filter
- וכורדיסטאן (11) Apply וכורדיסטאן filter
- והודו (11) Apply והודו filter
- הקרוב (11) Apply הקרוב filter
- המזרח (11) Apply המזרח filter
- בבל, (11) Apply בבל, filter
- בבל (11) Apply בבל filter
- הרחוק (11) Apply הרחוק filter
- חב"ד (11) Apply חב"ד filter
- chabad (11) Apply chabad filter
- eastern (11) Apply eastern filter
- far (11) Apply far filter
- near (11) Apply near filter
- ולפניה (10) Apply ולפניה filter
- תקופת (10) Apply תקופת filter
- עתיקים (10) Apply עתיקים filter
- מראשית (10) Apply מראשית filter
- הדפוס (10) Apply הדפוס filter
- 11 (10) Apply 11 filter
- 11th-16th (10) Apply 11th-16th filter
- 16 (10) Apply 16 filter
- centuri (10) Apply centuri filter
- earli (10) Apply earli filter
- th (10) Apply th filter
- african (9) Apply african filter
- esther (9) Apply esther filter
- morrocan (9) Apply morrocan filter
- north (9) Apply north filter
- north-african (9) Apply north-african filter
מציג 13 - 24 of 77
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $3,000
לא נמכר
כתב-יד, דרשות מהגאון רבי אליעזר וינטר - למועדים ושבתות השנה. רייטץ ושטאמפפן, תר"ז-תרל"ח [1846-1877]. יידיש ועברית.
כתיבה אוטוגרפית של המחבר. הדרשות נכתבו ונאמרו בעת כהונתו כאב"ד רייטץ (Rajetz; כיום: Rajec, סלובקיה) ובעת כהונתו כאב"ד שטאמפפן (Stampfen; כיום: Stupava, סלובקיה).
כתב היד עשוי קונטרסים. כל דרשה נכתבה בקונטרס נפרד. בראש כל קונטרס עמוד "שער" ובו כותרת עם פרטי הדרשה: "דרשה לר"ה [לראש השנה] תר"ט לפ"ק בק"ק רייטץ"; "דרשה לשבועות תר"י לפ"ק"; "לשבת תשובה תר"ז לפ"ק, געהאלטען אין רייטץ"; "געהאלטען שבת פאר שבועות... תר"י לפ"ק"; "דרשה לשבת הגדול, דרשתי בק"ק שטאמפפען יע"א תרט"ו לפ"ק" [באותו דף רישומים נוספים על זמנים נוספים בהם השתמש הרב בדרשה זו: "תרכ"ג לשבת הגדול"; "תרל"ח"; "תרמ"ד..."]; "לשבת תשובה תרל"ח פ' האדיץ[?]".
הגאון רבי אליעזר וינטר (תקע"א-תרנ"ג; החתם סופר ותלמידיו, עמ' נט-סא), מתלמידיו החביבים של ה"חתם סופר". נולד בקהילת האליטש לאביו רבי יוסף משה וינטר. אביו רבי יוסף משה נולד לאחר ברכת ה"חתם סופר", שביקר בהאליטש ובירך והבטיח לסבו - רבי ישעיה הדיין מהאליטש - כי יזכה לראות בנים. כאשר הגיע הבחור אליעזר מהאליטש בשנת תקפ"ז ללמוד בישיבת פרשבורג זכר החתם סופר את ברכתו ושמח מאד שהתקיימו דבריו שאמר לסבו, כי אחד מצאצאיו עוד יזכה לבוא וללמוד אצלו תורה. בשנת תקצ"ח נסמך בתעודת "מורנו" ע"י רבו ה"חתם סופר", שכתב עליו: "האחד המיוחד המובחר שבעדרי צאן ישיבתנו... ר' ליזר האליטש... שימש בישיבתנו כמו עשר שנים רצופים, התמיד ושם לילות כימים... מילא ידו בש"ס וראשונים, וסברות מחודדים... ויראתו הקודמת לחכמתו... ביראת ד' כל היום, כל מן דין סמוכא לנו מיום חופתו ואילך לקרא בשם מורנו הרב מו"ה אליעזר...". בשנת תר"א נתמנה לאב"ד רייטץ ומשנת תרי"ב כיהן כאב"ד שטאמפפן למעלה מארבעים שנה.
[58] דף (כ-110 עמ' כתובים), 24-26 ס"מ. נייר ירקרק בחלק מהדפים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי חלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כמה דפים עם קרעים במרכז הטקסט, חלקם משוקמים. כריכת עור חדשה.
כתיבה אוטוגרפית של המחבר. הדרשות נכתבו ונאמרו בעת כהונתו כאב"ד רייטץ (Rajetz; כיום: Rajec, סלובקיה) ובעת כהונתו כאב"ד שטאמפפן (Stampfen; כיום: Stupava, סלובקיה).
כתב היד עשוי קונטרסים. כל דרשה נכתבה בקונטרס נפרד. בראש כל קונטרס עמוד "שער" ובו כותרת עם פרטי הדרשה: "דרשה לר"ה [לראש השנה] תר"ט לפ"ק בק"ק רייטץ"; "דרשה לשבועות תר"י לפ"ק"; "לשבת תשובה תר"ז לפ"ק, געהאלטען אין רייטץ"; "געהאלטען שבת פאר שבועות... תר"י לפ"ק"; "דרשה לשבת הגדול, דרשתי בק"ק שטאמפפען יע"א תרט"ו לפ"ק" [באותו דף רישומים נוספים על זמנים נוספים בהם השתמש הרב בדרשה זו: "תרכ"ג לשבת הגדול"; "תרל"ח"; "תרמ"ד..."]; "לשבת תשובה תרל"ח פ' האדיץ[?]".
הגאון רבי אליעזר וינטר (תקע"א-תרנ"ג; החתם סופר ותלמידיו, עמ' נט-סא), מתלמידיו החביבים של ה"חתם סופר". נולד בקהילת האליטש לאביו רבי יוסף משה וינטר. אביו רבי יוסף משה נולד לאחר ברכת ה"חתם סופר", שביקר בהאליטש ובירך והבטיח לסבו - רבי ישעיה הדיין מהאליטש - כי יזכה לראות בנים. כאשר הגיע הבחור אליעזר מהאליטש בשנת תקפ"ז ללמוד בישיבת פרשבורג זכר החתם סופר את ברכתו ושמח מאד שהתקיימו דבריו שאמר לסבו, כי אחד מצאצאיו עוד יזכה לבוא וללמוד אצלו תורה. בשנת תקצ"ח נסמך בתעודת "מורנו" ע"י רבו ה"חתם סופר", שכתב עליו: "האחד המיוחד המובחר שבעדרי צאן ישיבתנו... ר' ליזר האליטש... שימש בישיבתנו כמו עשר שנים רצופים, התמיד ושם לילות כימים... מילא ידו בש"ס וראשונים, וסברות מחודדים... ויראתו הקודמת לחכמתו... ביראת ד' כל היום, כל מן דין סמוכא לנו מיום חופתו ואילך לקרא בשם מורנו הרב מו"ה אליעזר...". בשנת תר"א נתמנה לאב"ד רייטץ ומשנת תרי"ב כיהן כאב"ד שטאמפפן למעלה מארבעים שנה.
[58] דף (כ-110 עמ' כתובים), 24-26 ס"מ. נייר ירקרק בחלק מהדפים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשולי חלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כמה דפים עם קרעים במרכז הטקסט, חלקם משוקמים. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $800
לא נמכר
כתב-יד, דרשות על התורה לשבתות השנה (בראשית ושמות) ועל המועדים. [הונגריה, תרכ"ט 1869 בקירוב]. יידיש ועברית.
בסוף ספר בראשית: דרשות לחנוכה ו"דבר הגדה לשבת חה"מ פסח, קץ גלות לפ"ק" [תרכ"ט].
כפי הנראה, המחבר הוא רבי מרדכי וינר מפרשבורג בעל "מאמר מרדכי", והמחברת נכתבה בימי בחרותו. בדף האחרון מופיע שיר עם האקרוסטיכון "מרדכי וינער" (תוכן השיר הוא תפילתו של מרדכי וינער להצלחה בלימוד התורה). בדפי המגן הקדמיים והאחוריים מופיעים מספר רישומי בעלות וחתימות בעברית, גרמנית וצרפתית. רישום בעלות משנת 1870 בגרמנית, בחתימתו של "מרקוס וינער" [שמו הלועזי של ר' מרדכי וינר] וחתימתו בעברית "מ. וויענר". רישומי בעלות משנת 1875 בגרמנית וצרפתית, המעידים שכתב היד שייך ל"מקס ברייער". רישום נוסף בחתימת "הב'[חור] מרדכי שמחה ברייער מיישוב טיסא טאריאן" - "המעיד והכותב" ש"זה הספר אגדה שייך להב'[חור]... המופלא ומופלג בתורה וביראה... אברהם ברייער".
רבי מרדכי וינר (תרט"ו בערך-תרפ"ז, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקיח), בן רבי ישעיה וינר מפראג בעל "בגדי ישע". תלמיד ישיבת ה"כתב סופר" בפרשבורג וישיבת ה"מחנה חיים" בבודפשט. חתן רבי ישראל איסרל מאיער מפרשבורג. איש צדיק ותלמיד חכם מופלג. ישב על התורה ועל העבודה כל ימיו בפרשבורג. לחיבורו בדברי אגדה הוא קרא "מאמר מרדכי", וחלקים ממנו נדפסו בסוף ספרי מוסר והלכה שהוא הוציא לאור: "שערי תשובה" (וויטצען-פרשבורג, תרע"ו), ו"מצות משה" (פרשבורג, תרפ"א). יתכן שחלק מהרעיונות שבמאמרים שלפנינו נדפסו שם.
[90] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וקרעים. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה מקורית, בלויה ומנותקת, ללא שדרה.
