שלוש מהדורות של פירוש הגר"א על פרקי אבות, עם ביאורים ופירושים שונים:
1. פרקי אבות, עם "ארבעה פרושים מגאוני ארץ", פירוש מאת הגר"א, פירוש לחם שמים ופירוש לחם נקודים מרבי יעקב עמדן, והגהות וחדושים מאת רבי צבי הירש אב"ד ברלין. וורשא, [תר"כ 1860].
חותמות של "משה נפתלי מווארשא...". בדף הבטנה האחורי רישום ארוך ביידיש.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 321.
2. ספר עץ אבות, חמישה פירושים על פרקי אבות, ביניהם פירוש הגר"א מווילנא. קראקא, תרמ"ג 1883. חסר [1] דף בסוף.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 324.
3. פרקי אבות, עם המפרשים ועם חידושי הגר"א. [ללא מקום דפוס. ווארשא?, שנות הת"ר?].
3 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

ספר לזכר לישראל, על פרקי אבות וחידושי ש"ס, מאת רבי יחיאל מיכל ממינסק. ווילנא והורודנא, תקצ"ד 1833. דפוס מנחם מן ושמחה זימל.
הגאון המחבר היה תלמיד רבי חיים מוולוז'ין, והיה בין מייסדי הישיבה בוולוז'ין (ראה להלן דברי רבי הלל מהורודנא חתן הגר"ח), בה כיהן כשבע שנים כמגיד שיעור. בהמשך ייסד ישיבה בעיר מינסק, עליה מספר בהקדמת הספר שלפנינו (עוד אודות המחבר ראה: י' ריבקינד, "ראש ישיבה אלמוני בוולוז'ין – רבי יחיאל מיכל מנשוויז", ספר טורוב, בוסטון, 1938).
בעותק שלפנינו מופיעים 4 דפים נדירים שנוספו רק לחלק מן העותקים. בראש הדף הראשון מופיעה הכותרת "משמרת לזכרון המתנדבים". בדף זה מופיעים תקנות הישיבה במינסק; התכתבות של רבני מינסק עם רבי איצל'ה מוולוז'ין אודות הישיבה במינסק; ומכתב של רבי הלל מהורודנא חתן רבי חיים מוולוז'ין, בו כותב על המחבר: "על ידו נתייסד ישיבה דק"ק וואלאזין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדומ"ר חותני מהר"ח ז"ל". בשלושת הדפים האחרים מופיעה רשימה ארוכה של "שמות המתנדבים" מערי ליטא.
חתימות ורישומי בעלות: "ר' יאקיל חר"א [=חתן ר"א] בר"י"; "יעקב ווייסמאן" ועוד.
[4], [4], לו; י דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. בדפים האחרונים סימני עש קשים בחלקם התחתון של הדפים, עם פגיעה משמעותית בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

ספר הלכה אחרונה וקונטרס הראיות, עם ספר הפרד"ס, מאת הגאון הקדוש רבי אריה ליב עפשטיין. קניגסברג, [תקי"ט-תקכ"ב 1759-1762]. הסכמת הגר"א מווילנא.
בדף ט מהספירה הראשונה מופיעה הסכמת הגר"א, עם הכותרת: "הסכמת הרב הה"ג החסיד כבוד מ' אלי' ב"מ שלמה זלמן, יושב בשבת תחכמוני בבהמ"ד הג' דק"ק ווילנא יצ"ו". זוהי אחת משתי הסכמות בלבד שנתן הגר"א.
רבי אריה ליב עפשטיין הדפיס את חיבוריו בקונטרסים בודדים במהלך השנים תקי"ט-תקכ"ב, כשהוא נאלץ להפסיק את ההדפסה מדי פעם בשל היעדר תקציב ובעיות אחרות, כפי שהוא כותב במספר מקומות בספר שלפנינו (כך למשל, בדף מב/2: "ומפני הוצאות הדפוס הוכרח המחבר להפסיק באמצע הספר של הלכה אחרונה ולהדפיס כמה קונטרסים משאר ספריו וזה יצא ראשונה ספר הפרד"ס..."; בדף פו/2: "ומחמת אונס המדפיס שא"נ ונתגדלה ביטול הדפוס של הקדש הוכרחתי להפסיק באמצע רק על ידי השתדלות והתאמצות לקיים מוצא שפתי בהקדמתי לדפוס עכ"פ קונטרס א' או ב' מכל ספר וספר..."). חיבוריו לא נשלמו כולם בדפוס והקונטרסים שהצליח להדפיס נכרכו יחד באופנים שונים. בעקבות כך נוצרו וואריאנטים שונים של הספר (במקביל הדפיס רבי אריה ליב מהדורה מקבילה בפורמט קטן יותר). ראה ברשומות מפעל הביבליוגרפיה.
