ספר תנ"ך קטן שניתן במתנה ליושב ראש גטו לודז', מרדכי חיים רומקובסקי, מעוטר בלוחית כסף מעשה ידי צורף יהודי בגטו. גטו לודז', טבת תש"ב (דצמבר 1941).
לפנינו עותק לא שלם של התנ"ך בדפוס דניאל ארנסט יבלונסקי (ברלין, ת"ע 1710), שכפי הנראה נכרך מחדש בגטו והוענק לרומקובסקי. לכריכה הקדמית מוצמדת לוחית כסף עם הקדשה חקוקה: "נשיא הנעלה חמר [חיים מרדכי רומקובסקי], תנך, ליצמאנשטאט געטא, ח' טבת שנ' שבת" [טבת תש"ב - דצמבר 1941]. מעל ההקדשה חקוקים שני מגיני דוד ומנורת שבעה קנים, שנרותיה משפיעים קרני-אור על המילים "נשיא הנעלה". ההקדשה והאיור מוקפים במסגרת דקה בצורת עלי זית, והפינה השמאלית-תחתונה מדמה קיפול. עם פתיחת הכריכה, בדף הבטנה הראשון, מתגלה הקדשה נוספת בכתב-יד: "למזכרת נצח, מאת צבי פרץ".
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944) היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח ככל הידוע עוד באותו היום.
באוסף החפצים של מוזיאון "יד ושם" שמורים כמה חפצי כסף יחידאיים שנעשו בידי צורפים יהודים בגטו לודז' בתקופת השואה, ביניהם חנוכיית כסף מתקפלת לצורת ספר-תפילה קטן, שנתן לרומקובסקי זיסו אייבשיץ, מנהל מפעל הנייר בגטו (החנוכיה נמצאה בהריסות ביתו של רומקובסקי בגטו); נרתיק כסף מעוטר למגילה, אף הוא ניתן כשי לרומקובסקי; סיכה שנעשתה בגטו בידי האמן חיים קליגר; ופריטים נוספים.
עותק חסר של התנ"ך, ללא הספרים בראשית, דברים וישעיה. כמה דפים נוספים חסרים וכמה דפים כרוכים שלא כסדרם. הספר נכרך מחדש בכריכה מחופה בד, עם סימניית-שרוך. 10.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרעים קלים בשוליים של מספר דפים. קרעים חסרים בדפים ספורים (משוקמים באמצעות נייר דבק והשלמות נייר). רישום בעלות בדף האחרון של ספר מלאכי (חלק).

אוסף פריטי נייר - בכתב-יד ובדפוס, מביתו ומעזבונו של המקובל הצדיק רבי משה יעקב רביקוב - "הסנדלר הקדוש", כולל קמיעות ורשימות בכתב-ידו (כ-7 פריטים) ושני מסמכים חתומים בחתימת יד קדשו.
• כ-24 מכתבים חתומים ו"קוויטלאך" שנשלחו מרחבי תבל אל "הסנדלר" - בקשות לתפילה ולישועה. • דף בכתב-ידו של "הסנדלר", סגולה לחשוכי בנים. • קמיע בכתב-ידו של "הסנדלר", "והפריתי אתכם, והרבתי אתכם...". • דף בכתב-ידו של "הסנדלר", נוסח תפילה לצרה. • דף בכתב-ידו של "הסנדלר", נוסח "לשם ייחוד" לאמירה לפני קריאת פרשת זכור. • פרוזבול בכתב-ידו וחתימתו, "משה יעקב כץ רביקוב", משנת תרצ"ח (1938). • דף בכתב-ידו של "הסנדלר" עם נוסח קללה "יה"ר... שתשפיל ותשמיד ותכריע ותעקר מן העולם... פב"פ ימ"ש מתחת השמים ולא יהיה לו ולשר הממונה עליו, לא שום עמידה ולא שום תקומה...". בשולי הדף, שני שמות לקללה "ימ"ש" [ימח שמם], של מנהיגי המרד הערבי. אחד מהם הוא שמו של המופתי הירושלמי הידוע, חאג' אמין אל חוסייני. • קבלה מעיריית תל אביב על "מס הניקיון", עם חתימת המשלם רבי "משה יעקב רביקוב". • קונטרס קטן מודפס בסטנסיל, עם סגולות ולחשים "להנצל מכלי זיין", "במקום סכנה מאויבים", "פגע באויבים" (3 עותקים). • כרטיס מודפס, סגולה לשמירה מהמקובל רבי יהודה פתייה, שנדפסה "מעזבון ר' משה יעקב... רביקוב" (2 עותקים). • תמונות מודפסות של הסנדלר (7 עותקים). • סדר מנחה ומעריב, בפורמט כיס. סאטמר, [תש"ב 1942 בערך].
הצדיק המקובל רבי משה יעקב בן ר' יוסף הכהן רביקוב (תרל"ג-תשכ"ז) - הסנדלר הקדוש מרח' שבזי בתל אביב-יפו. צדיק נסתר, מקובל ופועל ישועות. יליד ליטא ותלמיד המקובל רבי שלמה עליאשוב בעל "לשם שבו ואחלמה" [ה"לשם"]. עלה לארץ בשנת תרע"ג ולאחר ניסיון שלא צלח להתיישב ב"כפר אוריה" שבשפלת יהודה, עבר לעיר יפו ופתח בה סנדלריה. עד מהרה הפך לאבן-שואבת לנזקקים ומרי-נפש, למבקשי עצה טובה, בוררות או הלוואה כספית.
על אף שהסתיר את עצמו ואת כוחותיו, גדולי הדור והמקובלים הכירו בצדקותו המופלאה, קיימו עמו קשר הדוק ואף למדו מפיו. ידוע כי "החזון איש" עודד אותו להתגלות והיה שולח אליו אנשים לקבל מפיו עצות וברכות. מפורסם גם כי הרב קוק אמר לרבי אריה לוין שהסנדלר הנו מל"ו הצדיקים הנסתרים שבדור. סיפורים רבים על מופתים וגילויי רוח הקודש ידועים עליו, וכבר בחייו נודע כי זכה לגילוי אליהו. רבים פקדו את מעונו מדי יום ביומו, התברכו מפיו וחזו בישועות גדולות.
כמה חודשים לאחר פטירתו פרצה מלחמת ששת הימים, ובשעתו נתפרסמו שמועות כי בצוואתו צפה הסנדלר את הצלחות המלחמה ומפלת האויב. קברו בבית החיים בבני ברק נודע כמקום תפילה וישועה עד היום הזה, ורבים מן הפוקדים את קברו של ה"חזון איש" פונים להתפלל אף על קברו של הסנדלר.
כ-45 פריטי נייר, דפים וחוברות. גודל ומצב משתנים.

