מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (256) Apply book filter
- and (194) Apply and filter
- חסידות (166) Apply חסידות filter
- יד (143) Apply יד filter
- ספרי (142) Apply ספרי filter
- chassid (107) Apply chassid filter
- letter (102) Apply letter filter
- manuscript (98) Apply manuscript filter
- כתבי (77) Apply כתבי filter
- ספרים (57) Apply ספרים filter
- עם (50) Apply עם filter
- with (50) Apply with filter
- chassidut (48) Apply chassidut filter
- והקדשות (39) Apply והקדשות filter
- חתימות (39) Apply חתימות filter
- dedic (39) Apply dedic filter
- signatur (39) Apply signatur filter
- print (38) Apply print filter
- בכתב (36) Apply בכתב filter
- הגהות (36) Apply הגהות filter
- gloss (36) Apply gloss filter
- handwritten (36) Apply handwritten filter
- רבנים (35) Apply רבנים filter
- מכתבי (35) Apply מכתבי filter
- יהדות (35) Apply יהדות filter
- ומכתבים (35) Apply ומכתבים filter
- jewri (35) Apply jewri filter
- rabbin (35) Apply rabbin filter
- חב (32) Apply חב filter
- חבד (32) Apply חבד filter
- מכתבים (32) Apply מכתבים filter
- חב"ד (32) Apply חב"ד filter
- chabad (32) Apply chabad filter
- עתיקים (31) Apply עתיקים filter
- דפים (31) Apply דפים filter
- 16 (31) Apply 16 filter
- centuri (31) Apply centuri filter
- earli (31) Apply earli filter
- th (31) Apply th filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וספרים (29) Apply וספרים filter
- בעלות (25) Apply בעלות filter
- בעלות, (25) Apply בעלות, filter
- ורישומי (25) Apply ורישומי filter
- מיוחסים (25) Apply מיוחסים filter
- עותקים (25) Apply עותקים filter
- inscript (25) Apply inscript filter
- inscriptions, (25) Apply inscriptions, filter
- ownership (25) Apply ownership filter
- signatures, (25) Apply signatures, filter
מציג 301 - 312 of 415
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
שני מכתבים בכתב-ידו וחתימותיו של הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער. בני ברק, תשל"ט ותש"מ [1979-1980].
המכתב הראשון הוא המלצה לנדיבים, להעביר כסף לצדקה ע"י קופת הצדקה של רבי דוד אלבוים "עם אחוזת מרעיו" (בתוך הדברים הוא מזכיר את "מכתב הגאון הגרא"מ ש"ך שליט"א" שהעיד על נאמנות האנשים). המכתב השני הוא אישור קבלת כספי תמיכה "מישראל רעליף פונד", שנשלח "ע"י הרב אלבוים שליט"א ונמסר לי ע"י הרב זאב שפירא שליט"א".
במכתב הראשון מברך הסטייפלער: "השי"ת יהא בעזרך להרבות פעלים לתורה ומע"ט ובכל אשר יפנו יצליחו לטובה ולברכה ברו"ג [ברוחניות וגשמיות]". במכתב השני מברך הסטייפלער: "וכל העוזרים ומסייעים למלאכת שמים יתברכו בכפלי כפלים ממחי' חיים יתב"ש ובכל אשר יפנו יצליחו לטובה ולברכה בעוה"ז ולרב טוב הצפון לצדיקים לע"ל [לעתיד לבוא]".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קנייבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין. נודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן ה"חזון איש". לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן ה"חזון איש" ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
[2] דף. 19.5-29.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים וסימני קיפול.
המכתב הראשון הוא המלצה לנדיבים, להעביר כסף לצדקה ע"י קופת הצדקה של רבי דוד אלבוים "עם אחוזת מרעיו" (בתוך הדברים הוא מזכיר את "מכתב הגאון הגרא"מ ש"ך שליט"א" שהעיד על נאמנות האנשים). המכתב השני הוא אישור קבלת כספי תמיכה "מישראל רעליף פונד", שנשלח "ע"י הרב אלבוים שליט"א ונמסר לי ע"י הרב זאב שפירא שליט"א".
במכתב הראשון מברך הסטייפלער: "השי"ת יהא בעזרך להרבות פעלים לתורה ומע"ט ובכל אשר יפנו יצליחו לטובה ולברכה ברו"ג [ברוחניות וגשמיות]". במכתב השני מברך הסטייפלער: "וכל העוזרים ומסייעים למלאכת שמים יתברכו בכפלי כפלים ממחי' חיים יתב"ש ובכל אשר יפנו יצליחו לטובה ולברכה בעוה"ז ולרב טוב הצפון לצדיקים לע"ל [לעתיד לבוא]".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קנייבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין. נודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן ה"חזון איש". לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן ה"חזון איש" ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
[2] דף. 19.5-29.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $1,000
לא נמכר
מכתב משפחתי בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער.
מכתב בעניינים משפחתיים. בסיומו כותב הסטייפלער: "אצלינו הכל כשורה תלי"ת ובפרוטרוט מסתמה כבר כתבה אמנו שתחי' לאוי"ט". בין היתר הוא כותב: "וכן השבתי ע"ד מר חיים, שלענ"ד כשילמוד הלכה למעשה יהיה ראוי בעה"י להיות לרב, וע"ד בריאותו לא שמעתי...".
נראה כי המכתב נכתב לאחד מבני משפחתו ויתכן כי נכתב אל גיסו אחי-אשתו מרן רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל ה"חזון איש" (לא ברור מיהו אותו חיים אליו מתייחס הסטייפלער במכתבו)
[1] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי, קרעים קלים בשוליים.
מכתב בעניינים משפחתיים. בסיומו כותב הסטייפלער: "אצלינו הכל כשורה תלי"ת ובפרוטרוט מסתמה כבר כתבה אמנו שתחי' לאוי"ט". בין היתר הוא כותב: "וכן השבתי ע"ד מר חיים, שלענ"ד כשילמוד הלכה למעשה יהיה ראוי בעה"י להיות לרב, וע"ד בריאותו לא שמעתי...".
