מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (256) Apply book filter
- and (194) Apply and filter
- חסידות (166) Apply חסידות filter
- יד (143) Apply יד filter
- ספרי (142) Apply ספרי filter
- chassid (107) Apply chassid filter
- letter (102) Apply letter filter
- manuscript (98) Apply manuscript filter
- כתבי (77) Apply כתבי filter
- ספרים (57) Apply ספרים filter
- עם (50) Apply עם filter
- with (50) Apply with filter
- chassidut (48) Apply chassidut filter
- והקדשות (39) Apply והקדשות filter
- חתימות (39) Apply חתימות filter
- dedic (39) Apply dedic filter
- signatur (39) Apply signatur filter
- print (38) Apply print filter
- בכתב (36) Apply בכתב filter
- הגהות (36) Apply הגהות filter
- gloss (36) Apply gloss filter
- handwritten (36) Apply handwritten filter
- רבנים (35) Apply רבנים filter
- מכתבי (35) Apply מכתבי filter
- יהדות (35) Apply יהדות filter
- ומכתבים (35) Apply ומכתבים filter
- jewri (35) Apply jewri filter
- rabbin (35) Apply rabbin filter
- חב (32) Apply חב filter
- חבד (32) Apply חבד filter
- מכתבים (32) Apply מכתבים filter
- חב"ד (32) Apply חב"ד filter
- chabad (32) Apply chabad filter
- עתיקים (31) Apply עתיקים filter
- דפים (31) Apply דפים filter
- 16 (31) Apply 16 filter
- centuri (31) Apply centuri filter
- earli (31) Apply earli filter
- th (31) Apply th filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וספרים (29) Apply וספרים filter
- בעלות (25) Apply בעלות filter
- בעלות, (25) Apply בעלות, filter
- ורישומי (25) Apply ורישומי filter
- מיוחסים (25) Apply מיוחסים filter
- עותקים (25) Apply עותקים filter
- inscript (25) Apply inscript filter
- inscriptions, (25) Apply inscriptions, filter
- ownership (25) Apply ownership filter
- signatures, (25) Apply signatures, filter
מציג 325 - 336 of 415
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $800
לא נמכר
ששה מכתבי רבנים ואדמו"רים - שנשלחו אל האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. ארץ ישראל, שנות התש"י בקירוב.
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "משה יחיאל הלוי" עפשטיין, האדמו"ר מאוז'רוב. תל אביב. • מכתב המלצה בחתימת הרה"צ רבי יונה יצחק לעפקוביץ, ראש ישיבות חתם סופר. בשולי הדף כחמש שורות בכתב יד-קדשו וחתימתו של גאב"ד פרשבורג, הגאון רבי עקיבא סופר - "הק' עקיבא בהג' מהרשב"ס זצ"ל". • שני מכתבים מהאדמו"ר מספינקא-ירושלים, הרה"צ רבי יוסף מאיר כהנא. אחד מן המכתבים על גבי אגרת אוויר, עם הזמנה מודפסת לנישואי בנו האדמו"ר רבי אלטר אליעזר. • שני מכתבים מהאדמו"ר מספינקא - בני ברק - הרה"צ רבי נחמן כהנא "מלפנים ראב"ד בקלוזנבורג - אב"ד בני ראם".
6 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קרע חסר במרכז אחד המכתבים מהאדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים.
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "משה יחיאל הלוי" עפשטיין, האדמו"ר מאוז'רוב. תל אביב. • מכתב המלצה בחתימת הרה"צ רבי יונה יצחק לעפקוביץ, ראש ישיבות חתם סופר. בשולי הדף כחמש שורות בכתב יד-קדשו וחתימתו של גאב"ד פרשבורג, הגאון רבי עקיבא סופר - "הק' עקיבא בהג' מהרשב"ס זצ"ל". • שני מכתבים מהאדמו"ר מספינקא-ירושלים, הרה"צ רבי יוסף מאיר כהנא. אחד מן המכתבים על גבי אגרת אוויר, עם הזמנה מודפסת לנישואי בנו האדמו"ר רבי אלטר אליעזר. • שני מכתבים מהאדמו"ר מספינקא - בני ברק - הרה"צ רבי נחמן כהנא "מלפנים ראב"ד בקלוזנבורג - אב"ד בני ראם".
6 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קרע חסר במרכז אחד המכתבים מהאדמו"ר רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $500
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
מכתב (13 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר. [קרית ויז'ניץ, בני ברק], "ד' תצא" [ח' אלול תשט"ז 1956]. יידיש.
מכתב משפחתי שנשלח לחיפה אל אחיו רבי ברוך הגר האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ. המכתב עוסק בהכנות לקראת נישואי בתו היחידה של רבי ברוך [שנישאה בי"ד אלול תשט"ז עם הגאון רבי אליהו שטרנבוך ראב"ד אנטוורפן]. בתחילת המכתב הוא פונה אליו בחביבות רבה: "זיסער ברודער שליט"א" [אחי המתוק שליט"א], ובסיום המכתב הוא חותם בברכת: "זיי געזונד [תהיה בריא], אחיך אוהבך, חיים מאיר".
במכתב דן האדמו"ר רבי חיים מאיר בתכנון סדרי החתונה (ה"מוזיק" וה"משוררים", ה"קבלת פנים" וה"מצוה טאנצין"). בתוך הדברים הוא מעלה זכרונות מחתונות שנערכו בעבר במשפחתם, בהן החתונה שהיתה "אין גרוו"ד" [בעיר גרוסוורדיין], והוא מציע: "ס' זאל זיין מיליטער מוזיק אזוי ווי איך האב גיהאט אין גרוו"ד... לאמיר הערין עפיס רעכטס נישט נאר טרערקאליך" [=שתהיה מוזיקה צבאית (מארשים) כמו שהיה אצלי בגרוסוורדיין... הבה ונקשיב למשהו אמיתי ולא רק מוזיקה נוגה ומעציבה].
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
אחיו הצעיר, מקבל המכתב: האדמו"ר רבי ברוך הגר מסערט-ויז'ניץ (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את קרית "רמת ויז'ניץ" בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-13.5X19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מצורפת מעטפת הדואר המקורית, קרועה מעט וללא בולים.
מכתב משפחתי שנשלח לחיפה אל אחיו רבי ברוך הגר האדמו"ר מסערט-ויז'ניץ. המכתב עוסק בהכנות לקראת נישואי בתו היחידה של רבי ברוך [שנישאה בי"ד אלול תשט"ז עם הגאון רבי אליהו שטרנבוך ראב"ד אנטוורפן]. בתחילת המכתב הוא פונה אליו בחביבות רבה: "זיסער ברודער שליט"א" [אחי המתוק שליט"א], ובסיום המכתב הוא חותם בברכת: "זיי געזונד [תהיה בריא], אחיך אוהבך, חיים מאיר".
