ספר משנה תורה להרמב"ם, עם המפרשים. דיהרנפורט, תקס"ט-תקע"ד [1809-1814]. סט שלם, ארבעה חלקים בארבעה כרכים.
הגהות למדניות בכתב-יד, בכתיבה אשכנזית, במספר מקומות.
בדף השער של החלק השלישי – חותמת בעלות של האמן הרמן שטרוק.
ארבעה כרכים. כרך ראשון: [6], קטז; קנז דף. חסר [1] דף אחרון. כרך שני: [1], רמה דף. כרך שלישי: [1], קלא; קמא; צו דף. כרך רביעי: [1], קמא; קסט דף. בכל הכרכים חסר דף קדם-השער (המאויר). בכרך השלישי, נכרך דף שער של חלק רביעי (על המילה "רביעי" בשער הודבקה פיסת נייר ובה נכתב "שלישי"). 38.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים במספר מקומות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. נייר כהה בחלק מהדפים בכרך אחד. חותמות צנזורה. תווי-ספר. כריכות עור חדשות.

ארבעה טורים עם בית חדש (ב"ח) – חלק אורח חיים, חלק יורה דעה, חלק אבן העזר וכרך ב' של חלק חושן משפט. פרנקפורט דמיין, [תע"ב-תע"ו 1712-1716] – ארבעה כרכים, מתוך סדרה של חמשה כרכים שנדפסו בין השנים תע"ב-תע"ו 1716-1712. מהדורה ראשונה של "דרישה" ו"פרישה" על חושן משפט.
חתימות עתיקות ורישומי בעלות מתקופות שונות: "מיכל וואלף"; "גבריאל הירש פריעדמאן"; "יהודא ליב פארן-באך"; רישום שהספר "שייך למורי מורינו מוהר"ר אברהם בינגא סג"ל אב"ד מדינת וו"ב וקהורים..." [מדינת ווירצבורג ונחלות האבירים]; ועוד רישומי בעלות.
בחלק אורח חיים שתי הגהות למדניות בכתב-יד, אחת מהן ארוכה. בחלק חושן משפט שתי הגהות למדניות בכתב-יד. בכל הכרכים מעט הגהות קצרות של תיקונים.
הגאון רבי אברהם בינג (תקי"ב-תר"א), רבן של כל בני הגולה באשכנז. מגדולי הרבנים וראשי הישיבות באשכנז. רבם של בעל ה"ערוך לנר" ושל רבי יצחק דוב במברגר. הרביץ תורה וכיהן בדיינות באופנבך ובפרנקפורט דמיין [בתקופת פרנקפורט היה מבאי ביתו ומתלמידיו של רבי נתן אדלר, והיה ידידו הטוב של רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר", שהיה צעיר ממנו בכמה שנים]. בשנת תקנ"ו (1796) נבחר הרב בינג לשמש כרב הראשי ואב"ד של מדינת ווירצבורג (Würzburg) וישב בעיר היידינגספלד (Heidingsfeld). בעקבות חידוש היישוב היהודי בעיר ווירצבורג בראשית המאה ה-19, עבר הרב בינג בשנת תקע"ד להתגורר בעיר ווירצבורג והעביר את לשכת הרבנות של מדינת ווירצבורג מהעיר היידינגספלד לעיר הבירה ווירצבורג. רוב רבני אשכנז הגדולים היו מתלמידיו בישיבה הגדולה בווירצבורג, ומתלמידי-תלמידיו. בהם: רבי יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר", רבי יצחק דוב במברגר הרב מווירצבורג, רבי יצחק ברנייס אב"ד המבורג (רבם של הרש"ר הירש ורבי עזריאל הילדסהיימר), רבי יהוסף שווארץ בעל "תבואות הארץ", רבי אליעזר ברגמן ממקימי היישוב האשכנזי בירושלים ורבי אברהם רייס חלוץ האורתודוקסיה בארה"ב. לתולדותיו, ראה מאמר הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ: "הגאון רבי אברהם הלוי בינג וישיבתו בווירצבורג" (מאסף ישורון, כרך ח, אדר תשס"א, עמ' תשס-תשפה).
