נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים, "מגישי מנחה", עם פירוש רש"י, ו"פי'[רוש] מספיק בלשון אשכנז". אמשטרדם, [תקי"ג-תקי"ד 1753-1754].
שבעה כרכים. כריכות עור מקוריות מפוארות, עם דפי פורזץ מקוריים צבעוניים, ועיטורים מוזהבים על הכריכות והשדרות.
במקור נדפס גם חלק תורה וחמש מגילות, החסר כאן.
שבעה כרכים. כרך ראשון (יהושע ושופטים): [1], סג; [סה]-קלט דף. כרך שני (שמואל): [קם]-שיח דף. כרך שלישי (מלכים): [שיט]-תקד דף. כרך רביעי (ישעיה וירמיה): קעט; [קף]-שיו דף. כרך חמישי (יחזקאל ותרי עשר): [שיז]-תנט; [תס]-תקצ דף. כרך שישי (תהלים, משלי ואיוב): קפ; [קפא]-רנא; [רנב]-שלח דף. כרך שביעי (דניאל, עזרא, נחמיה ודברי הימים): [שלט]-שפד; [שפה]-תם; [תמא]-תסד, תסז-תקלו דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכות עור מקוריות, עם עיטורים מוזהבים רבים משני צידי הכריכה ועל השדרה. נייר פורזץ צבעוני. פגמים בכריכות.

ספר חזה ציון – ספר תהלים עם פירוש בדרך הפרד"ס, מאת המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים". ליוורנו, [תק"ב-תק"ג 1742-1743]. מהדורה ראשונה.
בעיצומה של הדפסת הספר נרצח המחבר על קידוש השם. בשער הספר מופיע עדיין שמו בברכת החיים (יצ"ו), אך בסוף הספר נאלץ בנו לספר על הירצחו, ונוספה גם "קנה על הרב המחבר זצוק"ל" מאת רבי שלמה יוסף ב"ר נתן קרפי.
רבי עמנואל חי ריקי (תמ"ח-תק"ג) מגדולי המקובלים באיטליה, בעל "משנת חסידים" וחיבורים נוספים; נדד רבות, ובין היתר הגיע לארץ ישראל, בה הקים ישיבה בירושלים (בישיבתו זו ישב ה"אור החיים" הקדוש). בשנת תק"ב סובב בין קהילות איטליה לגייס כספים לישיבתו. באותה עת החל להדפיס את ספרו שלפנינו בליוורנו. בראש חודש אדר תק"ג, כשהיה בדרכו ממודינה לבולוניה, התנפלו עליו אנשי צבא נוכריים. הם ניסו להכריחו לאכול חזיר ולאחר שסירב בכל תוקף חנקו אותו למוות ברצועות התפילין שלו ובזזו את כספי הצדקה שאסף. בן דודו – רבי עמנואל בן רבי יצחק בן ציון ריקי כותב בקינתו: "דמו נמצה כי לא רצה התגאל את נפשו ברה". רבי יעקב מלונדין בהקדמתו לספר "שבעה עינים" (ליוורנו, תק"ה) כותב על הירצחו של רבי עמנואל ריקי: "שנהרג על קדושת ה' באותו היום שחזרתי בדרך הזה... שלכדוהו ג' בעלי מלחמה וישפכו דמו ושללוהו סך רב ועצום בעבור קדושת שמו יתברך לבל יתגאל בפת-בגם ולא יתן פיו לבשר החזיר...".
בראש הספר מופיעה הקדמה אוטוביוגרפית ארוכה מאת המחבר, ובה הוא מספר את תולדות חייו, חיבוריו, נדודיו והמאורעות שעברו עליו. בדברי הסיום של בן המחבר, רבי אברהם שמואל ריקי, הוא מוסיף פרטים אודות אביו ומתאר את סיפור הירצחו: "כי ביציאתו ממודינא יע"א לעבור דרך בולוניא... פגעו בו זדים ארורים... בחרבם על ירכם חגורים... ושללו שלל ובזזו בז והפגיעו באיש קנאי...". הוא מספר כיצד נודע הדבר ליהודי מודינה ואלו הביאוהו לקבר ישראל: "ולא אהיה כפוי טובה... לבני מודינא יע"א... כי כבוד עשו לו במותו, דתכף ומיד שבאה להם השמועה רעה קחו טובי העיר ושמו לדרך פניהם... הוציאוהו מקברו שהיה קבור על שפת הנחל והוליכוהו בקברי ישראל הלא הם בעיר גינטו יע"א...". בסיום דבריו מעתיק בן המחבר דבר מבהיל שנמצא בסידורו האישי של רבי עמנואל חי ריקי, כתוב בכתב-ידו – תיעוד על חלום שחלם ובו הודיעו לו כי הוא נשמת רבי יהודה בן בבא – מעשרה הרוגי מלכות – וכי הוא עתיד למות על קידוש השם. בן המחבר מקדים: "והנני כותב החלום אות באות מלה במילה הנמצא כתוב מכתב-ידו בסדור התפלה שלו..." ואח"כ מביא את "טופס החלום": "זכרון כי בירושלים עה"ק שנת הת"ק חלמתי... לילה אחד כי אני ואחר היינו נהרגים על קידוש ה', ואח"כ באותה שנה עצמה בליל ש"ק... שהיו אומרים לי בחלום נשמת בני... שהיא נשמת תנא א'... ואני שאלתי עלי... אמרו לי ואתה ר' יהודה בן בבא...".
מפליא הדבר שאת חיבורו שלפנינו, בשורות האחרונות של פירושו, חתם המחבר גם כן בענין עשרה הרוגי מלכות ומזכיר המחבר את רבי יהודה בן בבא: "כי מספר הללויה עם הא' של אשרי מהטעם דאמרן הוא מספר יהוד"ה ב"ן בב"א שהוא אחד מעשרה הרוגי מלכות...".
במרכז השער: דגל-משפחה של משפחת המחבר, במרכזו איור אריה שבפיו גבעול חיטה, עם הכיתוב: "אריה כבקר אוכל תבן את הבר / אות לבית אב המחבר המדובר".
קלח, [2] דף. 33 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בדף ע – פגם עם מחיקה של כמה מילים (יתכן ונגרם בשעת ההדפסה). חותמות. רישומים. כריכת עור חדשה.