בסוף ספר בראשית: דרשות לחנוכה ו"דבר הגדה לשבת חה"מ פסח, קץ גלות לפ"ק" [תרכ"ט].
כפי הנראה, המחבר הוא רבי מרדכי וינר מפרשבורג בעל "מאמר מרדכי", והמחברת נכתבה בימי בחרותו. בדף האחרון מופיע שיר עם האקרוסטיכון "מרדכי וינער" (תוכן השיר הוא תפילתו של מרדכי וינער להצלחה בלימוד התורה). בדפי המגן הקדמיים והאחוריים מופיעים מספר רישומי בעלות וחתימות בעברית, גרמנית וצרפתית. רישום בעלות משנת 1870 בגרמנית, בחתימתו של "מרקוס וינער" [שמו הלועזי של ר' מרדכי וינר] וחתימתו בעברית "מ. וויענר". רישומי בעלות משנת 1875 בגרמנית וצרפתית, המעידים שכתב היד שייך ל"מקס ברייער". רישום נוסף בחתימת "הב'[חור] מרדכי שמחה ברייער מיישוב טיסא טאריאן" - "המעיד והכותב" ש"זה הספר אגדה שייך להב'[חור]... המופלא ומופלג בתורה וביראה... אברהם ברייער".
רבי מרדכי וינר (תרט"ו בערך-תרפ"ז, החתם סופר ותלמידיו, עמ' תקיח), בן רבי ישעיה וינר מפראג בעל "בגדי ישע". תלמיד ישיבת ה"כתב סופר" בפרשבורג וישיבת ה"מחנה חיים" בבודפשט. חתן רבי ישראל איסרל מאיער מפרשבורג. איש צדיק ותלמיד חכם מופלג. ישב על התורה ועל העבודה כל ימיו בפרשבורג. לחיבורו בדברי אגדה הוא קרא "מאמר מרדכי", וחלקים ממנו נדפסו בסוף ספרי מוסר והלכה שהוא הוציא לאור: "שערי תשובה" (וויטצען-פרשבורג, תרע"ו), ו"מצות משה" (פרשבורג, תרפ"א). יתכן שחלק מהרעיונות שבמאמרים שלפנינו נדפסו שם.
[90] דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. בלאי וקרעים. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכה מקורית, בלויה ומנותקת, ללא שדרה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
שני דפים (2 עמודים) כתובים בכתב-יד קדשו של הרש"ר הירש – שני מאמרים שפרסם בכתב-העת "ישורון" ב-15 באפריל 1855. [פרנקפורט, תרט"ו 1855]. גרמנית ומעט עברית.
מאמרים בענייני השעה שכתב הרב הירש (כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות ותיקונים), לשם פרסום בכתב-העת האורתודוקסי "ישורון" [Jeschurun], שיסד והוציא לאור בשנים תרט"ו-תרמ"ח (1854-1888), והיה הבמה הספרותית העיקרית, בה פרסם את מאמריו בשפה הגרמנית.
המאמר הראשון עוסק בשמועה לפיה פרסם הסולטן העות'מאני צו (פִירְמָן) הנוגע לכיסוי ראשן של נשים יהודיות ברחבי האימפריה העות'מאנית. המאמר נכתב כהמשך למאמר קודם (התפרסם ב"ישורון" ב-1 באפריל), ובו מחה הרב הירש על הצו בטענה שהוא מנוגד לחופש הדת והמצפון. במאמר שלפנינו מצטט הרב את מכתבו של מר אלברט כהן מפריז (עסקן נודע, מנאמני משפחת רוטשילד) שטען כי צו זה מעולם לא פורסם והשמועה כנראה כוזבת, וכי בכוונתו להמשיך ולברר את העניין.
המאמר השני עוסק בצו ממשלתי שהתקבל במחוז פרנקוניה תחתית, המורה לפקח על היהודים ולעקוב אחר כל צעדיהם, על פעילותם העסקית ועל שגרת יומם. הרב הירש מוחה על כך ומספר על המבוכה הגדולה הנובעת ממניעיה התמוהים של הגזרה, אותה הוא מכנה "מכה אשר לא כתובה" (בעברית). בהקשר זה מתייחס הרב הירש לכמיהת היהודים לעזוב את גרמניה ולמצוא מולדת חופשיה, ומוסיף שאין להתפלא על כך שיהודים בעלי אמצעים אף שוקלים להגר אל מעבר לאוקיינוס, לאמריקה. הרב הירש כותב כי אמנם היבשת שמעבר לים איננה גן עדן עלי אדמות, אך היהודים מוצאים בה בכל זאת מולדת המכירה בהם כבנים שווים. לדבריו, ארץ זו חופשית מאווירת הצינוק הרעילה המרחפת על ראשיהם של היהודים בגרמניה.
מספר שורות שנמחקו על ידי הרב הירש בכתב-היד שלפנינו – לא נדפסו. רישומים בכתב-יד מעבר לדף השני.
הגאון הצדיק רבי שמשון ב"ר רפאל הירש – הרש"ר הירש (תקס"ח-תרמ"ט), מנהיגה הגדול של היהדות האורתודוקסית בגרמניה ומייסד ה"קהילות הנפרדות". תלמיד "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג, ורבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" מאלטונה. מגיל 22 החל לכהן ברבנות באולדנבורג, בעמדין ובניקלשבורג. בשנת תר"י נקרא ע"י אחת-עשרה המשפחות החרדיות בפרנקפורט דמיין לעמוד בראש הקהילה החרדית החדשה "עדת ישורון". הרש"ר הירש היה הראשון לעמוד בפרץ מול ההידרדרות המהירה של יהדות גרמניה. הוא פעל רבות לביסוס קהילות נפרדות בערים שונות ברחבי גרמניה, וחינך דור שלם לתורה ולמצוות, באמצעות דרשותיו, ספריו ומאמריו ("אגרות צפון", "חורב" ועוד), שנאמרו ונכתבו במקורם בגרמנית, ועד היום נדפסו ונדפסים במהדורות רבות, בתרגומים לעברית ולשפות אחרות.
[2] דף (2 עמודים כתובים). כ-34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים קלים. קרעים חסרים בראש הדפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר והדבקה. כריכת עור חדשה נאה.
מאמרים בענייני השעה שכתב הרב הירש (כתיבה אוטוגרפית, עם מחיקות ותיקונים), לשם פרסום בכתב-העת האורתודוקסי "ישורון" [Jeschurun], שיסד והוציא לאור בשנים תרט"ו-תרמ"ח (1854-1888), והיה הבמה הספרותית העיקרית, בה פרסם את מאמריו בשפה הגרמנית.
המאמר הראשון עוסק בשמועה לפיה פרסם הסולטן העות'מאני צו (פִירְמָן) הנוגע לכיסוי ראשן של נשים יהודיות ברחבי האימפריה העות'מאנית. המאמר נכתב כהמשך למאמר קודם (התפרסם ב"ישורון" ב-1 באפריל), ובו מחה הרב הירש על הצו בטענה שהוא מנוגד לחופש הדת והמצפון. במאמר שלפנינו מצטט הרב את מכתבו של מר אלברט כהן מפריז (עסקן נודע, מנאמני משפחת רוטשילד) שטען כי צו זה מעולם לא פורסם והשמועה כנראה כוזבת, וכי בכוונתו להמשיך ולברר את העניין.
המאמר השני עוסק בצו ממשלתי שהתקבל במחוז פרנקוניה תחתית, המורה לפקח על היהודים ולעקוב אחר כל צעדיהם, על פעילותם העסקית ועל שגרת יומם. הרב הירש מוחה על כך ומספר על המבוכה הגדולה הנובעת ממניעיה התמוהים של הגזרה, אותה הוא מכנה "מכה אשר לא כתובה" (בעברית). בהקשר זה מתייחס הרב הירש לכמיהת היהודים לעזוב את גרמניה ולמצוא מולדת חופשיה, ומוסיף שאין להתפלא על כך שיהודים בעלי אמצעים אף שוקלים להגר אל מעבר לאוקיינוס, לאמריקה. הרב הירש כותב כי אמנם היבשת שמעבר לים איננה גן עדן עלי אדמות, אך היהודים מוצאים בה בכל זאת מולדת המכירה בהם כבנים שווים. לדבריו, ארץ זו חופשית מאווירת הצינוק הרעילה המרחפת על ראשיהם של היהודים בגרמניה.
מספר שורות שנמחקו על ידי הרב הירש בכתב-היד שלפנינו – לא נדפסו. רישומים בכתב-יד מעבר לדף השני.
הגאון הצדיק רבי שמשון ב"ר רפאל הירש – הרש"ר הירש (תקס"ח-תרמ"ט), מנהיגה הגדול של היהדות האורתודוקסית בגרמניה ומייסד ה"קהילות הנפרדות". תלמיד "החכם ברנייס" (רבי יצחק ברנייס) מהמבורג, ורבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר" מאלטונה. מגיל 22 החל לכהן ברבנות באולדנבורג, בעמדין ובניקלשבורג. בשנת תר"י נקרא ע"י אחת-עשרה המשפחות החרדיות בפרנקפורט דמיין לעמוד בראש הקהילה החרדית החדשה "עדת ישורון". הרש"ר הירש היה הראשון לעמוד בפרץ מול ההידרדרות המהירה של יהדות גרמניה. הוא פעל רבות לביסוס קהילות נפרדות בערים שונות ברחבי גרמניה, וחינך דור שלם לתורה ולמצוות, באמצעות דרשותיו, ספריו ומאמריו ("אגרות צפון", "חורב" ועוד), שנאמרו ונכתבו במקורם בגרמנית, ועד היום נדפסו ונדפסים במהדורות רבות, בתרגומים לעברית ולשפות אחרות.