ששה כתבי-יד "קבלה מעשית", עם סגולות, מזלות, רפואות ונוסחי קמיעות:
• כתב-יד בפורמט קטן, כולל: גורלות וקמעות בעברית ובערבית-יהודית, סגולות למצבים שונים, בראשו "באב אלתנגים" [מזלות]. כולל איורים קבליים וחותמות מלאכים. כתיבה תימנית. [תימן וארצות המזרח, המאות ה-17-19]. מורכב ממספר כתבי-יד מתקופות שונות. בעמוד האחרון רישום: "נכתב צפת אלכתב... אדר שנת ת"ט". [105] דף.
• כתב-יד בפורמט קטן, "ספר מזלות שלאדם [!] המיוסד על התכונה בחכמה...", כולל נוסחאות קמיעות לזמנים ומצבים שונים. [תימן, המאה ה-19 בקירוב]. כתיבת סופר נאה, עיטורי כותרות ואיורים קבליים בדיו אדומה. [25] דף.
• כתב-יד, "ספר רפואות", סגולות ונוסחאות קמיעות. [תימן, המאה ה-19 בקירוב]. עברית וערבית-יהודית. איורים קבליים וחותמות מלאכים. [64] דף.
• כתב-יד, סגולות, מזלות וקמיעות. [תימן, המאה ה-20]. עברית וערבית-יהודית. איורים קבליים וחותמות מלאכים. [73] דף.
• כתב-יד, גורל החול. [תימן, המאות ה-19-20]. עברית וערבית-יהודית. כולל גם סגולות. [11] דף.
• כתב-יד, רפואות. [פרס, המאה ה-20]. פרסית. מרשמים לייצור תרופות שונות. במספר מקומות מוזכר השם "אלעזר בן שמעון". [25] דף כתובים (ועוד דפים ריקים).
ששה כתבי-יד, גודל ומצב משתנים. בחלקם דפים חסרים או פגומים.

מזרח, ליטוגרפיה צבעונית. דפוס "מונזון", ירושלים, [העשורים הראשונים של המאה ה-20].
לוח "מזרח" גדול, מעוטר בדיו מוזהבת. במרכזו נראית ירושלים מהר הזיתים, ומעליה מנורה. סביבה משובצים מראות הכותל המערבי, קברי מלכי בית דוד, מקום המקדש, חברון ואשל אברהם. משני צדי הלוח נראים קבר שמואל הנביא, קבר רחל, הר הזיתים, צפת, טבריה ו"יפו מצד הים" ושני בתי הכנסת הגדולים בירושלים - "בית יעקב" (החורבה) ו"תפארת ישראל". בראשו לוחות הברית, כתר תורה ופסוקים העוסקים בירושלים.
על הדף מופיעה חותמתו של Samuel E. Tiktin (רבי שמואל אפרים טיקטין, 1878-1962; מדפיס ומו"ל, סופר, עיתונאי ומעסקני הישוב. בין היתר סייע לבן יהודה בכתיבת המילון שלו).
60X47 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים וקמטים, משוקמים ומחוזקים בהדבקת נייר דק לא-חומצי בצדו האחורי של הדף.