מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (256) Apply book filter
- and (194) Apply and filter
- חסידות (166) Apply חסידות filter
- יד (143) Apply יד filter
- ספרי (142) Apply ספרי filter
- chassid (107) Apply chassid filter
- letter (102) Apply letter filter
- manuscript (98) Apply manuscript filter
- כתבי (77) Apply כתבי filter
- ספרים (57) Apply ספרים filter
- עם (50) Apply עם filter
- with (50) Apply with filter
- chassidut (48) Apply chassidut filter
- והקדשות (39) Apply והקדשות filter
- חתימות (39) Apply חתימות filter
- dedic (39) Apply dedic filter
- signatur (39) Apply signatur filter
- print (38) Apply print filter
- בכתב (36) Apply בכתב filter
- הגהות (36) Apply הגהות filter
- gloss (36) Apply gloss filter
- handwritten (36) Apply handwritten filter
- רבנים (35) Apply רבנים filter
- מכתבי (35) Apply מכתבי filter
- יהדות (35) Apply יהדות filter
- ומכתבים (35) Apply ומכתבים filter
- jewri (35) Apply jewri filter
- rabbin (35) Apply rabbin filter
- חב (32) Apply חב filter
- חבד (32) Apply חבד filter
- מכתבים (32) Apply מכתבים filter
- חב"ד (32) Apply חב"ד filter
- chabad (32) Apply chabad filter
- עתיקים (31) Apply עתיקים filter
- דפים (31) Apply דפים filter
- 16 (31) Apply 16 filter
- centuri (31) Apply centuri filter
- earli (31) Apply earli filter
- th (31) Apply th filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וספרים (29) Apply וספרים filter
- בעלות (25) Apply בעלות filter
- בעלות, (25) Apply בעלות, filter
- ורישומי (25) Apply ורישומי filter
- מיוחסים (25) Apply מיוחסים filter
- עותקים (25) Apply עותקים filter
- inscript (25) Apply inscript filter
- inscriptions, (25) Apply inscriptions, filter
- ownership (25) Apply ownership filter
- signatures, (25) Apply signatures, filter
• ספר מגן דוד, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, מאת האדמו"ר רבי דוד טברסקי מטולנא. לובלין, תרל"ג 1873. מהדורה שניה. שני דפי שער. הראשון נדפס בחלקו בדיו אדומה.
• ספר דברי שמואל, מאמרי חסידות ודרושים על התורה והמועדים, מאת רבי שמואל שמעלקא הורוויץ מניקלשבורג. [לבוב, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה.
שני ספרים בכרך אחד. מגן דוד: 224 עמ'. דברי שמואל: [2], ה-נב, נה-נח דף. חסרים 2 דפים: נג-נד. 24 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים ובלאי קל. קרעים בדף השער של ספר דברי שמואל ובדף שאחריו, משוקמים בהדבקות נייר, עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 124 (ספר דברי שמואל).
בראש הספר נדפסו הסכמות האדמו"רים ה"היכל הברכה" מקומרנא, רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, ה"ייטב לב", רבי יעקב שמשון מקוסוב, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, אחיו רבי דוד משה מטשורטקוב וה"צמח צדיק" מוויז'ניץ.
המחבר היה מגדולי תלמידיו של "שר בית הזהר" - האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב, ובצעירותו נסע גם אל "החוזה" מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. בראש הספר מופיעה הקדמת בן המחבר, ובה מספר על דברים מופלאים שראה אצל אביו. בסוף ההקדמה מעיד הבן על כוחו של הספר שלפנינו כספר שמירה: "וגם היא שמירה לשמור אותו מן היזק שריפה, כי כן סיפר לי החסיד המפורסים... מעתיק הספר הזה, שפעם אחד נפלה דליקה בק' סקאלי', וכמעט היתה השריפה נוגעות בקירות הבית, והוא אחז בידו הספר הקדוש הזה, ובטח בצדקת אבי זצללה"ה, וניצל מהשריפה".