[2] דף (2 עמודים כתובים). כ-34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים קלים. קרעים חסרים בראש הדפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר והדבקה. כריכת עור חדשה נאה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של קונטרסים ודפים בכתב-יד - דרשות בעברית ודרשות בגרמנית (באותיות עבריות), חידושים על שולחן-ערוך, ועוד. [הונגריה, המאה ה-19].
רוב כתבי היד שלפנינו הם בכתב-ידו של רבי מאיר ציפסר אב"ד רעכניץ ושטול-ווייסנבורג. בדפים לפנינו מופיעים דרשות לשבת תשובה ולמועדי-השנה מהשנים תר"י-תר"ל, שנאמרו ברעכניץ ובשטול-ווייסנבורג, אגרון מכתבים מעניין וטיוטות מכתבים.
בין הדרשות: דרשה לשבת חנוכה שנאמרה בשנת תרי"ב ונאמרה שוב ברעכניץ בשנת תרכ"ב; "הספד על מיתת הרב... מה"ו ליב קעניגסבערגער זלה"ה" ונוסח הזכרת נשמות לפטירתו [הרב יהודה ליב קניגסברגר תלמיד ה"חתם סופר", רבה הראשון של קהילת שטיינאמאנגר (סומבטוהלי, Szombathely) שנפרדה מקהילת רעכניץ ונעשתה לקהילה עצמאית בשנת תק"צ. נפטר בי"א טבת שנת תרכ"ב 1861].
בין טיוטות המכתבים שלפנינו: אגרת פולמוסית חדת-לשון נגד רבני נ"ש [ניקלשבורג] ואובן [בודפשט], בעניין כשרות בתי התפילין.
רבי מאיר ציפסר (תקע"ה-תר"ל 1815-1869) כיהן כרב העיר שטול-ווייסנבורג (סעקעש-פעהערוואר, הונגריה) ומשנת תרי"ח בערך עבר לכהן כאב"ד רעכניץ (רוהונץ Rechnitz –Rohonc ). נודע בשל קונטרסו "מי השלח" (אופן 1853) בו יצא להכשיר גט שסידר ויצאו עליו עוררין. נגדו יצא אז בפולמוס רבי גוטליב פישר (שלימים היה רבה של הקהילה האורתודוקסית הקטנה בעיר), בספרו "דלתים ובריח", וינה תרט"ו (על הפרשה ראה: י' כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 65-68).
למעלה מ-100 דף כתובים. גודל ומצב משתנים.
רוב כתבי היד שלפנינו הם בכתב-ידו של רבי מאיר ציפסר אב"ד רעכניץ ושטול-ווייסנבורג. בדפים לפנינו מופיעים דרשות לשבת תשובה ולמועדי-השנה מהשנים תר"י-תר"ל, שנאמרו ברעכניץ ובשטול-ווייסנבורג, אגרון מכתבים מעניין וטיוטות מכתבים.
בין הדרשות: דרשה לשבת חנוכה שנאמרה בשנת תרי"ב ונאמרה שוב ברעכניץ בשנת תרכ"ב; "הספד על מיתת הרב... מה"ו ליב קעניגסבערגער זלה"ה" ונוסח הזכרת נשמות לפטירתו [הרב יהודה ליב קניגסברגר תלמיד ה"חתם סופר", רבה הראשון של קהילת שטיינאמאנגר (סומבטוהלי, Szombathely) שנפרדה מקהילת רעכניץ ונעשתה לקהילה עצמאית בשנת תק"צ. נפטר בי"א טבת שנת תרכ"ב 1861].
בין טיוטות המכתבים שלפנינו: אגרת פולמוסית חדת-לשון נגד רבני נ"ש [ניקלשבורג] ואובן [בודפשט], בעניין כשרות בתי התפילין.
רבי מאיר ציפסר (תקע"ה-תר"ל 1815-1869) כיהן כרב העיר שטול-ווייסנבורג (סעקעש-פעהערוואר, הונגריה) ומשנת תרי"ח בערך עבר לכהן כאב"ד רעכניץ (רוהונץ Rechnitz –Rohonc ). נודע בשל קונטרסו "מי השלח" (אופן 1853) בו יצא להכשיר גט שסידר ויצאו עליו עוררין. נגדו יצא אז בפולמוס רבי גוטליב פישר (שלימים היה רבה של הקהילה האורתודוקסית הקטנה בעיר), בספרו "דלתים ובריח", וינה תרט"ו (על הפרשה ראה: י' כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 65-68).
למעלה מ-100 דף כתובים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פירוש על התוספתא - למסכתות פסחים, ראש השנה, יומא ומועד קטן, מאת רבי יצחק אהרן ממעזריטש וירושלים בעל "פרישת יצחק אהרן". [ירושלים, שנות התר"י-תר"כ בקירוב].
אוטוגרף המחבר (עם מחיקות ותיקונים). שלושה טורים בכל עמוד. במרכז העמוד נוסח התוספתא, מצדו האחד פירוש עם הכותרת "פרישת אהרן", ובצדו השני פירוש עם הכותרת "דרישת יצחק" (בחלק מן העמודים נקרא בשם "דרישת יצחק בן מאיר").
המחבר, הגאון המקובל רבי יצחק אהרן ממעזריטש (תקנ"ט-כסלו תרמ"א), בן רבי מאיר מלובלין, מצאצאי רבי נחום מבריסק בן השר רבי שאול וואהל. תלמיד חכם מופלג שעלה לירושלים בראשית שנות הת"ר בקירוב, בה ישב עשרות שנים על התורה ועל העבודה, כשהוא מותיר אחריו יבול תורני מבורך של חיבורי פרשנות בנגלה ובנסתר - על התלמוד ירושלמי והתוספתא, על הזוהר וספרי קבלה, על שולחן ערוך, על הש"ס ועל התנ"ך. מכל יבולו התורני הספיק בחייו להדפיס רק את חיבורו "פני יצחק אהרן" על מסכת פסחים, "פרישת יצחק" על שיר השירים ו"פרישת אהרן" על ספר "עולם קטן" לבעל "משנת חסידים".
בספר "חלקת מחוקק" על מצבות העיר ירושלים (מחברת ג, דף לה, שורה יז, קבר יא), מצוטט מפנקס החברה קדישא בירושלים: "הרב המפורסם בתורה בעהמ"ח סה"ק, זקן ושבע ימים", ונכתב על כתבי היד שנותרו מחיבוריו: "והניח בכתובים חבילות חבילות, והם על כל הירושלמי, תוספתא, ספרי, מרדכי, שו"ע אה"ע, זוהר, זוהר חדש, תקוני זוהר, משנת חסידים... ונפטר בן פ"א שנה".
ר' מנשה רפאל ליהמן, בהקדמה לקטלוג כתבי היד שבאוספו (אהל חיים, ב, ניו יורק, תשנ"א), מספר על כתבי היד של המחבר שהתגלו בשנים האחרונות, בהם עשרה כרכים של החיבור "פרישת יצחק אהרן" על הירושלמי, ולמעלה מאלף דף של חיבור מקיף על הזוהר ותיקוני זוהר.
לפנינו מתגלים חלקים מחיבורו הגדול על התוספתא. הדפים שלפנינו כוללים חלק מהחיבור למסכת פסחים (מאמצע פרק ה' ועד סוף המסכת), את החיבור על מסכת ראש השנה, את החיבור על מסכת מועד קטן, ושני דפים מהחיבור על מסכת יומא. פירושים אלו לא נדפסו.
[75] דף. כ-22 ס"מ. נייר לבן וכחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. כל הדפים מנותקים (נתונים בקלסר).
אוטוגרף המחבר (עם מחיקות ותיקונים). שלושה טורים בכל עמוד. במרכז העמוד נוסח התוספתא, מצדו האחד פירוש עם הכותרת "פרישת אהרן", ובצדו השני פירוש עם הכותרת "דרישת יצחק" (בחלק מן העמודים נקרא בשם "דרישת יצחק בן מאיר").
המחבר, הגאון המקובל רבי יצחק אהרן ממעזריטש (תקנ"ט-כסלו תרמ"א), בן רבי מאיר מלובלין, מצאצאי רבי נחום מבריסק בן השר רבי שאול וואהל. תלמיד חכם מופלג שעלה לירושלים בראשית שנות הת"ר בקירוב, בה ישב עשרות שנים על התורה ועל העבודה, כשהוא מותיר אחריו יבול תורני מבורך של חיבורי פרשנות בנגלה ובנסתר - על התלמוד ירושלמי והתוספתא, על הזוהר וספרי קבלה, על שולחן ערוך, על הש"ס ועל התנ"ך. מכל יבולו התורני הספיק בחייו להדפיס רק את חיבורו "פני יצחק אהרן" על מסכת פסחים, "פרישת יצחק" על שיר השירים ו"פרישת אהרן" על ספר "עולם קטן" לבעל "משנת חסידים".
בספר "חלקת מחוקק" על מצבות העיר ירושלים (מחברת ג, דף לה, שורה יז, קבר יא), מצוטט מפנקס החברה קדישא בירושלים: "הרב המפורסם בתורה בעהמ"ח סה"ק, זקן ושבע ימים", ונכתב על כתבי היד שנותרו מחיבוריו: "והניח בכתובים חבילות חבילות, והם על כל הירושלמי, תוספתא, ספרי, מרדכי, שו"ע אה"ע, זוהר, זוהר חדש, תקוני זוהר, משנת חסידים... ונפטר בן פ"א שנה".
ר' מנשה רפאל ליהמן, בהקדמה לקטלוג כתבי היד שבאוספו (אהל חיים, ב, ניו יורק, תשנ"א), מספר על כתבי היד של המחבר שהתגלו בשנים האחרונות, בהם עשרה כרכים של החיבור "פרישת יצחק אהרן" על הירושלמי, ולמעלה מאלף דף של חיבור מקיף על הזוהר ותיקוני זוהר.
