כתב-יד, מסמכים ועיתון מודפס, על אסון החתונה במנטובה בשנת 1776. [מנטובה, 1776]. איטלקית ומעט עברית.
בשנת 1776 אירע אסון גדול בקהילת מנטובה. ביום 31 במאי של אותה שנה נערכו בגיטו שלוש חתונות. שתים מהכלות לא היו מבנות המקום. אחת מהן באה מסביוניטה והשניה מפירארה. לרגל החתונות באו אל מנטובה גם בני משפחותיהן וההתקהלות היתה גדולה מן הרגיל. הקהל הסתופף בביתו של חננאל יוסף פינצי ששכן בקומה שלישית באחד מבנייני הגטו. מכובד המשקל של כל הנוכחים התמוטטה הרצפה של הקומה השלישית ועמה התמוטטו גם שתי הקומות התחתונות. כתוצאה מכך נהרגו ששים וחמישה מן המשתתפים, שלושים ושבעה גברים ועשרים ושמונה נשים. שלושים ושבעה אנשים נפצעו קשה. בין ההרוגות היתה גם אחת הכלות, והשמחה הגדולה נהפכה לאבל. החיד"א, שהיה אז במסע שליחותו באיטליה, שהה בעת האסון בפירארה הסמוכה, ותיעד את המאורע ביומנו "מעגל טוב". אחד מרבני מנטובה, רבי יעקב רפאל סרוואל, שבתו היתה מהרוגות האסון, כתב אז את הקינה "קינת סופדים" (נדפסה באותה שנה במנטובה). תאריך האסון נקבע לדורות בקהילת מנטובה כיום תפילה, תענית ואמירת סליחות (ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, א, ירושלים תשכ"ג, עמ' 58; יעל לוין, ממנטובה ועד ורסאי: אסונות חתונה בחודש סיוון, מקור ראשון, שבת, 17 ביוני 2011, עמ' 12–13).
לפנינו:
• כתב-יד, בן 18 דף, ובו תיאור אנונימי של האסון, אשר נתחבר סמוך למאורע. בסופו רשימת הרוגי האסון, שמותיהם וגילם. איטלקית עם מעט עברית.
• דף כפול בכתב-יד (3 עמודים) ובו רשימת שמות הנספים. תחילה שמות 37 הגברים ולאחר מכן שמות 28 הנשים. איטלקית.
• דף כפול בכתב-יד (2 עמודים) ובו רשימת שמות הפצועים באסון. איטלקית.
• גיליון העיתון המנטובני, מס' 23, מתאריך 7 ביוני 1776 (מספר ימים לאחר האסון), ובו תיאור האסון.
כתב-יד: [18] דף. כרוך בכריכת קרטון מקורית, צבעונית. + [2] דפים כפולים + גליון עיתון מודפס: [4] עמ'. גודל משתנה, מצב כללי טוב. כתמים ובלאי.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.

ספר צמח צדיק, חכמה ומוסר, מאת רבי יהודה אריה די מודינה. [ונציה, ש"ס 1600 דפוס דניאל זאניטי]. מהדורה ראשונה.
החיבור עוסק בתיקון המידות (על פי חז"ל וחכמי אומות העולם), כאשר לכל מידה מוקדש פרק. הספר מלווה באיורים בתחריטי עץ, בכל תחילת פרק, אשר ממחישים את נושא הפרק. ספר זה הוא מהספרים העבריים המוקדמים הבודדים שנדפסו עם איורים. הספר נדפס בעילום שם המחבר, שרמז את שמו בראש ההקדמה: "נודע ביהודה... אריה שאג", וכן בקולופון שבסוף הספר: "יאדיר וי'א'מ'י'ץ" [=יהודה אריה ממודינא ישמרהו צורו].
לפנינו שני עותקים חסרים, משני ווריאנטים של מהדורה זו. בין שני העותקים שינויים במספר איורים: בדף יג/2 נדפס איור שונה בכל עותק. בדף טו/2 הודפס האיור הפוך באחד העותקים.
עותק ראשון: ב-יא, יג-מ דף (במקור מ דף. חסרים 2 דפים: דף השער ודף יב. דף ב נכרך הפוך). 13.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. במספר דפים הדבקות נייר לשיקום. כריכה חדשה. עותק שני: ב-ז, ט-לב, לד-מ דף (במקור מ דף. חסרים 3 דפים: דף השער, ודפים ח ו-לג חסרים. דף מ קרוע וחסר בחציו, משוקם בהדבקת נייר, עם השלמה בכת"י של הטקסט החסר. דף השער ורוב העמודים החסרים, הושלמו בצילום). 14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כתמי רטיבות. פגעי עש. כריכה חדשה.