נראה כי המכתב נכתב לאחד מבני משפחתו ויתכן כי נכתב אל גיסו אחי-אשתו מרן רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל ה"חזון איש" (לא ברור מיהו אותו חיים אליו מתייחס הסטייפלער במכתבו)
[1] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי, קרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב ואישור בכתב-ידו וחתימותיו של הגאון רבי שמואל גריינימן:
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל גריינימן, אל רבי משה פרוש [מ"מרכז אגודת ישראל" בירושלים]. ניו יורק, תרצ"ד [1934].
רבי משה פרוש עסק אז בסידור רשיונות-עליה ל"חזון איש" ולבני משפחתו. רבי שמואל כותב לו על בשורה שהגיעה אליו "מגיסי הגה"צ בעל חזון אי"ש שליט"א, כי נתקבלה הדרישה עבורי, וכי כבר נשלחה אליו" (רבי שמואל מתכוון כאן לאישור עליה שהוא קיבל). הוא מציין כי הוא נמצא בארה"ב בשליחות עבור מפעל ספר התורה על שם ה"חפץ חיים", "והנני עומד בקשר מכתבים עם מרן הגרח"ע שליט"א ע"ד מלאכות [=שליחות] של שני רבנים מפורסמים שיבואו מפוילין לעזור לי בעבודתי לטובת כל הישיבות...". בהמשך המכתב הוא מבקש לסדר אישורי עלייה עבור אחד מידידיו וחותם בציפיה "לעלות ולראות את פני ד' לחג הפסח הבעל"ט, לארצנו הקדושה".
• אישור בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל גריינימן. ירושלים, תרצ"ג [1933].
אישור (כנראה לצורך אישור עליה) לגיסו (בעל אחותו) רבי פיוויל איידעלמאן. רבי שמואל כותב כי "הוא מוסמך להוראה מגדולי פוילין, והנהו משמש בתור רב באוטוואצק".
הגאון רבי שמואל גריינימן (תרמ"ט-תשי"ז), תלמיד חכם מופלג ורב פעלים. חתן רבי שמריהו יוסף קרליץ אבי ה"חזון איש". עוד בימי בחרותו (טרם שנהיו גיסים), זיהה ה"חזון איש" את כשרונו של הבחור שמואל גריינימן מווילנא לעסוק בצרכי ציבור, ועודדו להכנס לפעילות ציבורית בענייני "ועד הישיבות" ו"אגודת ישראל". כך התקרב ר' שמואל בקשר אישי וקרוב עם רבי חיים עוזר וה"חפץ חיים", שהעריכוהו מאד. בתקופת מגוריו בארה"ב כיהן כמנהל ישיבת "תפארת ירושלים" של הגאון רבי משה פיינשטיין. ממקימי כולל האברכים בבני ברק שיזם ה"חזון איש" [הנקרא כיום "כולל חזון איש"]. חיבר את הספר "חפץ חיים על התורה" וספרים נוספים מדברי מורו ורבו בעל "חפץ חיים".
[2] דף. גודל משתנה. מצב טוב-בינוני. קרעים קלים ובלאי.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל גריינימן, אל רבי משה פרוש [מ"מרכז אגודת ישראל" בירושלים]. ניו יורק, תרצ"ד [1934].
רבי משה פרוש עסק אז בסידור רשיונות-עליה ל"חזון איש" ולבני משפחתו. רבי שמואל כותב לו על בשורה שהגיעה אליו "מגיסי הגה"צ בעל חזון אי"ש שליט"א, כי נתקבלה הדרישה עבורי, וכי כבר נשלחה אליו" (רבי שמואל מתכוון כאן לאישור עליה שהוא קיבל). הוא מציין כי הוא נמצא בארה"ב בשליחות עבור מפעל ספר התורה על שם ה"חפץ חיים", "והנני עומד בקשר מכתבים עם מרן הגרח"ע שליט"א ע"ד מלאכות [=שליחות] של שני רבנים מפורסמים שיבואו מפוילין לעזור לי בעבודתי לטובת כל הישיבות...". בהמשך המכתב הוא מבקש לסדר אישורי עלייה עבור אחד מידידיו וחותם בציפיה "לעלות ולראות את פני ד' לחג הפסח הבעל"ט, לארצנו הקדושה".
• אישור בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל גריינימן. ירושלים, תרצ"ג [1933].
אישור (כנראה לצורך אישור עליה) לגיסו (בעל אחותו) רבי פיוויל איידעלמאן. רבי שמואל כותב כי "הוא מוסמך להוראה מגדולי פוילין, והנהו משמש בתור רב באוטוואצק".
הגאון רבי שמואל גריינימן (תרמ"ט-תשי"ז), תלמיד חכם מופלג ורב פעלים. חתן רבי שמריהו יוסף קרליץ אבי ה"חזון איש". עוד בימי בחרותו (טרם שנהיו גיסים), זיהה ה"חזון איש" את כשרונו של הבחור שמואל גריינימן מווילנא לעסוק בצרכי ציבור, ועודדו להכנס לפעילות ציבורית בענייני "ועד הישיבות" ו"אגודת ישראל". כך התקרב ר' שמואל בקשר אישי וקרוב עם רבי חיים עוזר וה"חפץ חיים", שהעריכוהו מאד. בתקופת מגוריו בארה"ב כיהן כמנהל ישיבת "תפארת ירושלים" של הגאון רבי משה פיינשטיין. ממקימי כולל האברכים בבני ברק שיזם ה"חזון איש" [הנקרא כיום "כולל חזון איש"]. חיבר את הספר "חפץ חיים על התורה" וספרים נוספים מדברי מורו ורבו בעל "חפץ חיים".
[2] דף. גודל משתנה. מצב טוב-בינוני. קרעים קלים ובלאי.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $400
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך. [בני ברק], אלול תשמ"א [1981].
