יומן בכתב-יד. נכתב בידי אחד ממעפילי האונייה "אקסודוס" ("יציאת אירופה תש"ז"), [גרמניה? אוגוסט-ספטמבר 1947 בקירוב]. יידיש.
אוניית המעפילים "אקסודוס" – בשמה העברי, "יציאת אירופה תש"ז" – יצאה מנמל סט בצרפת ביולי 1947 ועל סיפונה 4554 נוסעים, מרביתם ניצולי שואה. האונייה עוכבה בידי הבריטים ונוסעיה הוחזרו, בתום מאבק מר, למחנות העקורים בצפון גרמניה. מאבקם המתוקשר של המעפילים התפרסם בעולם והזעזוע מיחסם הקשוח של הבריטים לניצולי השואה סייע להטות את דעת הקהל בדיון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
כפי שעולה מן היומן, הדברים נכתבו בסמוך לזמן התרחשותם, באחד ממחנות הגירוש בצפון גרמניה שבהם רוכזו מעפילי ה"אקסודוס", או על אניית הגירוש "רונימייד פארק", שבה ישב מחבר היומן לאחר גירוש המעפילים מנמל חיפה.
היומן מתעד באופן כרונולוגי ומנקודת מבט אישית את סיפורם של מעפילי ה"אקסודוס": יציאת האונייה מנמל סֵט בצרפת, הגעתה לחופי חיפה, עלייתו יחד עם יתר המעפילים לאוניית הגירוש "רונימייד פארק", הפלגת האונייה לנמל "פורט דה בוק" בצרפת וחניית האונייה שם במשך זמן ממושך (בשעה שהמעפילים סרבו לרדת מהאונייה), ובהמשך – ההפלגה מצרפת לכיוון גרמניה (היומן מסתיים בשעה שהאונייה עוברת את מיצרי גיברלטר בדרך לגרמניה).
בדבריו, מספר הכותב על חוויותיו ותחושותיו בזמן ההפלגה על האוניות, תוך שהוא מרבה להשתמש בלשון "אנחנו": "הגענו לחיפה בשמונה עשר ביולי. כאשר עמדנו בנמל, שמענו רדיו. דיברו אלינו בעברית וגם חילקו כרוזים הכתובים באנגלית ובעברית, המודיעים שאנחנו נוסעים לקפריסין [...] מי יכול היה אז לשער זאת!!! למרבה הצער, יכולנו לראות את חיפה רק מרחוק. בעיניים דומעות הסתכלנו על הארץ הנכספת שעל אדמתה אין אנו יכולים לדרוך. אף אזרח לא יכולנו לראות מסביבנו, רק צבא וצבא. בראשים מורכנים, במבטים אחרונים על ארץ הקודש, עלינו על האונייה 'רונימייד פארק'. אני הייתי מהאחרונים לעלות, לא היה מקום כלל לשבת, היינו דחוסים כדגים בחבית כדגים מלוחים בחבית קטנה" (עמ' 4).
עוד מספר הכותב על ההחלטה שלא לרדת מאניית הגירוש בצרפת ועל ההחלטה לפתוח בשביתת רעב, על ההחלטה שלא להוריד מאניית הגירוש את הנשים ההרות ואת הילדים בגיברלטר, על רופא "הצלב האדום" שהועלה על האונייה בצרפת, על "מרדכי" (כנראה, מרדכי רוזמן, מנהיג המעפילים באוניית הגירוש) ועל דברים שנשא באזני המעפילים, על שמירת השבת על האונייה, על עליית העיתונאים לסיפון האונייה בנמל פורט דה בוק, על הדגל שהכינו המעפילים והניפו אל מול העיתונאים בצרפת – דגל בריטניה ועליו צלב קרס ("הכנו משמיכה, משחת שיניים אדומה וחלב מרוכז דגל אנגלי ועליו צלב קרס. העיתונאים צילמו אותו מיד ואנחנו חגגנו לעיני האנגלים. בנוסף הייתה תורנות להניף את הדגל זמן ממושך אל מול החוף. האנגלים חרקו את שיניהם"), ועוד.
ליומן מצורף תרגום מלא לעברית.
הדברים נכתבו בדיו כחולה, בתוך מחברת, שבתחילתה תרגילים ללימוד עברית (בעפרון). [12] עמודי יומן + [16] עמודים עם תרגילים ללימוד עברית. מחברת 17X11 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. בלאי. כתמים וקרעים. המחברת כרוכה בעטיפת נייר חדשה ונתונה בקופסה נאה.
מקור: אוסף משפחת רימון.