בסוף הספר נדפסה שאלה ששאל המחבר את רבו האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב, על סודות התפילין על פי הקבלה, ומאמר תשובה ארוך שכתב לו רבו בעניין זה.
חותמות: "הרב אהרן הלברשטאם-טווערסקי בכ"ק אאמו"ר הרה"צ מגארליטץ זצ"ל, וחתן הרה"צ מקלאסנע וויעליטשקע זצ"ל, נכד הגאוה"ק מהארנאסטייפאל ומצאנז זצללה"ה"; "פרץ ב"ר אליהו פיש".
[4], קיב דף. נייר יבש. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 319.
ספר מגן אברהם, חלקים א-ב, מאמרי חסידות על התורה והמועדים, מהמגיד מטריסק, האדמו"ר רבי אברהם טברסקי בן רבי מרדכי מטשרנוביל. לובלין, [תרמ"ז 1887]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי האדמו"ר המחבר.
שני שערים. שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה. בדף [3] נדפס העתק ליטוגרפי של חתימת יד קדשו של המחבר.
ידועה הסגולה בהחזקת הספר, כפי שכתב המחבר בהקדמתו: "הספר הזה מגן אברהם... מגן יהיה לכל ההוגים בו... הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה כי יתמשכו עליו חסדים רבים, ואלהי אברהם יהיה בעזריכם למלאות כל משאלותיכם, בנים ובני בנים שתולים סביב לשלחניכם...". עוד כותב המחבר בהקדמתו: "בעזר אלהי צורי וישעי, דברי עשו רושם גדול בלבות השומעים באמת, ורבים השיבו מעון...".
מובא בשם האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור, שאמר שחובה מוטלת על אברך למשכן את התפילין דרבינו תם שלו כדי לרכוש בדמיהם את הספר הקדוש "מגן אברהם" מ"המגיד מטריסק" (הקדמה למהדורת ירושלים תשס"ו; וראה: קובץ מילין קדישין, ירושלים תשס"ח, עמ' תפז).
[3], ג-מז, לו; קיג דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הדבקות נייר לחיזוק בשולי דף השער והדפים האחרונים. כריכה ישנה.
חלק ב' בספר שלפנינו מסתיים בדף קיג. ישנם עותקים המסתיימים בדף קיד, כאשר סיום הספר נדפס בשינויי תוכן וטיפוגרפיה (ראה קטלוג קדם, מכירה 49, פריט 53).
הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכת כלים. מאחר ואין תלמוד בבלי וירושלמי למסכת כלים, ערך המחבר כעין "גמרא" למסכת זו. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ואחריה ה"גמרא" שהיא ליקוט של כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה וה"גמרא" נדפסו שני פירושים מאת המחבר העורך, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור נערך ונסדר בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד [גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" - ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים]. דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מהטעם הבא: מאחר והחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים ההודעה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" (ראה על כך הרחבה בקטלוג קדם, מכירה 70, במסגרת ליד פריט 165).
בסוף הספר נדפס לוח (מתקפל) עם מפת ארץ ישראל: "זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב". על דף המפה חותמת המחבר: "גרשון חנוך הענוך ליינער בהרב הגאון הקדוש מאיזבצא שילאיט"א".
חתימות בדף השער (חלקן מחוקות): "יעקב יצחק הורוויץ", "ישראל הלוי הורוויץ", "יעקב ברכי' שישציק מסלאוויטיץ".
עותק חסר. [10], 433, 540-461, 544-543 עמ' + [1] לוח. חסרים עמודים 460-437 (12 דפים). 36 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. בלאי קל וקרעים קטנים בשולי חלק מהדפים. מפה במצב בינוני, עם קרעים חסרים וקמטים (צדה השמאלי של המפה פגוע וחסר בחלקו). כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 434.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
חמישה כרכים. בראשית: 3, 283-5 עמ'. חסר [1] עמ' אחרון עם "לוח הטעות והתיקון". שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: [2], 240 עמ'. 25-24 ס"מ. ארבעה מהכרכים נדפסו על נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים (כתמים רבים בחלק מהדפים). סימני עש. קרעים בשולי הדפים. דף השער של כרך ויקרא מנותק. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.