ארבעה כרכים. 32-32.5 ס"מ. אורח חיים: [2], רצו דף. יורה דעה: [1], ב-י; רעז דף. אבן העזר: [1], קלט דף. חושן משפט חלק שני: [1], קכ, קפז דף. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים ובלאי. מספר דפים מנותקים. בחלק יורה דעה ובחלק אורח חיים קרעים בשערים. קרעים גדולים ב-70 דפים באמצע חלק יורה דעה (דפים קא-קע) ובמספר דפים באמצע חלק אורח חיים, עם פגיעות בטקסט (מודבקים בהדבקות נייר ישנות). גליון ראשון בחלק אבן העזר מנותק. סימני עש במספר מקומות, בעיקר בצדן הפנימי של הכריכות. כריכות מקוריות נאות, עץ מחופה בקלף, עם שרידי אבזמים.

ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח [1698]. דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מאוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים", שכתב על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
מהדורת השל"ה שנדפסה באמשטרדם בשנת נח"ת נתקדשה בקרב קהילות החסידים, שכן אותה שנה היתה שנת הולדתו של הבעל שם טוב, ומסורות חסידיות קשרו בין שני המאורעות. באגרות אדמו"ר הריי"צ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב' תתנג) כותב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב". במקום אחר סיפר האדמו"ר הריי"צ מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק על מה שקרה בעת הדפסות המהדורה הראשונה והמהדורה השניה של הספר: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש... וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות..." – "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה" (ליקוטי דיבורים המתורגם, כרך א, עמ' 50).
רישומי בעלות בכתיבה איטלקית של בני משפחת טריווש, רובם מחוקים. רישום בעלות בדף השער של הקדמת ווי העמודים: "הגיע לחלקי מעזבון אחי ר' יוחנן זצ"ל, אברהם בכמהר"ר יצחק טריווש זצ"ל". הגהות קצרות בכתיבה איטלקית במספר מקומות. בדף רצח/2 הגהה ארוכה.
[4], תכב; מד; [12] דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, וכתמי ועקבות רטיבות, עם סימני עובש בדפים הראשונים. סימני עש. קרעים בשולי הדפים הראשונים, ללא פגיעות בטקסט (חלקם משוקמים), וקרעים חסרים קטנים בשני הדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. דף השער המאוייר מנותק. כריכה ישנה.

ספר "פני יהושע, אפי זוטרי – פנים מסבירות להלכה", [חלק ב'], חידושים על מסכתות כתובות, גיטין וקידושין, מאת רבי יעקב יושע [פלק] אב"ד מיץ. אמשטרדם, [תצ"ט 1739]. מהדורה ראשונה. ספרו הראשון של רבינו המחבר שנדפס בחייו.
חידושי "פני יהושע" על מסכתות הש"ס הפכו לנכס צאן ברזל בעולם התורה ואינם משים משולחנם של תלמידי חכמים מצאתם לאור ועד לימינו. האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" מדעש, כותב בספרו שו"ת "אבני צדק" בשם רבו ה"חתם סופר": "שמעתי מפה קדוש אדמו"ר חתם סופר זצוק"ל, שמחיבור הרשב"א לא קם כחיבור הפני יהושע". החיד"א כותב על המחבר וחיבוריו בספרו "שם הגדולים": "יצא שמו בכל העולם באמצעות חבורי טהרה פני יהושע... ואני הצעיר זכיתי לקבל פני שכינה איזה ימים, ומראהו כמראה מלאך האלהים, ונתן לי במתנה ספר פני יהושע".
בראש הספר כרוכים מספר דפים (5 עמ' כתובים) בכתב-יד עתיק [אופייני לשנות הת"ק, המאה ה-18 בקירוב], חידושי סוגיות על פרק איזהו נשך ממסכת בבא מציעא, שנעתקו מדברי הספר פני יהושע [חלק ג', שנדפס בפרנקפורט דמיין בשנת תקט"ז]. בכותרת העמוד הראשון כותב המעתיק: "הואיל וחביבי'[ן] לי שמעתתא דרב, הגה"ג ש"ב המחבר זצ"ל, אמרתי להעתיק פה מ"ש בריש איזהו נשך... וחיבורו ס' נזיקין לא זכיתי לקנותו להשתעשע בו".
רישומי בעלות, חתימות וחותמות עתיקות. בראש השער, רישומי בעלות שנכתבו ע"י שלושה כותבים, זה אחר זה: "זה הספר פני יהושע שייך להאלוף הקצין פ"ו כהר"ר אהרן שי' מאידיקהובן / והוא נתן לי לשמי, נתנאל פיורדא / ספר נחמד הלז קניתי בחליפין, הק' אלחנן הענלי בן לא"א מ"ו התו' והרבני הדיין כמוהר"ר נתנאל נר"ו". רישום בעלות נוסף בדף השער ובדף המגן הקדמי: "הק' אלי' ר"ג".