אוסף חשוב של קונטרסי "סדר ההערכה" ודפי "פרגמטיקה" – תקנות המסים וההתנהגות של הקהילה היהודית במנטובה, שנדפסו בין השנים ת"י-תקנ"ג (1649-1793).
"סדר ההערכה וההנהגה" הוא שמם של תקנוני המס שנדפסו מעת לעת, החל מסופה של המאה ה-16 ועד לסופה של המאה ה-18 בקהילת מנטובה. עורכי התקנונים, שנקראו "מסדרי ההערכה", נבחרו על ידי מוסדות הקהילה, וקבעו כללים שונים לעריכת שומת הנכסים וחוקת הקהילה. התקנות נקבעו בדרך כלל לשלוש שנים, ובכל סיום תקופה נדפסה חוברת חדשה ובה הופיעו התקנות שנקבעו לתקופה שבאה אחריה.
האוסף שלפנינו היה שייך לפרופ' שלמה סימונסון, וחלק מהחומר ההיסטורי שבו שוקע בספרו היסודי 'תולדות היהודים בדוכסות מנטובה', ירושלים תשכ"ג-תשכ"ה.
עיון בתקנות אלה שופך אור על השינויים במצבם הכלכלי של יהודי מנטובה לאורך השנים. החוברות שלפנינו מהוות מקור היסטורי רב ערך לחיי הקהילה במהלך המאה ה-17 וה-18, ובאים בהן פרטים רבים על העיסוקים השונים של בני הקהילה, על סחורות וסוגי רכוש, ועוד (על תקנות המס ו"סדרי ההערכה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך ראשון, עמ' 274-284). החל מתחילת המאה השמונה עשרה נוסף בסוף התקנות "נוסח החרם", המוטל על מי מבני הקהילה שלא יציית לתקנות.
"סדר הפרגמאטיקה" או "סדר ההסכמה" היו תקנון התנהגות לבני הקהילה, שנקבע לתקופה בת שש שנים. תקנון זה הכיל סעיפים שונים שעסקו בפרוטרוט בדרך ההתנהגות הנאותה בתחומים שונים: אופן השימוש המותר בבגדים ואריגים יקרים, בפאות, בתכשיטים ובאבני חן; צניעות בגדי הנשים ודרך התנהגותן במרחב הציבורי בקהילה; גודל הסעודות בשמחות שונות וההשקעה הכספית המקסימלית בשמחות נישואין; איסור ה"צחוק" – השתתפות במשחקי הימורים בקלפים, בקוביות וכדומה; ותקנות רבות נוספות. (על תולדות ה"פרגמטיקה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך שני, עמ' 386-395).
באוסף שלפנינו מופיעים קונטרסי "סדר ההערכה" שנדפסו בשנים: תנ"ה, תס"א, תפ"ו, תצ"ב, תק"ד, תק"י, תקי"ט (שני עותקים, אחד מהם חסר 4 דף), תקל"ד, תקל"ז (שני קונטרסים שונים, האחד תחת השם "אלה הדברים"), תקמ"ו, תקנ"ג. במספר קונטרסים מופיעים תיקונים בכתב-יד.
מלבד הקונטרסים מופיעים באוסף שלפנינו: דף של "סדר ההסכמה... על עסקי מלבושי ותכשיטי אנשים והנשים ועל עסקי המשתאות ודרונות..." שנדפס בשנת ת"י (1650), ושני דפים גדולים של "סדר הפרגמאטיקה", שנדפסו בשנים תקי"ט ותקכ"ה.
16 פריטי נייר. 13 קונטרסים (אחד מהם חסר 4 דפים), בגודל משתנה; דף בודד, 41.5X31 ס"מ; שני דפים בודדים, בפורמט גדול במיוחד, 56.5X40 ס"מ. מצב טוב. נייר בהיר ואיכותי. כתמים. כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני פטריה באחד מן הקונטרסים. ברבים מהקונטרסים – הגליונות לא חתוכים. סימני קיפול בדפים הבודדים.
מעזבון פרופ' שלמה סימונסון.

כתב-יד על גליון נייר גדול – רשימות פנקס השליחות של שד"ר ירושלים רבי יקיר יוסף, שסובב בקהילות רומניה והסביבה. [תקע"ד-תקע"ה בקירוב].