בכרך בראשית נדפסו חלק מאותיות השער בדיו זהובה.
רישומי בעלות ורישומים נוספים בדפי הבטנה, ביניהם: "זה הספר הקדוש... שייך להאברך בנש"ק וכו' צמח דוד אייגר", "זה הספר הקדוש שייך להאברך צמח דוד בהרה"ק שליט"א מלובלין פה וויסקיט". רבי צמח דוד אייגר היה בנו של האדמו"ר רבי אברהם מלובלין, מו"ל הספר שלפנינו ובנו של המחבר.
שני חלקים בכרך אחד. חלק ראשון: [1], 156; 34, [2] עמ'. חלק שני: 166; 38, [2] עמ'. במקור מופיעים שני שערים לכל חלק. בעותק שלפנינו חסר דף השער הראשון של החלק הראשון (כך גם בעותק הספריה הלאומית). 26 ס"מ. שוליים רחבים. נייר מעט יבש. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה ישנה, פגומה ובלויה.
בספר שלפנינו ליקט רבי נתן, מתוך הספר "ליקוטי מוהר"ן" של רבו הגדול, את העניינים המעשיים השייכים לעבודת ה'. הערכים שבספר נערכו ע"פ סדר התורות שב"ליקוטי מוהר"ן" (ולא ע"פ סדר הא-ב כפי שעשה בספרו "ליקוטי עצות"). הספר שלפנינו נדפס לאחר פטירת רבי נחמן, אך כתיבתו החלה בחייו בשנת תקס"ה. על כך מספר רבי נתן בהקדמתו לספר: "כי רוב דברי הכרך הזה היו למראה עיני רבינו זצוק"ל והוטבו בעיניו". בספרו "ימי מוהרנ"ת" הוא מפרט יותר על כך: "בשנת תקס"ה... צוה עלי ללקט מתורותיו העצות והע[ו]בדא שיוצא מכל תורה ותורה... והוטב בעיניו, והוא הספר 'קצור לקוטי מוהר"ן'. כשקרא בו, נענע בראשו ואמר בזה הלשון: א שיין צעטיל [=פתקה יפה], והבנתי שהוטבו מאד בעיניו הדברים הנאמרים שם, והיה כוסף מאד שנזכה לקימם באמת. אשרי שיאחז בהם" (מהדורת ירושלים תשמ"ב, עמ' יב, אות ז).
את המהדורה הראשונה של הספר הדפיס רבי נתן במאהלוב בקיץ תקע"א, בתוך שנת האבל על רבו. את המהדורה שלפנינו הדפיס כעשור לאחר מכן, בבית הדפוס שהקים בביתו בברסלב (את הדפוס הקים רבי נתן בשנת תקע"ט והוא נסגר עקב הלשנה בשנת תקפ"ד). במהדורה שלפנינו נוספו בהקדמה מספר שורות בסוגריים.
פו דף. דף אחרון חסר (הושלם בצילום). 12.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. בדפים האחרונים קרעים קטנים בשולי הדפים וחיתוך דפים על גבול הטקסט. כריכה חדשה.
מקום ושנת הדפוס על פי: ג' שלום, אלה שמות ספרי מוהר"ן, ירושלם תרפ"ח, עמ' 33; א' יערי, לקוטים ביבליוגרפיים-קרית ספר, כרך יג, תרצ"ו-תרצ"ז, עמ' 532.
סטפנסקי חסידות, מס' 525.