מענה למכתבו של בחור צעיר ששאל האם עליו לשנות את נוסח התפילה לנוסח הנהוג בישיבתו. הרב שך מסתייג משינויים ממנהג אבות, וכותב לו כי אמנם כאשר הוא מתפלל כחזן בציבור עליו להתפלל בנוסח הקהל, אבל בתפילתו כיחיד - "כל אחד צריך להתנהג כמנהג אבותיו בנוסחאות התפלה".
בחתימת המכתב הוא מברך אותו בברכת שנה טובה: "ואני מברכו בכתיבה וחתימה טובה, אלעזר מנחם מן שך".
הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך (תרנ"ח-תשס"ב) נולד בליטא ולמד בבחרותו בישיבות פוניבז', סלבודקה וסלוצק. כיהן כר"מ בישיבת קלצק בפולין וכראש הישיבה בישיבת קרלין בלוניניץ. בשנות השואה עלה לארץ ישראל וכיהן כר"מ בישיבת קלצק ברחובות. לאחר מכן נתמנה לר"מ וראש ישיבה בישיבת פוניבז' בבני ברק. חבר וראש "מועצת גדולי התורה", הנהיג את עולם התורה עשרות שנים.
[1] דף. 8.5X14.5 ס"מ. כ-8 שורות בכתב-יד. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
תוכן המכתב נדפס בספר "מכתבים ומאמרים החדש", חלק ג, עמ' שנז, אגרת שו.
מענה למכתבו של בחור צעיר ששאל האם עליו לשנות את נוסח התפילה לנוסח הנהוג בישיבתו. הרב שך מסתייג משינויים ממנהג אבות, וכותב לו כי אמנם כאשר הוא מתפלל כחזן בציבור עליו להתפלל בנוסח הקהל, אבל בתפילתו כיחיד - "כל אחד צריך להתנהג כמנהג אבותיו בנוסחאות התפלה".
בחתימת המכתב הוא מברך אותו בברכת שנה טובה: "ואני מברכו בכתיבה וחתימה טובה, אלעזר מנחם מן שך".
הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך (תרנ"ח-תשס"ב) נולד בליטא ולמד בבחרותו בישיבות פוניבז', סלבודקה וסלוצק. כיהן כר"מ בישיבת קלצק בפולין וכראש הישיבה בישיבת קרלין בלוניניץ. בשנות השואה עלה לארץ ישראל וכיהן כר"מ בישיבת קלצק ברחובות. לאחר מכן נתמנה לר"מ וראש ישיבה בישיבת פוניבז' בבני ברק. חבר וראש "מועצת גדולי התורה", הנהיג את עולם התורה עשרות שנים.
[1] דף. 8.5X14.5 ס"מ. כ-8 שורות בכתב-יד. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
תוכן המכתב נדפס בספר "מכתבים ומאמרים החדש", חלק ג, עמ' שנז, אגרת שו.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
מכתב (14 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב קמנצקי. מונסי (ארה"ב), חשוון תשל"ט [1978].
המלצה עבור שד"ר ה"מרכז לחינוך תורני" בזכרון יעקב - "שלפי דברי גדולי התורה בארצנו הקדושה, הנהו מתנהל ע"י מנהלים בני תורה, העובדים עבודת הקודש זו במסירות נפלאה...". רבי יעקב מברך את התורמים: "וכל התומכים והמסייעים יתברכו בברכת ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת, כעתירת הכו"ח... פה מאנסי, יעקב קמנצקי".
הגאון רבי יעקב קמנצקי (תרנ"א-תשמ"ו), מראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב, ממנהיגי היהדות החרדית וממקימי עולם התורה בדורו. מגדולי תלמידי ה"סבא מסלבודקה". כיהן ברבנות בליטא, בקנדה ובארה"ב. משנת תש"ה כיהן כראש ישיבת "תורה ודעת" בניו יורק ולאחר שנים עבר לעיירה מונסי, בה הקימה הנהלת "תורה ודעת" ישיבה גבוהה לבחורים מבוגרים יותר, בשם "בית מדרש גבוה". מספריו: "אמת ליעקב" על הש"ס, על התורה ועוד.
נודע בהקפדתו על מידת האמת שהייתה נר לרגליו. הדבר ניכר בפרט במכתבי הסכמותיו והמלצותיו, שכל מילה ומילה בהם מדודה ושקולה בפלס האמת.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.
המלצה עבור שד"ר ה"מרכז לחינוך תורני" בזכרון יעקב - "שלפי דברי גדולי התורה בארצנו הקדושה, הנהו מתנהל ע"י מנהלים בני תורה, העובדים עבודת הקודש זו במסירות נפלאה...". רבי יעקב מברך את התורמים: "וכל התומכים והמסייעים יתברכו בברכת ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת, כעתירת הכו"ח... פה מאנסי, יעקב קמנצקי".
הגאון רבי יעקב קמנצקי (תרנ"א-תשמ"ו), מראשי "מועצת גדולי התורה" בארה"ב, ממנהיגי היהדות החרדית וממקימי עולם התורה בדורו. מגדולי תלמידי ה"סבא מסלבודקה". כיהן ברבנות בליטא, בקנדה ובארה"ב. משנת תש"ה כיהן כראש ישיבת "תורה ודעת" בניו יורק ולאחר שנים עבר לעיירה מונסי, בה הקימה הנהלת "תורה ודעת" ישיבה גבוהה לבחורים מבוגרים יותר, בשם "בית מדרש גבוה". מספריו: "אמת ליעקב" על הש"ס, על התורה ועוד.
נודע בהקפדתו על מידת האמת שהייתה נר לרגליו. הדבר ניכר בפרט במכתבי הסכמותיו והמלצותיו, שכל מילה ומילה בהם מדודה ושקולה בפלס האמת.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $600
לא נמכר
אוסף מגוון של מכתבים ומסמכים בחתימות רבנים. ליטא וארץ ישראל, שנות התר"ע-תש"כ בקירוב.
