ספר יסוד יצחק, חלק ראשון – עניני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני – "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ללילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
חותמת בדף השער: " Rabbiner in Libau – R. A. B. ", ולידה רישום [ביידיש?]. חתימה משולבת במספור של דף י': "ישראל ב"ר בנציון כץ מהאזינפלד".
[5], ה-סט דף. שיבוש בסדר דפים לג-לד, נג-נד. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים בדף השער. קרע חסר בדף נח, עם פגיעה בטקסט. בלאי וקמטים בשולי חלק מהדפים. פגמים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים בכתב-יד בגוף הטקסט במספר מקומות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 233.

ספר תנא דבי אליהו, עם פירוש ישועת יעקב. מינקוביץ, [תקנ"ח 1798]. דפוס יחזקאל בן שבח ויתמי משה בן יוסף מחוקק. עם הסכמת רבי דוד לייקעס אב"ד באר (Bar, אוקראינה), מגדולי תלמידי הבעש"ט.
חתימה בעמוד ג/1: "משה במו"ה יחיאל זללה"ה".
מ, מג-צד, [1], צד-קל דף. 18.5 ס"מ. נייר תכלכל. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים, חלקם עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
באותה שנה נדפסו במינקוביץ (אוקראינה) שלוש מהדורות של "תנא דבי אליהו" (ראה חומר מצורף).

ספר אהבת דודים, פירוש על שיר השירים בדרך הנגלה והנסתר, מאת רבי בנימין מזאלוזיץ, בעל ספר "תורי זהב". לבוב, [תקנ"ג 1793]. דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל. מהדורה יחידה.
המחבר: המגיד מזאלוזיץ – רבי בנימין (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א', שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלאן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" – דרושים בדרך הקבלה והחסידות על התורה; "חלקת בנימין" – פירוש על הגדה של פסח; "אמתחת בנימין" – על מגילת קהלת. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמה לספרו "אמתחת בנימין": "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
[3], צד דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים בדפים רבים. בלאי, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. סימני עש. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 14.

ספר תורי זהב, דרוש, מוסר, קבלה וחסידות על פרשיות התורה, מועדים, מגילות איכה ואסתר, מאת רבי בנימין מזאלוזיץ. מאהלוב, [תקע"ו 1816]. מהדורה ראשונה.
המחבר: המגיד מזאלוזיץ – רבי בנימין (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א', שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלאן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "חלקת בנימין" – פירוש על הגדה של פסח; "אהבת דודים" – פירוש על שיר השירים; "אמתחת בנימין" – על מגילת קהלת. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכתירו בהסכמה לספרו "אמתחת בנימין": "אותו צדיק בוצינא קדישא איש אלקי...".
חותמות "משה קליין שו"ב באיאמארע יע"א".
מו, מח-קא, קא-קח, קז-קיב, קיז-קיט, קיט-קכב, קכה-קכו דף. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל (בחלקו). מצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים בשולי הדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. קמטים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 613.

ספר ישמח לב [חלק שני מספר מאור עינים], ביאור על אגדות ומדרשי חז"ל [על סדר מסכתות הש"ס], מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל. סלאוויטא, [תקנ"ח 1798]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה ראשונה.
יחד עמו נדפס באותה שנה בסלאוויטא גם הספר "מאור עינים" של המחבר. "ישמח לב" נדפס לאחר מכן במהדורה חוזרת בזולקווא, תק"ס. במהדורתו השניה של הספר "מאור עינים" שנדפסה בפולנאה [תק"ע 1810], אוחדו שני הספרים לספר אחד. המאמרים על הש"ס שנדפסו בספר "ישמח לב" צורפו לספר "מאור עינים" על התורה, תחת שם משותף "מאור עינים", וכך הדבר ברוב המהדורות שנדפסו לאחר מהדורת פולנאה.
המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח, אנצ' לחסידות, ג', עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
[1], לד דף. 20.5 ס"מ. חלק מהדפים מעט כהים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ועובש בדפים האחרונים. קרעים משוקמים בדף האחרון, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש משוקמים (בדפים האחרונים) עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט עם פגיעה בכותרות הדפים ופגיעה קלה בטקסט (באחד מן הדפים). כריכת עור חדשה.
וואריאנט. הטיפוגרפיה של דף השער והעיטור בחלק העליון של המסגרת שונים מעותקים אחרים של הספר.