הכרך שלפנינו הוא היחיד שנדפס בחיי המחבר רבי נתן מברסלב (תק"מ-תר"ה). הכרכים הנוספים נדפסו לאחר פטירתו. תלמידו המובהק של רבי נתן - רבי נחמן חזן מטולטשין (תקע"ד-תרמ"ד) היה זה שערך את כתביו לדפוס. הוא עסק במסירות עצומה בהעתקת כתבי רבו רבי נתן, בהכנתם לדפוס ובהדפסתם. בנו של רבי נחמן, רבי אברהם מטולטשין, בעל "ביאור הליקוטים", מספר בכתביו על אביו רבי נחמן ועל המסירות שבה עסק בעריכת הכתבים לדפוס, ועל כי במהלך הכתיבה זכה להרגיש התנוצצות אלוקית: "ספרי לקוטי הלכות... וברוב הרגשת אבי ז"ל שזכה להרגיש בהם, קבל על עצמו עניות מופלג ועצום כמה שנים, וטרח ויגע להעתיק כל הששה כרכים באופן שיהיו ראויים לדפוס מהם... ולא קבל על זה פרס ומעות ממוהרנ"ת ז"ל אפילו פרוטה אחת... ושמעתי מאתו, שבעת גמרו את כתיבת ספרי לקוטי הלכות, שאל אותו פעם אחת מוהרנ"ת ז"ל: ההרגשת בספרי התנוצצות אלוקות?... והשיב לו: הן! והיה מבואר מדבריו, שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה". בהמשך מספר רבי אברהם על תלאות ההדפסה שעבר אביו בהדפסת הכרך שלפנינו: "ואחר כך חגר את מתניו להדפיס על-כל-פנים את הכרך הראשון, אורח חיים חלק א', אבל על זה נתעורר מוהרנ"ת ז"ל לתן לו קצת על הוצאות הדרך לעיר יאס שבמדינות וואלאכייא. וזוגתו... נסעה לברסלב להודיע למוהרנ"ת ז"ל, שאם לא יספיקה על-כל-פנים בלחם צר ומים לחץ, תגווע חס ושלום ברעב היא וזרעה... ואבי ז"ל בעצמו, בכל משך הדרך הרבה מאד לצמצם ולמעט בהוצאות, וגם בתחילת הדרך הלך רגלי כמה פעמים, כי גם הוצאת הדפוס בעצמה היתה קשה וכבד על מוהרנ"ת ז"ל, כפי עוצם עניותו והסתרתו מאנשי תבל" (כוכבי אור, ירושלים, תשס"ט, עמ' רפב-רפג).
[2], קיז, [1] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגעי עש בכמחצית מדפי הספר, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 273.
לפנינו ווריאנט נדיר ביותר, ובו נדפס בדף השער: "בדפוס של ה"ה הנגיד מוה' ר' ישראל אברהם מדפוס [!] סג"ל". לא ידוע על עותקים אחרים של חלק ראשון בהם נדפס שם המדפיס (גרשם שלום רשם על העותק הפרטי שלו, שהוא ראה חלק שני שבו נדפס שם מדפיס זה). שמו של המדפיס, רבי ישראל אברהם סגל, ידוע מספרים אחרים שנדפסו בבית דפוסו ביאסי בשנת תר"ג (ראה: יצחק יודלוב, "מהדורה ראשונה של 'לקוטי הלכות', חלק אורח חיים, מאת ר' נתן שטרנהרץ", קרית ספר, תשמ"ח-תשמ"ט, עמ' 934).
לפנינו שני החלקים הראשונים של החיבור על חלק אורח חיים, וחלק יורה דעה. החלק הראשון שלפנינו הוא החלק היחיד שנדפס בחיי המחבר (ראה להלן).
"ליקוטי הלכות" הוא מן החיבורים המיוחדים בתורת ברסלב, בו נותן רבי נתן מברסלב ביאור חסידי וקבלי, עם הנהגות מעשיות לעבודת השם, על סדר הסימנים והסעיפים בשולחן ערוך, על פי דרכו המיוחדת של רבו - רבי נחמן מברסלב. מוהרנ"ת התבטא על ספריו אלו, כי בעריכתם ובכתיבתם הורגשה "התנוצצות אלוקית". גם בנו של רבי נחמן חזן מטולטשין (עורך הספרים, ראה להלן), סיפר על אביו: "שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה" - ראה להלן.