לפנינו מתגלים חלקים מחיבורו הגדול על התוספתא. הדפים שלפנינו כוללים חלק מהחיבור למסכת פסחים (מאמצע פרק ה' ועד סוף המסכת), את החיבור על מסכת ראש השנה, את החיבור על מסכת מועד קטן, ושני דפים מהחיבור על מסכת יומא. פירושים אלו לא נדפסו.
[75] דף. כ-22 ס"מ. נייר לבן וכחלחל. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט בחלק מהדפים. כל הדפים מנותקים (נתונים בקלסר).
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
כתב-יד, הכולל "דרושים וחידושים על התורה", דרשות והספדים, חידושים ופלפולים בהלכה ובש"ס, ועוד. מאלטש (מלץ' Malecz, ליטא), [תרס"ח 1908 בקירוב].
כתב היד כולל מאמר בשם "הגיונות הזמן" (המתייחס לתנועה הציונית ולתנועות ואגודות יהודיות נוספות). אחריו מופיעים: "רעיונות על דרך ההגיון", "פלפולים קטנים על חומשי התורה", "הדרן על ש"ס". בכתב היד מופיעים גם מספר הספדים ו"דרושים ממס' שבת", ולאחר מכן מופיעה תשובה בעניין "אם כהן קטן כשר לעבודה". בראש הדף האחרון כותרת עם שם מקום ותאריך: "חידושים קטנים על מס' ב"ק [מסכת בבא קמא] תרס"ח, מאלטש". הכותב אינו מזוהה, אבל כנראה היה אחד מחשובי תלמידי הישיבה במאלטש (בתקופת רבי דוד טעביל דיינובסקי), שהכין את עצמו לכהן ברבנות, ולשם כך סידר וערך לעצמו מחברת עם דרשות והספדים.
הישיבה במאלטש נוסדה בשנת תרנ"ח ע"י רב העיר הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אך לאחר שפשטו בין התלמידים רוחות ה"השכלה" ותנועות החופש של אותה התקופה, סגר רבי זלמן סנדר את הישיבה, התפטר מרבנות העיר ועבר לכהן בקריניק בה פתח ישיבה חדשה. בין השנים תרס"ג-תרס"ז כיהן רבי שמעון שקופ ברבנות העיר, ייסד מחדש את הישיבה, ואף הוא התאכזב לבסוף מרוחות התקופה שחלחלו אל בני בית המדרש (ראה אודות כך: ספר רבי שמעון ותורתו, עמ' קכב-קלד). בשנת תרס"ז עבר רבי שמעון שקופ לכהן ברבנות בריינסק, ורבי דוד טעביל דיינובסקי נתמנה לרבנות העיר. רבי דוד טעביל, שהיה מתלמידיו המובהקים של ה"תלמוד תורה" בקלם, הקים וביסס מחדש את הישיבה על פי דרך "תנועת המוסר". רנ"צ פינקל "הסבא מסלבודקה" שלח אליו תלמידים לחיזוק הישיבה, בהם תלמידו הנודע "יעקב ממינסק" שנודע לימים כהגאון רבי יעקב קמנצקי, מגדולי התורה בארה"ב (ראה אודות כך: ספר רבי יעקב, עמ' 77-84).
[24] דף כתובים. 21 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמי רטיבות כהים. בלאי רב וקרעים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
כתב היד כולל מאמר בשם "הגיונות הזמן" (המתייחס לתנועה הציונית ולתנועות ואגודות יהודיות נוספות). אחריו מופיעים: "רעיונות על דרך ההגיון", "פלפולים קטנים על חומשי התורה", "הדרן על ש"ס". בכתב היד מופיעים גם מספר הספדים ו"דרושים ממס' שבת", ולאחר מכן מופיעה תשובה בעניין "אם כהן קטן כשר לעבודה". בראש הדף האחרון כותרת עם שם מקום ותאריך: "חידושים קטנים על מס' ב"ק [מסכת בבא קמא] תרס"ח, מאלטש". הכותב אינו מזוהה, אבל כנראה היה אחד מחשובי תלמידי הישיבה במאלטש (בתקופת רבי דוד טעביל דיינובסקי), שהכין את עצמו לכהן ברבנות, ולשם כך סידר וערך לעצמו מחברת עם דרשות והספדים.
הישיבה במאלטש נוסדה בשנת תרנ"ח ע"י רב העיר הגאון רבי זלמן סנדר כהנא שפירא, אך לאחר שפשטו בין התלמידים רוחות ה"השכלה" ותנועות החופש של אותה התקופה, סגר רבי זלמן סנדר את הישיבה, התפטר מרבנות העיר ועבר לכהן בקריניק בה פתח ישיבה חדשה. בין השנים תרס"ג-תרס"ז כיהן רבי שמעון שקופ ברבנות העיר, ייסד מחדש את הישיבה, ואף הוא התאכזב לבסוף מרוחות התקופה שחלחלו אל בני בית המדרש (ראה אודות כך: ספר רבי שמעון ותורתו, עמ' קכב-קלד). בשנת תרס"ז עבר רבי שמעון שקופ לכהן ברבנות בריינסק, ורבי דוד טעביל דיינובסקי נתמנה לרבנות העיר. רבי דוד טעביל, שהיה מתלמידיו המובהקים של ה"תלמוד תורה" בקלם, הקים וביסס מחדש את הישיבה על פי דרך "תנועת המוסר". רנ"צ פינקל "הסבא מסלבודקה" שלח אליו תלמידים לחיזוק הישיבה, בהם תלמידו הנודע "יעקב ממינסק" שנודע לימים כהגאון רבי יעקב קמנצקי, מגדולי התורה בארה"ב (ראה אודות כך: ספר רבי יעקב, עמ' 77-84).
[24] דף כתובים. 21 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמי רטיבות כהים. בלאי רב וקרעים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $1,200
לא נמכר
כתב-יד, תפילות קבליות הנאמרות לפני תקיעת שופר, מאת המקובל רבי שמשון באקי (הראשון), עם מנהגי וכוונות האר"י לתקיעת שופר, בכתיבה אוטוגרפית של רבי יהושע סגרי אב"ד סקנדיאנו שבאיטליה, עם הוספות והגהות משלו. [איטליה, המאה ה-18].
כתיבה איטלקית נאה, בינונית ומרובעת, עם עיטורים פרחוניים במספר מקומות, מעשה ידי רבי יהושע סגרי.
לפנינו סדר תפילות וכוונות על פי הקבלה לתקיעת שופר, שערך רבי יהושע סגרי. הסדר כולל שש תפילות קבליות שיש לאומרן לפני תקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד. מתוכן ארבע תפילות מיוחדות שחיבר המקובל רבי שמשון באקי. לפני תפילות אלה ציין רבי יהושע כי מקורן מספר "דברי חפץ". בראש התפלה הראשונה כתב ביתר פירוט: "תפילה מספר דברי חפץ מהרב הכולל המקובל האלקי כמוהר"ר שמשון באקי זצוק"ל" (יתכן שכוונתו לחיבורו "אבני חפץ", ראה להלן). לאחר התפילות נכתבו בקצרה כוונות על פי הקבלה לתקיעות.
בשתיים מתפילותיו של רבי שמשון באקי הוסיף רבי יהושע סגרי הגהות קבליות משלו, ושילבן ב"חלונות" בתוך נוסח התפילה. בדף 10/ב מתייחס רבי יהושע סגרי בהגהתו לנוסח אחת התפילות: "אמר יהושע סגרי, בשתי שמהן אילין... ואני בער ולא אדע, לכן לא אביתי שלוח יד". בדף 11/ב הגהה נוספת משלו המתייחסת לנוסח: "אמר יהושע סגרי... ובהעתק ששולחה לי כתוב... ואני בער ולא אדע... וכל חכם יבין מדעתו שדבר ה' בפי אמת".
בפסקה הפותחת את כתב-היד כתב רבי יהושע מספר הנהגות קבליות מיוחדות לתוקע, כולל סגולה להצלחת התקיעה, שלא ידוע עליהן ממקור אחר: "בעוד שהציבור אומרים הפזמון יעלה התוקע על התיבה ויתן מסוה טליתו על פניו שלא יביטו בו, ואל יראה פני אדם, כי אם יתבודד ויתן כל סעיפי מחשבותיו לחשוב שנברר להלחם ביום קרב ומלחמה עם הרשע שצופה לצדיק ומבקש להמיתו... ויקח השופר בידו ויתן הרחב לצד פיו וילחוש בתוכו ויהי נועם... ואנא בכח... ופסוק ויאמר ה' אל השטן... והיא סגולה נוראה מפי ספרים וסופרים שלא יערבבנו השטן ולא ימנענו מלתקוע, כאשר אירע לתוקעים רבים ונצחו...".
רבי יהושע סגרי (תס"ט-תקנ"ז), חכם איטלקי, משורר ומקובל, מחבר מקורי ופורה ביותר. כיהן בדיינות וברבנות בערים סקאנדיאנו, וירצ'אלי וקאסאלי. קיבל את תורתו מגדולי חכמי איטליה רבי יהודה בריאל ורבי דוד פינצי (חמיו של הרמח"ל). במשך חייו כתב כשבעים וחמש חבורים בהלכה, קבלה ודרוש, וחיבר למעלה משלש מאות שירים. רוב חבוריו לא נדפסו (למעט כמה קונטרסים בודדים). בכמה מכתבי-ידו הוא מסיים בתפילה שיזכהו ה' להדפיס את חיבוריו הרבים. בחיבוריו שכתב בזקנותו הוא מבקש מצאצאיו שידפיסו את חיבוריו לאחר פטירתו. רבי יהושע היה סופר אמן וכמה מכתבי היד שלו זהים לכתב-היד שלפנינו בסידורם הנאה, בהגהותיו המסודרות בתוך "חלונות", בקישוטים ובעיטורים (על רבי יהושע סגרי ראה: מאיר בניהו, אסופות, ספר עשירי, ירושלים תשנ"ז, עמ' רפז-שנד. שם ערך בניהו רשימה מפורטת של כתבי היד של חיבוריו וכן רשימה מפורטת של שיריו).