החיבורים בספר שלפנינו עוסקים במגוון נושאים, דיני תרי"ג מצוות וכוונותיהן, חידושים בהלכה, דרושים והספדים שנשא רבי אריה ליב (בשנים תפ"ט-תצ"ד) ועוד.
בספר שלפנינו שני שערים. בשער הראשון: "זה ספר הלכה אחרונה וקונטרס הראיות". בשלושת הדפים הראשונים הקדמה, הסכמות ודוגמא מספר הפרד"ס. בדפים ט-יד: הסכמות נוספות – בהן הסכמת הגר"א מווילנא, הקדמה לספר "אור השנים – מהדורא בתרא", ודוגמא מהספר. בדפים טו-מב: ספר "קונטרס הראיות לספר מצות גדול שלי". לאחר מכן מופיע שער נוסף של "ספר הפרד"ס... ואחריו ספר הדרושים, ואחריו ספר הספדי', ובתוכם ספר ילקוט שכר ועונש".
בדף ח' של ספר הפרד"ס מופיעה מכתב תשובה מאת רבי יהונתן אייבשיץ. בהקדמה למכתב מזכיר המחבר את המחלוקת שהתעוררה אז נגד רבי יונתן אייבשיץ על ידי רבי יעקב עמדין, וכותב: "...אף שדברו על צדיק עתק בגאוה ובוז עבור הקמיעו'[ת] שבקבלה מעשיו'[ת]...".
בשער הראשון חתימות וחותמות של משפחת מוזס מביאלה: חתימות "משה מאזיש"; "יודל מאזעש"; חותמת: "יודל במא"ז מאזיש מבייאלא" [משפחת מוזס מביאלה, משפחה של עשירים ונגידים, אליה השתייכו רבי אלכסנדר זיסקינד מוזס ובנו רבי יודל שהיו מחסידי ותלמידי "השרף מקוצק". ראה חומר מצורף].
[1], ג, ט-מב דף; [1], ב-ט; א-כג; א-כב; פא-פו, קכז-קמד דף. 20.5 ס"מ. מצב משתנה. כתמים, בלאי וקרעים. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. חיתוך שוליים על גבול הכותרות בחלק מהדפים. רבים מהדפים שוקמו באופן מקצועי בהשלמת נייר (ובהרחבת השוליים). כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 989.

שתי הסכמות יחידות שכתב הגר"א למחברי ספרים
הגר"א מווילנא לא נהג לכתוב הסכמות לספרים. יוצאים מן הכלל שני מחברים שזכו לקבל הסכמה בכתב מאת הגר"א. הראשון הוא רבי אריה ליב עפשטיין, רבה של קניגסברג, והשני הוא רבי שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא; שניהם היו מקורבים לחוגו של הגר"א. רבי אריה ליב עפשטיין קיבל הסכמה על הדפסת ספרו (בהסכמת הגר"א לא נכתב על איזה ספר מדובר). הסכמה זו נדפסה בספר הלכה אחרונה וקונטרס הראיות, קניסברג תקי"ט (ראה פריט 128), ולאחר מכן נדפסה בשנית כלשונה בסידורו אור השנים, קניגסברג תקכ"ה (ראה: וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 991). רבי שמואל מקלווריעא קיבל הסכמה על ספרו דרכי נועם (ראה פריט 129).
מלבד זאת, ידועה הסכמה בעל-פה מאת הגר"א על הספר פרי יצחק, לרבי יצחק אייזיק מפולוצק, שנדפס בהורודנא תקנ"ח (ראה פריט 130). הסכמה זו לא נדפסה בספר פרי יצחק עצמו, אלא על גבי פיסת נייר נפרדת וצורפה לעותקים בודדים בלבד. ההסכמה חתומה על ידי תלמיד הגר"א רבי סעדיה ב"ר נתן נטע, ובה הוא מעיד כי שאל את הגר"א האם להדפיס את הספר פרי יצחק, והגר"א ענה לו: "ידפיס וידפיס".