במכתב דן האדמו"ר רבי חיים מאיר בתכנון סדרי החתונה (ה"מוזיק" וה"משוררים", ה"קבלת פנים" וה"מצוה טאנצין"). בתוך הדברים הוא מעלה זכרונות מחתונות שנערכו בעבר במשפחתם, בהן החתונה שהיתה "אין גרוו"ד" [בעיר גרוסוורדיין], והוא מציע: "ס' זאל זיין מיליטער מוזיק אזוי ווי איך האב גיהאט אין גרוו"ד... לאמיר הערין עפיס רעכטס נישט נאר טרערקאליך" [=שתהיה מוזיקה צבאית (מארשים) כמו שהיה אצלי בגרוסוורדיין... הבה ונקשיב למשהו אמיתי ולא רק מוזיקה נוגה ומעציבה].
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
אחיו הצעיר, מקבל המכתב: האדמו"ר רבי ברוך הגר מסערט-ויז'ניץ (תרנ"ה-תשכ"ד), בנו הרביעי של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. כיהן ברבנות משנת תרפ"ג. בשנת תרצ"ו הוכתר כאדמו"ר בעיר סערט. בשנת תש"ז עלה לחיפה, בה הקים מחדש את בית מדרשו ומוסדות הקהילה, הקיימים עד היום לשם ולתפארה בחיפה ובערים נוספות. עם השנים הקים את קרית "רמת ויז'ניץ" בחיפה. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. כ-13.5X19 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מצורפת מעטפת הדואר המקורית, קרועה מעט וללא בולים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי משה יהושע הגר. סט' מוריץ (עיירת נופש בשווייץ), אב תשד"ם [1984].
נשלח אל ועד קהילת ויז'ניץ בבני ברק. בראש הדף מכתב המשב"ק רבי צבי פייביש מילר "הכותב בפקודת הקודש". בהמשך הדף מכתב (5 שורות) מהאדמו"ר בו נכתב: "אהוביי ידידיי ועד הקהלה דקרית וויזניץ. נהניתי ממכתבכם המבשר טוב שהתחלתם בפעולות ממשיות לטובת הקהלה ולמען לימוד התורה בפרט... ה' הטוב יעזור לכם, סייעתא דשמיא בכל שטח פעולותיכם, לטובה ולברכה, להרבות כבוד שמים, כבוד התורה והחסידות, לעשות נח"ר להבוית"ש... הק' משה יהושע בהה"צ מוהרח"מ זצללה"ה".
האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים". שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע קל באחד הקפלים (מודבק בנייר דבק).
נשלח אל ועד קהילת ויז'ניץ בבני ברק. בראש הדף מכתב המשב"ק רבי צבי פייביש מילר "הכותב בפקודת הקודש". בהמשך הדף מכתב (5 שורות) מהאדמו"ר בו נכתב: "אהוביי ידידיי ועד הקהלה דקרית וויזניץ. נהניתי ממכתבכם המבשר טוב שהתחלתם בפעולות ממשיות לטובת הקהלה ולמען לימוד התורה בפרט... ה' הטוב יעזור לכם, סייעתא דשמיא בכל שטח פעולותיכם, לטובה ולברכה, להרבות כבוד שמים, כבוד התורה והחסידות, לעשות נח"ר להבוית"ש... הק' משה יהושע בהה"צ מוהרח"מ זצללה"ה".
האדמו"ר רבי משה יהושע הגר בעל "ישועות משה" (תרע"ו-תשע"ב), בנו וממלא מקומו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר בעל "אמרי חיים". שימש כרב בעיירה ווילחוביץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. עם עלותו נתמנה לראש ישיבת ויז'ניץ ובתפקיד זה סייע לאביו בביסוס והרחבת חסידות ויז'ניץ. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב עלה על כסאו ובמשך כארבעים שנה הנהיג את העדה הגדולה של חסידי ויז'ניץ. נודע כמתמיד גדול שלא פסק פומיה מגירסא, וכאיש קדוש ועובד ה' מופלא. ל"טישים" שלו נהרו רבים שבאו להתחמם מאשו הבוערת וממתיקותו הוויז'ניצאית שסחפה ורוממה את הקהל. משנת תשמ"ט כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". משיחותיו וממכתביו נדפסו סדרת הספרים "ישועות משה", תשעה כרכים, ובהם אסופה משיעוריו על מסכת פסחים. בניו הם האדמו"רים רבי ישראל הגר שליט"א ורבי מנחם מנדל הגר שליט"א. חתניו הם האדמו"ר מסקווירא שליט"א, האדמו"ר מבעלז שליט"א, האדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א ורבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרע קל באחד הקפלים (מודבק בנייר דבק).
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
שלושה דפים - הזמנות לנישואין - האדמו"ר מבעלז שליט"א:
• הזמנה מטעם "ועד חסידי בעלזא", לנישואי "החתן הבחור המופלג החו"ב בנש"ק הרב יששכר דוב רוקח שליט"א" - האדמו"ר מבעלז שליט"א. אדר א' תשכ"ה [1965].
• דף מצורף להזמנה בהדפסת סטנסיל, ובו סדרי החתונה, כפי שנקבעו ע"י "הועדה המסדרת".
• הזמנת האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח, לנישואי בנו-יחידו הרה"צ רבי אהרן מרדכי שליט"א. ירושלים, אב תשנ"ג [1993].
כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז, רבי ישכר דוב רוקח שליט"א, הנצר היחיד מכל צאצאי משפחת אדמו"רי בעלז שנהרגו בשואה. חסידות בעלז שמרה את "יורש העצר" וגידלה אותו בתורה ובחסידות עד שהיה ראוי להנהיג את העדה. לאחר נישואיו בשנת תשכ"ה, עם נכדת האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ (בתו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, בעל ה"ישועות משה"), הוכתר רבי ישכר דוב לאדמו"ר בשנת תשכ"ו בהיותו בן 18 שנה.
דודו, האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז, איבד בשואה את כל משפחתו, אשתו, בניו ונכדיו. גם אחיו, הרב הקדוש מבילגורייא, רבי מרדכי רוקח, איבד בשואה את כל משפחתו. לאחר השואה נישא רבי מרדכי שנית ובשנת תש"ח נולד לו בנו רבי יששכר דוב. הרב מבילגורייא נפטר בשנת תש"ט ואחיו האדמו"ר רבי אהרן נפטר בשנת תשי"ז. זקני החסידים הועידו לאדמו"רות את הנצר היחיד לבית בעלז, שהיה אז בן תשע שנים בלבד[!]. הם העמידו לו מחנכים מעולים שגידלו ורוממו את הנער היתום. "ועד חסידי בעלזא" גם ניהלו והחזיקו את ישיבות ומוסדות בעלז במשך כעשר שנים, עד להכתרתוו של האדמו"ר שליט"א בשנת תשכ"ו. חסידות בעלז התפתחה תחת הנהגת האדמו"ר שליט"א לאחת החסידויות הגדולות בעולם, ומונה היום אלפי משפחות חסידים ומאות מוסדות תורה ותפילה.
3 דפים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
• הזמנה מטעם "ועד חסידי בעלזא", לנישואי "החתן הבחור המופלג החו"ב בנש"ק הרב יששכר דוב רוקח שליט"א" - האדמו"ר מבעלז שליט"א. אדר א' תשכ"ה [1965].
• דף מצורף להזמנה בהדפסת סטנסיל, ובו סדרי החתונה, כפי שנקבעו ע"י "הועדה המסדרת".
• הזמנת האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח, לנישואי בנו-יחידו הרה"צ רבי אהרן מרדכי שליט"א. ירושלים, אב תשנ"ג [1993].
כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז, רבי ישכר דוב רוקח שליט"א, הנצר היחיד מכל צאצאי משפחת אדמו"רי בעלז שנהרגו בשואה. חסידות בעלז שמרה את "יורש העצר" וגידלה אותו בתורה ובחסידות עד שהיה ראוי להנהיג את העדה. לאחר נישואיו בשנת תשכ"ה, עם נכדת האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ (בתו של האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, בעל ה"ישועות משה"), הוכתר רבי ישכר דוב לאדמו"ר בשנת תשכ"ו בהיותו בן 18 שנה.
דודו, האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז, איבד בשואה את כל משפחתו, אשתו, בניו ונכדיו. גם אחיו, הרב הקדוש מבילגורייא, רבי מרדכי רוקח, איבד בשואה את כל משפחתו. לאחר השואה נישא רבי מרדכי שנית ובשנת תש"ח נולד לו בנו רבי יששכר דוב. הרב מבילגורייא נפטר בשנת תש"ט ואחיו האדמו"ר רבי אהרן נפטר בשנת תשי"ז. זקני החסידים הועידו לאדמו"רות את הנצר היחיד לבית בעלז, שהיה אז בן תשע שנים בלבד[!]. הם העמידו לו מחנכים מעולים שגידלו ורוממו את הנער היתום. "ועד חסידי בעלזא" גם ניהלו והחזיקו את ישיבות ומוסדות בעלז במשך כעשר שנים, עד להכתרתוו של האדמו"ר שליט"א בשנת תשכ"ו. חסידות בעלז התפתחה תחת הנהגת האדמו"ר שליט"א לאחת החסידויות הגדולות בעולם, ומונה היום אלפי משפחות חסידים ומאות מוסדות תורה ותפילה.
3 דפים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב תשובה ארוך בהלכות תפילין, מאת רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא - קרית-אתא, אל האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקה - בני-ברק. קרית-אתא, אלול תש"ל [1970].
שלושה דפים מודפסים במכונת כתיבה (מצדם האחד). בסיום המכתב חתימת יד קדשו של גאב"ד מאקווא, בתוספת בקשה לתפלה ומספר מילים בכתב-יד קדשו: "בכל הכבוד קדם כ"ק שי' [=לפני כבוד קדושתו שיחיה], משה נתן נטע ב'[ן] מרים יוטא למברגר עכב"ב לכוח"ט ברו"ג וכט"ס [=עם כל בני ביתי לכתיבה וחתימה טובה ברוחניות וגשמיות וכל טוב סלה]".
התשובה עוסקת בעניין חשש שנולד בפרשיות התפילין שכתב רבי צבי הירש סופר - סופרו של ה"בעל שם טוב": "הפרשה מתפש"ר [=מתפילין של ראש] שהם כתי"ק הרה"ח הצדיק מהר"צ מספרא דוקני [=מהסופרים הדייקנים] מאור העולם הבעש"ט זי"ע, ואשר זה זמן אשר כ"ק [=כבוד קדושת האדמו"ר ראי"ה טברסקי ממכנובקה] חושש על השי"ן בריש פ'[רשת] שמע, שיש קצת הפסק בקו הימיני בין הראש והקו, וכפי הנראה בהפסק זו לא נשאר רושם ממש מהדיו". בתשובתו מאריך בראיות ונימוקים שונים להכשיר את התפילין של רבי צבי הירש סופר. לקראת סיום תשובתו הוא כותב: "ובפרט בפרשיות מכתי"ק של אדם גדול כני"ד [=כנידון דידן]... ומזה סמך לבי בענ"ד למצא טעמים להעמידם בכשרותן. נא יתן עיניו הטהורים על דברי, ואם יסכים עמנו יניחם בברכה לאורך ימי"ט עביג"צ [=ימים טובים עד ביאת גואל צדק]". את תשובתו מסיים הרב ממאקווא בברכה לאדמו"ר ממכנובקה: "ואכפיל ברכתי לשנה הנכנסת לכוח"ט בספשצ"ג לחשוכ"ט [=לכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים לחיים שלום וכל טוב], בימי הזכרון הבע"ל [=הבאים עלינו] יעלה זכרוננו לטובה בתפילתו הט'[הורה] לכוח"ט בברגו"נ וכט"ס [=לכתיבה וחתימה טובה בבריאות גוף ונפש וכל טוב סלה]".
בהקדמתם לשו"ת "עטרת משה" כותבים בני המחבר (יורה דעה, חלק א) שאביהם החשיב מאד את תשובותיו שכתב ביגיעה גדולה, ואף ראה בהן מליצי יושר שיעמדו לו לזכות ביום הדין. לעתים אף היה מוסיף על תשובותיו את שמו לטובה ולברכה. על התשובה שלפנינו מספרים בניו בהקדמה: "בערב ראש השנה כעלות השחר, לפני הסליחות, עסק לגמור בירור הלכה, תשובה ארוכה למרן אדמו"ר הה"ק ממחנובקא זצללה"ה זי"ע בקשר [ל]צורת אותיות, שנכתבה על ידי סופר מצדיקי קמאי, עמל בכל כוחו על פי ברוריו, ובכדי להצדיק הצדיק".
הגאון הצדיק רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא, בעל ה"עטרת משה" (תרס"ט-תשמ"ג), היה תלמיד מובהק של הגאון רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג. קיבל בחסידות מאת האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (בנו של ה"דברי חיים"). בשנת תרצ"ו התמנה לרבה של מאקווא (Makó, הונגריה), שם הרביץ תורה לתלמידיו בישיבה שבראשותו. בתקופת השואה עסק בתורה במסירות נפש. בתקופת שהותו במחנה טרזיינשטט עבד במאפיה. את חידושיו בהלכה ואגדה בתקופה ההיא כתב על גבי התלושים של קצבת הלחם היומי, ועל פתקאות שמצא ברחוב. במשך חמשה חודשים (אב תש"ד-כסלו תש"ה) עבד בעבודות כפייה בחטיבת עצים במחנה סמוך לווינה. על מאורעות הימים הקשים ההם הוא מספר בזכרונותיו בקונטרס "כלי גולה". לאחר המלחמה שב למאקווא כדי לשקם את הקהילה שחרבה. בכסלו תשי"ב עלה לארץ ישראל, ובעצת ה"חזון איש" והאדמו"רים רבי אהרן מבעלז וה"בית ישראל" מגור התיישב בקרית-אתא, שם הקים את ישיבתו "נחלת משה", ובה העמיד תלמידים רבים. תשובותיו בהלכה וחידושיו על הש"ס, הפרשיות והמועדים, נדפסו בסדרת ספריו "עטרת משה", 19 כרכים.
התשובה שלפנינו נדפסה בספר השו"ת שלו "עטרת משה", חלק א, אורח חיים, סימן ט, אך בהשמטת המילים שנוספו בסוף התשובה בכתב-יד.
[3] דפים (מודפסים במכונת כתיבה בצדם האחד). 32.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים בשוליים ובחלק מסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט.