בין המכתבים: • תעודה בכתב יד, המלצה לעני האוסף צדקה, בחתימות ראשי הוועד הכללי ובית הדין בירושלים, ביניהן חתימות רבי משה נחום וולענשטיין ורבי צבי פסח פראנק. ירושלים, [שנות התר"ע בקירוב]. • אישור נישואין, בחתימת מסדר הקידושין רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, אדר תר"פ [1920]. • מכתב מרבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת. טבת תרפ"ד [1923]. • מכתב בחתימת רבי אליעזר יהודה פינקל. מיר, תרצ"ג [1933]. • מכתבי אישור לסופר סת"ם ולספר תורה שכתב, אחד מהם בחתימת רבי אליעזר יצחק ווערניק אב"ד קרליץ. קרליץ ומיר (ליטא), תרצ"ג [1933]. • מכתב מהנהלת ישיבת עץ חיים, עם חתימות ראשי הישיבה והגבאים, ביניהן חתימות הרב מלצר, הרב טיקוצינסקי והרב זלזניק. ירושלים, טבת תש"ו [1945]. • מכתב מרבי בנימין מנדלסון, אל הרב מרקוס אב"ד חיפה, על המכשולות במטבח הטרף לפועלי תחנת הכח של חברת החשמל. קרית אתא, תשי"א [1951]. • שני מכתבים בכתב-יד וחתימת רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק. • מכתב מוועד הישיבות, בחתימת ידו של רבי יחזקאל אברמסקי. אדר תשכ"ט [1969].
17 פריטי נייר, מתוכם 16 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
בין המכתבים: • תעודה בכתב יד, המלצה לעני האוסף צדקה, בחתימות ראשי הוועד הכללי ובית הדין בירושלים, ביניהן חתימות רבי משה נחום וולענשטיין ורבי צבי פסח פראנק. ירושלים, [שנות התר"ע בקירוב]. • אישור נישואין, בחתימת מסדר הקידושין רבי אברהם יצחק הכהן קוק. ירושלים, אדר תר"פ [1920]. • מכתב מרבי אברהם ליב זילברמן אב"ד צפת. טבת תרפ"ד [1923]. • מכתב בחתימת רבי אליעזר יהודה פינקל. מיר, תרצ"ג [1933]. • מכתבי אישור לסופר סת"ם ולספר תורה שכתב, אחד מהם בחתימת רבי אליעזר יצחק ווערניק אב"ד קרליץ. קרליץ ומיר (ליטא), תרצ"ג [1933]. • מכתב מהנהלת ישיבת עץ חיים, עם חתימות ראשי הישיבה והגבאים, ביניהן חתימות הרב מלצר, הרב טיקוצינסקי והרב זלזניק. ירושלים, טבת תש"ו [1945]. • מכתב מרבי בנימין מנדלסון, אל הרב מרקוס אב"ד חיפה, על המכשולות במטבח הטרף לפועלי תחנת הכח של חברת החשמל. קרית אתא, תשי"א [1951]. • שני מכתבים בכתב-יד וחתימת רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק. • מכתב מוועד הישיבות, בחתימת ידו של רבי יחזקאל אברמסקי. אדר תשכ"ט [1969].
17 פריטי נייר, מתוכם 16 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $32,500
כולל עמלת קונה
שבעה דפים (ארבע עשרה עמודים), דרשות לחג השבועות, פורים, ראש השנה, שבת הגדול ופרשת החודש, בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן אב"ד ליסקא. [ליסקא], תרכ"ג-תרכ"ז [1863-1867].
לפנינו שבעה דפים כתובים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר המחבר, בכתיבה אוטוגרפית עם תיקונים ומחיקות בגוף הטקסט.
רוב הדרשות שלפנינו נדפסו לאחר פטירת המחבר בספרו "הישר והטוב" (מונקאטש תר"מ). שם נדפסו הדברים לאחר עריכה. לפנינו המקור כפי שיצא מעטו של המחבר, עם הבדלי נוסח (ראה את דברי המו"ל רבי זאב וואלף, נכד המחבר, בהקדמה לספר "אך פרי תבואה", שם מתאר כיצד ערך ותיקן את הנוסח המקורי, באישור סבו). מלבד זאת, לפנינו קטעים שככל הנראה טרם נדפסו.
בתחילת הדרשות מופיעות הכותרות: "בעז"ה על חג השבועות מה שחדשתי ב"ה בשנת ברכתא [תרכ"ג]"; "בעז"ה פ' תצוה ועל פורים ועל ראש השנה"; "בעז"ה פ' ויקרא ועל שבת זכור"; "בעז"ה על פרשות החודש מה שאמרתי בעיר ראצפערט"; "בעז"ה על שבת הגדול דשנת תרכ"ז לפ"ק".
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן - הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
[7] דף (ארבע עשרה עמודים כתובים). 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
לפנינו שבעה דפים כתובים בכתב-יד קדשו של האדמו"ר המחבר, בכתיבה אוטוגרפית עם תיקונים ומחיקות בגוף הטקסט.
רוב הדרשות שלפנינו נדפסו לאחר פטירת המחבר בספרו "הישר והטוב" (מונקאטש תר"מ). שם נדפסו הדברים לאחר עריכה. לפנינו המקור כפי שיצא מעטו של המחבר, עם הבדלי נוסח (ראה את דברי המו"ל רבי זאב וואלף, נכד המחבר, בהקדמה לספר "אך פרי תבואה", שם מתאר כיצד ערך ותיקן את הנוסח המקורי, באישור סבו). מלבד זאת, לפנינו קטעים שככל הנראה טרם נדפסו.
בתחילת הדרשות מופיעות הכותרות: "בעז"ה על חג השבועות מה שחדשתי ב"ה בשנת ברכתא [תרכ"ג]"; "בעז"ה פ' תצוה ועל פורים ועל ראש השנה"; "בעז"ה פ' ויקרא ועל שבת זכור"; "בעז"ה על פרשות החודש מה שאמרתי בעיר ראצפערט"; "בעז"ה על שבת הגדול דשנת תרכ"ז לפ"ק".
