מחזור ספרדים מימים נוראים וסדר סליחות ללילי אשמורות. אמשטרדם, [תל"ט 1679]. דפוס אורי הלוי.
רנו דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בחלק מהדפים. קרעים משוקמים בדפים קיג-קיד, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור עתיקה עם עיטורים מוזהבים ושדרת עור חדשה. פגמים קלים בכריכה.

אוסף דפים מודפסים – עלונים קהילתיים עם פירוט רשימת הסליחות הנאמרות בתפילות יום כיפור, מקהילות אשכנז והונגריה. [אירופה, תרע"ז-תש"ט 1916-1948].
במחזורים הישנים נדפסו סליחות רבות לכל תפלה ביום הכיפורים. מאחר ונבצר מהמתפללים לומר את כולן, נהגו בקהילות רבות לבחור בכל שנה מספר סליחות מתוכן שהיו נאמרות באותה שנה. את רשימת הסליחות שנבחרו היו מדפיסים בעלונים מיוחדים ומחלקים לבני הקהילה. לעתים הוסיפו לעלונים אלה גם את זמני היום וזמני התפילות של יום כיפור, ויש שכללו את נוסח תפילת "א-ל מלך יושב על כסא רחמים" על מנת להקל על המתפללים (נוסח תפילת 'אל מלך' לא נדפס במחזורים לאחר כל סליחה, והמתפללים היו נאלצים לדפדף בכל פעם אל המקום בו הוא הופיע).
האוסף שלפנינו כולל את דפי הסליחות הבאים:
• דף מודפס מ"ק"ק מאשאן", [מושון. כיום: Mosonmagyaróvár], תרע"ז.
• דף מודפס מבית הכנסת "אם בערנעפלאטץ", פרנקפורט דמיין, תרפ"ה. מעבר לדף, כמה ממנהגי פרנקפורט ליום כיפור בגרמנית.
• דפים מודפסים מ"ק"ק פרעסבורג", לשנים תרפ"ז, תרצ"ה, תרצ"ז (2 סוגים שונים), תרצ"ח, תרצ"ט.
• דף מודפס מבית הכנסת "קהל עדת ישרון", ציריך, תרפ"ט.
• דפים מודפסים מבית הכנסת "בית תפלת ישורון" [של קהילת הרש"ר הירש], פרנקפורט דמיין, מהשנים תרצ"ג ותרצ"ד.
• דף מודפס מ"ק"ק פעשט", בודפשט, תש"ט.
• ששה דפים מודפסים ללא שם הקהילה, ביניהם: דף לשנת תרפ"ז, דפוס ליטוגרפי של כתב-יד ["סדר הסליחות וזמני התפלות מערב ראש השנה עד יום כפור" – 2 עותקים]; דף לשנת תרפ"ז, נדפס ב-Kunszentmiklós סמוך לבודפשט; דף לשנת תרצ"ו; דף ללא ציון שנה, נדפס בהמבורג.
• מצורף: דף מודפס, "קינות לתשעה באב תרע"ז לפ"ק" [יתכן שקיצרו באמירת הקינות בשנה זו מחמת תלאות מלחמת העולם הראשונה]. עם רישומים בכתב-יד, ביניהם: "Herrn Landrabbiner Dr. Gronemann" [רבי יצחק זליג גרונמן רב המדינה בהנובר, תר"ד-תרע"ח 1843–1918].
[19] דף. גודל ומצב משתנים. חלקם עם סימני עש ופגיעה בטקסט.

ספר מערכת האלהות, יסודי חכמת הקבלה, מיוחס לרבינו פרץ מבעלי התוספות, עם פירוש מנחת יהודה, מאת רבי יהודה חייט. פירארה, [שי"ח 1557]. דפוס רבי אברהם ן' אושקי. מהדורה ראשונה.
ספר מערכת האלהות הוא מספרי היסוד של תורת הקבלה. על זהות מחברו הועלו השערות שונות, אך ברור כי הספר נכתב לאחר פטירת הרשב"א (נפטר בשנת ע'), שעליו כותב המחבר "זצ"ל".
לספר נלווים שני פירושים: האחד "לא נודע שם מחברו" והשני פירוש "מנחת יהודה", פירוש יסודי ומפורסם בחכמת הקבלה, מאת המקובל רבי יהודה חייט (ממגורשי ספרד), המפורסם בשם "החייט". מו"ל הספר היה רבי יצחק דלטאש, שהוסיף מהגהותיו בתוך פירוש "מנחת יהודה" (חלקן חתומות בשם "אי"ל"). בפירוש זה נוספו הגהות מאת רבי חיים בן חסון מאנקונה.
בפתח הספר הקדמה מרבי יהודה חייט, בה הוא מספר על התלאות ועל הסבל שחווה בגירוש ספרד ובשנים שלאחר מכן, ועל טלטוליו ועינוייו עד שהגיע לאיטליה. בסוף הקדמתו הוא מביא רשימת ספרים בתורת הקבלה, כשעל כל אחד מהם הוא מחווה את דעתו, איזה ספר לקרב ואיזה לרחק (בין היתר, הוא תוקף בחריפות את המקובל רבי אברהם אבולעפיה ואת ספריו).
הספר נדפס באותה שנה בה נדפס לראשונה ספר הזהר במנטובה, והדפסתו אף קדמה להדפסת הזהר. הדפסת שני הספרים התנהלה תוך כדי פולמוס גדול בין גדולי הדור, בשאלה האם הדור ראוי להדפסת ספרים אלו. ברוב מהדורות ספר הזהר נדפס בתחילת הכרך הראשון הפסק המפורסם של רבי יצחק דלטאש, מו"ל הספר שלפנינו, בו הוא מרחיב בנימוקים מדוע להתיר הדפסת ספרים אלו, ובסופו הוא אף מפנה את המעיין אל הקדמתו של רבי יהודה חייט שנדפסה בספר שלפנינו.
בדף השער רישומי בעלות מטושטשים בכתיבה איטלקית. הגהות קבליות בכתיבה איטלקית בדפי הספר. חתימה בכתיבה ספרדית בשער: "ע"ה [=עבד ה'] אליהו זרח ס"ט".
[6], רפו דף. ספירת דפים משובשת. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש, עם פגיעה קלה בטקסט במספר מקומות. רישומים. רישום צנזור בעמוד האחרון. כריכת עור עתיקה, פגומה.