ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ, בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". [סדילקוב, תקפ"ה 1825]. דפוס צבי זאב רבין-שטיין. מהדורה ראשונה.
בהקדמה מספר "המעתיק", כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר, לאחר שספריו הראשונים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" נדפסו ונתפשטו "ברוב עיירות ומדינות". הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה "שער התפילה" סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: "...הגאון המחבר בעצמו זי"ע... כתב בזה"ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...".
האדמו"ר בעל "שומר אמונים" כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה הוא משיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי (על-פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה נדפסה תשובה זו בתחילת הספר, אך בעותק שלפנינו נדפסה בסוף הספר).
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק - תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
[2], קב, קיג-קטו; ג-י דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש וקרעים קטנים משוקמים בהדבקות נייר, עם מעט פגיעות בטקסט, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. קרע בדף נב, עם פגיעה וחיסרון בטקסט. רישום בעלות וחותמות. מדבקות נייר בדף השער. כריכת עור חדשה.
הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב, שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין "שהי'[ה] מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).
סטפנסקי חסידות, מס' 538.

ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה.
המחבר, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' (תקכ"א בערך - אחרי תקפ"א), בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט), היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. עלה לצפת, ותקופה מסוימת אף כיהן ברבנות צידון (לבנון). בדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות בפולין ובגליציה, ומביא בספריו דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט (ראה למשל בספר חומת אנך, שיר השירים ג': "ושמעתי מהרב המאה"ג ישראל נחמן נר"ו בשם הרב החסיד מר אביו כמוהר"ר יוסף ז"ל תלמיד הרב החסיד מהר"ר ישראל בעש"ט ז"ל").
נדד רבות בארצות שונות, ובספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם-צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד. בשליחותו זו באיטליה עשה רושם רב ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד עליו "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". בשנת תקפ"א הדפיס בליוורנו את ספר "אשד הנחלים" של רעו האדמו"ר בעל "ערבי נחל", בעילום שם המחבר, אשר ציוה עליו לבל יפרסם שמו. לאחר מכן חזר לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א (ראה עוד אודותיו: ישורון, כרך א', עמ' תצג-תקא; אנציקלופדיה לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב).
בכריכה הפנימית מודבק קטע מכריכה (כנראה מן הכריכה המקורית), ועליו הקדשה מליצית מעניינת בכתב-יד מאת רבי "נחום חייקל ברי"ל אשכנזי שד"ר", אל הגביר סי' יעקב הלוי ואחיו הגזבר רבי משה הלוי. בעמוד האחרון של הספר רישום בכתיבה מזרחית, הקדשה "לידי"ן ס' יעקב הלוי בר סעדיא י"ץ בלאבס... מאיי 1880".
רבי נחום חייקל ברי"ל [בן רבי יהודה ליב] לווינזון (תקצ"ג-תרמ"ח, אוצר הרבנים 15918; אנציקלופדיה לחלוצי היישוב, ה, עמ' 2359), דמות מעניינת של רב תלמיד חכם, שד"ר ונוסע לארצות אפריקה והמזרח הרחוק. עלה בילדותו עם הוריו ממוהילב לירושלים. אחרי נשואיו התיישב בצפת ונסע כמשולח לחו"ל בשם מוסדות הצדקה. היה ממקורבי מונטיפיורי ובהמלצתו התקבל לראיון אצל המלכה ויקטוריה, שהעניקה לו ולמשפחתו את הנתינות הבריטית, והטילה עליו לנסוע כרב להודו, כדי להשכין שלום בין רבני המקום. בספר גבעת שאול (וינה תרנ"ג, עמ' 26) מסופר על מסעם של "חכם יחזקאל הספרדי והרב חכם נחום חייקיל לעוויזון" בשנת תרי"ד (1854), שנסעו דרך מדבר סדום לקבר אהרן הכהן בהור-ההר. שם מתואר רבי נחום חייקל במילים הבאות: "הרב חכם נחום חייקיל לעוויזון שהיה יושב על כסא הרבנות בעיר קולקוטע בארץ ענגלאנד [כלכותה, הודו]. דיבר בעשר לשונות, ונסע בכל ארץ קדם, אזיען [אסיה] חינא [סין] ואפריקא". בנו, רבי משה יוסף לווינזון מצפת (תר"מ-תשט"ו, אנציקלופדיה תדהר, ה, עמ' 2111), דמות ידועה ממתיישבי הכפר עין זיתים.
ג, [1], ד-מב, מט-נב, מג-מח, נד-סב דף. ספירת דפים משובשת. 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים (חלק מדפי הספר כהים). סימני עש. חותמות. כריכת עור חדשה (בפנים הכריכה הקדמית מודבקת פיסת קרטון מכריכה ישנה, ועליה הקדשה בכתב-יד).
עם ארבעת הדפים הנדירים (נט-סב), שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
סטפנסקי חסידות, מס' 225.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון ואיטליה כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. לפנינו אחד מספרים אלה].