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן - הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה, מהדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה", "הישר והטוב" ועוד. תלמידו הגדול הוא רבי ישעיה מקרסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
[7] דף (ארבע עשרה עמודים כתובים). 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב מאת הרה"ק רבי מרדכי שפירא מזאלחוב (סאלאחוב), מגזע אדמו"רי נסכיז, אוסטילה וקוידינוב. [שנות התר"כ בקירוב].
נכתב לקרובו "ש"ב... הרב החסיד המפורסם... מוהר"ר יעקב שליט"א". במכתבו מזכיר רבי מרדכי את בקשתו הקודמת "להזכירני לטוב לפני כ"ק דודי הרה"ק אדמו"ר שליט"א", ומבקש שיודיעוהו "משלומם הטוב ומשלום כ"ק דודי שליט"א ומכל פרטי שורש והתנהגות עם איזה דבר חדשות...".
רוב המכתב נכתב על ידי סופר ובסיומו הוסיף רבי מרדכי שלוש שורות בכתב-ידו וחתימתו: "ובקשתי לכתוב לי מכד"ש [=מכל דבר שהוא] הנמצא איתו ובכל חצרות קודש דודינו הק' שליט"א, יעזור לי הש"י שאזכה לראות זיו הד"ק בחו"ש [=הדרת קדשו בחיים ושלום]... מרדכי בהרב זללה"ה".
מבמכתבו מתייחס רבי מרדכי כנראה לרבו המובהק דודו-זקנו האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (נפטר תרכ"ח). בספר זכרון טוב (פיעטרקוב תרנ"ב, עמ' 88-89, מכתב כ"ז) מופיעים מכתבים מרבי מרדכי שנשלחו לרבי יצחק מנסכיז (בהם פונה אליו: "לכבוד קדושת דודי").
בהמשך המכתב מבקש רבי מרדכי לסייע לקרובו הרב החסיד רבי יצחק וואהל, הנוסע עתה לעירו של המקבל ("למחנ"ק" = למחנה קדשו), ונזקק לעזרה רבה "כי השתרגו עלו על צווארו חובות רבות... הן עתה מטה ידו מאד".
הרה"ק רבי מרדכי שפירא מזאלחוב (נפטר חנוכה תרנ"ז או תרנ"ח), אחיו של רבי יעקב פרלוב האדמו"ר הראשון מנובומינסק, בעל "שופרא דיעקב". אביהם היה הרה"ק רבי שמעון שפירא מזאוויחוואסט, שהיה בנו של רבי פנחס מאוסטילה וחתנו של רבי שלמה חיים פרלוב האדמו"ר הראשון מקוידינוב. רבי שמעון כיהן כאב"ד זאוויחוואסט והיה מכונה בשם "ר' שמעון הצדיק" (שרשרת זהב, תל אביב, תש"י, עמ' פט). רבי מרדכי נשא (בזוו"ש) את אחותו של האדמו"ר הגה"ק רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול בעל "עמק שאלה".
בספר זכרון טוב מסופר כי רבי מרדכי מזאלחוב ואביו רבי שמעון היו נוסעים רבות לחצר הקודש בנסכיז, להסתופף בצל דודם-זקנם האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז, ושם מכונה רבי מרדכי "הרב המאור הגדול ר' מרדכי הנ"ל מפורסם בתורה ובמעשים טובים ופעולות משובחים ומפוארים" (זכרון טוב, עמ' 89-90). ראה עוד אודותיו: קובץ שפתי צדיקים, ט, עמ' נ (שם פורסמה אגרת משנת תרל"ט עם צילום כתב ידו וחתימתו, שגם בה נזכר רבי יצחק וואהל הנ"ל); רשפי אש החדש - היכל הקודש נשכיז, עמ' קיד.
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרע חסר במרכז הדף, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
נכתב לקרובו "ש"ב... הרב החסיד המפורסם... מוהר"ר יעקב שליט"א". במכתבו מזכיר רבי מרדכי את בקשתו הקודמת "להזכירני לטוב לפני כ"ק דודי הרה"ק אדמו"ר שליט"א", ומבקש שיודיעוהו "משלומם הטוב ומשלום כ"ק דודי שליט"א ומכל פרטי שורש והתנהגות עם איזה דבר חדשות...".
רוב המכתב נכתב על ידי סופר ובסיומו הוסיף רבי מרדכי שלוש שורות בכתב-ידו וחתימתו: "ובקשתי לכתוב לי מכד"ש [=מכל דבר שהוא] הנמצא איתו ובכל חצרות קודש דודינו הק' שליט"א, יעזור לי הש"י שאזכה לראות זיו הד"ק בחו"ש [=הדרת קדשו בחיים ושלום]... מרדכי בהרב זללה"ה".
מבמכתבו מתייחס רבי מרדכי כנראה לרבו המובהק דודו-זקנו האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (נפטר תרכ"ח). בספר זכרון טוב (פיעטרקוב תרנ"ב, עמ' 88-89, מכתב כ"ז) מופיעים מכתבים מרבי מרדכי שנשלחו לרבי יצחק מנסכיז (בהם פונה אליו: "לכבוד קדושת דודי").
בהמשך המכתב מבקש רבי מרדכי לסייע לקרובו הרב החסיד רבי יצחק וואהל, הנוסע עתה לעירו של המקבל ("למחנ"ק" = למחנה קדשו), ונזקק לעזרה רבה "כי השתרגו עלו על צווארו חובות רבות... הן עתה מטה ידו מאד".
הרה"ק רבי מרדכי שפירא מזאלחוב (נפטר חנוכה תרנ"ז או תרנ"ח), אחיו של רבי יעקב פרלוב האדמו"ר הראשון מנובומינסק, בעל "שופרא דיעקב". אביהם היה הרה"ק רבי שמעון שפירא מזאוויחוואסט, שהיה בנו של רבי פנחס מאוסטילה וחתנו של רבי שלמה חיים פרלוב האדמו"ר הראשון מקוידינוב. רבי שמעון כיהן כאב"ד זאוויחוואסט והיה מכונה בשם "ר' שמעון הצדיק" (שרשרת זהב, תל אביב, תש"י, עמ' פט). רבי מרדכי נשא (בזוו"ש) את אחותו של האדמו"ר הגה"ק רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול בעל "עמק שאלה".