סט שחמט מעץ מעשה ידי יוסף רוזנבלום, עציר במחנה המעצר בעתלית. עתלית, ת"ש (1940).
לוח שחמט ומערכת כלי שחמט בקופסת עץ מעוטרת בכתובת הקדשה. על מכסה הקופסה שבה נתונים הכלים מופיעה הכתובת "ש"א קגל / לזכרון / מאת: יוסף רזנבלום". בצדו הפנימי של מכסה הקופסה צרובה כתובת נוספת: "נעשה בעתלית ת"ש". המשבצות השחורות על פני הלוח והכלים השחורים נצבעו בצבע שחור, אך כתובות ההקדשה, המקום והתאריך וכן העיטור בדמות קצהו של לוח שחמט על מכסה הקופסה נעשו בעבודת צריבה בעץ.
במאגר המידע "בנתיבי ההעפלה" מתועד שמו של המעפיל יוסף רוזנבלום כמי שעלה לארץ ישראל על סיפון ספינת המעפילים "הילדה". נמען ההקדשה, שרגא איסר (פיליפ) קוגל מפרשוב שבסלובקיה, היה אף הוא ממעפילי ה"הילדה" ושהה עם רוזנבלום במחנה המעצר בעתלית. לאחר שחרורו מן המחנה התגייס ל"קומנדו המזרח התיכון 51" של הצבא הבריטי ולחם במלחמת העולם השנייה.
ספינת המעפילים "הילדה" יצאה מסולינה שברומניה בינואר 1940 ועל סיפונה פליטים מאזורי הכיבוש של גרמניה הנאצית באירופה. הספינה אותרה בידי הבריטים כבר כשהגיעה לחופי איסטנבול, עוכבה בלב ים ולאחר דין ודברים ארוך, שבמהלכו איימו הבריטים לגרש את המעפילים לפרגוואי, הובלו הנשים שעליה לבית עולים בחיפה ואילו הגברים נלקחו למחנה עתלית. הנשים שוחררו לאחר שלושה שבועות אך הגברים העצורים בעתלית שהו במחנה כחצי שנה, שבמהלכה חגגו את חג הפסח וכתבו לעצמם הגדה המספרת את סיפור יציאת מצרים האישי שלהם – "הגדת מעפילי עתלית ת"ש".
תנאי הכליאה במחנות המעצר הבריטיים השתנו ממחנה אחד למשנהו, אולם בכולם הציקה לעצירים בעיית חוסר המעש והשעמום שאכל בהם בתקופה הארוכה שעשו במחנות. במחנות רבים העסיקו העצירים את עצמם, בין היתר, במלאכת יד ובאמנות. בחלקם פעלו סדנאות לאמנות בהדרכת אמנים, ובכלל זאת במחנה המעצר שבעתלית, שם פעל הצייר איזידור אשהיים שעלה אף הוא על סיפון הספינה "הילדה" ותרם מכישרונו להגדת מעפילי עתלית; מלבד אמנות "גבוהה" יצרו העצירים במחנות השונים גם שפע של עבודות עממיות שימושיות ודקורטיביות בעץ, באבן ובמתכת.
עץ מנוסר, מודבק, צבוע וצרוב; צירים ומסמרים. לוח שחמט: 34X33.5 ס"מ. תיבת כלים: 7X16X23.5 ס"מ. אחד הכלים הלבנים חסר; הוחלף בקוביית עץ. מצב כללי טוב. פגמים קלים. שברים קלים. כתמים.
מקור: אוסף משפחת רימון.

שבע אגרות "שנה טובה" מצולמות שנשלחו מעצירי מחנות המעצר בקפריסין. קפריסין, ערב ראש השנה תש"ח ותש"ט [1947-1948].
· ארבע אגרות אישיות הנושאות את תמונת השולח או השולחת וסביבו מראה המחנות, אוהלים, מגדלי שמירה, הגשר שבין מחנה 65 ומחנה 66 וספינות מפליגות לארץ ישראל. · שתי ברכות "שנה טובה" הנושאות תצלומים של "מחנות הקיץ" שבהם התגוררו העצירים באוהלים. אחת מהן מקופלת וחתומה בלוח "Foto Pais". בתוכה מופיעה בכתב יד ברכת שנה טובה מאת חברי המזכירות המשותפת של המחנה. · אגרת "שנה טובה" מאת תנועת "הנוער הציוני" בקפריסין, נושאת את הסיסמה "להגשמה". בצדה השני מופיעה ברכה בכתב יד, חתומה "להגשמה בקפריסין".
8X5.5 עד 9X7.5 ס"מ (אגרת אחת מקופלת לשניים). מצב כללי טוב. פגמים קלים. קמטים. כתמים.
מקור: אוסף משפחת רימון.

אלבום עם כריכת אבן מסותתת שנוצר במחנות המעצר בקפריסין ולקט תצלומים שצולמו במחנות. קפריסין, [1949]1947-
כריכת האבן מעוטרת בתבליט של ספינת מפרש בתוך מדליון ובכתובת "Cyprus 1947", ומודבקת על בסיס לבד (חדש).
בתוך האלבום נתונים 13 תצלומים שצולמו במחנות המעצר בקפריסין. חלקם מתוארים בלוח "זיכרון מקפריסין" ו"קפריסין תש"ח" וחלקם נושאים את הכתובת "להגשמה". לצדם נתונות באלבום שתי אגרות "שנה טובה" בהוצאת "פלפוט" שאחת מהן מתארת מעפילים יורדים מספינה לחופי ארץ ישראל. בתוכה מאחלים השולחים "נקוה שגם אתם תהיו השנה בין הבאים".
אלבום: 24X11 ס"מ בקירוב. מצב טוב. שריטות ושפשופים באבן. תצלומים: גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. חלק מן התצלומים מתוארים ומתוארכים בכתב יד בגבם (אנגלית).
מקור: אוסף משפחת רימון.