ספר עטרת צבי, פירוש על ספר הזוהר, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב, חלק ראשון על בראשית, חלק שני על שמות וחלק שלישי על ספרים ויקרא, במדבר ודברים. [לבוב, תקצ"ד-תר"א? 1834-1841?]. מהדורה ראשונה.
שלושה חלקים בשני כרכים. דף שער נפרד לכל חלק.
הדפסת הספר נמשכה על פני מספר שנים. החלק הראשון נדפס בשנת תקצ"ד, על פי פרט השנה הרמוז בדברי המביא לדפוס, מעבר לדף השער. החלק השלישי נדפס לאחריו (על פי דברי המביא לדפוס, הכותב: "אבטח בחסד אל... להוצי'[א] גם את ספר שמות ממכבש הדפוס בקרב[!]..."). החלק השני נדפס ככל הנראה רק בשנת תר"א [שכן אחד מהמסכימים, רבי אהרן משה טויבש "אב"ד דק"ק ייאס", נתמנה לכהונתו ביאס בשנת תר"א].
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של ה"חוזה" מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל ה"מגיד" מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו ה"חוזה" מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
בספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה. שמו של החיבור לא ניתן על ידי רבי צבי הירש עצמו, אלא על ידי העורך והמביא לדפוס, רבי יוסף הכהן רפפורט, שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש. רבי יוסף רפפורט היה חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו היחיד של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ועליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; ספרו "בית ישראל"; וכן ספרו "פרי קודש הלולים" - הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
בשער חלק שני חתימת בעלים: "משה רוזין שטיין מבא"ד [=מברדיטשוב]"
שני כרכים. כרך ראשון (בראשית ושמות): [1], פג, פה-קנב דף; [1] נד דף. שיבוש בסדר בדפים נו-נז בספירה הראשונה. כרך שני (ויקרא-דברים): [1], מח דף. חסרים שני הדפים האחרונים. 22-23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט. כרך שני במצב בינוני. כתמים ועקבות רטיבות. קרעים חסרים רבים בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (השלמות בכתב-יד של מספר מילים). סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 460.

ספר פרי קדש הלולים, הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, [תקצ"ג 1833]. בשער: [תקס"ב] "1802", ושם הדפוס: Jides Rosanes [יהודית רוזאניס].
הדפוסת מזוייפת. שם המדפיסה ופרטי השנה מזוייפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "ישראל ויהודה יחד" (ללא ו' החיבור), "ויבשר לגאולה", העולים בגימטריה (כל אחד בפני עצמו), תקצ"ג. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראה: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 108, מס' 47].
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב - הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של ה"חוזה" מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל ה"מגיד" מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו ה"חוזה" מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" - חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ועליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; וכן ספרו "בית ישראל" - דרושים על התורה בדרך החסידות.
[1], כא; טו, [1] דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרעים חסרים ופגמים בדף השער, שוקמו באופן מקצועי. קרעים חסרים במספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש במספר דפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 483.

בירת מגדל עוז, ברכות שמים - חלק שלישי מסידור רבי יעקב עמדין. ברדיטשוב, תקצ"ו 1836. מהדורה שניה. עם הסכמות רבי ישראל מרוזין, רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי יצחק אייזיק מברדיטשוב.
חלק שלישי מסידור "פלטין בית אל", בעריכתו של רבי יעקב עמדין (נדפס לראשונה באלטונה, תק"ה-תק"ז). לא נדפסו חלקים נוספים בברדיטשוב. בחלק זה: סדר ברית מילה, הלכות והנהגות מלידת האדם ועד פטירתו, דרכי החינוך, דיני איסור והיתר, מוסר ופילוסופיה ועוד. "יאיר נתיב מנהגי האיש הישראלי כל ימי צבאו והעתים העוברים על האדם על סדר שנות פרקיו... ע"פ תקון התורה והמצוה והטבע...".
סידור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות, מהדורתו השניה של הסידור נדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביזמת ובהסכמת גדולי החסידות הרב מאפטא ורבי מרדכי מטשרנוביל. במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ"ו נדפס בברדיטשוב החלק השלישי שלפנינו, ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין - רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה".
בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויז'ניץ כותב בהסכמתו לאותה מהדורה: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי רמ"מ מליובאוויטש הביא מספר פעמים בשיחותיו דיוקים והנהגות מסידור זה, ופעם אחת אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו'" (ספר בצל החכמה, עמ' 265).
בדף השער רישום בעלות: "של הר' יוסף היילפרין". רישומי בעלות וחתימות רבות של רבי יוסף מענדיל בן ר' יצחק משה טאשקער ובנו רבי משולם זוסיא טאשקער. רבי יוסף מענדיל טאשקער מטבריה, מחסידי בויאן ומראשי "כולל ווהלין". נפטר אייר תרס"ב בטבריה, ועל מצבתו נכתב "הישיש ר' יוסף מנחם מענדיל בהרב ר' יצחק משה מאבערטין" (פנטליאט, הקהילה האשכנזית בטבריה, רשומה 1378 והערה 1035).
עותק חסר. [2], ד-לד, לז-רכה דף. חסר דף השער הראשון וחסרים 140 הדפים האחרונים (רכו-שסב, [3] דף). 21.5 ס"מ. נייר בהיר, עבה ואיכותי. שוליים רחבים. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בדפים הראשונים. חותמת ורישומים רבים בכתב-יד. כריכת עור עתיקה, צדה הקדמי מנותק.