גליון נייר גדול, כתוב משני צדיו, בכתיבה מזרחית [חצי-קולמוס]. הגליון קופל לרצועות, עליהן נכתבו שמונה עמודות ארוכות. בראש העמודה הראשונה נכתב: "זה הפנקס שיש על ירושלים עה"ק ת"ו בערי וולאח ובוגדאן [=וואלכיה ובוגדניה] ובכפרים, וכל אדם שהתנדב לשם עה"ק ירושלים ת"ו, אשר עשה השד"ר מע'[לת] רבי אברהם אביגדור נ"ע [=נוחו עדן], וע"י [=ועל ידי] יקיר יוסף יצ"ו".
"הפנקס" שלפנינו נכתב כנראה ע"י השד"ר רבי יקיר יוסף, על פי הפנקס האישי שלו, במטרה ליצור עותק שיישאר אצל הממונים על הגביה בעיר יאסי. הוא מכיל את רשימות התורמים והגבאים בעשרות הקהילות בהן עבר השד"ר וסיכום מערך הגביות לטובת ארץ ישראל. בראש אחת העמודות נכתב: "העתק מפנקס". בהמשך הפסקה הראשונה הוא כותב כי הניח את ההעתק הזה בידי "גבאי הכולל" ביאסי רבי אפרים ב"ר יששכר בלעז, שירכז את כספי התרומות מכל קהילות הסביבה עד שיבוא שליח מירושלים לגבותם.
בהמשך קטע זה מופיע תיעוד על פעילותו של הצדיק החסידי רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, בעל ה"אוהב ישראל", ששימש באותה העת כאב"ד יאסי, למען גביית מעות ארץ ישראל. השד"ר כותב כי קיבל מידו פנקס, אשר עליו התבסס ברשימותיו: "ואלו הניירות אשר כתובים בפנקס אשר קבלתי אני יקיר יוסף יצ"ו מיד הרב הב"ד[!] מק"ק אפטי רבי אברהם יהושוע אעשיל[!] יצ"ו שהיה פה ק"ק יאס הבירה אב ב"ד".
לאחר מכן, בקטע על קהילת יאסי, מזכיר השד"ר שוב את הרב הקדוש מאפטא: "בק"ק יאס הבירה יש להם חיוב ליתן בכל שנה סך מאתיים וחמשים ארייות לעה"ק ירושלים ת"ו בחת'[ימת] רבי עוזיאל ורבי דניאל ורבי יוסף ורבי דוד הכהן והרב מאפטיר יצ"ו...".
בכתב-היד מופיע תיעוד מפורט של עשרות קהילות באזור (בהן כנראה עבר השד"ר), עם תיעוד פעילותו, העמדת הגבאים ומערך הגביות לטובת ארץ ישראל, וכן פרטים רבים של שמות התורמים וסכומי ההתחייבויות התקופתיות של הקהילות.
בין הקהילות המתועדות לפנינו: יאס (יאסי), בוטישאן (בוטושאן), דרחאויי (דורוהוי), בורדיזאן (Burdujeni), הרץ (Herța), חאטין (חוטין), ליפקאן (Lipcani), אטאק (Ataky), סארוקה (סורוקה), ראזינה (Rezina), טילינשטי (Teleneshty), בענדר, קשינוב (קישינב), קאלרוש (Călărași), פילישטי (פלוייסטי), בלעז, אישטפינשטי (שטפנשט), פילטישאן (פלטיצ'ן), רומאן (Roman) פייטרה (פיאטרה ניאמץ), ועוד.
בין השמות המוזכרים בקטע על קהילת בוטושאן מוזכר גם "שלמה במו"ה חיים". יתכן והוא בנו של ה"באר מים חיים" (ראה חתימתו בקטלוג קדם 63, פריט 81). בהמשך אותו קטע נכתב: "ואני יקיר יוסף הוספתי ברשות כל העיר... וביום ה' חשון מש' התקע"ד היו הגבאים אשר אני עשיתי... ולשלוח ליד מע' הגבאים כולל מק"ק יאס הבירה כפי אשר קבצו בשנה הנז' עד תקע"ה".
בקטעים נוספים מופיעים השנים תקע"ד ותקע"ה.
על השד"ר רבי יקיר יוסף אין בידינו כל פרטים, מלבד התיעוד שלפנינו. אף על קודמו בשליחות – המוזכר כאן על ידו – השד"ר רבי אברהם אביגדור, אין בידינו פרטים מלבד תעודה מחודש תשרי תקע"ג, שפרסם מ.ד. גאון, בספרו "יהודי המזרח בארץ ישראל" (חלק ב', ירושלים תרצ"ח, עמ' 395), בה מוזכרת שליחותו של רבי אברהם אביגדור והשמועה על פטירתו באותה העת.