משניות, זרעים-טהרות, עם פירוש רבי עובדיה מברטנורא ותוספות יום טוב. אמשטרדם, [תמ"ה-תמ"ח 1684-1687]. דפוס דוד תארתאס. ששה סדרים בשלושה כרכים.
חתימות ורישומי בעלות רבים: "אלקנה סג"ל"; "האלוף הקצין פ"ו כהר"ר יוזלה בן כהר"ר אלקנה סג"ל"; "אברהם אברלי בן כהר"ר אלקנה סג"ל ז"ל"; "דורן דרשה מאא"מ מוהר"ר אברלי סג"ל, הקטן יאקב לוי מהאג[?]" [מחבר שיר החתונה "חדות יעקב", אמשטרדם תקל"ח, ראה חומר מצורף]; "שייך למשה בן כה"ר יששכר צבי זצ"ל"; הקדשה "מאת חנוך נאטהאנזון", דורון בר מצוה לאחיו.
שלושה כרכים. כרך ראשון – זרעים: [3], קלב דף (חסרים דף השער והדף האחרון); מועד: [1], קעב דף. כרך שני – נשים: [1], קנט דף; נזיקין: [1], קצו דף. כרך שלישי – קדשים: קסג דף; טהרות: [1], רכג דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים. כרך ראשון במצב בינוני, עם בלאי רב, קרעים וקמטים בשולי עשרות הדפים הראשונים והאחרונים. כרכים שני ושלישי במצב כללי טוב. בלאי וקרעים בשולי הדפים הראשונים בכרך השלישי. בשלושת הכרכים: כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרעים. כריכות עור ועץ מקוריות, בחלקן שרידי אבזמי מתכת. בלאי ופגמים בכריכות.

תלמוד בבלי. שנחאי, תש"ב-תש"ו [1942-1946]. בהוצאת תלמידי ישיבת מיר בשנחאי.
סט שלם של התלמוד הבבלי, שנדפס בשנחאי בהדרגה בין השנים תש"ב-תש"ו, על ידי תלמידי ישיבת מיר שנמלטו למזרח הרחוק בתקופת השואה.
הוצאה זו היא למעשה דפוס צילום מוקטן של הוצאת ווילנא, דפוס ראם.
"ועד ההדפסה" של ישיבת מיר נזכר בשערי הכרכים בכינויים: "בית אוצר הספרים עזרת תורה שע"י ישיבת מיר", "ועד ההדפסה תורה אור", "ישיבת מיר", ו"הוצאת מנדבים".
19 כרכים. 26 ס"מ בקירוב. כרכים בודדים נדפסו על נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי חלק מהדפים. רישומי בעלות בכתב-יד. כריכות חדשות אחידות.
מסכת יבמות לא נדפסה בשנחאי (בני ישיבת מיר למדו מסכת זו, קודם הגיעם לשנחאי, בקובה – יפן, ולשם נשלחו אליהם מאות כרכים של מסכת זו מארצות הברית ע"י הרב קלמנוביץ). ראה עוד: א' אלבוים, דפוסי שנחאי ושארית הפליטה, המעין, כרך מ, גליון ג, ניסן תש"ס.