שלושה דפים מודפסים במכונת כתיבה (מצדם האחד). בסיום המכתב חתימת יד קדשו של גאב"ד מאקווא, בתוספת בקשה לתפלה ומספר מילים בכתב-יד קדשו: "בכל הכבוד קדם כ"ק שי' [=לפני כבוד קדושתו שיחיה], משה נתן נטע ב'[ן] מרים יוטא למברגר עכב"ב לכוח"ט ברו"ג וכט"ס [=עם כל בני ביתי לכתיבה וחתימה טובה ברוחניות וגשמיות וכל טוב סלה]".
התשובה עוסקת בעניין חשש שנולד בפרשיות התפילין שכתב רבי צבי הירש סופר - סופרו של ה"בעל שם טוב": "הפרשה מתפש"ר [=מתפילין של ראש] שהם כתי"ק הרה"ח הצדיק מהר"צ מספרא דוקני [=מהסופרים הדייקנים] מאור העולם הבעש"ט זי"ע, ואשר זה זמן אשר כ"ק [=כבוד קדושת האדמו"ר ראי"ה טברסקי ממכנובקה] חושש על השי"ן בריש פ'[רשת] שמע, שיש קצת הפסק בקו הימיני בין הראש והקו, וכפי הנראה בהפסק זו לא נשאר רושם ממש מהדיו". בתשובתו מאריך בראיות ונימוקים שונים להכשיר את התפילין של רבי צבי הירש סופר. לקראת סיום תשובתו הוא כותב: "ובפרט בפרשיות מכתי"ק של אדם גדול כני"ד [=כנידון דידן]... ומזה סמך לבי בענ"ד למצא טעמים להעמידם בכשרותן. נא יתן עיניו הטהורים על דברי, ואם יסכים עמנו יניחם בברכה לאורך ימי"ט עביג"צ [=ימים טובים עד ביאת גואל צדק]". את תשובתו מסיים הרב ממאקווא בברכה לאדמו"ר ממכנובקה: "ואכפיל ברכתי לשנה הנכנסת לכוח"ט בספשצ"ג לחשוכ"ט [=לכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים לחיים שלום וכל טוב], בימי הזכרון הבע"ל [=הבאים עלינו] יעלה זכרוננו לטובה בתפילתו הט'[הורה] לכוח"ט בברגו"נ וכט"ס [=לכתיבה וחתימה טובה בבריאות גוף ונפש וכל טוב סלה]".
בהקדמתם לשו"ת "עטרת משה" כותבים בני המחבר (יורה דעה, חלק א) שאביהם החשיב מאד את תשובותיו שכתב ביגיעה גדולה, ואף ראה בהן מליצי יושר שיעמדו לו לזכות ביום הדין. לעתים אף היה מוסיף על תשובותיו את שמו לטובה ולברכה. על התשובה שלפנינו מספרים בניו בהקדמה: "בערב ראש השנה כעלות השחר, לפני הסליחות, עסק לגמור בירור הלכה, תשובה ארוכה למרן אדמו"ר הה"ק ממחנובקא זצללה"ה זי"ע בקשר [ל]צורת אותיות, שנכתבה על ידי סופר מצדיקי קמאי, עמל בכל כוחו על פי ברוריו, ובכדי להצדיק הצדיק".
הגאון הצדיק רבי משה נתן נטע למברגר גאב"ד מאקווא, בעל ה"עטרת משה" (תרס"ט-תשמ"ג), היה תלמיד מובהק של הגאון רבי שמעון גרינפלד - המהרש"ג. קיבל בחסידות מאת האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (בנו של ה"דברי חיים"). בשנת תרצ"ו התמנה לרבה של מאקווא (Makó, הונגריה), שם הרביץ תורה לתלמידיו בישיבה שבראשותו. בתקופת השואה עסק בתורה במסירות נפש. בתקופת שהותו במחנה טרזיינשטט עבד במאפיה. את חידושיו בהלכה ואגדה בתקופה ההיא כתב על גבי התלושים של קצבת הלחם היומי, ועל פתקאות שמצא ברחוב. במשך חמשה חודשים (אב תש"ד-כסלו תש"ה) עבד בעבודות כפייה בחטיבת עצים במחנה סמוך לווינה. על מאורעות הימים הקשים ההם הוא מספר בזכרונותיו בקונטרס "כלי גולה". לאחר המלחמה שב למאקווא כדי לשקם את הקהילה שחרבה. בכסלו תשי"ב עלה לארץ ישראל, ובעצת ה"חזון איש" והאדמו"רים רבי אהרן מבעלז וה"בית ישראל" מגור התיישב בקרית-אתא, שם הקים את ישיבתו "נחלת משה", ובה העמיד תלמידים רבים. תשובותיו בהלכה וחידושיו על הש"ס, הפרשיות והמועדים, נדפסו בסדרת ספריו "עטרת משה", 19 כרכים.
התשובה שלפנינו נדפסה בספר השו"ת שלו "עטרת משה", חלק א, אורח חיים, סימן ט, אך בהשמטת המילים שנוספו בסוף התשובה בכתב-יד.
[3] דפים (מודפסים במכונת כתיבה בצדם האחד). 32.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים בשוליים ובחלק מסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $600
נמכר ב: $4,500
כולל עמלת קונה
כתב-יד ("ביכל" חב"די), כתיבת סופר, העתקת מאמרי האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - ה"צמח צדק" מליובאוויטש. [מאמרים שנאמרו בין השנים תקצ"ז-תרכ"ה 1837-1865].
במספר מאמרים מופיעים תאריכים בכותרות: "בשבועות בשנת תרכ"א" (קלא/1); "מאדמו"ר נ"ע שנת ברכ"ה וישועה" [=תרכ"ד] (קמג/1); "בס"ד פ' שופטי'[ם] תרכ"ה" (קפז/1); "שנת תקצ"ז" (רסא/1).
[1] שלה, [20] דף. רוב הדפים כתובים משני צדיהם. סה"כ כ-640 עמ' כתובים. 22 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים, נזקי עש קלים. כריכה מקורית, בלויה, קרועה ופגומה (כריכה קדמית מנותקת).
במספר מאמרים מופיעים תאריכים בכותרות: "בשבועות בשנת תרכ"א" (קלא/1); "מאדמו"ר נ"ע שנת ברכ"ה וישועה" [=תרכ"ד] (קמג/1); "בס"ד פ' שופטי'[ם] תרכ"ה" (קפז/1); "שנת תקצ"ז" (רסא/1).
[1] שלה, [20] דף. רוב הדפים כתובים משני צדיהם. סה"כ כ-640 עמ' כתובים. 22 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים, נזקי עש קלים. כריכה מקורית, בלויה, קרועה ופגומה (כריכה קדמית מנותקת).
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב פולמוסי ארוך (7 עמודים) ובו ביקורת חריפה על "אגודת ישראל" שבפולין, על מנהיגיה - האדמו"רים מגור ומראדזין, ועל עסקניה, מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, אל הרב ד"ר פנחס כהן אב"ד אנסבך. [רוסטוב], תרפ"ג [1923].
