שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודה יידל הורביץ מ"ץ בקהילת מאסטריכט (Maastricht). אייר תקס"ז [1807] ותמוז תקס"ח [1808]. חותמת שעוה רשמית של הרב, עם הכיתוב: "יהודא יידל במו"ה שואל ז"ל מגלוגא רבתי".
תעודות כשרות לגבינות מ"חלב ישראל" שנעשו בפיקוחו "ע"י משגיחים כשרים ונאמנים, וגם אני בעצמי הלכתי להדירים במדינת לימבורג מקום עשיית הגבינות". בשולי התעודה משנת תקס"ז, לגבינות "של הנעלה כ"ה אברהם מאיסזען", מופיע מכתב נוסף ביידיש, תעודת משלוח "גשיקט היר מיט... דלת מאות ט"ו חתיכת גבינות" [415 חתיכות גבינה], בכתב-ידו וחתימתו של "הקטן יעקב ב"ה אברהם יצ"ו מאיזזן", הכותב "בפקודת א"א" [אדוני אבי]. התעודה משנת תקס"ח ניתנה ל"הגבינות של הנעלה כמר ליזר מאיסזען".
רבי יהודה יידל הורביץ מגלוגא, כיהן כרב ומו"ץ בקהילת מאסטריכט, בירת מחוז לימבורג (Limburg, דרום-הולנד. ראה אודותיו: פנקס הקהילות, הולנד, עמ' 339). בחוות הכפריות שבמדינת לימבורג נעשו גבינות כשרות, ששווקו ברחבי גרמניה והולנד. תעודות ההכשר שלפנינו מהוות תיעוד לתעשיה יהודית זאת, שבמרכזה היו יהודי קהילת איסזען (Eijsden) שבמחוז לימבורג, בקרבת גבולות בלגיה וגרמניה.
שני מכתבים. 18.5 ו-19.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. באחד מהם חותמת אספן.

מכתב שאלות הלכתיות בהלכות גיטין, בחתימת רב העיר רבי מרדכי מיכאל יפה (תלמיד רבי עקיבא איגר) וחברי בית דינו רבי "ישראל פרענקיל" ורבי "יהודא ליב במוה"ר [יפה?]". פרדאן, חשון תר"ז (1846).
שאלות הלכתיות שנשלחו אל רבה של פוזנא הגאון רבי שלמה איגר, בדיני גט שנמסר שלא כהלכתו, ובהלכות "חרם דרבינו גרשום", האוסר לשאת שתי נשים ואוסר למסור גט לאשה בעל כרחה. חלקים משאלה זו שלפנינו נדונו בספר תשובותיו בארוכה (תשובות מר"מ יפה, המבורג, תרי"ב, סימן ד'). במכתב שלפנינו מופיעים פרטי המעשה והנדונים ההלכתיים המובאים בנדפס רק בקיצור וברמז. בסימנים ה-י שם מובאים מכתבי שו"ת נוספים באותו ענין, ובהם תשובתו של רבי שלמה איגר שנכתבה כתשובה למכתב שלפנינו.
הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה (תקס"ג-תרכ"ח, אוצר הרבנים 14219), מגדולי תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר. למד בישיבתו כשמונה שנים ומחמת חביבותו הרבה על רבו היה נקרא "רעבי'ס בחור" [הבחור של הרבי]. אחר נשואיו עם בת הרב דוד מקרוטושין עיר-מולדתו, ישב על התורה ועל העבודה. הוא סירב בתוקף לקבל רבנות עד שכל רכושו נשרף בשריפה הגדולה שהייתה בעירו קרוטושין, בשנת תקפ"ז (1827). לאחר מכן כיהן ברבנות בזאדון (הסמוכה לקרוטושין) ובשניידמיהל (שמיגל) באזור פוזנא. בשנת תר"ה-תר"ו בערך עבר לכהן ברבנות פרדאן (פורדון Fordon, מחוז Bydgoszcz באזור צפון פולין-פרוסיה). בשנת תר"ט פרק מעליו את עול הרבנות וישב על התורה והעבודה בקלויז המפורסם שבהמבורג. שם הרביץ תורה ברבים כ-18 שנה. התכתב רבות בהלכה עם רבו רבי עקיבא איגר ועם בנו רבי שלמה איגר. ראה לדוגמה בתשובות חדשות לר' עקיבא איגר (ירושלים תשל"ח, חלק אהע"ז, סי' א) תשובה מרע"א לתלמידו מהרמ"מ יפה, שם הוא מתפלא על כך שהוא מוסיף לו תארים מלבד תואר הרב. בשנת תקצ"ד הוציא את ספרו הראשון "בית מנחם" (קרוטושין, תקצ"ד) הכולל חקירות בעניני ספק חזקה ורוב וכן כמה שאלות ותשובות. בשנת תרי"ב הדפיס בהמבורג את חיבורו השני "שו"ת מר"מ יפה", ובו פסקים ומשא ומתן של הלכה שהיה לו עם רבני דורו וביניהם רבו הגאון רבי עקיבא איגר ובנו הגר"ש איגר. ההדיר את שו"ת מהר"ח אור זרוע מתוך כת"י עתיק והוסיף מראי מקומות והערות (נדפס בלייפציג, תר"כ 1860), יחד עם חברו בקלויז, הגאון רבי אליקים גטשליק שלזינגר ("רבי געץ הקדוש"). מקצת מחידושיו פרסם בכתב העת "שומר ציון הנאמן" שיצא לאור באלטונה ע"י בעל ה"ערוך לנר". ארבע מתשובותיו של ה"ערוך לנר" אל הגרמ"מ יפה נדפסו בשו"ת בנין ציון בשנת תר"ך.
דף כפול (הכולל: [3] עמ' כתובים + [1] עמ' של רישום הכתובת וחותמות הדואר). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים. סימני קיפול. בעמ' [3]-[4] קרעים עם חסרונות בטקסט.

צרור גדול של מכתבים מרבני הונגריה, מארכיונו של הגאון רבי אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס, נכדו וממלא מקומו של בעל ה"כסף נבחר". [הונגריה, המאה ה-19].
• דף הכולל ארבעה מכתבים שנשלחו אל "אדונינו מורינו ורבינו" הגאון רבי צבי גויטיין בשנת תקצ"א [1831], מתלמידיו בעיר סט. אנדראש: מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל זוננפלד; מכתב בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של "הק' יוסף ליב במ"ו משה נ"י"; מכתב בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של "אהרן פעלזענבורג מנייטרא"; ומכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "יצחק פורית".
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פריינד-גריסהאבר תלמיד ה"חתם סופר". [יינק], שנת תבור"ך לפ"ק [תרכ"ח 1868]. בתוך הדברים מביא רעיון ששמע מרבו החתם סופר אודות פלפולים בחידושי תורה, "אף אם אינם על דרך אמת": "...אבל כבר אז"ל [אמרו ז"ל] קודשא בריך הוא חדאי בפלפולא, וכבר שמעתי מפה הקדוש כבוד אמ"ו הגאון החסיד בעהמ"ח חתם סופר זצוקללה"ה שזה נקרא כתר התורה...". בסוף מכתבו כותב, בצורה מסתורית מעט, על עניין קניית עותקים מ"הספר הידוע אשר הוא צורך גדול לקיום הדת": "בנידון מצוה גדולה הידוע, מחמת כמה עקולי ופשורי, אשר יש פה בעניני הדת בעו"ה, ורבו פריצי הדור, אין באפשרי לעשות בזה דבר שיש בו ממש, והמתקתי סוד בזה עם ידידי הקצין התו' מו"ה אברהם פאלאק, והסכמנו מפני כבוד התורה ליקח עשרה כרכים [מ]הספר הידוע אשר הוא צורך גדול לקיום הדת, ואם לא ימצאו קונים ח"ו ישארו כולם לנו ונשלם מכספינו דמי מחירו, ואם הוא יתברך ויתעלה יהפך את לב העם לקנות יותר, יהי' לנו לששון ולשמחה לשמח את לבבו הטהור של מעכ"ת ולהודיע לו שישלח עוד יותר כרכים...". [לא ברור לנו מהו אותו "ספר הידוע". מכתב זה נדפס בספר 'זכרון אבות', תשל"א (סימן פא), ושם נדפס גם המכתב ששלח לפני כן רבי אליהו מנחם אל רבי משה פריינד. גם במכתב הנ"ל לא מובן בדיוק על איזה ספר מדובר, ורק עולה ממנו כי גם רבי עזריאל הילדסהיימר, ידידו הקרוב של רבי אליהו מנחם, היה מעורב בעניין זה].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שאול פרידנטהל ראב"ד בית הדין בבוניהאד, אל הרב אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס. בשולי הדף טיוטת מכתב תשובה בכתב-ידו וחתימתו של רבי אליהו מנחם גויטיין. באנהרט (בוניהאד) והעדיעס, אדר א' תרכ"ז 1867. [בספר "זכרון אבות הנ"ל" סימן ע"א נדפסה שם התכתבות ארוכה בין רבי שאול פרידנטהל ורבנים נוספים לבין רבי אליהו מנחם, בנושא המכתבים שלפנינו. המכתבים שנדפסו הנם מהתאריכים: ערב ראש חודש אדר ראשון תרכ"ז, ב' אדר ראשון, י"ד אדר ראשון, כ' אדר שני - אך המכתב שלפנינו של הרב פרידנטהל מהתאריך ח' אדר ראשון תרכ"ז לא נדפס שם].
• נייר מכתבים רשמי של רבי אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס, עם ארבעה עמודים של חידושי תורה בכתב-ידו של רבי אליהו מנחם.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב פישר. שיאפאק, תרל"ה [1875]. מעבר למכתב שני עמודים של רשימות חידושי תורה בכתב-ידו של רבי אליהו מנחם.
הגאון רבי צבי הירש גויטיין אב"ד העדיעס (נפטר תרי"ט), בנו וממלא מקומו של רבי בענדיט גויטיין אב"ד העדיעס, בעל "כסף נבחר" (תק"ל-תר"ב), וחתנו של רבי אליהו טלר מקאמאראן. בנו וממלא מקומו של רבי צבי הירש היה רבי אליהו מנחם גויטיין (תקצ"ח-תרס"ב). חידושי תורתם של שלשת הדורות הנ"ל של רבני העדיעס נדפסו בספר "זכרון אבות - בעל כסף נבחר ותולדותיו" (בני ברק, תשל"א), אך רוב הכתבים שלפנינו לא נדפסו שם.
רבי משה פריינד-גריסהאבר (מכונה גם: רבי משה פאקש; תקנ"ז-תרל"ג), מגדולי תלמידיו של ה"חתם סופר". בן רבי יצחק איצק גריסהאבר-פריינד אב"ד פאקש. לאחר נישואיו בשנת תקע"ה עם בת גביר ביינק, התגורר שם, שקד על התורה והעבודה ולא הזדקק לרבנות. מספר תשובות של החתם סופר נשלחו אליו (ראה: קינסטליכר, החתם סופר ותלמידיו, עמ' שנח-שס).
רבי שאול פרידנטהל (נפטר תרמ"ג), ראש בית דין בקהילת בוניהאד, משרה בה כיהן כ-50 שנה (החל משנת תקצ"ג). בנו של רבי יהודה ליב ליסא אב"ד רכניץ, וחתן רבי שמעלקא מייזליס אב"ד עגערסעג (תקמ"א-תרט"ו). בשנת תרט"ז הדפיס את הספר "גויעת שמואל" - צוואתו של חותנו רבי שמעלקא מייזליס והספדים.
רבי יעקב (יאקב) פישר משיאפאק (נפטר טבת תר"ע), חתנו של הגאון רבי ידידיה גוטליב-פישר (תק"ע-תרנ"ו), תלמיד ה"חתם סופר", שכיהן כאב"ד שטוהל-ווייסענבורג (ראה: קינסטליכר, החתם סופר ותלמידיו, עמ' קנז-קנט).
5 פריטי נייר, הכוללים יותר מעשרה מכתבים ורשימות שונות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

דף בכתב-יד, תעודת "מורנו" שניתנה ל"כהר"ר אברהם בן המנוח... מוהר"ר ליב נכד הרב המפורסם מוהר"ר אברהם זללה"ה", בחתימת ידיהם של רבני פראג - רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), רבי שמואל פריינד ורבי אפרים ליב כ"ץ טעבלס. פראג, תשרי תר"ו [1845].
התעודה, מטעם "ב"ד מו"ש העומדי'[ם] על משמרת הקדש על התורה והעבודה פה פראג", מעניקה למקבל התעודה את הכינוי "מורנו", אשר מעתה ואילך ייקרא "מורינו רב רבי אברהם... לספר תורה הקדושה ולכל דבר שבקדושה".
סמל רשמי בראש התעודה.
רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר; תק"ן-תרכ"ח), רב גאון וחוקר בתורה ובמדע, חתנו של הגאון בעל "קצות החושן", מראשוני משכילי גליציה המתונים וממייסדי תנועת "חכמת ישראל". כתב חיבורים ומאמרים רבים בתולדות גדולי ישראל ובמחקר היהדות. בסוף ימיו כיהן כרב העיר פראג, שם התנגד לאנשי תנועת הרפורמה ולדרכם.
רבי שמואל פריינד (תקנ"ה-תר"ך), גאון מפורסם, ראב"ד פראג, מחבר "עיר הצדק" וספרים נוספים. מהלוחמים ברפורמה בפראג. [ראה אודותיו: אישים בתשובות חת"ס, עמ' שפט].
רבי אפרים ליב כ"ץ טעבלס, מגדולי הדיינים בפראג. ידידו ורעו של רבי נחום טריביטש, עמו ערך את הספר 'זרע יעקב' לרבי יעקב גינצבורג [ראש הישיבה בפראג וחבר בית דינו של ה"נודע ביהודה"].
במכתב לבעל ה"ערוך לנר" כותב בעל ה"כתב סופר" (איגרות סופרים, מכתבי ה"כתב סופר", אגרת ה'): "...קהלה המפורסמת וגדולה היא בק"ק פראג וראש הב"ד הוא ראפאפארט ועוד שני דיינים צדיקים גדולי התורה מאד הה"ג מהו' שמואל פריינד נ"י ומהו' אפרים ליב טעבלס נ"י...".
[1] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימן קיפול.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הצדיק הקדוש רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ. גריידיץ, טבת תרל"ג [1873]. יידיש.
נכתב על גבי גלויה. נשלח אל רבי רפאל אליעזר האלצבאק. אישור על קבלת תרומה לטובת ארץ ישראל, עם תודות וברכות. הצדיק מגריידיץ כותב (בתרגום חופשי מיידיש): "קבלתי לטובת רבותינו ואחינו שבארץ הקדושה... תשע טלר, ואני מקווה שהמצוה הגדולה תעניק לכם, לכל אלו שתרמו לכך, חיים מאושרים מהא-ל ברוך הוא, יחד עם כל משפחתכם...".
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת ת"ר בערך, אז עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות", כאשר סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות מברכותיו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).?רבי אליהו גוטמכר פעל רבות למען יהודי ארץ ישראל, והקים ישיבה בירושלים בשם חברת "סוכת שלום" ו"מאור יעקב". ישיבה זו הוקמה בבית המדרש "שנות אליהו" בחצר רבי אליהו גוטמכר בירושלים, אשר נקנתה באמצעות נאמנו רבי יעקב מרדכי הירשנזון. רבי אליהו דאג להחזקת הישיבה עד יומו האחרון. מלבד זאת פעל יחד עם הרב צבי הירש קלישר ב"חברת ישוב ארץ ישראל" שהוקמה בפרנקפורט בשנת 1860, אשר מטרתה הייתה לטפח התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל, ע"י גאולת האדמה מידי נוכרים, ולהושיב עליה חקלאים יהודים שיעבדו ויתפרנסו ממנה ויקיימו בה מצוות התלויות בארץ. שני רבנים אלו הרבו בתעמולה להפצת רעיון זה בספריהם, כתביהם, מכתביהם, ובדרשותיהם. בספריהם הם מרבים להוכיח שפעולות אלו מקרבות את הגאולה ומעוררות ישועה ורחמים מלפני ה'.
גלויה. 14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות דואר.