אחד מחיבוריו של רבי יהושע סגרי, שעדיין בכתב-יד, הוא החיבור "אבני חפץ", בו העתיק וערך תפילות קבליות שחיבר רבי שמשון באקי, שנועדו לאמירה בזמן קיום מצוות שונות. תפילותיו של רבי שמשון באקי חוברו בארמית ורבי יהושע סגרי הוסיף להן תרגום ללשון הקודש. בהקדמתו לחיבור זה מספר רבי יהושע שכבר מנעוריו שאף לחבר תפלות לפני כל מצווה, ובה יוזכרו הכוונות, השמות, התקונים והייחודים שנעשים בעולמות העליונים על ידי כל מצווה. כשסיפר את תוכניתו לאחד מידידיו, אמר לו הידיד: "קדמך אדם הגדול בענקים שמעניקים החכמה, ה"ה המקובל האלקי כמוהר"ר שמשון באקי זצוק"ל מעירך ומארצך... באגרת שלומים חלותי פני מסרפי [=אח אמי] הרב הגדול כמוהר"ר אברהם סגרי נר"ו למען יאבה שלוח לי העתק שלם... אורו עיני כאשר טעמתי בקצה המטה שבידי". בהמשך אותה הקדמה הוא כותב שבמקומות שהיה נראה לו כי רבי שמשון באקי נטה במשהו מכתבי האר"י, הרי הוא, רבי יהושע, העיר על כך בהגהותיו (חיבור זה, בכתיבת ידו הנאה של רבי יהושע סגרי, נמצא בכת"י הספריה הלאומית בירושלים 8°255). בכתב-היד שלפנינו כותב רבי יהושע כי מקור התפילות הוא הספר "דברי חפץ". הפניה דומה מופיעה בחיבור נוסף שלו (קובץ לברית מילה, כת"י 343 Guenzburg; שם מזכירו: "...ספר דברי חפץ אשר לי"). למעשה, לא ידוע לנו על חיבור שלו בשם "דברי חפץ" ומסתבר שכוונתו לחיבור "אבני חפץ" הנ"ל (שאולי קרא לו בתחילה "דברי חפץ"), המאגד את כל תפילות רבי שמשון באקי שערך רבי יהושע סגרי.
בין חיבוריו של רבי יהושע סגרי ישנו כתב-יד נוסף בענייני תקיעת שופר (משנת תקי"ד), שדומה בתוכנו לזה שלפנינו (ראה: בניהו, שם, אות מב ברשימת החיבורים). כתב היד שלפנינו לא נרשם ברשימת בניהו והוא עיבוד מקוצר יותר של סדר תקיעת שופר, עם מספר שינויים, שערך רבי יהושע סגרי.
המקובל האלוקי רבי שמשון באקי (ת'?-תנ"א) אב"ד קזאלה מונפיראטו, מגדולי צדיקי ומקובלי איטליה. היה רבו של המקובל המפורסם רבי בנימין כהן - הרב"ך, וידיד נפשו של המקובל רבי משה זכות - הרמ"ז, שאף ניהל עמו התכתבות. מנעוריו נהג לסגף את עצמו בתעניות וטבילות. כמה פסקי הלכה שלו נדפסו בסדרת הספרים "פחד יצחק".
תפילותיו של רבי שמשון באקי מתייחדות מכל שאר סידורי הכוונות הקבליים על פי האר"י בכך שהן תפילות על הכוונות. בסידורי הכוונות הרגילים, נרשמו הכוונות בנפרד או לצד התפילות, והמתפלל נדרש לחשוב על הכוונות בעת תפילתו או בעת עשיית המצווה. לעומת זאת, בתפילות שחיבר רבי שמשון באקי האדם אומר את הכוונות עצמן בפיו בלשון תפילה. ידידו הרמ"ז מתח ביקורת באחד ממכתביו על "ענין התפילות שתיקן מהר"ר שמשון באקי נר"ו...", בין היתר מהסיבה ש"כמה כוונות תלויות רק במחשבה ולא בבטוי שפתיים" (ראה: אגרות הרמ"ז, אגרת ו).
בדף המגן שבראש כתב-היד נוספו בכתיבה (איטלקית) אחרת כוונות על פי הפשט לתקיעת שופר: "אלו הן הכונות הנאותות לתקיעת שופר...".
בצדו הקדמי של דף המגן הנ"ל רישום באיטלקית מסביוניטה 5572 [=תקע"ב 1812].
[15] דף (28 עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרע בדף הראשון, מודבק בנייר דבק. כריכת קרטון ישנה, פגומה.
מצורף אישור מומחה.
כתיבה איטלקית נאה, בינונית ומרובעת, עם עיטורים פרחוניים במספר מקומות, מעשה ידי רבי יהושע סגרי.
לפנינו סדר תפילות וכוונות על פי הקבלה לתקיעת שופר, שערך רבי יהושע סגרי. הסדר כולל שש תפילות קבליות שיש לאומרן לפני תקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד. מתוכן ארבע תפילות מיוחדות שחיבר המקובל רבי שמשון באקי. לפני תפילות אלה ציין רבי יהושע כי מקורן מספר "דברי חפץ". בראש התפלה הראשונה כתב ביתר פירוט: "תפילה מספר דברי חפץ מהרב הכולל המקובל האלקי כמוהר"ר שמשון באקי זצוק"ל" (יתכן שכוונתו לחיבורו "אבני חפץ", ראה להלן). לאחר התפילות נכתבו בקצרה כוונות על פי הקבלה לתקיעות.
בשתיים מתפילותיו של רבי שמשון באקי הוסיף רבי יהושע סגרי הגהות קבליות משלו, ושילבן ב"חלונות" בתוך נוסח התפילה. בדף 10/ב מתייחס רבי יהושע סגרי בהגהתו לנוסח אחת התפילות: "אמר יהושע סגרי, בשתי שמהן אילין... ואני בער ולא אדע, לכן לא אביתי שלוח יד". בדף 11/ב הגהה נוספת משלו המתייחסת לנוסח: "אמר יהושע סגרי... ובהעתק ששולחה לי כתוב... ואני בער ולא אדע... וכל חכם יבין מדעתו שדבר ה' בפי אמת".
בפסקה הפותחת את כתב-היד כתב רבי יהושע מספר הנהגות קבליות מיוחדות לתוקע, כולל סגולה להצלחת התקיעה, שלא ידוע עליהן ממקור אחר: "בעוד שהציבור אומרים הפזמון יעלה התוקע על התיבה ויתן מסוה טליתו על פניו שלא יביטו בו, ואל יראה פני אדם, כי אם יתבודד ויתן כל סעיפי מחשבותיו לחשוב שנברר להלחם ביום קרב ומלחמה עם הרשע שצופה לצדיק ומבקש להמיתו... ויקח השופר בידו ויתן הרחב לצד פיו וילחוש בתוכו ויהי נועם... ואנא בכח... ופסוק ויאמר ה' אל השטן... והיא סגולה נוראה מפי ספרים וסופרים שלא יערבבנו השטן ולא ימנענו מלתקוע, כאשר אירע לתוקעים רבים ונצחו...".
רבי יהושע סגרי (תס"ט-תקנ"ז), חכם איטלקי, משורר ומקובל, מחבר מקורי ופורה ביותר. כיהן בדיינות וברבנות בערים סקאנדיאנו, וירצ'אלי וקאסאלי. קיבל את תורתו מגדולי חכמי איטליה רבי יהודה בריאל ורבי דוד פינצי (חמיו של הרמח"ל). במשך חייו כתב כשבעים וחמש חבורים בהלכה, קבלה ודרוש, וחיבר למעלה משלש מאות שירים. רוב חבוריו לא נדפסו (למעט כמה קונטרסים בודדים). בכמה מכתבי-ידו הוא מסיים בתפילה שיזכהו ה' להדפיס את חיבוריו הרבים. בחיבוריו שכתב בזקנותו הוא מבקש מצאצאיו שידפיסו את חיבוריו לאחר פטירתו. רבי יהושע היה סופר אמן וכמה מכתבי היד שלו זהים לכתב-היד שלפנינו בסידורם הנאה, בהגהותיו המסודרות בתוך "חלונות", בקישוטים ובעיטורים (על רבי יהושע סגרי ראה: מאיר בניהו, אסופות, ספר עשירי, ירושלים תשנ"ז, עמ' רפז-שנד. שם ערך בניהו רשימה מפורטת של כתבי היד של חיבוריו וכן רשימה מפורטת של שיריו).