בספר זכרון טוב מסופר כי רבי מרדכי מזאלחוב ואביו רבי שמעון היו נוסעים רבות לחצר הקודש בנסכיז, להסתופף בצל דודם-זקנם האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז, ושם מכונה רבי מרדכי "הרב המאור הגדול ר' מרדכי הנ"ל מפורסם בתורה ובמעשים טובים ופעולות משובחים ומפוארים" (זכרון טוב, עמ' 89-90). ראה עוד אודותיו: קובץ שפתי צדיקים, ט, עמ' נ (שם פורסמה אגרת משנת תרל"ט עם צילום כתב ידו וחתימתו, שגם בה נזכר רבי יצחק וואהל הנ"ל); רשפי אש החדש - היכל הקודש נשכיז, עמ' קיד.
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרע חסר במרכז הדף, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
מכתב מהאדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב. וינה, אייר תרפ"ד [1924].
כתיבת יד סופר. בסוף המכתב חתימת יד קדשו של האדמו"ר: "ישראל במו"ה דוד משה זצ"ל".
נשלח לאחד מחסידיו בארה"ב. האדמו"ר מודה לו על הכסף ששלח "לתשורת ד"ג" [דרשה גישאנק = דורון דרשה], לרגל נישואי נכדתו, ומברך: "...ואני תפלה לד' שישפיע לכל הלוקחים חבל בפרנסת ביתי וכן לכל הלוקחים חבל בשמחתי בנישואין נכדתי ת"י [תאריך ימים], שישפיע להם השי"ת שפעת חיים ובריאות וברכה והצלחה ופרנסה מרווחת, וכל אחד ואח[ד] יושע בכל משאלותי'[ו] לטובה...".
הרה"ק רבי ישראל פרידמן, האדמו"ר מטשורטקוב (תרי"ד - כסלו תרצ"ד). מגדולי התורה והחסידות המפורסמים, ומהמנהיגים הגדולים של הציבור החרדי בדור שלפני השואה. ממייסדי אגודת ישראל ונשיא "מועצת גדולי התורה". בן הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב וחתן הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא - בניו הקדושים של רבינו ישראל מרוז'ין. מהאדמו"רים החשובים לבית רוז'ין. במלחמת העולם הראשונה חרבה חצרו בטשורטקוב שבגליציה, והוא עבר להתגורר בווינה. גדולי תורה רבים היו בקהל אלפי חסידיו כדוגמת המהר"ם שפירא מלובלין, מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי.
[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב מאד. כתמים קלים וסימן קיפול.
כתיבת יד סופר. בסוף המכתב חתימת יד קדשו של האדמו"ר: "ישראל במו"ה דוד משה זצ"ל".
נשלח לאחד מחסידיו בארה"ב. האדמו"ר מודה לו על הכסף ששלח "לתשורת ד"ג" [דרשה גישאנק = דורון דרשה], לרגל נישואי נכדתו, ומברך: "...ואני תפלה לד' שישפיע לכל הלוקחים חבל בפרנסת ביתי וכן לכל הלוקחים חבל בשמחתי בנישואין נכדתי ת"י [תאריך ימים], שישפיע להם השי"ת שפעת חיים ובריאות וברכה והצלחה ופרנסה מרווחת, וכל אחד ואח[ד] יושע בכל משאלותי'[ו] לטובה...".
הרה"ק רבי ישראל פרידמן, האדמו"ר מטשורטקוב (תרי"ד - כסלו תרצ"ד). מגדולי התורה והחסידות המפורסמים, ומהמנהיגים הגדולים של הציבור החרדי בדור שלפני השואה. ממייסדי אגודת ישראל ונשיא "מועצת גדולי התורה". בן הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב וחתן הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא - בניו הקדושים של רבינו ישראל מרוז'ין. מהאדמו"רים החשובים לבית רוז'ין. במלחמת העולם הראשונה חרבה חצרו בטשורטקוב שבגליציה, והוא עבר להתגורר בווינה. גדולי תורה רבים היו בקהל אלפי חסידיו כדוגמת המהר"ם שפירא מלובלין, מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי.
[1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב מאד. כתמים קלים וסימן קיפול.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $400
נמכר ב: $600
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-12 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי משה מסטולין. "יום ז' לעשי"ת" [ללא שנה].
המכתב, שנשלח בעשרת ימי תשובה, פותח בברכת "גמח"ט [גמר חתימה טובה] בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים וארוכים ובשנת ברכה והצלחה, שנת גאולה וישועה גמורה במהרה בימינו אמ"ס [אמן סלה]". בהמשך המכתב כותב האדמו"ר בעניין העברת כספים ומבקש "לשלוח מעות בעד ישיבתנו, כי הזמן קשה מאד...".
האדמו"ר רבי משה פרלוב מסטולין (נספה בשואה תש"ב), בנו הרביעי של האדמו"ר רבי ישראל מסטולין וחתן האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה. גאון מופלג בנגלה ובנסתר. לאחר פטירת אביו כיהן באדמו"רות בעיר סטולין בבית מדרשו של אביו. הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "בית ישראל". פעל רבות בענייני חינוך, צדקה וישוב ארץ ישראל. הוא וכל צאצאיו נספו בשואה ובגולת רוסיה.
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. קרע קטן בשוליים (עם פגיעה באות מ' מהחתימה). פגמים קלים בראש הדף, כתוצאה ממחיקת מספר מילים. נקבי תיוק.
המכתב, שנשלח בעשרת ימי תשובה, פותח בברכת "גמח"ט [גמר חתימה טובה] בספרן של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים וארוכים ובשנת ברכה והצלחה, שנת גאולה וישועה גמורה במהרה בימינו אמ"ס [אמן סלה]". בהמשך המכתב כותב האדמו"ר בעניין העברת כספים ומבקש "לשלוח מעות בעד ישיבתנו, כי הזמן קשה מאד...".