רבי נתנאל פיורדא, החתום בספר שלפנינו (נפטר אלול תקמ"ו), היה דיין במנהיים. בנו של רבי זליגמן דיקלשפיהל, מדייני פיורדא וחתנו של רבי בנימין וואלף בעל ה"עיר בנימין" [קרוב משפחה של בעל ה"פני יהושע". בשער ספרו עיר בנימין, פפד"א, תנ"ח, מפורט סדר יחוסו לרבי יושע מקראקא בעל מגיני שלמה, שגם הפני יהושע היה מצאצאיו].
בנו, החתום אף הוא בספר שלפנינו, רבי אלחנן הענלי פיורדא-דיקלשפיהל (נפטר תשרי תקס"ג 1802), מדייני מנהיים. החל משנת תקל"ו כיהן כרב ה"קלויז" במנהיים. כפי הנראה הוא זה שהעתיק את כתב היד שלפנינו, מתוך הספר של קרובו בעל ה"פני יהושע".
ד; קטו; קו; פא; כ דף. 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים (חלקם כהים). קמטים. קרעים קלים במספר דפים. סימני עש קלים. רצועות נייר לחיזוק מודבקות בשוליים הפנימיים של מספר דפים. כריכה חדשה.
למהדורה זו ישנם וריאנטים שונים. במפעל הביבליוגרפיה ובתקליטור וינוגרד-רוזנפלד רשומים עותקים עם מספור דפים שונה (ד; קטו; קו; פא; כו דף). ב"אוצר החכמה" ובספריות שונות מופיעים חלק מהעותקים עם כ' דף בסוף, כמו בעותק שלפנינו

ארבעה ספרים מאת רבי יוסף מולכו (בשלושה כרכים):
• ספר שלחן גבוה, על שו"ע אורח חיים, מאת רבי יוסף מולכו. שאלוניקי, [תקט"ז 1756]. כרוך עם: ספר אהל יוסף, תשובות על פי סדר ארבעת הטורים, מאת רבי יוסף מולכו. שאלוניקי, [תקט"ז 1756]. מהדורות ראשונות.
חתימה בדף השער: "חנני אלקים ויתן לי גם את זה, חיים יוסף אליקים" [רבי ישראל חיים יוסף אליקים בעל "שם יוסף", מחכמי סופיה]. רישום וחתימה מסולסלת על קניית הספר ממנו: "קניתי אני ממנו... נאם יאודה בכ"ר משה עלי" [רבי יהודה עלי בעל "קמח סולת", מחכמי ניש, סרביה]. רישום נוסף בלאדינו בו מוזכר שמו של "הח"ר יוסף אליקים". הגהות בודדות ממספר כותבים [הגהה קצוצה בכתב-יד רבי חיים יוסף אליקים. הגהה נוספת חתומה: "ש"ם"].
שלחן גבוה: [1], יא; א-סא, סג-קנו; לג, [1], מ-סב, סה-צד, צג-קב, קא-קלה דף. חסרים 9 דפים: דף [2], סב, לד-לה, לז-לט, סג-סד. דפים לד-לה, לז-לט, סג-סד הושלמו בכתב-יד (דף מ הושלם גם הוא בכתב-יד, אך הדף המקורי נמצא, עם קרע חסר). יא דף לאחר דף השער מופיעים במקור בסוף הספר. אהל יוסף: [1], א, צו, [7] דף. חסרים 2 דפים אחרונים. 27 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, בחלק מהדפים סימנים קשים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים במספר מקומות, כולל דף השער. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה.
• ספר שלחן גבוה, על שולחן ערוך יורה דעה, חלק ראשון וחלק שלישי, מאת רבי יוסף מולכו. שאלוניקי, [תקכ"ד-תקמ"ד 1764-1784]. שני כרכים. מהדורות ראשונות.
בסוף החלק השלישי הובאו מעט סימנים מתחילת חלק אורח חיים.
חתימה בדף השער של כרך חלק ראשון: "חנני אלדים ויתן לי גם את זה, זה שמי הצעיר יאודה עלי..." [רבי יהודה עלי בעל "קמח סולת"]. חתימות בדף השער של כרך חלק שני: "אני עני יאודה עלי...", "זה הספר שלי... אפרים אלקלעי...".
כרך ראשון (חלק א'): [2], ריג דף. 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה.
כרך שני (חלק ג'): [1], ריט; מא דף. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בלאי. קרעים חסרים, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה.
בשלושת הכרכים חתימות ומספר הגהות של רבי אליהו הכהן רבין, שהיה רב העדה הבוכרית בירושלים.