אחד מחיבוריו של רבי יהושע סגרי, שעדיין בכתב-יד, הוא החיבור "אבני חפץ", בו העתיק וערך תפילות קבליות שחיבר רבי שמשון באקי, שנועדו לאמירה בזמן קיום מצוות שונות. תפילותיו של רבי שמשון באקי חוברו בארמית ורבי יהושע סגרי הוסיף להן תרגום ללשון הקודש. בהקדמתו לחיבור זה מספר רבי יהושע שכבר מנעוריו שאף לחבר תפלות לפני כל מצווה, ובה יוזכרו הכוונות, השמות, התקונים והייחודים שנעשים בעולמות העליונים על ידי כל מצווה. כשסיפר את תוכניתו לאחד מידידיו, אמר לו הידיד: "קדמך אדם הגדול בענקים שמעניקים החכמה, ה"ה המקובל האלקי כמוהר"ר שמשון באקי זצוק"ל מעירך ומארצך... באגרת שלומים חלותי פני מסרפי [=אח אמי] הרב הגדול כמוהר"ר אברהם סגרי נר"ו למען יאבה שלוח לי העתק שלם... אורו עיני כאשר טעמתי בקצה המטה שבידי". בהמשך אותה הקדמה הוא כותב שבמקומות שהיה נראה לו כי רבי שמשון באקי נטה במשהו מכתבי האר"י, הרי הוא, רבי יהושע, העיר על כך בהגהותיו (חיבור זה, בכתיבת ידו הנאה של רבי יהושע סגרי, נמצא בכת"י הספריה הלאומית בירושלים 8°255). בכתב-היד שלפנינו כותב רבי יהושע כי מקור התפילות הוא הספר "דברי חפץ". הפניה דומה מופיעה בחיבור נוסף שלו (קובץ לברית מילה, כת"י 343 Guenzburg; שם מזכירו: "...ספר דברי חפץ אשר לי"). למעשה, לא ידוע לנו על חיבור שלו בשם "דברי חפץ" ומסתבר שכוונתו לחיבור "אבני חפץ" הנ"ל (שאולי קרא לו בתחילה "דברי חפץ"), המאגד את כל תפילות רבי שמשון באקי שערך רבי יהושע סגרי.
בין חיבוריו של רבי יהושע סגרי ישנו כתב-יד נוסף בענייני תקיעת שופר (משנת תקי"ד), שדומה בתוכנו לזה שלפנינו (ראה: בניהו, שם, אות מב ברשימת החיבורים). כתב היד שלפנינו לא נרשם ברשימת בניהו והוא עיבוד מקוצר יותר של סדר תקיעת שופר, עם מספר שינויים, שערך רבי יהושע סגרי.
המקובל האלוקי רבי שמשון באקי (ת'?-תנ"א) אב"ד קזאלה מונפיראטו, מגדולי צדיקי ומקובלי איטליה. היה רבו של המקובל המפורסם רבי בנימין כהן - הרב"ך, וידיד נפשו של המקובל רבי משה זכות - הרמ"ז, שאף ניהל עמו התכתבות. מנעוריו נהג לסגף את עצמו בתעניות וטבילות. כמה פסקי הלכה שלו נדפסו בסדרת הספרים "פחד יצחק".
תפילותיו של רבי שמשון באקי מתייחדות מכל שאר סידורי הכוונות הקבליים על פי האר"י בכך שהן תפילות על הכוונות. בסידורי הכוונות הרגילים, נרשמו הכוונות בנפרד או לצד התפילות, והמתפלל נדרש לחשוב על הכוונות בעת תפילתו או בעת עשיית המצווה. לעומת זאת, בתפילות שחיבר רבי שמשון באקי האדם אומר את הכוונות עצמן בפיו בלשון תפילה. ידידו הרמ"ז מתח ביקורת באחד ממכתביו על "ענין התפילות שתיקן מהר"ר שמשון באקי נר"ו...", בין היתר מהסיבה ש"כמה כוונות תלויות רק במחשבה ולא בבטוי שפתיים" (ראה: אגרות הרמ"ז, אגרת ו).
בדף המגן שבראש כתב-היד נוספו בכתיבה (איטלקית) אחרת כוונות על פי הפשט לתקיעת שופר: "אלו הן הכונות הנאותות לתקיעת שופר...".
בצדו הקדמי של דף המגן הנ"ל רישום באיטלקית מסביוניטה 5572 [=תקע"ב 1812].
[15] דף (28 עמודים כתובים). 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרע בדף הראשון, מודבק בנייר דבק. כריכת קרטון ישנה, פגומה.
מצורף אישור מומחה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
כתב-יד, העתקות של מספר חיבורים קבליים מתורגמים לצרפתית. [צרפת?, שנות ה-30-40 בקירוב]. צרפתית ומעט עברית.
חיבורים שונים בקבלה, כתובים בכתב-יד נאה ומלווים במספר טבלאות, איורים ותרשימים, ובהם אילן ספירות. חלק מהכותרות והתרשימים בדיו אדומה.
כתב היד כולל העתקת התרגום של ספר יצירה מאת Sylv Karppe, מתוך Etude sur les origines et la nature du Zohar (פריז, 1901). עם שרטוט קבלי על פי שרטוט המופיע בספר La Cabbale (פריז, 1903); העתקת התרגום של ספרא דצניעותא מאת Paul Vulliaud (תרגום מילולי ותרגום בשפה פשוטה, עמוד מול עמוד), מתוך Traduction integrale du Siphra di-tzeniutha (פריז, 1930); ותרגום שיר השירים מאת Paul Vulliaud, מתוך Le Cantique des Cantiques (פריז, 1925).
בעמוד הראשון, קטע הקדמה מאת Jean de Pauly (1860-1903; מתרגם המהדורה השלמה הראשונה של הזוהר בצרפתית) למאמר "Étude sur 'La Kabbale' de Franck". לאחריו מבוא ארוך שכותרתו "מהי קבלה", ובו סקירה היסטורית מקיפה של ספרות הקבלה ודמויותיה המרכזיות, עם ביאור 22 אותיות האלפבית, היסודות מהן נברא העולם, ועוד.
[119] דף, 35 ס"מ + שני דפי מחברת (תרשים וטבלה), 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה חדשה, עם שדרה ופינות מעור.
חיבורים שונים בקבלה, כתובים בכתב-יד נאה ומלווים במספר טבלאות, איורים ותרשימים, ובהם אילן ספירות. חלק מהכותרות והתרשימים בדיו אדומה.
כתב היד כולל העתקת התרגום של ספר יצירה מאת Sylv Karppe, מתוך Etude sur les origines et la nature du Zohar (פריז, 1901). עם שרטוט קבלי על פי שרטוט המופיע בספר La Cabbale (פריז, 1903); העתקת התרגום של ספרא דצניעותא מאת Paul Vulliaud (תרגום מילולי ותרגום בשפה פשוטה, עמוד מול עמוד), מתוך Traduction integrale du Siphra di-tzeniutha (פריז, 1930); ותרגום שיר השירים מאת Paul Vulliaud, מתוך Le Cantique des Cantiques (פריז, 1925).
בעמוד הראשון, קטע הקדמה מאת Jean de Pauly (1860-1903; מתרגם המהדורה השלמה הראשונה של הזוהר בצרפתית) למאמר "Étude sur 'La Kabbale' de Franck". לאחריו מבוא ארוך שכותרתו "מהי קבלה", ובו סקירה היסטורית מקיפה של ספרות הקבלה ודמויותיה המרכזיות, עם ביאור 22 אותיות האלפבית, היסודות מהן נברא העולם, ועוד.
[119] דף, 35 ס"מ + שני דפי מחברת (תרשים וטבלה), 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה חדשה, עם שדרה ופינות מעור.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
כרך עבה של כתב-יד, שאלות ותשובות הגאון רבי יואל זאב וואלף גלאטשטיין אב"ד העלמעץ (קיראלי-העלמעץ Királyhelmec, כיום: Kráľovský Chlmec). שנות התר"ע-תר"פ בקירוב.
אוטוגרף המחבר, עם מחיקות והוספות. בסיום תשובות רבות מופיעה גם חתימת ידו המלאה. החיבור נדפס ברובו (למעט קטעים ספורים) ע"י "חברה אנשי העלמעץ" בארצות הברית, בספר "נחלת יואל זאב", ב' חלקים (ברוקלין, תשמ"ח-תש"ן). בבטנת הכריכה בראש כתב-היד שלפנינו רישומים מאת עורך הספר ואנשי הוועד של יוצאי העיר העלמעץ, המאשרים שמסרו בשנת תשנ"ב את כתב-היד לידי אחד מהנדיבים וראשי הקהילה.
בין הדפים נמצא "קוויטל" שנכתב בהעלמעץ, לבקשת ברכה לבריאות ולהצלחה ולזיווג הגון, "ולא יזיקנו שום נברא... ולמלשינים אל תהי תקוה, ויחיה בנחת...".
הגאון רבי יואל זאב וואלף גלאטשטיין (תרל"ב בערך-סיון תש"ד), נולד בעיירה יאסוי (הסמוכה לקאשוי) לאביו רבי שמעון אב"ד העיירה (שעבר אח"כ לכהן כראב"ד בבית הדין בבאלאש-ד'יארמוט Balassagyarmat). תלמידם של רבי שמחה בונם עהרנפלד בעל "מענה שמחה" ושל רבי שרגא צבי טננבוים בעל "נטע שורק". חתנו של הגאון רבי יוסף וואלד אב"ד העלמעץ. לאחר פטירת חותנו בשנת תרס"ו עלה לכהן על מקומו כאב"ד העיר העלמעץ ועשרות הכפרים שבגלילותיה. נודע כגדול בתורה ורבים מרבני דורו התכתבו עמו והפנו אליו שאלות הלכתיות. הקים ישיבה חשובה בעירו העלמעץ, בה הרביץ תורה למאות תלמידים. ישיבתו לא פסקה גם בימי המלחמה, עד אשר הובל עם כל בני הקהילה ותלמידי הישיבה לאושוויץ, בה נספו על קידוש השם ביום ז' בסיון תש"ד, הי"ד. מכתבי ידו נדפסו הספרים "נחלת יואל זאב" ב' חלקים (ברוקלין, תשמ"ח-תש"ן).
[6], תז דף (כ-800 עמודים כתובים; מספר דפים ריקים). 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. דפים וקונטרסים רופפים. מעט קרעים (מודבקים בנייר דבק). כריכה מקורית, פגומה וללא שדרה.