הרב מאפטא נודע בפעילותו הרבה בארגון מגביות צדקה ובסידור "מעמדות" עבור העולים מפולין, וואהלין וגליציה שהתגוררו בצפת ובטבריה. בפעילות זו החל לעסוק משנת תקנ"ו. בשנת תקע"ד התמנה לנשיא הכולל של מעות ארץ ישראל עבור עולי וואהלין. פעילותו הרבה בענייני ארץ ישראל מתועדת במכתבים ומסמכים רבים שנדפסו בספר "אגרות האוהב ישראל" (ירושלים תש"ס), וכתב-היד שלפנינו מצטרף כתיעוד נוסף לפעילותו זו.
גליון נייר גדול (8 עמודות כתובות). 39X48 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני קיפול.

ספר התקנות והסכמות, תקנות ציבוריות ומנהגים הלכתיים שתקנו חכמי ירושלים במשך הדורות, מאת רבי חיים אברהם גאגין. ירושלים, תר"ב [1842]. דפוס רבי ישראל ב"ק.
שני שערים, השער הראשון מאויר בפיתוחי עץ. השער השני מופיע בדף [5], לאחר הקדמת הרב גאגין.
הספר העברי השני שנדפס בירושלים. נדפס בדפוס שהוקם ע"י המדפיס מברדיטשוב וצפת, רבי ישראל ב"ק, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוזין.
ספר זה כולל שני חלקים. בחלק ההראשון, הקדמות הרב גאגין ותשובה ארוכה (משנת תקפ"ד) של רבי שלמה משה סוזין, על כח בית דין לתקן תקנות בעיר. החלק השני כולל ליקוט תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע. בסוף הספר מופיעים דפי הסכמות הרבנים וממוני הקהל משנת תר"א ומשנת תר"ב, המעניקים זכות בלעדיוּת על הדפסה בארץ ישראל לבית הדפוס של רבי ישראל ב"ק. בהסכמות אלה מספרים הרבנים על הדפוס החדש שהוקם בירושלים, לאחר שבית הדפוס שהקים המדפיס רבי ישראל בצפת נהרס ונבזז ע"י שודדים. [יש טפסים שלא נדפס בהם הדף האחרון עם ההסכמה משנת תר"ב. ראה על כך במפעל הביבליוגרפיה רשומה 123175, ובספרה של ש' הלוי "הספרים העבריים שנדפסו בירושלים", מס' 3].
הביבליוגרף א' טויבר כותב במאמרו "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל" (מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים – לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב) כי המטרה העיקרית של הדפסת הספר היתה, כפי הנראה, חיזוק כמה תקנות שהתעורר עליהן פולמוס באותה תקופה ("תקנת העזבונות", "תקנת החזקות" ועוד). לצורך הדפסת ספר זה, עודדו הרב גאגין וממוני הקהלה הספרדית בירושלים את הקמת בית הדפוס החדש של רבי ישראל ב"ק, וספר זה היה אמור להיות הספר הראשון שיודפס בו. הרב גאגין שסבל מרדיפות מתנגדיו, יזם את הדפסת הספר כדי לענות למבקריו בתשובות שבראש הספר. בכדי שלא יוכר שהספר נתחבר למגמה מסוימת, הושיב הרב גאגין שניים מחכמי ירושלים, רבי יעקב קאפילוטו ורבי אברהם אשכנזי, ללקט ממקורות שונים את תקנות ומנהגי ארץ ישראל לפי סדר ד' חלקי שו"ע, ולצרף אליהם את התשובות כנגד המערערים על עניני התקנות שעליהם יצא הקצף באותו פולמוס.
כפי הנראה נדפס הספר בשלבים, לפי התקדמות עבודת העורכים הנ"ל. לדבריו של טויבר, חלקו הראשון של "ספר התקנות" שלפנינו נדפס כנראה כבר בשנת תר"א (לפני הדפסת הספר "עבודת הקודש" – הידוע כיום כספר העברי הראשון שנדפס בירושלים), וסיום ההדפסה נעשה רק לאחר שהרבנים קאפילוטו ואשכנזי גמרו ללקט ולערוך את חלקו השני של הספר.
[16], יג-עב, [4] דף. ספירת דפים משובשת. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בחלק מהדפים. קרע חסר קטן בדף האחרון, עם פגיעה קלה מאוד בטקסט. רישומים וסימונים בכתב-יד. כריכה עתיקה, עם שדרת עור. פגמים בכריכה.
ש' הלוי, מס' 3 (למעשה זהו הספר העברי השני שנדפס בירושלים, כי רשומה מספר 2 בספרהּ של ש' הלוי, היא רשומה על כרוז ולא כותר ספר).
כולל דף ההסכמה משנת תר"ב, שאינו מופיע בכל העותקים.‎