תהליך ההדפסה נמשך על פני כעשרים שנה. החלק הראשון בלבד נדפס בחיי המחבר רבי נתן מברסלב, בעיר יאסי, והחלקים הבאים נדפסו לאחר פטירתו, בזולקווא ובלמברג (לבוב). ספרים אלו זכו למהדורות רבות כבר בשנים הראשונות לאחר הדפסתם. עד ימינו אלה נדפסות מהדורות נוספות לספר קדוש זה.
רבי נחמן חזן מטולטשין (תקע"ד-תרמ"ד) - תלמידו המובהק של רבי נתן, היה זה שערך את כתביו לדפוס. הוא עסק במסירות עצומה בהעתקת כתבי רבו רבי נתן, בהכנתם לדפוס ובהדפסתם. בנו של רבי נחמן, רבי אברהם מטולטשין, בעל "ביאור הליקוטים", מספר בכתביו על אביו רבי נחמן ועל המסירות שבה עסק בעריכת הכתבים לדפוס, ועל כי במהלך הכתיבה זכה להרגיש התנוצצות אלוקית: "ספרי לקוטי הלכות... וברוב הרגשת אבי ז"ל שזכה להרגיש בהם, קבל על עצמו עניות מופלג ועצום כמה שנים, וטרח ויגע להעתיק כל הששה כרכים באופן שיהיו ראויים לדפוס מהם... ולא קבל על זה פרס ומעות ממוהרנ"ת ז"ל אפילו פרוטה אחת... ושמעתי מאתו, שבעת גמרו את כתיבת ספרי לקוטי הלכות, שאל אותו פעם אחת מוהרנ"ת ז"ל: ההרגשת בספרי התנוצצות אלוקות?... והשיב לו: הן! והיה מבואר מדבריו, שכמה פעמים ברוב הרגשתו והתנוצצות אלוקות שזרחה עליו, מחמת זה הוכרח להניח את הקולמוס מתוך ידו ולפסוק לגמרי מהכתיבה". בהמשך מספר רבי אברהם על תלאות ההדפסה שעבר אביו בהדפסת הכרך הראשון שלפנינו: "ואחר כך חגר את מתניו להדפיס על-כל-פנים את הכרך הראשון, אורח חיים חלק א', אבל על זה נתעורר מוהרנ"ת ז"ל לתן לו קצת על הוצאות הדרך לעיר יאס שבמדינות וואלאכייא. וזוגתו... נסעה לברסלב להודיע למוהרנ"ת ז"ל, שאם לא יספיקה על-כל-פנים בלחם צר ומים לחץ, תגווע חס ושלום ברעב היא וזרעה... ואבי ז"ל בעצמו, בכל משך הדרך הרבה מאד לצמצם ולמעט בהוצאות, וגם בתחילת הדרך הלך רגלי כמה פעמים, כי גם הוצאת הדפוס בעצמה היתה קשה וכבד על מוהרנ"ת ז"ל, כפי עוצם עניותו והסתרתו מאנשי תבל" (כוכבי אור, ירושלים, תשס"ט, עמ' רפב-רפג).
המחבר, רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב - מוהרנ"ת מברסלב (תק"מ-תר"ה 1780-1844), תלמידו המובהק ומפיץ תורתו של האדמו"ר רבי נחמן מברסלב, ומנהיגה של חסידות ברסלב לאחר פטירת רבו. גילם בחייו דמות מובהקת של "תלמיד", ובדומה לרבינו חיים ויטאל שהיה מפיץ ומגלה תורת רבו האר"י, כך גם רבי נתן היה מגלה ומפיץ תורת רבו לכל העולם. ערך והדפיס את חיבורי רבו (בהם: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, ועוד). מסופר כי רבי נחמן אמר כי לולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף אחד מספריו. חיבוריו הם פיתוח וביאור לתורת רבו מוהר"ן. יצירתו העיקרית היא הספר שלפנינו "ליקוטי הלכות". רבי נתן נודע מנעוריו כלמדן מופלג, עובד ה' במסירות נפש ובהתעוררות גדולה. תפילותיו וקדושתו נודעו בישראל. תולדותיו נכתבו בהרחבה בספר "חיי מוהרנ"ת" ובספר "באש ובמים - תולדות מוהרנ"ת", ירושלים, תשנ"ו.