ספר פרי יצחק, ביאור על ספר יצירה, מאת המקובל רבי יצחק אייזיק מפולוצק. הורודנא, [תקנ"ח] 1797. מהדורה ראשונה.
העותק שלפנינו כולל את הסכמת רבי סעדיה מווילנא בשם רבו הגר"א שנדפסה על פיסת נייר והודבקה מעבר לשער. פיסת נייר זו נדירה (מלבד העותק שלפנינו ידוע לנו על עותק אחד בלבד שבו היא מופיעה, עותק הספריה הלאומית).
בהסכמה זו מספר רבי סעדיה ב"ר נתן נטע מווילנא, תלמיד הגר"א, כי שאל את רבו הגר"א האם להדפיס את הספר וכי הגר"א בירך והסכים על הדפסת הספר: " ואמרתי, הרב בעל המחבר ספר באר יצחק שואל מאת רבינו אם להביא על מזבח הדפוס החיבורים הנ"ל, ואמר אתחזק גברא בספרו באר יצחק, ידפיס וידפיס...".
המחבר, רבי יצחק אייזיק ב"ר יקותיאל זלמן מפולוצק, כתב גם ביאור לתקוני זהר שנדפס תחת השם "באר יצחק" (זולקווא, תקל"ח), ובו מביא חידושים ששמע מהגר"א. ספר זה הוא אחד מן הספרים הראשונים המביאים שמועות מדברי הגר"א מווילנא עוד בימי חייו.
העותק של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט. בתחתית השער מופיעה חתימתו: "זונדל מסלאנט 10 קאפיקעש" [=קופייקות, מטבע רוסי]. בבטנת הכריכה רישום נוסף של רבי זונדל על קניית הספר, בתקופת היותו בווילנא בצעירותו (בחיי אביו): " קניתיו מן ר' יוסף מ"ס [מוכר ספרים] דק' ווילנא העומד על חצר בית הכנסת, יוסף זונדל במ"ו ביינוש יצ"ו מק"ק סלאנט".
בראש עמוד השער רישום בעלות מאוחר יותר בכתב ידו: " מצאתי במזאט [=במכירה פומבית; מערבית: مزاد] של מ' אברהם ב"מ מאיר ז"ל מע"ח והכרתי שהיה שלי ואיני יודע האיך בא לידו ולקחתי בעד 80 פאריש" [=פארה, מטבע עות'מאני]. רישומים וחתימות נוספות.
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט (תקמ"ז-תרכ"ו), מגדולי תלמידיו של רבינו חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א, ורבו המובהק של רבי ישראל מסלנט. רבי זונדל למד בישיבת וולוז'ין, והיה מן התלמידים המקורבים לראש הישיבה רבינו חיים מוולוז'ין. הגר"ח היה לרבו המובהק ומסר לו את כל דרכי רבו הגדול הגר"א מווילנא בנגלה ובנסתר. בשל כך נקרא רבי יוסף זונדל בכינוי "פה שלישי לאליהו". רבי יוסף זונדל היה גדול מעתיקי השמועה מפיהם של הגר"א ותלמידו הגר"ח ובכתביו נמצאו העתקות ורשימות רבות מתורתם ודרכיהם. רבי זונדל רגיל להזכיר את הגר"ח בשם "אדמו"ר" ואילו להגר"א הוא קורא "הרב הגדול".
בתנועת המוסר מתייחסים לרבי יוסף זונדל כ"אבי תנועת המוסר", שכן היה רבו של מייסד התנועה רבי ישראל מסלנט. בימי נעוריו בעיר סלנט התקרב רבי ישראל אל רבי יוסף זונדל וקיבל ממנו את מסורת הגר"א ועל פי הדרכתו החל להתמיד בלימוד המוסר ולהנחיל את דרך המוסר לרבים.
חלק מאוצר כתביו של רבי יוסף זונדל נדפס בספר "הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו" (ירושלים תרפ"ז). ספר זה כולל בין היתר את כתביו ואת כתבי רבותיו רבי חיים מוולוז'ין והגר"א מווילנא, שנמצאו בהעתקותיו של רבי יוסף זונדל. חתנו המפורסם הוא הגאון רבי שמואל סלנט, שעלה בעקבותיו לירושלים והיה רבה של ירושלים קרוב לשבעים שנה.
[7], לו, [1] דף. חסרים 4 דפים מ-[11] הדפים הראשונים שישנם במקור. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה מקורית. בלאי, פגמים וסימני עש בכריכה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 992.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.