שבעה דפים, מודפסים במכונת כתיבה (בצדם האחד), ללא סיום (לא ידוע לנו כמה חסר בסופו). המכתב ממוען אל "כבוד ידידי הרב הנכבד... מוהר"ר פנחס הכהן שי' המכונה ד"ר כהן" [יושב ראש הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית ומיוזמי התארגנות אגודת ישראל בפולין]. במכתב הנדיר שלפנינו מאשים האדמו"ר הריי"ץ את עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה שהם אלו שהביאו למהפך בדעותיהם של האדמו"רים ה"אמרי אמת" מגור וה"תפארת יוסף" מראדזין. במכתב טוען האדמו"ר כי דעותיהם של האדמו"רים הנ"ל השתנו מן הקצה אל הקצה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא טוען כי הם הפכו לפשרנים בדעותיהם בכל הנוגע לחינוך ולהנהגת הציבור החרדי בפולין ואף מאשים אותם בנטייה לציונות, בעוד שלפני המלחמה הם היו מגדולי הקנאים בענייני חינוך והנהגה:
"... היום איש לא יוכל להכיר את כבוד האדמו"רים מגור ומראדזין שליט"א, כי כשפום חרטומי אשכנז בלהטיהם, וכבר אינם מה שהי' לפנים... והוא [ה"אמרי אמת" מגור] הראשון אשר נסע לרגל את הארץ [בשנת תרפ"א] ולתור אותה, למען כונן שם בתי חרושת עובדי אדמה נ[ו]טעי כרמים, כמעשה הציונים ממש... מה עושה כבוד האדמו"ר מגור במדינתו? מיסד חדרים עם למודי חול, ישיבות עם חכמות חיצוניות, בית מחוקקים לרבנים "מועצי התורה"... לטהר כל שיקוץ, ועוד מעט ויתנו לנו דת מגוהצת אשר גם שמץ של יראת שמים לא יזכר בה... ומי האיש אשר יכיר את האדמו"ר מראדזין שליט"א אשר התהפך כחומר חותם, האיש אשר מלפנים עמד כצור, ושלח שליח מיוחד כי דורש הוא אשר יגזרו על בתי הדפוס בישראל כי לא ידפסו ספרי זארגאן "ביכלעך", ויקראו חרם על הכותבים דברי חול בשפת עבר... והיום מרקד אתלת, "מועצי התורה", שלומי אמוני ישראל", "קרן בנין הארץ", ומתענג על ה'חדר' הבלול מלימודי חול, והמתיבתא בחכמות חיצוני'[ות]...".
בהמשך המכתב טוען האדמו"ר באריכות שהמהפך שחל בדעותיהם של אדמו"רי פולין הוא באשמת עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה, ש"הסיתו" את האדמו"רים לשנות את דרכי הנהגתם. כהקדמה לטענות אלו הוא מאריך בסקירה היסטורית, מנקודת מבטו, על יהדות גרמניה החל מדורו של מנדלסון. הוא מתאר את חורבנה של יהדות גרמניה בעקבות מנדלסון ותלמידיו ואת בניינה והצלתה בידי הרש"ר הירש, אך על הדור שלאחר הרב הירש כותב האדמו"ר: "...הבאים אחריו לא ידעו לכלכל דרכם... מיד מי יצא השגגה לא אדע, אבל שגגה היא, ותתן כתם לשיטת הרב הירש ז"ל, אשר לא היבול אשר אליו קוה המחולל והמיסד הרב הירש ז"ל, וכעבור חצי יובל, ולא יותר, פרח מטה הילדיסהיימער, פתח הסמדר הנצו הרמונים, חנוטי אשכנז נתנו ריח, ועל פתחי אחים יושבי רוסיא והדומה דופקים לאמור: ב[ו]או אחינו ברוכי ה', שלחו בניכם ובנותיכם אלינו ונלמדם דעת, למה זה תעמדו בחוץ...".
בהמשך מכתבו כותב האדמו"ר: "...חלילה לי אם אצדיק אתכם [ראשי "אגודת ישראל" שבגרמניה], לא אבא ברעש ורעם או בגלגל וסופת סערת מאמרים נדפסים והדומה, אבל אדרוש ואתבע בכל תוקף ועוז כי תשיבו את הגזילה... הסירו מסוה הקסם אשר שמתם על עיני כבוד האדמו"ר מגור שליט"א, יופקחו נא עיניהם כי ישובו אל משמרת כהונתם בתום ועוז, כאשר הלכו כ"ק אבותיהם הק' זי"ע...".
למיטב ידיעתנו, המכתב לא נדפס מעולם.
[7] דפים. 29 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני חלודה מאטבי נייר. בחלק מהעמודים דהה הדיו. סימני קיפול.
שבעה דפים, מודפסים במכונת כתיבה (בצדם האחד), ללא סיום (לא ידוע לנו כמה חסר בסופו). המכתב ממוען אל "כבוד ידידי הרב הנכבד... מוהר"ר פנחס הכהן שי' המכונה ד"ר כהן" [יושב ראש הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית ומיוזמי התארגנות אגודת ישראל בפולין]. במכתב הנדיר שלפנינו מאשים האדמו"ר הריי"ץ את עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה שהם אלו שהביאו למהפך בדעותיהם של האדמו"רים ה"אמרי אמת" מגור וה"תפארת יוסף" מראדזין. במכתב טוען האדמו"ר כי דעותיהם של האדמו"רים הנ"ל השתנו מן הקצה אל הקצה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא טוען כי הם הפכו לפשרנים בדעותיהם בכל הנוגע לחינוך ולהנהגת הציבור החרדי בפולין ואף מאשים אותם בנטייה לציונות, בעוד שלפני המלחמה הם היו מגדולי הקנאים בענייני חינוך והנהגה:
"... היום איש לא יוכל להכיר את כבוד האדמו"רים מגור ומראדזין שליט"א, כי כשפום חרטומי אשכנז בלהטיהם, וכבר אינם מה שהי' לפנים... והוא [ה"אמרי אמת" מגור] הראשון אשר נסע לרגל את הארץ [בשנת תרפ"א] ולתור אותה, למען כונן שם בתי חרושת עובדי אדמה נ[ו]טעי כרמים, כמעשה הציונים ממש... מה עושה כבוד האדמו"ר מגור במדינתו? מיסד חדרים עם למודי חול, ישיבות עם חכמות חיצוניות, בית מחוקקים לרבנים "מועצי התורה"... לטהר כל שיקוץ, ועוד מעט ויתנו לנו דת מגוהצת אשר גם שמץ של יראת שמים לא יזכר בה... ומי האיש אשר יכיר את האדמו"ר מראדזין שליט"א אשר התהפך כחומר חותם, האיש אשר מלפנים עמד כצור, ושלח שליח מיוחד כי דורש הוא אשר יגזרו על בתי הדפוס בישראל כי לא ידפסו ספרי זארגאן "ביכלעך", ויקראו חרם על הכותבים דברי חול בשפת עבר... והיום מרקד אתלת, "מועצי התורה", שלומי אמוני ישראל", "קרן בנין הארץ", ומתענג על ה'חדר' הבלול מלימודי חול, והמתיבתא בחכמות חיצוני'[ות]...".