כרך 1 (אורח חיים חלק א): [2], קיז, [1] דף. כרך 2 (אורח חיים חלק ב): קח; סו דף. חסרים דפים נה-נו של הספירה השניה. חלק מהדפים נכרכו שלא במקומם. כרך 3 (יורה דעה): [2], רסז דף. דף השער ודף ההקדמה שאחריו נכרכו בטעות לאחר דף מג [צ"ל: מד]. גודל ומצב משתנים. כתמים ובלאי. סימני עש וקרעים (עם פגיעה בטקסט במספר דפים). חותמות. כריכות חדשות.
סטפנסקי חסידות, מס' 273-274, ו-276.
בגליונות הספר ובדפי הכריכה מאות הגהות ורישומים בכתב-יד, עם תוכן מעניין במיוחד: הערות בענייני קבלה וחסידות; גילויי עתידות, חישובי קץ וענייני גאולה ומשיח; העתקת דברים מ"מגילת נסתרים - הספר הנסתר של רבינו ז"ל"; שמועות חסידיות בשם אומרם; רישומי לידות מהשנים תשי"א-תשי"ט. הכותב לא מזוהה.
קכב דף; [1], מד דף. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים, כתמים (בהם כתמי רטיבות). כריכה ישנה, פגומה.
אוסף ספרים גדול במיוחד, הכולל כ-160 ספרים, חוברות וקונטרסים, מספרי חסידות ברסלב לאורך הדורות. באוסף מהדורות רבות של ספרי היסוד של חסידות ברסלב, בהם הספרים "ליקוטי מוהר"ן", "ליקוטי תפילות", "ליקוטי הלכות", "השתפכות הנפש" ו"משיבת נפש", "שבחי הר"ן" ו"שיחות הר"ן", "סיפורי מעשיות", "תיקון הכללי", ועוד. האוסף כולל גם ספרים עם ליקוטים שונים מתורת ברסלב וכן ספרים עם תיקונים והנהגות שונות, ספרים עם פירושים על כתביו של רבי נחמן מאת גדולי חסידות ברסלב, ומספר ספרי מחקר אודות רבי נחמן מברסלב, חייו ותורתו.
בין הספרים:
• ספר זמרת הארץ, ענייני קדושת ארץ ישראל, מלוקטים ומיוסדים על ספרי רבי נחמן מברסלב ובפרט על ספר ליקוטי מוהר"ן. לבוב, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
• ספר תיקון הכללי. ירושלים, תרנ"ג [1893]. דפוס אברהם משה לונץ. שער בדיו מוזהבת.
• ספר מאיר עינים, מאמרים נפלאים הנמצאים בספר לקוטי הלכות. ירושלים, תרס"ט [1909].
• ספר לקוטי מוהר"ן, מאת רבי נחמן מברסלב. וורשא, תרפ"ד [1924]. שני שערים לכל חלק, הראשון מודפס בדיו ירוקה עם איור נחל וצמחייה. בצדו השני של השער הראשון, איור ציון קברו של רבי נחמן מברסלב.
• שיר ידידות, לכבוד רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, מאת רבי יחיאל מנדל ממדוודיבקה. וורשא, תרפ"ה [1925].
• ספר לקוטי מוהר"ן. [רגנסבורג, תש"ז 1947]. דפוס שארית הפליטה (צילום של מהדורת אפטא תרצ"ח).
• ספר שבחי הר"ן עם שיחות הר"ן. גרמניה, תש"ז [1947]. דפוס כתר (שארית הפליטה).
• וספרים רבים נוספים.
כ-160 ספרים, חוברות וקונטרסים. חלקם מופיעים מספר פעמים. גודל ומצב משתנים.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." [המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער].
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, וכנראה נדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. במהדורה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן לספר השם "תניא", שלאחר מכן נתקבע בפי כל. במהדורה הראשונה נקרא הספר "ליקוטי אמרים" בלבד.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה-פולין).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על נתינת ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 623; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 36-43.