האדמו"ר רבי משה פרלוב מסטולין (נספה בשואה תש"ב), בנו הרביעי של האדמו"ר רבי ישראל מסטולין וחתן האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה. גאון מופלג בנגלה ובנסתר. לאחר פטירת אביו כיהן באדמו"רות בעיר סטולין בבית מדרשו של אביו. הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "בית ישראל". פעל רבות בענייני חינוך, צדקה וישוב ארץ ישראל. הוא וכל צאצאיו נספו בשואה ובגולת רוסיה.
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. קרע קטן בשוליים (עם פגיעה באות מ' מהחתימה). פגמים קלים בראש הדף, כתוצאה ממחיקת מספר מילים. נקבי תיוק.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $2,000
לא נמכר
מכתב מאת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר", כולל שורה בכתב-ידו וחתימתו. מונקאטש, אלול תרצ"ו [1936].
נכתב לאחד מחסידיו שהתגוררו בבתי מונקאטש בירושלים, על גלויה רשמית, עם הכיתוב "נשיא[ו]ת כולל[ו]ת מונקאטש ועשרה גלילות ממעות רמבעה"נ באה"ק תובב"א". בראש הגלויה מכתב בשם האדמו"ר מנאמן-ביתו רבי משה גולדשטיין. אישור על קבלת כספי "פדיון נפש": "בפקודת אדמו"ר הגה"ק מרן שליט"א, הנני להודיעו כי נכון השיגה ידו הפ"נ [=הפדיון נפש].... והוא יצוה את ברכתו ברכת השנים הטובות לברכה ובכל הישועות הטובות ברו"ג [ברוחניות וגשמיות] כאשר עם לבבו בכט"ס [בכל טוב סלה]... בברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] לאלתר לחיים, ונשמע ונתבשר ב"ט [בשורות טובות]...".
בשולי הגלויה הוסיף האדמו"ר (כשורה וחצי) בכתב-יד קדשו וחתימתו: "הנני פש"ה [פורש שלומם הטוב] ומברכם בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] לאיוש"ט [לאורך ימים ושנים טובים]... שנת גאולה וישועה קרובה ב"ב בכ"ע בכ"י [במהרה בימינו, בכל ענייניו, בתוך כלל ישראל], חיים אלעזר שפירא".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
גלויה. 10X15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. סימני קיפול, קמטים ובלאי. בולי הדואר נתלשו.
נכתב לאחד מחסידיו שהתגוררו בבתי מונקאטש בירושלים, על גלויה רשמית, עם הכיתוב "נשיא[ו]ת כולל[ו]ת מונקאטש ועשרה גלילות ממעות רמבעה"נ באה"ק תובב"א". בראש הגלויה מכתב בשם האדמו"ר מנאמן-ביתו רבי משה גולדשטיין. אישור על קבלת כספי "פדיון נפש": "בפקודת אדמו"ר הגה"ק מרן שליט"א, הנני להודיעו כי נכון השיגה ידו הפ"נ [=הפדיון נפש].... והוא יצוה את ברכתו ברכת השנים הטובות לברכה ובכל הישועות הטובות ברו"ג [ברוחניות וגשמיות] כאשר עם לבבו בכט"ס [בכל טוב סלה]... בברכת כוח"ט [כתיבה וחתימה טובה] לאלתר לחיים, ונשמע ונתבשר ב"ט [בשורות טובות]...".
בשולי הגלויה הוסיף האדמו"ר (כשורה וחצי) בכתב-יד קדשו וחתימתו: "הנני פש"ה [פורש שלומם הטוב] ומברכם בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה] לאיוש"ט [לאורך ימים ושנים טובים]... שנת גאולה וישועה קרובה ב"ב בכ"ע בכ"י [במהרה בימינו, בכל ענייניו, בתוך כלל ישראל], חיים אלעזר שפירא".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
גלויה. 10X15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. סימני קיפול, קמטים ובלאי. בולי הדואר נתלשו.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $400
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
חמש הזמנות מודפסות לנישואין בבתי אדמו"רי פודוליה. שנות התר"נ-תר"ע בקירוב.
• הזמנה מהאדמו"ר רבי "דוד בהרב ה"ר אליעזר זללה"ה מקראטיע" [רבי דוד ברוורמן מקראטי], לחתונת בנו רבי אריה ליב עם הכלה יוכבד מלכה "בת הנערץ ר' מיכל מקארץ... נכד... להקדוש ר' אהרן ז"ל מטשרנאביל". [חשון תר"נ 1889].
• הזמנה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי דוד ברוורמן מקראטי, לחתונת בנו עם נכדת הבעש"ט "בת הג' המפורסם ר' אלטיר מיחאטשיוואטע". [אלול תרנ"ד 1894].
• הזמנה מהאדמו"ר רבי יחיאל מיכל הלוי מקוריץ, מצאצאי רבי אהרן מטשרנוביל, לחתונת בנו ר' אליעזר עם הכלה מרים שיינדיל "בת קדושים מצאצאי הרב הקדוש ר' פינחס מקארעץ". עם מילוי תאריך החתונה בכתב-יד: "ביום ה' תבא ח"י אלול בקארעץ".
• הזמנה מהאדמו"ר רבי שלמה בן רבי משה מטשטשלניק, לנישואי בנו רבי ברוך עם הכלה חנה בת הרה"צ ר' משה נחמן המגיד מלעכיוויץ נכד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בגב ההזמנה מכתב ביידיש מאת "אסתר גיטערמאהן".
• הזמנה מהאדמו"ר רבי משה דן ב"ר אברהם יהושע העשיל [רבי משה דן טברסקי מסקווירא], לחתונת בנו ר' אברהם יהושע העשיל עם הכלה בתיה פעריל בת האדמו"ר רבי אריה ליב מקראטי.