בהמשך המכתב טוען האדמו"ר באריכות שהמהפך שחל בדעותיהם של אדמו"רי פולין הוא באשמת עסקני "אגודת ישראל" שבגרמניה, ש"הסיתו" את האדמו"רים לשנות את דרכי הנהגתם. כהקדמה לטענות אלו הוא מאריך בסקירה היסטורית, מנקודת מבטו, על יהדות גרמניה החל מדורו של מנדלסון. הוא מתאר את חורבנה של יהדות גרמניה בעקבות מנדלסון ותלמידיו ואת בניינה והצלתה בידי הרש"ר הירש, אך על הדור שלאחר הרב הירש כותב האדמו"ר: "...הבאים אחריו לא ידעו לכלכל דרכם... מיד מי יצא השגגה לא אדע, אבל שגגה היא, ותתן כתם לשיטת הרב הירש ז"ל, אשר לא היבול אשר אליו קוה המחולל והמיסד הרב הירש ז"ל, וכעבור חצי יובל, ולא יותר, פרח מטה הילדיסהיימער, פתח הסמדר הנצו הרמונים, חנוטי אשכנז נתנו ריח, ועל פתחי אחים יושבי רוסיא והדומה דופקים לאמור: ב[ו]או אחינו ברוכי ה', שלחו בניכם ובנותיכם אלינו ונלמדם דעת, למה זה תעמדו בחוץ...".
בהמשך מכתבו כותב האדמו"ר: "...חלילה לי אם אצדיק אתכם [ראשי "אגודת ישראל" שבגרמניה], לא אבא ברעש ורעם או בגלגל וסופת סערת מאמרים נדפסים והדומה, אבל אדרוש ואתבע בכל תוקף ועוז כי תשיבו את הגזילה... הסירו מסוה הקסם אשר שמתם על עיני כבוד האדמו"ר מגור שליט"א, יופקחו נא עיניהם כי ישובו אל משמרת כהונתם בתום ועוז, כאשר הלכו כ"ק אבותיהם הק' זי"ע...".
למיטב ידיעתנו, המכתב לא נדפס מעולם.
[7] דפים. 29 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני חלודה מאטבי נייר. בחלק מהעמודים דהה הדיו. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $11,000
נמכר ב: $22,500
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש, חתומים בחתימת-ידו. ברוקלין, ניו-יורק, תש"ד-תש"ט [1943-1948]. מרביתם ביידיש (2 מכתבים בעברית ו-1 באנגלית).
מודפסים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתומים בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
1-18. שמונה עשר מכתבים שנשלחו אל העסקן והנדבן אלחנן גלזר (גלאזער). תש"ד-תש"ז (1943-1947).
ברכות רבות לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים טובות, להצלחה מרובה בעסקים ולפרנסה ברווח; ברכות לרגל ראש השנה וחג הפסח, וברכות נוספות ("השם יתברך ישלח לך רפואה ויעניק לך הצלחה רבה וברכה כדי שתוכל לתת ולתת סכומים גדולים לטובת מפעלים יהודיים חשובים" - ט"ו כסלו תש"ד; "אני שולח לך את ברכתי שהשם יתברך יחזק אותך וישלח לך רפואה. שיעלה בידך לנוח ולהינפש כראוי, בהצלחה רבה, כדי שתוכל לנהל את עסקיך. שתגשים בעזרת השם את המטרות הפילנטרופיות הטובות שלך בשמחה ובתענוג" - כ"ד אייר תש"ה; "... קראתי את מכתבך... עם איחולים ליום-טוב החסידי שלנו י"ט כסלו. במכתבך, ידידי היקר, משתקפת האחווה המוסרית המוארת החסידית הפנימית... השם יתברך ימלא, ידידי היקר, את כל משאלותיך, היה מבורך בגשמיות וברוחניות" - כ' כסלו תש"ו; "השם יתברך ישלח רפואה שלמה לאמך תחי' ויחזק את בריאותו של אביך שי' ואת בריאותך שלך, ויעניק לך פרנסה טובה בהרחבה וכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות" - כ"ז אלול תש"ו. [יידיש]).
רבים מהמכתבים עוסקים בעניינים ציבוריים. במכתבו מיום כ"ו תשרי תש"ו, מבקש האדמו"ר את סיועו של מר גלזר בהבאתם לארה"ב של תלמידי ישיבות "תומכי תמימים" שנמלטו במהלך השואה לשנחאי ("מספר מבחירי תלמידיי מישיבות תומכי תמימים בוורשה ובווילנה נמצאים עתה בעיר שנחאי. בשל סיבוכים בקבלת הוויזות הם איחרו את האנייה האחרונה ונשארו במשך זמן בשנחאי. הם יסדו שם ישיבות ופעלו הרבה. ישנה כעת אפשרות, בעזרת השם, דרך השתדלות חזקה בוושינגטון, להביאם לכאן..."). במכתבים אחרים, האדמו"ר מודה לו על נדבותיו ותרומותיו לטובת מוסדות חב"ד (ישיבת "תומכי תמימים" במונטריאול, "בית-רבקה", "מרכז לענייני חינוך"), ועל השתתפותו בהדפסת סדרת הספרים "צמח צדק" בהוצאת קה"ת (בביטאון "הקריאה והקדושה" נכתב אודות מהדורה זו: "מיזם גדול זה נעשה אפשרי הודות לתמיכה הנדיבה שהתקבלה למטרה זו מאת הנדבן אלחנן גלזר שי'" [יידיש. כרך 5, גליון 55, ער"ח אדר תש"ה]). במכתבו מיום י"ט אייר תש"ה כותב לו האדמו"ר: "אני חש את התענוג הרוחני הנעלה שלך ואת הרצון הרוחני החזק שלך לסייע לי בעבודת הנשמה-שליחות שלי. זה גורם לי את העונג הגדול ביותר ומקל עלי לשאת את העול הכבד שלי...".
19. מכתב "שנה טובה", נשלח אל הרה"ח יצחק (כנראה יצחק גלזר, אביו של אלחנן גלזר). כ"ז אלול תש"ה.
20. מכתב הזמנה לאספה בעניין הפליטים באירופה. י"ג חשון תש"ט. אנגלית.
חתום בחתימת יד קדשו המלאה של האדמו"ר "יוסף יצחק שניאורסאהן" ובתוספת המילה "בברכה" בכתב-ידו. נשלח אל מר בנימין גלזר, כנראה בן משפחתו של אלחנן גלזר (מצורף צילום של מכתב מאת הרבי מליובאוויטש המודה לו על עזרתו בהדפסת ספרי ה"צמח צדק").
[20] דף, נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים.
מודפסים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתומים בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
1-18. שמונה עשר מכתבים שנשלחו אל העסקן והנדבן אלחנן גלזר (גלאזער). תש"ד-תש"ז (1943-1947).
ברכות רבות לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים טובות, להצלחה מרובה בעסקים ולפרנסה ברווח; ברכות לרגל ראש השנה וחג הפסח, וברכות נוספות ("השם יתברך ישלח לך רפואה ויעניק לך הצלחה רבה וברכה כדי שתוכל לתת ולתת סכומים גדולים לטובת מפעלים יהודיים חשובים" - ט"ו כסלו תש"ד; "אני שולח לך את ברכתי שהשם יתברך יחזק אותך וישלח לך רפואה. שיעלה בידך לנוח ולהינפש כראוי, בהצלחה רבה, כדי שתוכל לנהל את עסקיך. שתגשים בעזרת השם את המטרות הפילנטרופיות הטובות שלך בשמחה ובתענוג" - כ"ד אייר תש"ה; "... קראתי את מכתבך... עם איחולים ליום-טוב החסידי שלנו י"ט כסלו. במכתבך, ידידי היקר, משתקפת האחווה המוסרית המוארת החסידית הפנימית... השם יתברך ימלא, ידידי היקר, את כל משאלותיך, היה מבורך בגשמיות וברוחניות" - כ' כסלו תש"ו; "השם יתברך ישלח רפואה שלמה לאמך תחי' ויחזק את בריאותו של אביך שי' ואת בריאותך שלך, ויעניק לך פרנסה טובה בהרחבה וכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות" - כ"ז אלול תש"ו. [יידיש]).
רבים מהמכתבים עוסקים בעניינים ציבוריים. במכתבו מיום כ"ו תשרי תש"ו, מבקש האדמו"ר את סיועו של מר גלזר בהבאתם לארה"ב של תלמידי ישיבות "תומכי תמימים" שנמלטו במהלך השואה לשנחאי ("מספר מבחירי תלמידיי מישיבות תומכי תמימים בוורשה ובווילנה נמצאים עתה בעיר שנחאי. בשל סיבוכים בקבלת הוויזות הם איחרו את האנייה האחרונה ונשארו במשך זמן בשנחאי. הם יסדו שם ישיבות ופעלו הרבה. ישנה כעת אפשרות, בעזרת השם, דרך השתדלות חזקה בוושינגטון, להביאם לכאן..."). במכתבים אחרים, האדמו"ר מודה לו על נדבותיו ותרומותיו לטובת מוסדות חב"ד (ישיבת "תומכי תמימים" במונטריאול, "בית-רבקה", "מרכז לענייני חינוך"), ועל השתתפותו בהדפסת סדרת הספרים "צמח צדק" בהוצאת קה"ת (בביטאון "הקריאה והקדושה" נכתב אודות מהדורה זו: "מיזם גדול זה נעשה אפשרי הודות לתמיכה הנדיבה שהתקבלה למטרה זו מאת הנדבן אלחנן גלזר שי'" [יידיש. כרך 5, גליון 55, ער"ח אדר תש"ה]). במכתבו מיום י"ט אייר תש"ה כותב לו האדמו"ר: "אני חש את התענוג הרוחני הנעלה שלך ואת הרצון הרוחני החזק שלך לסייע לי בעבודת הנשמה-שליחות שלי. זה גורם לי את העונג הגדול ביותר ומקל עלי לשאת את העול הכבד שלי...".
19. מכתב "שנה טובה", נשלח אל הרה"ח יצחק (כנראה יצחק גלזר, אביו של אלחנן גלזר). כ"ז אלול תש"ה.
20. מכתב הזמנה לאספה בעניין הפליטים באירופה. י"ג חשון תש"ט. אנגלית.
חתום בחתימת יד קדשו המלאה של האדמו"ר "יוסף יצחק שניאורסאהן" ובתוספת המילה "בברכה" בכתב-ידו. נשלח אל מר בנימין גלזר, כנראה בן משפחתו של אלחנן גלזר (מצורף צילום של מכתב מאת הרבי מליובאוויטש המודה לו על עזרתו בהדפסת ספרי ה"צמח צדק").
[20] דף, נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $200
לא נמכר
מברק "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש. שנות הת"ש (ת"ש עד תש"ז בקירוב).
מודפס במכונת כתיבה על נייר מברקה של חברת התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union), חתום בדפוס על ידי האדמו"ר הריי"ץ. המברק נחתם במילים: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו" (באותיות לטיניות).
בראש המברק שמותיהם וכתובותיהם של תריסר אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור בארה"ב, ובהם: האדמו"ר רבי משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי, האדמו"ר רבי יהודה אריה פרלוב, האדמו"ר רבי מרדכי שלמה פרידמן, האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, הרב אברהם יהושע השל, הרב דוב אריה לווינטל, העסקן אריה לייב גלמן, ואחרים. ייתכן והמברק נשלח על ידי האדמו"ר בעת ששהה מחוץ לביתו שבברוקלין ניו-יורק, אל מזכיריו, על מנת שיכינו העתקים של מכתבי "שנה טובה" אל האישים המופיעים במברק.
מצורף: מברק מודפס על נייר מברקה של חברת התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union), שנשלח מתל-אביב אל האדמו"ר הריי"ץ באיסטרן פארקווי, 770, בברוקלין ניו-יורק - תיקון טעות שהופיעה במברק מוקדם יותר אל האדמו"ר (בשוליו רישום, כנראה בכתב-ידו של המזכיר ניסן מינדל).
15.5X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. נייר שביר. קמטים וסימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. כתמים קלים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מברקה של חברת התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union), חתום בדפוס על ידי האדמו"ר הריי"ץ. המברק נחתם במילים: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו" (באותיות לטיניות).
בראש המברק שמותיהם וכתובותיהם של תריסר אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור בארה"ב, ובהם: האדמו"ר רבי משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי, האדמו"ר רבי יהודה אריה פרלוב, האדמו"ר רבי מרדכי שלמה פרידמן, האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, הרב אברהם יהושע השל, הרב דוב אריה לווינטל, העסקן אריה לייב גלמן, ואחרים. ייתכן והמברק נשלח על ידי האדמו"ר בעת ששהה מחוץ לביתו שבברוקלין ניו-יורק, אל מזכיריו, על מנת שיכינו העתקים של מכתבי "שנה טובה" אל האישים המופיעים במברק.
מצורף: מברק מודפס על נייר מברקה של חברת התקשורת "וסטרן יוניון" (Western Union), שנשלח מתל-אביב אל האדמו"ר הריי"ץ באיסטרן פארקווי, 770, בברוקלין ניו-יורק - תיקון טעות שהופיעה במברק מוקדם יותר אל האדמו"ר (בשוליו רישום, כנראה בכתב-ידו של המזכיר ניסן מינדל).
15.5X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. נייר שביר. קמטים וסימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים בשוליים. כתמים קלים.
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $100
לא נמכר
מכתב מאת האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אדר"ח מרחשון תש"ג [1942].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בידי המזכיר רבי חיים ליברמן "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בידי המזכיר רבי חיים ליברמן "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
עלי הגהה להדפסת הקונטרס "רשימות על מגילת איכה - מילואים" מאת האדמו"ר בעל "צמח צדק", עם הגהות ותיקונים בכתב-יד מאת האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש. [ברוקלין], תשי"ב [1952].
גליון דפוס, חתוך לשמונה רצועות נייר צרות וארוכות. בכל הדפים הגהות, הוספות, תיקונים וסימונים בעיפרון - בכתב-יד קדשו של הרבי - אשר תוקנו ונוספו במהדורה הסופית של הקונטרס שיצא לאור בשנת תשי"ב.