אוטוגרף המחבר, עם מחיקות והוספות. בסיום תשובות רבות מופיעה גם חתימת ידו המלאה. החיבור נדפס ברובו (למעט קטעים ספורים) ע"י "חברה אנשי העלמעץ" בארצות הברית, בספר "נחלת יואל זאב", ב' חלקים (ברוקלין, תשמ"ח-תש"ן). בבטנת הכריכה בראש כתב-היד שלפנינו רישומים מאת עורך הספר ואנשי הוועד של יוצאי העיר העלמעץ, המאשרים שמסרו בשנת תשנ"ב את כתב-היד לידי אחד מהנדיבים וראשי הקהילה.
בין הדפים נמצא "קוויטל" שנכתב בהעלמעץ, לבקשת ברכה לבריאות ולהצלחה ולזיווג הגון, "ולא יזיקנו שום נברא... ולמלשינים אל תהי תקוה, ויחיה בנחת...".
הגאון רבי יואל זאב וואלף גלאטשטיין (תרל"ב בערך-סיון תש"ד), נולד בעיירה יאסוי (הסמוכה לקאשוי) לאביו רבי שמעון אב"ד העיירה (שעבר אח"כ לכהן כראב"ד בבית הדין בבאלאש-ד'יארמוט Balassagyarmat). תלמידם של רבי שמחה בונם עהרנפלד בעל "מענה שמחה" ושל רבי שרגא צבי טננבוים בעל "נטע שורק". חתנו של הגאון רבי יוסף וואלד אב"ד העלמעץ. לאחר פטירת חותנו בשנת תרס"ו עלה לכהן על מקומו כאב"ד העיר העלמעץ ועשרות הכפרים שבגלילותיה. נודע כגדול בתורה ורבים מרבני דורו התכתבו עמו והפנו אליו שאלות הלכתיות. הקים ישיבה חשובה בעירו העלמעץ, בה הרביץ תורה למאות תלמידים. ישיבתו לא פסקה גם בימי המלחמה, עד אשר הובל עם כל בני הקהילה ותלמידי הישיבה לאושוויץ, בה נספו על קידוש השם ביום ז' בסיון תש"ד, הי"ד. מכתבי ידו נדפסו הספרים "נחלת יואל זאב" ב' חלקים (ברוקלין, תשמ"ח-תש"ן).
[6], תז דף (כ-800 עמודים כתובים; מספר דפים ריקים). 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. דפים וקונטרסים רופפים. מעט קרעים (מודבקים בנייר דבק). כריכה מקורית, פגומה וללא שדרה.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ספר סוד ה' - עם שרביט הזהב, סדר ברית מילה עם דינים ופירושים, מאת רבי דוד לידא. וינה, תרנ"ו [1896]. נכרך במקור עם דפים רבים ריקים, כדי לשמש מוהלים לרישום בריתות. בדפים אלה נרשם "פנקס מוהל" מהעיר העלמעץ (קיראלי-העלמעץ Királyhelmec, כיום: Kráľovský Chlmec) בכתב-ידו וחתימתו של רב העיר הגאון רבי יואל זאב וואלף גלאטשטיין.
בפנקס המוהל שלפנינו תיעד הרב גלאטשטיין כ-300 בריתות שערך בהעלמעץ וסביבתה במשך למעלה מארבעים שנה, בין א' כסלו תרס"ג לכ' מנחם אב תש"ג [בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה]. בדף המגן הקדמי, רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של הרב: "בעהי"ת, קניתי מהוני לשם מצות מילה היקרה, הק' יואל וואלף ג"ש". בדפי הבטנה רישומים שונים, בהם הכיתוב: "לא ימיש מתוך האהל / הנה מלכך יבא לך / הנה מלאכי ילך לפניך". הכותרת בראש רשימת הבריתות: "בעהי"ת [בעזרת השם יתברך] נימולו ונכנסו בבריתו של אאע"ה [אברהם אבינו עליו השלום] על יָדִי יד-כֵּהָה, פה העלמעץ יעא"ס [ישמרה עליון אמן סלה]". בדפים האחרונים רשימות "נדרים לכסא של אלי'[הו] זל"ט [זכור לטוב]" ורשימות נוספות.
הגאון רבי יואל זאב וואלף גלאטשטיין (תרל"ב בערך-סיון תש"ד), נולד בעיירה יאסוי (הסמוכה לקאשוי) לאביו רבי שמעון אב"ד העיירה (שעבר אח"כ לכהן כראב"ד בבית הדין בבאלאש-ד'יארמוט Balassagyarmat). תלמידם של רבי שמחה בונם עהרנפלד בעל "מענה שמחה" ושל רבי שרגא צבי טננבוים בעל "נטע שורק". חתנו של הגאון רבי יוסף וואלד אב"ד העלמעץ. לאחר פטירת חותנו בשנת תרס"ו עלה לכהן על מקומו כאב"ד העיר העלמעץ ועשרות הכפרים שבגלילותיה. נודע כגדול בתורה ורבים מרבני דורו התכתבו עמו והפנו אליו שאלות הלכתיות. הקים ישיבה חשובה בעירו העלמעץ, בה הרביץ תורה למאות תלמידים. ישיבתו לא פסקה גם בימי המלחמה, עד אשר הובל עם כל בני הקהילה ותלמידי הישיבה לאושוויץ, בה נספו על קידוש השם ביום ז' בסיון תש"ד, הי"ד. מכתבי ידו נדפסו הספרים "נחלת יואל זאב" ב' חלקים (ברוקלין, תשמ"ח-תש"ן).
[2], ג-לט, [1] דף; למעלה מ-[30] דפים כתובים בכתב-יד + דפים רבים ריקים. 16 ס"מ. מצב משתנה. כתמים. קרעים (בהם קרעים חסרים) ובלאי בדפי הספר המודפס. דפי כתב-היד במצב טוב. כריכה מקורית, עם פגמים.
בפנקס המוהל שלפנינו תיעד הרב גלאטשטיין כ-300 בריתות שערך בהעלמעץ וסביבתה במשך למעלה מארבעים שנה, בין א' כסלו תרס"ג לכ' מנחם אב תש"ג [בעיצומם של ימי מלחמת העולם השניה]. בדף המגן הקדמי, רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של הרב: "בעהי"ת, קניתי מהוני לשם מצות מילה היקרה, הק' יואל וואלף ג"ש". בדפי הבטנה רישומים שונים, בהם הכיתוב: "לא ימיש מתוך האהל / הנה מלכך יבא לך / הנה מלאכי ילך לפניך". הכותרת בראש רשימת הבריתות: "בעהי"ת [בעזרת השם יתברך] נימולו ונכנסו בבריתו של אאע"ה [אברהם אבינו עליו השלום] על יָדִי יד-כֵּהָה, פה העלמעץ יעא"ס [ישמרה עליון אמן סלה]". בדפים האחרונים רשימות "נדרים לכסא של אלי'[הו] זל"ט [זכור לטוב]" ורשימות נוספות.
הגאון רבי יואל זאב וואלף גלאטשטיין (תרל"ב בערך-סיון תש"ד), נולד בעיירה יאסוי (הסמוכה לקאשוי) לאביו רבי שמעון אב"ד העיירה (שעבר אח"כ לכהן כראב"ד בבית הדין בבאלאש-ד'יארמוט Balassagyarmat). תלמידם של רבי שמחה בונם עהרנפלד בעל "מענה שמחה" ושל רבי שרגא צבי טננבוים בעל "נטע שורק". חתנו של הגאון רבי יוסף וואלד אב"ד העלמעץ. לאחר פטירת חותנו בשנת תרס"ו עלה לכהן על מקומו כאב"ד העיר העלמעץ ועשרות הכפרים שבגלילותיה. נודע כגדול בתורה ורבים מרבני דורו התכתבו עמו והפנו אליו שאלות הלכתיות. הקים ישיבה חשובה בעירו העלמעץ, בה הרביץ תורה למאות תלמידים. ישיבתו לא פסקה גם בימי המלחמה, עד אשר הובל עם כל בני הקהילה ותלמידי הישיבה לאושוויץ, בה נספו על קידוש השם ביום ז' בסיון תש"ד, הי"ד. מכתבי ידו נדפסו הספרים "נחלת יואל זאב" ב' חלקים (ברוקלין, תשמ"ח-תש"ן).
[2], ג-לט, [1] דף; למעלה מ-[30] דפים כתובים בכתב-יד + דפים רבים ריקים. 16 ס"מ. מצב משתנה. כתמים. קרעים (בהם קרעים חסרים) ובלאי בדפי הספר המודפס. דפי כתב-היד במצב טוב. כריכה מקורית, עם פגמים.
קטגוריה
כתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $600
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד ("ביכל" חב"די), כתיבת סופר, העתקת מאמרי האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - ה"צמח צדק" מליובאוויטש. [מאמרים שנאמרו בין השנים תקצ"ז-תרכ"ה 1837-1865].
במספר מאמרים מופיעים תאריכים בכותרות: "בשבועות בשנת תרכ"א" (קלא/1); "מאדמו"ר נ"ע שנת ברכ"ה וישועה" [=תרכ"ד] (קמג/1); "בס"ד פ' שופטי'[ם] תרכ"ה" (קפז/1); "שנת תקצ"ז" (רסא/1).
[1] שלה, [20] דף. רוב הדפים כתובים משני צדיהם. סה"כ כ-640 עמ' כתובים. 22 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים, נזקי עש קלים. כריכה מקורית, בלויה, קרועה ופגומה (כריכה קדמית מנותקת).
במספר מאמרים מופיעים תאריכים בכותרות: "בשבועות בשנת תרכ"א" (קלא/1); "מאדמו"ר נ"ע שנת ברכ"ה וישועה" [=תרכ"ד] (קמג/1); "בס"ד פ' שופטי'[ם] תרכ"ה" (קפז/1); "שנת תקצ"ז" (רסא/1).