האדמו"ר רבי דוד ברוורמן אב"ד קראטי (נפטר אב תרס"ה, תורת החסידות, ד', עמ' 175), בן רבי אליעזר אב"ד קראטי בן רבי אהרן משה תלמיד רבי פנחס מקוריץ.
בנו הוא רבי אריה ליב ברוורמן אב"ד קראטי. בספר אהלי שם (פינסק תרע"ב, עמ' 186) נכתב כי נולד בשנת תרל"ב ובשנת תרס"ה עלה למלא מקום אביו ברבנות קראטי, "על חזקת אבותיו דור אחר דור, זה מאה שנים רבני העיר הנ"ל".
חותנו של רבי אריה ליב היה האדמו"ר רבי יחיאל מיכל הלוי מקוריץ (תר"ג-תרע"ז, תורת החסידות, א', עמ' 285), דור שישי לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בנו של רבי יוסף הלוי מברזנה. נתייתם בנעוריו ונתגדל בבית סבו האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל.
חתנו של רבי אריה ליב היה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (נפטר תשכ"ו), ממייסדי אגודת השוחטים בתל אביב. בנו של האדמו"ר רבי משה דן מסקווירא (נפטר תר"פ).
האדמו"ר רבי שלמה גוטרמן מטשיטשלניק (תרי"ח-תר"פ), בן האדמו"ר רבי משה מטשיטשלניק, משושלת סווראן. חתן דודו רבי מרדכי מאוליק ובזיווג שני חתן רבי ברוך מרדכי מקוידנוב. סבו רבי יוחנן מרחמסטריבקה הכתירו לאדמו"ר לאחר פטירת אביו, והוא אז כבן י"ג בלבד. חסידים רבים הסתופפו בצילו.
בנו, רבי ברוך מטשיטשלניק, חתן הרב מלכוביץ. גם לאחר השואה ישב בטשיטשלניק, עד לפטירתו בכ"ט כסליו תשי"א (1950).
5 הזמנות. 20-22 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד גרוע. בחלקן קרעים חסרים וכתמים כהים.
מצורפת: פיסת נייר ועליה רשימת שמות אנשים בכתב-יד.
• הזמנה מהאדמו"ר רבי "דוד בהרב ה"ר אליעזר זללה"ה מקראטיע" [רבי דוד ברוורמן מקראטי], לחתונת בנו רבי אריה ליב עם הכלה יוכבד מלכה "בת הנערץ ר' מיכל מקארץ... נכד... להקדוש ר' אהרן ז"ל מטשרנאביל". [חשון תר"נ 1889].
• הזמנה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי דוד ברוורמן מקראטי, לחתונת בנו עם נכדת הבעש"ט "בת הג' המפורסם ר' אלטיר מיחאטשיוואטע". [אלול תרנ"ד 1894].
• הזמנה מהאדמו"ר רבי יחיאל מיכל הלוי מקוריץ, מצאצאי רבי אהרן מטשרנוביל, לחתונת בנו ר' אליעזר עם הכלה מרים שיינדיל "בת קדושים מצאצאי הרב הקדוש ר' פינחס מקארעץ". עם מילוי תאריך החתונה בכתב-יד: "ביום ה' תבא ח"י אלול בקארעץ".
• הזמנה מהאדמו"ר רבי שלמה בן רבי משה מטשטשלניק, לנישואי בנו רבי ברוך עם הכלה חנה בת הרה"צ ר' משה נחמן המגיד מלעכיוויץ נכד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בגב ההזמנה מכתב ביידיש מאת "אסתר גיטערמאהן".
• הזמנה מהאדמו"ר רבי משה דן ב"ר אברהם יהושע העשיל [רבי משה דן טברסקי מסקווירא], לחתונת בנו ר' אברהם יהושע העשיל עם הכלה בתיה פעריל בת האדמו"ר רבי אריה ליב מקראטי.
האדמו"ר רבי דוד ברוורמן אב"ד קראטי (נפטר אב תרס"ה, תורת החסידות, ד', עמ' 175), בן רבי אליעזר אב"ד קראטי בן רבי אהרן משה תלמיד רבי פנחס מקוריץ.
בנו הוא רבי אריה ליב ברוורמן אב"ד קראטי. בספר אהלי שם (פינסק תרע"ב, עמ' 186) נכתב כי נולד בשנת תרל"ב ובשנת תרס"ה עלה למלא מקום אביו ברבנות קראטי, "על חזקת אבותיו דור אחר דור, זה מאה שנים רבני העיר הנ"ל".
חותנו של רבי אריה ליב היה האדמו"ר רבי יחיאל מיכל הלוי מקוריץ (תר"ג-תרע"ז, תורת החסידות, א', עמ' 285), דור שישי לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בנו של רבי יוסף הלוי מברזנה. נתייתם בנעוריו ונתגדל בבית סבו האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל.
חתנו של רבי אריה ליב היה רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (נפטר תשכ"ו), ממייסדי אגודת השוחטים בתל אביב. בנו של האדמו"ר רבי משה דן מסקווירא (נפטר תר"פ).
האדמו"ר רבי שלמה גוטרמן מטשיטשלניק (תרי"ח-תר"פ), בן האדמו"ר רבי משה מטשיטשלניק, משושלת סווראן. חתן דודו רבי מרדכי מאוליק ובזיווג שני חתן רבי ברוך מרדכי מקוידנוב. סבו רבי יוחנן מרחמסטריבקה הכתירו לאדמו"ר לאחר פטירת אביו, והוא אז כבן י"ג בלבד. חסידים רבים הסתופפו בצילו.
בנו, רבי ברוך מטשיטשלניק, חתן הרב מלכוביץ. גם לאחר השואה ישב בטשיטשלניק, עד לפטירתו בכ"ט כסליו תשי"א (1950).
5 הזמנות. 20-22 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד גרוע. בחלקן קרעים חסרים וכתמים כהים.
מצורפת: פיסת נייר ועליה רשימת שמות אנשים בכתב-יד.
קטגוריה
חסידות - מכתבים, דפים מודפסים וכתבי יד
קָטָלוֹג