רשימות האדמו"ר בעל "צמח צדק" על מגילת איכה נדפסו לראשונה בשנת תשי"א, כחלק מהמפעל הגדול של הוצאת כתביו ותורתו של ה"צמח צדק", שהחל לצבור תאוצה תחת שרביטו ועידודו של הרבי. קונטרס המילואים, שעלי ההגהה שלו לפנינו, נדפס כהשלמה לרשימות על איכה, לאחר שהגיעה אל הרבי מחברת כתב-יד ("ביכל") ובה קטעים על איכה שלא נדפסו. בהקדמה שהוסיף לקונטרס זה כתב הרבי: "משך זמן אחר הדפסת ה'רשימות על מגילת איכה' מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", בא לידי 'ביכל' דא"ח שלו, כת"י מעתיק, שהוא כנראה העתק הביכל 'חמש מגילות', ונמצאו בו כמה רשימות ע"מ איכה שלא נכנסו ברשימות הנדפסות בשנה שעברה, והננו מו"ל אותם בחוברת זו. כן נדפסה כאן הרשימה "שרתי במדינות" שמצאתי... מנחם שניאורסאהן".
כל חומר מודפס שיצא מתחת ידי הרבי היה עובר כמה הגהות, עד שהייתה נחה דעתו של הרבי. על עלי ההגהה הראשונים של קונטרס זה, ראה קטלוג קדם 54 פריט 156. לפנינו עלי הגהה משלב מאוחר יותר של ההכנה לדפוס.
[8] דף. 63X24 ס"מ (למעט אחד בגודל 24X33 ס"מ). מצב כללי טוב. סימני קיפול.
גליון דפוס, חתוך לשמונה רצועות נייר צרות וארוכות. בכל הדפים הגהות, הוספות, תיקונים וסימונים בעיפרון - בכתב-יד קדשו של הרבי - אשר תוקנו ונוספו במהדורה הסופית של הקונטרס שיצא לאור בשנת תשי"ב.
רשימות האדמו"ר בעל "צמח צדק" על מגילת איכה נדפסו לראשונה בשנת תשי"א, כחלק מהמפעל הגדול של הוצאת כתביו ותורתו של ה"צמח צדק", שהחל לצבור תאוצה תחת שרביטו ועידודו של הרבי. קונטרס המילואים, שעלי ההגהה שלו לפנינו, נדפס כהשלמה לרשימות על איכה, לאחר שהגיעה אל הרבי מחברת כתב-יד ("ביכל") ובה קטעים על איכה שלא נדפסו. בהקדמה שהוסיף לקונטרס זה כתב הרבי: "משך זמן אחר הדפסת ה'רשימות על מגילת איכה' מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", בא לידי 'ביכל' דא"ח שלו, כת"י מעתיק, שהוא כנראה העתק הביכל 'חמש מגילות', ונמצאו בו כמה רשימות ע"מ איכה שלא נכנסו ברשימות הנדפסות בשנה שעברה, והננו מו"ל אותם בחוברת זו. כן נדפסה כאן הרשימה "שרתי במדינות" שמצאתי... מנחם שניאורסאהן".
כל חומר מודפס שיצא מתחת ידי הרבי היה עובר כמה הגהות, עד שהייתה נחה דעתו של הרבי. על עלי ההגהה הראשונים של קונטרס זה, ראה קטלוג קדם 54 פריט 156. לפנינו עלי הגהה משלב מאוחר יותר של ההכנה לדפוס.
[8] דף. 63X24 ס"מ (למעט אחד בגודל 24X33 ס"מ). מצב כללי טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
מכתב מאת האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, אל הרב מנחם פרוש מירושלים. ברוקלין, ניו יורק, סיון תשכ"א [1961].
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי וחתום בחתימת יד קדשו, עם תיקונים בכתב-ידו.
במכתב שלפנינו כותב הרבי אל חבר הכנסת של "אגודת ישראל", הרב מנחם פרוש: "...ובכל אופן - תמי'[ה] אפילו על הקא סלקא דעתך שליובאוויטש תשנה צורתה להיות עניין מפלגתי, בה בשעה שידועה עמדתה זה קרוב למאתים שנה, שהיא היפך ממש מנקודה זו". האות ה' במילה "שידועה" נוספה בכתב-ידו של הרבי. כמו כן, הוסיף הרבי סימן פיסוק ומקף.
על הרקע של המכתב שלפנינו סיפר הרב מנחם פרוש: "הציר שעליו סבבו כל עמדותיו של הרבי בעניין יחסה של ליובאוויטש כלפי תנועת 'אגודת ישראל', היתה העובדה שתנועת ליובאוויטש הנה אנטי מפלגה, ומתנזרת מהצטרפות לכל ענין שמפלגתיות כרוכה בו. באחד המכתבים של הרבי אלי, בעקבות פנייה שהרבי יתערב רשמית לטובת אגודת ישראל, כתב לי הרבי [את המכתב שלפנינו]... ב'יחידות' אמרתי לרבי בעניין זה, שאני רואה במפלגה מעין פרוזדור שדרכו נכנסים לטרקלין. בתגובה על דימוי זה התבטא הרבי: ...אבל הרי מסתבכים ומתבלבלים בפרוזדור וסבורים שזהו כבר הטרקלין..." (אהרן דב הלפרין, ימים טובים עם הרבי - שבועות, כפר חב"ד תשע"ו, עמ' 55-56).
המכתב שלפנינו נדפס בחלקו בספר "ימים טובים עם הרבי", שם, עמ' 56. כפי הנראה, לא פורסם מעולם בשלמותו.
[1] דף. 28 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק. סימני קיפול.
נכתב במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי וחתום בחתימת יד קדשו, עם תיקונים בכתב-ידו.
במכתב שלפנינו כותב הרבי אל חבר הכנסת של "אגודת ישראל", הרב מנחם פרוש: "...ובכל אופן - תמי'[ה] אפילו על הקא סלקא דעתך שליובאוויטש תשנה צורתה להיות עניין מפלגתי, בה בשעה שידועה עמדתה זה קרוב למאתים שנה, שהיא היפך ממש מנקודה זו". האות ה' במילה "שידועה" נוספה בכתב-ידו של הרבי. כמו כן, הוסיף הרבי סימן פיסוק ומקף.
על הרקע של המכתב שלפנינו סיפר הרב מנחם פרוש: "הציר שעליו סבבו כל עמדותיו של הרבי בעניין יחסה של ליובאוויטש כלפי תנועת 'אגודת ישראל', היתה העובדה שתנועת ליובאוויטש הנה אנטי מפלגה, ומתנזרת מהצטרפות לכל ענין שמפלגתיות כרוכה בו. באחד המכתבים של הרבי אלי, בעקבות פנייה שהרבי יתערב רשמית לטובת אגודת ישראל, כתב לי הרבי [את המכתב שלפנינו]... ב'יחידות' אמרתי לרבי בעניין זה, שאני רואה במפלגה מעין פרוזדור שדרכו נכנסים לטרקלין. בתגובה על דימוי זה התבטא הרבי: ...אבל הרי מסתבכים ומתבלבלים בפרוזדור וסבורים שזהו כבר הטרקלין..." (אהרן דב הלפרין, ימים טובים עם הרבי - שבועות, כפר חב"ד תשע"ו, עמ' 55-56).
המכתב שלפנינו נדפס בחלקו בספר "ימים טובים עם הרבי", שם, עמ' 56. כפי הנראה, לא פורסם מעולם בשלמותו.
[1] דף. 28 ס"מ. נייר דק. מצב טוב. כתמים. נקבי תיוק. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג