יראת ה' לחיים, "קונטרסים [בדברי מוסר] מכתבי... מו' חיים נ"ע האב"ד ור"מ דק"ק וולאזין. אשר יקרא... בשם... נפש החיים...". ווילנא והוראדנא, תקפ"ד [1824]. מהדורה ראשונה. הקדמות מבניו רבי יצחק מוולוז'ין ורבי יוסף משרשוב. הסכמות רבני ווילנא רבי שאול קצנלבוגן ורבי אברהם אבלי פאסוואלער.
מספרי היסוד של תורת הגר"א ותלמידיו, בדרכי ההנהגה ועבודת ה' טהורה על פי תורת הנגלה והנסתר [חלקים רבים מהספר נכתבו כתשובה ומענה לדעות תנועת החסידות, לפי דרכם ושיטתם של הגר"א ותלמידיו]. המחבר רבינו חיים מוולוז'ין החשיב את ספרו זה יותר מכל כתביו המרובים בהלכה, ולפני פטירתו ציוה את בניו שיזדרזו להוציאו לאור. הספר נערך והובא לדפוס על ידי בנו הגאון רבי יצחק מוולוז'ין ועל ידי בן-אחותו הגאון המקובל רבי אברהם שמחה מאמציסלב, ששימשו שניהם כראשי הישיבה בוולוז'ין.
[6], יז; י; ח, [1]; יז; ד דף (דפים א-ד, שמקומם לפני שער ד', נכרכו בסוף הספר). 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים גסים בשולי דף השער ובמספר דפים. כתמים כהים ושרבוטים במספר מקומות. רישומי בעלות ורישומים משפחתיים בדפי הפורזץ. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 478.

סידור עם פירוש רבי יעקב עמדין, חלק א' - עמודי שמים [תפילות לחול ולשבת] וחלק ב' - שערי שמים [תפילות למועדים ועוד], נוסח אשכנז. אלטונא, [תק"ה-תק"ז 1745-1747]. [נדפס בבית המחבר רבי יעקב אב"ד עמדן - היעב"ץ]. מהדורה ראשונה.
שני חלקים מתוך שלושה של הסידור עם פירושי רבי יעקב עמדין, על פי הנגלה ועל פי הנסתר בדרך האר"י. המהדורה הראשונה של הסידור ידועה בדקדוקיה הרבים. רבי יעקב עמדין טרח רבות בנוסחאותיו המדוייקות של הסידור, בניקוד ובדקדוק המילים. סידור זה נדפס במהדורות רבות ולימים נקרא על ידי מדפיסים מאוחרים יותר, בשם סידור "בית יעקב". במהדורות החוזרות הרבות של הסידור (שנדפסו בלמברג ובוורשא) שינו ושיבשו את נוסח הפנים של התפילות, ומכל נוסחאותיו ודקדוקיו של רבי יעקב עמדין נותרו רק הערותיו המובלעות בתוך פירושו שבשולי הדפים.
סדור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות, מהדורתו השניה של הסידור נדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביזמת ובהסכמת גדולי החסידות הרב מאפטא ורבי מרדכי מטשרנוביל. רבי מרדכי מטשרנוביל כותב בהסכמתו על נדירותה של המהדורה הראשונה - שהואיל וחביבים דבריו של היעב"ץ "כבר נטשטשו הסידורים ולא נמצא אף אחד בעיר". במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ"ו נדפס בברדיטשוב החלק השלישי ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין (רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה"). בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויזניץ כותב בהסכמתו לאותה מהדורה: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי רמ"מ מליובאוויטש הביא מספר פעמים בשיחותיו דיוקים והנהגות מסידור זה, ופעם אחת אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו'" (ספר בצל החכמה, עמ' 265). בשער חלק א': "פלטין בית אל, העומד על שבעה 'עמודי שמים', ונקרא גם 'אור שבעת הימים'". מעבר לשער הסכמת רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד אה"ו, המשבח את מעלות הסידור. בתוך דבריו הוא מספר על חזנים שלא דקדקו בחכמת הדקדוק "ולפעמים בשמעי כאלה גערתי בהם בנזיפה...". בשער חלק ב': "ארמון עיר האלקים פתוחה לי"ד שערים... 'שערי שמים'... לתקופת הימים חדשי השנה...". בדף קנט/2: "הסכמת מעלת גיסי הרב הגאון המפורסם המופלג בדורו, מוכתר בנימוסו ויחוסו, כמהור"ר אריה ליבוש אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם". לאחר ההסכמה, התנצלות המחבר על הדפסת ההסכמה בסוף הסידור, מכיון שהגיעה רק בסוף ההדפסה: "...וכבר ידוע שאין המקום מכבד את האדם, ומצינו אחרון חביב, ואין בתורה מאוחר ומוקדם...".
שני חלקים בשני כרכים. כרך ראשון: [1], שנו, שנד-שפה, שפט-תטו, תיז-תיח דף. כרך שני: קנט דף. 17-16.5 ס"מ. חלק מהדפים כהים במיוחד. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות בדף השער של החלק הראשון ובמקומות נוספים. חותמות בדפי השער ובדפים נוספים. כריכות עור חדשות, תואמות.
סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 415.

ספר סדר תיקון שבת, תפלות וזמירות שבת, תפלות המועדים וימים נוראים, נוסח אשכנז, הלכות והנהגות לשבת על פי מוסר וקבלה, וליקוטים בעניינים שונים, מאת רבי משה מזאלשין. ווארשא, [תקפ"ז] 1827. מהדורה ראשונה.
לאחר ההקדמה נדפסה הסכמת רבי עקיבא איגר הכותב על המחבר: "ידידי, ידיד ה' הרב המופלג בתורה ובחסידות", ועל חיבורו זה כותב "היוצאים מלב צדיק צדקות אהב".
יש לציין שעל אף שהתפלות הן בנוסח אשכנז, נדפסו בספר ההוספות החסידיות הנאמרות לפני מנחה של ערב שבת, "הודו" ו"פתח אליהו".
בספר זה מובאים דברים רבים מגדולי החסידות ובהקדמתו מזהיר המחבר שלא להשמיט דברים מספרו: "שיש כאן בהחיבור הזה איזהו ענינים ממחברים שהיו מכת חסידים וכן ענינים ממחברים מכת מתנגדים. אמנם הס מלהזכיר כסילות ושטות כזה ולעשות לישראל עם קדוש י"ץ שתי אגודות". הוא כותב כי המחלוקת בין חסידים למתנגדים, שעושה פירוד למטה בין אחדות ישראל, עושה ח"ו פירוד למעלה כמובא בספרי המקובלים, ולכן קורא לעשות אגודה אחת לעשות רצון ה' בלבב שלם, "עד מתי נהיה שתי כיתות שתי אגודות, זה יישר וזה יעקם, זה יכשיר וזה יאסור... החסיד ילעוג על המתנגד ומתנגד על החסיד. ולפעמים ירום לבב של הפחות שבפחותים מן המתנגדים לדבר ערך על גדול תפארת ישראל מן החסידים, וכן פחות שבפחותים מן החסידים לדבר על גדול הדור שבמתנגדים".
הרב הקדוש רבי משה מזאלשין ב"ר גרשון (תקמ"ט-תקצ"א, אנצי' לחסידות, ג', עמ' רעג-רעו), מגדולי צדיקי פולין, אביהם של האדמ"ורים רבי יעקב אהרן מזאלושין ורבי יוסף גרשון מדווהארט. לפי מספר מקורות היה רבי משה מזאלושין מגדולי תלמידי "החוזה מלובלין", אולם דבר זה שנוי במחלוקת בין כותבי תולדות החסידות (ראה אנצי' לחסידות, ג', עמ' רעג-רעד). עם זאת, ידוע בבירור, כי "החוזה מלובלין" החשיבו והעריכו ביותר, ואף התבטא עליו "מגיל עשר קידש עצמו להשם".
חותמות ורישומים בדף המגן (הקרוע וחסר בחלקו).
[12], כא-קנב, [229] דף. חסרים 2 דפים [מזמירות שבת ביום ומברכת המזון. אין מספור לדפים החסרים]. 17.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני. מספר דפים במצב גרוע. 35 דפים של תפילת שחרית נכרכו שלא במקומם. קרעים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט. באחד הדפים הקרועים הושלם הטקסט החסר בכתב-יד. כתמים. בלאי רב. נקבי עש. ללא כריכה. שדרת עור ישנה קרועה.
סטפנסקי חסידות, מס' 421.