[1] שלה, [20] דף. רוב הדפים כתובים משני צדיהם. סה"כ כ-640 עמ' כתובים. 22 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים, נזקי עש קלים. כריכה מקורית, בלויה, קרועה ופגומה (כריכה קדמית מנותקת).
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב פולמוסי ארוך (7 עמודים) ובו ביקורת חריפה על "אגודת ישראל" שבפולין, על מנהיגיה - האדמו"רים מגור ומראדזין, ועל עסקניה, מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, אל הרב ד"ר פנחס כהן אב"ד אנסבך. [רוסטוב], תרפ"ג [1923].
שבעה דפים, מודפסים במכונת כתיבה (בצדם האחד), ללא סיום (לא ידוע לנו כמה חסר בסופו). המכתב ממוען אל "כבוד ידידי הרב הנכבד... מוהר"ר פנחס הכהן שי' המכונה ד"ר כהן" [יושב ראש הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית ומיוזמי התארגנות אגודת ישראל בפולין]. במכתב הנדיר שלפנינו מאשים האדמו"ר הריי"ץ את עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה שהם אלו שהביאו למהפך בדעותיהם של האדמו"רים ה"אמרי אמת" מגור וה"תפארת יוסף" מראדזין. במכתב טוען האדמו"ר כי דעותיהם של האדמו"רים הנ"ל השתנו מן הקצה אל הקצה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא טוען כי הם הפכו לפשרנים בדעותיהם בכל הנוגע לחינוך ולהנהגת הציבור החרדי בפולין ואף מאשים אותם בנטייה לציונות, בעוד שלפני המלחמה הם היו מגדולי הקנאים בענייני חינוך והנהגה:
"... היום איש לא יוכל להכיר את כבוד האדמו"רים מגור ומראדזין שליט"א, כי כשפום חרטומי אשכנז בלהטיהם, וכבר אינם מה שהי' לפנים... והוא [ה"אמרי אמת" מגור] הראשון אשר נסע לרגל את הארץ [בשנת תרפ"א] ולתור אותה, למען כונן שם בתי חרושת עובדי אדמה נ[ו]טעי כרמים, כמעשה הציונים ממש... מה עושה כבוד האדמו"ר מגור במדינתו? מיסד חדרים עם למודי חול, ישיבות עם חכמות חיצוניות, בית מחוקקים לרבנים "מועצי התורה"... לטהר כל שיקוץ, ועוד מעט ויתנו לנו דת מגוהצת אשר גם שמץ של יראת שמים לא יזכר בה... ומי האיש אשר יכיר את האדמו"ר מראדזין שליט"א אשר התהפך כחומר חותם, האיש אשר מלפנים עמד כצור, ושלח שליח מיוחד כי דורש הוא אשר יגזרו על בתי הדפוס בישראל כי לא ידפסו ספרי זארגאן "ביכלעך", ויקראו חרם על הכותבים דברי חול בשפת עבר... והיום מרקד אתלת, "מועצי התורה", שלומי אמוני ישראל", "קרן בנין הארץ", ומתענג על ה'חדר' הבלול מלימודי חול, והמתיבתא בחכמות חיצוני'[ות]...".
בהמשך המכתב טוען האדמו"ר באריכות שהמהפך שחל בדעותיהם של אדמו"רי פולין הוא באשמת עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה, ש"הסיתו" את האדמו"רים לשנות את דרכי הנהגתם. כהקדמה לטענות אלו הוא מאריך בסקירה היסטורית, מנקודת מבטו, על יהדות גרמניה החל מדורו של מנדלסון. הוא מתאר את חורבנה של יהדות גרמניה בעקבות מנדלסון ותלמידיו ואת בניינה והצלתה בידי הרש"ר הירש, אך על הדור שלאחר הרב הירש כותב האדמו"ר: "...הבאים אחריו לא ידעו לכלכל דרכם... מיד מי יצא השגגה לא אדע, אבל שגגה היא, ותתן כתם לשיטת הרב הירש ז"ל, אשר לא היבול אשר אליו קוה המחולל והמיסד הרב הירש ז"ל, וכעבור חצי יובל, ולא יותר, פרח מטה הילדיסהיימער, פתח הסמדר הנצו הרמונים, חנוטי אשכנז נתנו ריח, ועל פתחי אחים יושבי רוסיא והדומה דופקים לאמור: ב[ו]או אחינו ברוכי ה', שלחו בניכם ובנותיכם אלינו ונלמדם דעת, למה זה תעמדו בחוץ...".
בהמשך מכתבו כותב האדמו"ר: "...חלילה לי אם אצדיק אתכם [ראשי "אגודת ישראל" שבגרמניה], לא אבא ברעש ורעם או בגלגל וסופת סערת מאמרים נדפסים והדומה, אבל אדרוש ואתבע בכל תוקף ועוז כי תשיבו את הגזילה... הסירו מסוה הקסם אשר שמתם על עיני כבוד האדמו"ר מגור שליט"א, יופקחו נא עיניהם כי ישובו אל משמרת כהונתם בתום ועוז, כאשר הלכו כ"ק אבותיהם הק' זי"ע...".
למיטב ידיעתנו, המכתב לא נדפס מעולם.
[7] דפים. 29 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני חלודה מאטבי נייר. בחלק מהעמודים דהה הדיו. סימני קיפול.
שבעה דפים, מודפסים במכונת כתיבה (בצדם האחד), ללא סיום (לא ידוע לנו כמה חסר בסופו). המכתב ממוען אל "כבוד ידידי הרב הנכבד... מוהר"ר פנחס הכהן שי' המכונה ד"ר כהן" [יושב ראש הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית ומיוזמי התארגנות אגודת ישראל בפולין]. במכתב הנדיר שלפנינו מאשים האדמו"ר הריי"ץ את עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה שהם אלו שהביאו למהפך בדעותיהם של האדמו"רים ה"אמרי אמת" מגור וה"תפארת יוסף" מראדזין. במכתב טוען האדמו"ר כי דעותיהם של האדמו"רים הנ"ל השתנו מן הקצה אל הקצה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא טוען כי הם הפכו לפשרנים בדעותיהם בכל הנוגע לחינוך ולהנהגת הציבור החרדי בפולין ואף מאשים אותם בנטייה לציונות, בעוד שלפני המלחמה הם היו מגדולי הקנאים בענייני חינוך והנהגה:
"... היום איש לא יוכל להכיר את כבוד האדמו"רים מגור ומראדזין שליט"א, כי כשפום חרטומי אשכנז בלהטיהם, וכבר אינם מה שהי' לפנים... והוא [ה"אמרי אמת" מגור] הראשון אשר נסע לרגל את הארץ [בשנת תרפ"א] ולתור אותה, למען כונן שם בתי חרושת עובדי אדמה נ[ו]טעי כרמים, כמעשה הציונים ממש... מה עושה כבוד האדמו"ר מגור במדינתו? מיסד חדרים עם למודי חול, ישיבות עם חכמות חיצוניות, בית מחוקקים לרבנים "מועצי התורה"... לטהר כל שיקוץ, ועוד מעט ויתנו לנו דת מגוהצת אשר גם שמץ של יראת שמים לא יזכר בה... ומי האיש אשר יכיר את האדמו"ר מראדזין שליט"א אשר התהפך כחומר חותם, האיש אשר מלפנים עמד כצור, ושלח שליח מיוחד כי דורש הוא אשר יגזרו על בתי הדפוס בישראל כי לא ידפסו ספרי זארגאן "ביכלעך", ויקראו חרם על הכותבים דברי חול בשפת עבר... והיום מרקד אתלת, "מועצי התורה", שלומי אמוני ישראל", "קרן בנין הארץ", ומתענג על ה'חדר' הבלול מלימודי חול, והמתיבתא בחכמות חיצוני'[ות]...".
בהמשך המכתב טוען האדמו"ר באריכות שהמהפך שחל בדעותיהם של אדמו"רי פולין הוא באשמת עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה, ש"הסיתו" את האדמו"רים לשנות את דרכי הנהגתם. כהקדמה לטענות אלו הוא מאריך בסקירה היסטורית, מנקודת מבטו, על יהדות גרמניה החל מדורו של מנדלסון. הוא מתאר את חורבנה של יהדות גרמניה בעקבות מנדלסון ותלמידיו ואת בניינה והצלתה בידי הרש"ר הירש, אך על הדור שלאחר הרב הירש כותב האדמו"ר: "...הבאים אחריו לא ידעו לכלכל דרכם... מיד מי יצא השגגה לא אדע, אבל שגגה היא, ותתן כתם לשיטת הרב הירש ז"ל, אשר לא היבול אשר אליו קוה המחולל והמיסד הרב הירש ז"ל, וכעבור חצי יובל, ולא יותר, פרח מטה הילדיסהיימער, פתח הסמדר הנצו הרמונים, חנוטי אשכנז נתנו ריח, ועל פתחי אחים יושבי רוסיא והדומה דופקים לאמור: ב[ו]או אחינו ברוכי ה', שלחו בניכם ובנותיכם אלינו ונלמדם דעת, למה זה תעמדו בחוץ...".
בהמשך מכתבו כותב האדמו"ר: "...חלילה לי אם אצדיק אתכם [ראשי "אגודת ישראל" שבגרמניה], לא אבא ברעש ורעם או בגלגל וסופת סערת מאמרים נדפסים והדומה, אבל אדרוש ואתבע בכל תוקף ועוז כי תשיבו את הגזילה... הסירו מסוה הקסם אשר שמתם על עיני כבוד האדמו"ר מגור שליט"א, יופקחו נא עיניהם כי ישובו אל משמרת כהונתם בתום ועוז, כאשר הלכו כ"ק אבותיהם הק' זי"ע...".
למיטב ידיעתנו, המכתב לא נדפס מעולם.
[7] דפים. 29 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני חלודה מאטבי נייר. בחלק מהעמודים דהה הדיו. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג