מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove signatur filter signatur
- והקדשות (41) Apply והקדשות filter
- חתימות (41) Apply חתימות filter
- and (41) Apply and filter
- dedic (41) Apply dedic filter
- ספרים (22) Apply ספרים filter
- עם (22) Apply עם filter
- book (22) Apply book filter
- with (22) Apply with filter
- הגהות (19) Apply הגהות filter
- מיוחסים, (19) Apply מיוחסים, filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- חתימות, (19) Apply חתימות, filter
- חסידות (19) Apply חסידות filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- chassid (19) Apply chassid filter
- copi (19) Apply copi filter
- copies, (19) Apply copies, filter
- gloss (19) Apply gloss filter
- import (19) Apply import filter
- signatures, (19) Apply signatures, filter
מציג 1 - 12 of 41
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $30,000
נמכר ב: $37,500
כולל עמלת קונה
מסכת "אבות דרבי נתן", עם פירוש "בנין יהושע", מאת רבי יהושע פלק מליסא. דיהרנפורט, [תקמ"ח 1788]. מהדורה יחידה.
העותק של האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב, ושל האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא. בשולי עמוד השער רישום עדות על כך: "זה הבנין יהושע שייך להרבני החסיד המפורסים מ' צבי הירש מראמנאב". סמוך לדגל המדפיס חתימה בכתב-יד: "צבי הירש", אשר זוהתה בוודאות כחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב [ראה אישור מומחה מצורף, וראה חתימותיו הידועות להשוואה]. בראש דף השער ובתחתיתו חתימות "צבי הירש דובעצקיר" [דובצקר], משמשו הנאמן של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב (תקל"ח-תר"ז), מגדולי צדיקי החסידות, איש קדוש ובעל מופת, תלמידו המובהק וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב. רבי מאיר מפרמשילן כינהו "אברהם אבינו של דורנו", ורבי ישראל מרוז'ין אמר שמי שראה אותו "ידע בנפשו כי ראה פני השכינה".
רבי צבי הירש התייתם מהוריו בילדותו, ולאחר מספר שנים בהן הועסק כשוליה של חייטים, פגש את הרה"ק רבי אברהם משה מפשוורעסק, ומשדבק בו זנח את ענייני העולם הזה, והשתקע כולו בתורה ועבודת ה'. לאחר מכן נסע לפריסטיק, לבית מדרשו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, מגדולי החסידות המפורסמים ביותר. שם התדבק ברבו הקדוש בכל להט נפשו, וידו לא משה מתוך ידו. מסופר על תחילת התקרבותו לרבי מנחם מנדל מרימנוב, שלילה אחד הציע את מיטת רבי מנחם מנדל, ובבוקר, כשקם רבו, שאל מי הציע את מיטתו והכריז: "מי שהציע המיטה בלילה יציע גם להבא". מאז הפך רבי צבי הירש למשרתו ועוזרו האישי בכל ענייניו, ומכאן שמו וכינויו שדבק בו כל ימיו "רבי צבי הירש - משרת". האדמו"ר ה"דברי שמואל" מסלונים אמר עליו: "מתוך שימושו של הצדיק עלה ונתעלה כשרפי מעלה" (בית דלי, מהדו' תשס"ט, עמ' י'). לפני פטירתו ציוה רבי מנחם מנדל מרימנוב לתלמידיו שלאחר פטירתו יקבלו מפי תלמידו משרתו רבי צבי הירש, ולא מבנו רבי נתן ליב (שגם הוא היה צדיק מפורסם). לאחר פטירת רבו בשנת תקע"ה נסע רבי צבי הירש להסתופף בצל האדמו"ר הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, ורק לאחר פטירתו של רבי נפתלי בשנת תקפ"ז החל להנהיג את עדתו ברמה.
רבי צבי הירש נודע כעובד ה' מופלא בכל מהותו, כבעל מדרגות נשגבות, כבעל רוח הקודש ופועל ישועות. היה מפורסם בעיקר בתפילותיו הנלהבות שהיו בהתפשטות הגשמיות, בכלות הנפש ובקול אדיר וחזק שנשמע עד למרחוק. סיפורים רבים מסופרים על גודל דבקותו הגדולה בשעת התפילה, על כי באותה שעה היה חסר תחושה של קור או חום, ולא ידע מה נעשה עמו והיכן הוא נמצא. היה מפורסם כבעל צדקה גדול, עד שלעתים נותר בעל-חוב מהלוואות שלווה לצורכי צדקה. כמו כן, התפרסם בכח ברכותיו שפעל על ידן ישועות. רבי צבי הירש היה כהן והאמין בכח ברכותיו, ופעם אמר על עצמו בעיניים זולגות דמעות: "אני מוטרד כל היום לברך את ישראל באהבה" (מבשר טוב, קמלהאר).
רבים מגדולי החסידות נסעו להסתופף בצילו, לחזות בעבודתו ולשמוע את תורתו, ודבקו בו בלב ונפש. בהם היו האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינווא, רבי אליעזר מדז'יקוב, רבי אשר ישעיה מרופשיץ ו"השרף" רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. ה"סבא קדישא" רבי ישראל מרוז'ין, שהיה מחותנו של רבי צבי הירש, אמר ל"שרף" ממוגלניצא: "שיסע אליו, על מנת שיסתכל היטב בתואר פניו הק', וידע בנפשו כי ראה פני השכינה" (בארת המים). בניו של האדמו"ר מרוז'ין הגדירוהו כ"צדיק יסוד עולם". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן כינהו "אברהם אבינו של דורנו". תלמידו האדמו"ר רבי יחזקאל משיניווא העיד ששמע ממנו "שאינו אומר תורה רק מה שנותנים לו מן השמים לתוך פיו". מסופר שבשעת פטירתו נראה עמוד אש על ביתו שהאיר על כל הכפרים בסביבה, עד שלתושבי הכפרים היה נראה מרחוק שרימנוב עולה בלהבות, וכך ניצב עמוד האש עד לאחר קבורתו (בסמוך לקבר רבו רבי מנחם מנדל).
רבי צבי הירש דובצקר היה משמשו הנאמן של רבי צבי הירש מרימנוב ומקורבו הגדול, כמו כן היה מקורב אל הסבא קדישא מרוז'ין. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין מזכירו במכתב שכתב לאחר פטירת הרבי מרימנוב: "הרבני המופל' הוותיק כ"ש מו"ה צבי הירש אשר היה משמש וגדול שמושו" (נר ישראל, ד', עמ' קה-קו).
הספר הגיע לאחר מכן לאוצר הספרים של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא, וחותמותיו מתנוססות על עמוד השער: "נחום דובער פרידמאן" - "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו ספר של "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא" [רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה, כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו הספר שלפנינו)].
[2], כד, כד-כט; ט; ט דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים קלים בשולי דף השער ובמספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדיו בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה ישנה מנותקת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 45.
העותק של האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב, ושל האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא. בשולי עמוד השער רישום עדות על כך: "זה הבנין יהושע שייך להרבני החסיד המפורסים מ' צבי הירש מראמנאב". סמוך לדגל המדפיס חתימה בכתב-יד: "צבי הירש", אשר זוהתה בוודאות כחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב [ראה אישור מומחה מצורף, וראה חתימותיו הידועות להשוואה]. בראש דף השער ובתחתיתו חתימות "צבי הירש דובעצקיר" [דובצקר], משמשו הנאמן של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב (תקל"ח-תר"ז), מגדולי צדיקי החסידות, איש קדוש ובעל מופת, תלמידו המובהק וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב. רבי מאיר מפרמשילן כינהו "אברהם אבינו של דורנו", ורבי ישראל מרוז'ין אמר שמי שראה אותו "ידע בנפשו כי ראה פני השכינה".
רבי צבי הירש התייתם מהוריו בילדותו, ולאחר מספר שנים בהן הועסק כשוליה של חייטים, פגש את הרה"ק רבי אברהם משה מפשוורעסק, ומשדבק בו זנח את ענייני העולם הזה, והשתקע כולו בתורה ועבודת ה'. לאחר מכן נסע לפריסטיק, לבית מדרשו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, מגדולי החסידות המפורסמים ביותר. שם התדבק ברבו הקדוש בכל להט נפשו, וידו לא משה מתוך ידו. מסופר על תחילת התקרבותו לרבי מנחם מנדל מרימנוב, שלילה אחד הציע את מיטת רבי מנחם מנדל, ובבוקר, כשקם רבו, שאל מי הציע את מיטתו והכריז: "מי שהציע המיטה בלילה יציע גם להבא". מאז הפך רבי צבי הירש למשרתו ועוזרו האישי בכל ענייניו, ומכאן שמו וכינויו שדבק בו כל ימיו "רבי צבי הירש - משרת". האדמו"ר ה"דברי שמואל" מסלונים אמר עליו: "מתוך שימושו של הצדיק עלה ונתעלה כשרפי מעלה" (בית דלי, מהדו' תשס"ט, עמ' י'). לפני פטירתו ציוה רבי מנחם מנדל מרימנוב לתלמידיו שלאחר פטירתו יקבלו מפי תלמידו משרתו רבי צבי הירש, ולא מבנו רבי נתן ליב (שגם הוא היה צדיק מפורסם). לאחר פטירת רבו בשנת תקע"ה נסע רבי צבי הירש להסתופף בצל האדמו"ר הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, ורק לאחר פטירתו של רבי נפתלי בשנת תקפ"ז החל להנהיג את עדתו ברמה.
רבי צבי הירש נודע כעובד ה' מופלא בכל מהותו, כבעל מדרגות נשגבות, כבעל רוח הקודש ופועל ישועות. היה מפורסם בעיקר בתפילותיו הנלהבות שהיו בהתפשטות הגשמיות, בכלות הנפש ובקול אדיר וחזק שנשמע עד למרחוק. סיפורים רבים מסופרים על גודל דבקותו הגדולה בשעת התפילה, על כי באותה שעה היה חסר תחושה של קור או חום, ולא ידע מה נעשה עמו והיכן הוא נמצא. היה מפורסם כבעל צדקה גדול, עד שלעתים נותר בעל-חוב מהלוואות שלווה לצורכי צדקה. כמו כן, התפרסם בכח ברכותיו שפעל על ידן ישועות. רבי צבי הירש היה כהן והאמין בכח ברכותיו, ופעם אמר על עצמו בעיניים זולגות דמעות: "אני מוטרד כל היום לברך את ישראל באהבה" (מבשר טוב, קמלהאר).
רבים מגדולי החסידות נסעו להסתופף בצילו, לחזות בעבודתו ולשמוע את תורתו, ודבקו בו בלב ונפש. בהם היו האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינווא, רבי אליעזר מדז'יקוב, רבי אשר ישעיה מרופשיץ ו"השרף" רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. ה"סבא קדישא" רבי ישראל מרוז'ין, שהיה מחותנו של רבי צבי הירש, אמר ל"שרף" ממוגלניצא: "שיסע אליו, על מנת שיסתכל היטב בתואר פניו הק', וידע בנפשו כי ראה פני השכינה" (בארת המים). בניו של האדמו"ר מרוז'ין הגדירוהו כ"צדיק יסוד עולם". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן כינהו "אברהם אבינו של דורנו". תלמידו האדמו"ר רבי יחזקאל משיניווא העיד ששמע ממנו "שאינו אומר תורה רק מה שנותנים לו מן השמים לתוך פיו". מסופר שבשעת פטירתו נראה עמוד אש על ביתו שהאיר על כל הכפרים בסביבה, עד שלתושבי הכפרים היה נראה מרחוק שרימנוב עולה בלהבות, וכך ניצב עמוד האש עד לאחר קבורתו (בסמוך לקבר רבו רבי מנחם מנדל).
רבי צבי הירש דובצקר היה משמשו הנאמן של רבי צבי הירש מרימנוב ומקורבו הגדול, כמו כן היה מקורב אל הסבא קדישא מרוז'ין. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין מזכירו במכתב שכתב לאחר פטירת הרבי מרימנוב: "הרבני המופל' הוותיק כ"ש מו"ה צבי הירש אשר היה משמש וגדול שמושו" (נר ישראל, ד', עמ' קה-קו).
הספר הגיע לאחר מכן לאוצר הספרים של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא, וחותמותיו מתנוססות על עמוד השער: "נחום דובער פרידמאן" - "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו ספר של "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא" [רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה, כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו הספר שלפנינו)].
[2], כד, כד-כט; ט; ט דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים קלים בשולי דף השער ובמספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדיו בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה ישנה מנותקת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
ראה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 45.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
ספר פתחי יה, ביאור על פרקי אבות, עם הפנים, מאת רבי מרדכי אב"ד שטשעריץ (שצ'ז'ץ). לבוב, [תקנ"ט 1799]. דפוס יהודית רוזאניש.
בראש השער רישום בעלות בכת"י אשכנזי עתיק: "ר' זוסיא בהרב". כפי המסופר, רישום זה מעיד כי ספר זה הגיע מספריו הקדושים של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל ובנו האדמו"ר רבי זושא מטשרנוביל, שכן בפטירתו של רבי אהרן בשנת תרל"ב חולקו הספרים בין צאצאיו ונרשם על כל ספר לחלק מי הגיע: "זוסיא בהרב", "מנחם נחום בהרב" וכו'.
חתימה נוספת בדף השער: "יחיאל מיכל במה[רי"ל] ז"ל".
הגה"ק רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב), זקן אדמור"י דורו, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל ותלמיד סבו רבי נחום מטשרנוביל. לאחר פטירתו מילא את מקומו בטשרנוביל, בנו הקדוש רבי ישעיה משולם זושא (זוסיא) טברסקי (נפטר תרמ"א), אבי-אמו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז).
קח, [2] דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובמקומות נוספים. שיקומים בהדבקות נייר קטנות מצידו השני של דף השער. קרעים גדולים משוקמים בהדבקות נייר בשני הדפים האחרונים, עם פגיעה בטקסט. פגעי רטיבות קשים עם עובש בדפים האחרונים. חותמות. כריכת עור חדשה.
בראש השער רישום בעלות בכת"י אשכנזי עתיק: "ר' זוסיא בהרב". כפי המסופר, רישום זה מעיד כי ספר זה הגיע מספריו הקדושים של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל ובנו האדמו"ר רבי זושא מטשרנוביל, שכן בפטירתו של רבי אהרן בשנת תרל"ב חולקו הספרים בין צאצאיו ונרשם על כל ספר לחלק מי הגיע: "זוסיא בהרב", "מנחם נחום בהרב" וכו'.
חתימה נוספת בדף השער: "יחיאל מיכל במה[רי"ל] ז"ל".
הגה"ק רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב), זקן אדמור"י דורו, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל ותלמיד סבו רבי נחום מטשרנוביל. לאחר פטירתו מילא את מקומו בטשרנוביל, בנו הקדוש רבי ישעיה משולם זושא (זוסיא) טברסקי (נפטר תרמ"א), אבי-אמו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז).
קח, [2] דף. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. סימני עש בדף השער ובמקומות נוספים. שיקומים בהדבקות נייר קטנות מצידו השני של דף השער. קרעים גדולים משוקמים בהדבקות נייר בשני הדפים האחרונים, עם פגיעה בטקסט. פגעי רטיבות קשים עם עובש בדפים האחרונים. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר פרדס רימונים, מאת רבי משה קורדבירו - הרמ"ק, עם איורים קבליים רבים. קוריץ, [תק"מ 1780]. מהדורה שניה.
בדף השער חותמת רבי "ישראל שלום יוסף פרידמאן" (עם סמל האריה במרכזה, חותמת מלכותית של אדמו"רי בית סדיגורא-רוז'ין באותן השנים).
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן - האדמו"ר השני מבוהוש (תרט"ז-תרפ"ג 1855-1923), מגדולי האדמו"רים ברומניה. בנו וממלא מקומו של האדמו"ר הראשון מבוהוש רבי יצחק בנו של רבי שלום יוסף מסדיגורה. שמו בישראל נקרא על שם זקניו רבי ישראל מרוז'ין [שנפטר בשנת תר"י] ובנו רבי שלום יוסף [שנפטר בשנת תרי"א]. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ו נתמנה על מקומו בבוהוש. חסידים רבים נהרו אל בית מדרשו, ואנשים רבים נסעו להתייעץ ולקבל את ברכותיו ועצותיו, בפרט בעניני רפואה. הקים את ישיבת "בית ישראל" בעירו בוהוש, על ידי חתניו רבי מנחם מנדל פרידמן ורבי יצחק טברסקי. דברי תורתו נדפסו רק בדורנו, בספר "פאר ישראל" (ירושלים, תשל"ט-תשס"ט).
[4], קפו דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש (בעיקר בדף השער). קרעים בדף השער, משוקמים בהדבקת נייר מעברו השני של הדף. רישומים וסימונים רבים בכתב-יד. חותמות. כריכת עור חדשה.
בדף השער חותמת רבי "ישראל שלום יוסף פרידמאן" (עם סמל האריה במרכזה, חותמת מלכותית של אדמו"רי בית סדיגורא-רוז'ין באותן השנים).
רבי ישראל שלום יוסף פרידמן - האדמו"ר השני מבוהוש (תרט"ז-תרפ"ג 1855-1923), מגדולי האדמו"רים ברומניה. בנו וממלא מקומו של האדמו"ר הראשון מבוהוש רבי יצחק בנו של רבי שלום יוסף מסדיגורה. שמו בישראל נקרא על שם זקניו רבי ישראל מרוז'ין [שנפטר בשנת תר"י] ובנו רבי שלום יוסף [שנפטר בשנת תרי"א]. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ו נתמנה על מקומו בבוהוש. חסידים רבים נהרו אל בית מדרשו, ואנשים רבים נסעו להתייעץ ולקבל את ברכותיו ועצותיו, בפרט בעניני רפואה. הקים את ישיבת "בית ישראל" בעירו בוהוש, על ידי חתניו רבי מנחם מנדל פרידמן ורבי יצחק טברסקי. דברי תורתו נדפסו רק בדורנו, בספר "פאר ישראל" (ירושלים, תשל"ט-תשס"ט).
[4], קפו דף. 31.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש (בעיקר בדף השער). קרעים בדף השער, משוקמים בהדבקת נייר מעברו השני של הדף. רישומים וסימונים רבים בכתב-יד. חותמות. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
ספר עולת יצחק, מהדורא תניינא, דיני שחיטות ובדיקות על פי סדר ההלכות של המהר"י וייל, מאת רבי יצחק בן ישעיה מטארנוגרוד. פרנקפורט דאודר, [תנ"ב 1692]. בראש השער איור האיל בעקידת יצחק, עם הכיתוב: "עולת יצחק".
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף השער שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי". ממנו עבר הספר לבנו האדמו"ר רבי שלום יוסף פרידמן ממלניצא, שחותמתו מופיעה בתחתית דף השער: "שלום יוסף במוהר"ר נחום דוב פריעדמאנן - מיעלניצא, גאליציען".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג). נכדו של רבי ישראל מרוז'ין. בן רבי שלום יוסף וחתן רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספריה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. אלה של בית אבא נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", אלה שנקנו בכספו "קנין כספי", אלו שקיבל במתנה "מנחת שי", והחלק הרביעי אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".
האדמו"ר רבי שלום יוסף פרידמן ממלניצא (תרל"א-תרפ"ז, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תרצ), בן רבי נחום דב פרידמן מסאדיגורא. כיהן כאדמו"ר במלניצא ובהמשך עבר ללבוב. נודע כבקי גדול בענייני רפואה. בנו, רבי משה אהרן ממלניצא, מילא את מקומו תחתיו.
[36] דף. 19 ס"מ. דפים כהים. מצב טוב. מעט כתמים. חותמות. כריכת עור חדשה, עם פגמים קלים.
העותק של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה. בדף השער שתיים מחותמותיו: חותמת אחת עם שמו, "נחום דובער פרידמאן", וסמל האריה במרכזה; וחותמת נוספת "קנין כספי". ממנו עבר הספר לבנו האדמו"ר רבי שלום יוסף פרידמן ממלניצא, שחותמתו מופיעה בתחתית דף השער: "שלום יוסף במוהר"ר נחום דוב פריעדמאנן - מיעלניצא, גאליציען".
האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (נפטר תרמ"ג). נכדו של רבי ישראל מרוז'ין. בן רבי שלום יוסף וחתן רבי אברהם יעקב מסדיגורה. לרבי נחום דובער הייתה ספריה גדולה, בספריתו היו ארבעה סוגי חותמות. אלה של בית אבא נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", אלה שנקנו בכספו "קנין כספי", אלו שקיבל במתנה "מנחת שי", והחלק הרביעי אוסף ספרים קטן של מתנות מגרים שהגיעו לחמיו האדמו"ר לבקש תיקון לנשמתם ועליהם חתם "מנחת גר".
האדמו"ר רבי שלום יוסף פרידמן ממלניצא (תרל"א-תרפ"ז, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תרצ), בן רבי נחום דב פרידמן מסאדיגורא. כיהן כאדמו"ר במלניצא ובהמשך עבר ללבוב. נודע כבקי גדול בענייני רפואה. בנו, רבי משה אהרן ממלניצא, מילא את מקומו תחתיו.
[36] דף. 19 ס"מ. דפים כהים. מצב טוב. מעט כתמים. חותמות. כריכת עור חדשה, עם פגמים קלים.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
אוסף ספרים מספריית האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב-תל אביב. בכל הספרים מופיעות חותמותיו. באחד הספרים חותמת של סבו האדמו"ר רבי שלמה פרידמן (הראשון), מסדיגורא:
• ספר צדה לדרך, לרבינו מנחם בן זרח. למברג (לבוב), [תרי"ט] 1859. בשער - מלבד חותמת האדמו"ר מטשורטקוב-תל אביב, חותמת נוספת, עתיקה, עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן - S. FRIEDMAN" - כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב הראשון מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג), שהיה סבו של האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב-תל אביב, אשר נקרא על שמו. [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו - האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט]. מספר הגהות בכתב-יד.
• ספר אריה דבי עילאי, על חמשה מסכתות, מאת רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד ווישניצא ושינווא. פרעמישלא, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות, מס' 67.
• ספר תרומת הדשן, לרבי ישראל איסרלן, חלקים א-ב. וורשא, [תרמ"ב] 1882. שער לכל חלק. בראש כל עמוד שער מופיע רישום "קוויטל" [שם הכותב ושם אמו. כפי הנראה, העניק הכותב את הספר לאדמו"ר ורשם זאת כדי שהאדמו"ר יתפלל עליו].
• ספר ארץ חמדה, להמלבי"ם. וורשא, [תרמ"א-תרנ"ג] 1881-1893. חמשה חלקים בכרך אחד.
• תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, עם פירוש "חשק שלמה", מאת שלמה יאודה ס"ט בהגאון מהר"ם זצ"ל הספרדי, מכונה פריעדלענדער - מי שנודע כמזייף הירושלמי על קדשים. ס'-וואראהל (סאיני), תרס"ה [1905].
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מוינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
5 ספרים. גודל ומצב משתנים.
• ספר צדה לדרך, לרבינו מנחם בן זרח. למברג (לבוב), [תרי"ט] 1859. בשער - מלבד חותמת האדמו"ר מטשורטקוב-תל אביב, חותמת נוספת, עתיקה, עם סמל נשר במרכזה: "שלמה פרידמאן - S. FRIEDMAN" - כפי הנראה, זו חותמתו של האדמו"ר רבי שלמה מסדיגורא בן האדמו"ר רבי אברהם יעקב הראשון מסדיגורא (אנצ' לחסידות, ג', עמ' תשיג), שהיה סבו של האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב-תל אביב, אשר נקרא על שמו. [חותמת זו אופיינית לבית סדיגורא-רוז'ין, והיא דומה בצורתה לחותמות אֶחיו - האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורא והאדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבויאן, לחותמות גיסם האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן ולחותמות בן-דודם האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטעפנשט]. מספר הגהות בכתב-יד.
• ספר אריה דבי עילאי, על חמשה מסכתות, מאת רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד ווישניצא ושינווא. פרעמישלא, תר"מ 1880. מהדורה ראשונה. סטפנסקי חסידות, מס' 67.
• ספר תרומת הדשן, לרבי ישראל איסרלן, חלקים א-ב. וורשא, [תרמ"ב] 1882. שער לכל חלק. בראש כל עמוד שער מופיע רישום "קוויטל" [שם הכותב ושם אמו. כפי הנראה, העניק הכותב את הספר לאדמו"ר ורשם זאת כדי שהאדמו"ר יתפלל עליו].
• ספר ארץ חמדה, להמלבי"ם. וורשא, [תרמ"א-תרנ"ג] 1881-1893. חמשה חלקים בכרך אחד.
• תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, עם פירוש "חשק שלמה", מאת שלמה יאודה ס"ט בהגאון מהר"ם זצ"ל הספרדי, מכונה פריעדלענדער - מי שנודע כמזייף הירושלמי על קדשים. ס'-וואראהל (סאיני), תרס"ה [1905].
האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט), בן האדמו"ר רבי נחום מרדכי פרידמן מטשורטקוב וחתן דודו רבי ישראל מסדיגורא. סבו מצד אביו הוא האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, וסבו מצד אמו הוא האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מסדיגורא. אביו האדמו"ר רבי נחום מרדכי ברח עם משפחתו מוינה סמוך לשואה, עלה ארצה והקים את חצרו בתל אביב. בנו רבי שלמה מילא את מקומו באדמו"רות לאחר פטירתו, והוא למעשה האדמו"ר הרביעי והאחרון לשושלת אדמו"רי טשורטקוב. מחבר הספר "דברי שלמה".
5 ספרים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר מסילת ישרים, מאת רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל. למברג (לבוב), [תרי"א 1851].
העותק של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין. בדף השער חותמתו: "אוצר הספרים של ישראל פריעדמאן מהוסיאטין" [שם האדמו"ר נמחק בדיו כחולה, אך הכתב נראה מבעד לה].
חתימה בדף השער: "יעקב יודא ליב מענקיש". בדפי הספר תיקונים בודדים בכתב-יד.
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, זקן אדמו"רי בית רוז'ין, נכדו האחרון של רבי ישראל מרוז'ין. נולד בשנת תרי"ח לאביו האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. משנת תרנ"ד ממלא מקום אביו בהוסיאטין. מתרע"ד בוינה. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל לתל-אביב. ידוע הסיפור על תפילתו על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים [בזמן השואה כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל, ינצח בחזית מצרים ומשם יגיעו להשמדה של יושבי ארץ ישראל] ואמירתו המפורסמת באותו מעמד, כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל. נפטר בתל אביב בחנוכה תש"ט ומנוחתו בטבריה.
לב דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. חותמות. כריכה חדשה.
העותק של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין. בדף השער חותמתו: "אוצר הספרים של ישראל פריעדמאן מהוסיאטין" [שם האדמו"ר נמחק בדיו כחולה, אך הכתב נראה מבעד לה].
חתימה בדף השער: "יעקב יודא ליב מענקיש". בדפי הספר תיקונים בודדים בכתב-יד.
האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, זקן אדמו"רי בית רוז'ין, נכדו האחרון של רבי ישראל מרוז'ין. נולד בשנת תרי"ח לאביו האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. משנת תרנ"ד ממלא מקום אביו בהוסיאטין. מתרע"ד בוינה. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל לתל-אביב. ידוע הסיפור על תפילתו על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים [בזמן השואה כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל, ינצח בחזית מצרים ומשם יגיעו להשמדה של יושבי ארץ ישראל] ואמירתו המפורסמת באותו מעמד, כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל. נפטר בתל אביב בחנוכה תש"ט ומנוחתו בטבריה.
לב דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. חותמות. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
ספר קצות החושן, על שולחן ערוך חושן משפט, חלק ראשון ושני, מאת הגאון רבי אריה ליב הכהן הלר. קניגסברג, [תרי"ט 1859].
בראש דף השער חתימות "צבי מאיר הכהן ראבינוויץ מראדמסק" [אחת החתימות מטושטשת מאד מהתפשטות הדיו]. חותמות וחתימות של אחיו רבי "יהושע נחום ראבינאוויטץ".
רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (תר"א-תרס"ב), בן האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק. צדיק ומקובל, מילא את מקום אביו כאב"ד ורב העיר ראדומסק [אחיו הצעיר רבי אברהם יששכר נתמנה לאדמו"ר תחת אביו].
חתימות רבי חיים יוסף יעקבוביץ וחותמות אביו רבי יצחק מאיר מאמסטוב.
בדפי הספר מספר הגהות, מכותבים שונים.
[1], ג-קסב [צ"ל: קכב]; יד; [1], ג-פח, [2] דף. 36.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני, עם פגעי עש, פגמים וקרעים משוקמים בהדבקות נייר רבות (במיוחד בדף השער), עם פגיעות בטקסט. דפים רבים במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.
בראש דף השער חתימות "צבי מאיר הכהן ראבינוויץ מראדמסק" [אחת החתימות מטושטשת מאד מהתפשטות הדיו]. חותמות וחתימות של אחיו רבי "יהושע נחום ראבינאוויטץ".
רבי צבי מאיר הכהן רבינוביץ (תר"א-תרס"ב), בן האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק. צדיק ומקובל, מילא את מקום אביו כאב"ד ורב העיר ראדומסק [אחיו הצעיר רבי אברהם יששכר נתמנה לאדמו"ר תחת אביו].
חתימות רבי חיים יוסף יעקבוביץ וחותמות אביו רבי יצחק מאיר מאמסטוב.
בדפי הספר מספר הגהות, מכותבים שונים.
[1], ג-קסב [צ"ל: קכב]; יד; [1], ג-פח, [2] דף. 36.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני, עם פגעי עש, פגמים וקרעים משוקמים בהדבקות נייר רבות (במיוחד בדף השער), עם פגיעות בטקסט. דפים רבים במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
ספר שושנת העמקים, לרבי יוסף תאומים בעל "פרי מגדים". למברג, תקצ"ז 1837. דפוס האשה חיה אלמנת רבי נפתלי הירץ גרוישמאן.
בראש השער רישום בעלות חתום: "חנני אלוקים בזה הספר, הק' יוסף מאיר בלאאמו"ה שמואל צבי" - חתימת ידו של האדמו"ר הראשון מספינקא, הגאון הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס, בעל ה"אמרי יוסף" (תקצ"ח-תרס"ט), אבי שושלות אדמו"רי ספינקא. בנו של הגאון החסיד רבי שמואל צבי ווייס ראב"ד מונקאטש. גדול בתורה ובחסידות, תלמידם של המהר"ם א"ש רבי מאיר אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר ובנו רבי מנחם אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר. למד גם אצל האדמו"ר רבי שמואל שמעלקא מסעליש בעל צרור החיים ואצל דודו המקובל רבי יצחק אייזיק ווייס מסוואליווע.
מנעוריו דבק בחסידות, ועוד בהיותו נער צעיר נסע אל האדמו"ר השר-שלום מבעלז, שאמר עליו "מוח יפה יש לו לרבי יוסף מאיר". היה נוסע גם אל האדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויזניץ ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", אך רבו העיקרי היה קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב - המהרי"א, שהעריכו לחשוב שבתלמידיו ו"היה קורא אותו בכל יום ודיבר אתו כמה שעות דברי חכמה ויראה, וכמה פעמים היה לומד אתו בספרים הקדושים לקוטי תורה וש"ס".
בשנת תר"ל הכתירו רבו המהרי"א מזידיטשוב לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל את החסידים כל עוד רבו בחיים. רק בשנת תרל"ו קיבל את הוראות רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז שהסמיכו לאדמו"ר, והחל מקבל את החסידים בעיר מגוריו ספינקא שבמחוז מרמרוש. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי הונגריה וגליציה, ואלפי חסידים נמנו על תלמידיו, מהם גדולי תורה מפורסמים כהגאון רבי שלום מרדכי שבדרון המהרש"ם מבערז'ן ועוד. כמו כן, היו לו קשרים אמיצים עם צדיקי דורו, האדמו"רים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מסיגעט בעל "ייטב לב", רבי יחזקאל שרגא משיניווא בעל "דברי יחזקאל", ואחרים.
נודע בבקיאותו המדהימה בנגלה ובנסתר. כשנסע לרבי חיים מצאנז "קיבל אותו בסבר פנים יפות וחיבבו וקירב אותו מאד, והרבה לפלפל עמו הרבה בחכמת הקבלה, אם כי לא היתה דרכו לדבר מזה עם שום אדם" (א' סורסקי, שושלת ספינקא, עמ' צז). חסידות ספינקא שמרה על נוסח זידיטשוב בתפילה ובהנהגה. תפילותיו הלהיבו את המוני החסידים, והן מתוארות כתפילות בכח נפלא ממש למעלה מכח האנושי. מסופרים עליו סיפורי מופת מופלאים, כפועל ישועות בברכותיו ובעצותיו שנאמרו ברוח הקודש. בנו האדמו"ר מהרי"א מספינקא מעיד עליו: "ופעל ישועות רבות ועצומות בברכתו, ופקד עקרות בתפלתו, וריפא חולים בעתירתו, ובקע רקיעין בשיחתו, וכמעט אוכל להגיד שכל דיבור שיצא מפיו הקדוש לא שב ריקם..." (הקדמת "עשרה מאמרות" לספרו "אמרי יוסף"). גם לאחר פטירתו, נודע מקום קברו למקום תפילה וישועה. בשנת תשל"ב הועלה ארונו לארץ-ישראל, ונטמן בחלקה מיוחדת של חסידי ספינקא בבית הקברות "סגולה" בפתח-תקוה.
בכותרת דף ח חתימה עתיקה נוספת: "חיים ----".
נ דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ונזקי עש. כריכת עור חדשה.
בראש השער רישום בעלות חתום: "חנני אלוקים בזה הספר, הק' יוסף מאיר בלאאמו"ה שמואל צבי" - חתימת ידו של האדמו"ר הראשון מספינקא, הגאון הקדוש רבי יוסף מאיר ווייס, בעל ה"אמרי יוסף" (תקצ"ח-תרס"ט), אבי שושלות אדמו"רי ספינקא. בנו של הגאון החסיד רבי שמואל צבי ווייס ראב"ד מונקאטש. גדול בתורה ובחסידות, תלמידם של המהר"ם א"ש רבי מאיר אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר ובנו רבי מנחם אייזנשטאטער אב"ד אונגוואר. למד גם אצל האדמו"ר רבי שמואל שמעלקא מסעליש בעל צרור החיים ואצל דודו המקובל רבי יצחק אייזיק ווייס מסוואליווע.
מנעוריו דבק בחסידות, ועוד בהיותו נער צעיר נסע אל האדמו"ר השר-שלום מבעלז, שאמר עליו "מוח יפה יש לו לרבי יוסף מאיר". היה נוסע גם אל האדמו"רים רבי מנחם מנדל מוויזניץ ורבי חיים מצאנז בעל ה"דברי חיים", אך רבו העיקרי היה קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב - המהרי"א, שהעריכו לחשוב שבתלמידיו ו"היה קורא אותו בכל יום ודיבר אתו כמה שעות דברי חכמה ויראה, וכמה פעמים היה לומד אתו בספרים הקדושים לקוטי תורה וש"ס".
בשנת תר"ל הכתירו רבו המהרי"א מזידיטשוב לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל את החסידים כל עוד רבו בחיים. רק בשנת תרל"ו קיבל את הוראות רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז שהסמיכו לאדמו"ר, והחל מקבל את החסידים בעיר מגוריו ספינקא שבמחוז מרמרוש. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי הונגריה וגליציה, ואלפי חסידים נמנו על תלמידיו, מהם גדולי תורה מפורסמים כהגאון רבי שלום מרדכי שבדרון המהרש"ם מבערז'ן ועוד. כמו כן, היו לו קשרים אמיצים עם צדיקי דורו, האדמו"רים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מסיגעט בעל "ייטב לב", רבי יחזקאל שרגא משיניווא בעל "דברי יחזקאל", ואחרים.
נודע בבקיאותו המדהימה בנגלה ובנסתר. כשנסע לרבי חיים מצאנז "קיבל אותו בסבר פנים יפות וחיבבו וקירב אותו מאד, והרבה לפלפל עמו הרבה בחכמת הקבלה, אם כי לא היתה דרכו לדבר מזה עם שום אדם" (א' סורסקי, שושלת ספינקא, עמ' צז). חסידות ספינקא שמרה על נוסח זידיטשוב בתפילה ובהנהגה. תפילותיו הלהיבו את המוני החסידים, והן מתוארות כתפילות בכח נפלא ממש למעלה מכח האנושי. מסופרים עליו סיפורי מופת מופלאים, כפועל ישועות בברכותיו ובעצותיו שנאמרו ברוח הקודש. בנו האדמו"ר מהרי"א מספינקא מעיד עליו: "ופעל ישועות רבות ועצומות בברכתו, ופקד עקרות בתפלתו, וריפא חולים בעתירתו, ובקע רקיעין בשיחתו, וכמעט אוכל להגיד שכל דיבור שיצא מפיו הקדוש לא שב ריקם..." (הקדמת "עשרה מאמרות" לספרו "אמרי יוסף"). גם לאחר פטירתו, נודע מקום קברו למקום תפילה וישועה. בשנת תשל"ב הועלה ארונו לארץ-ישראל, ונטמן בחלקה מיוחדת של חסידי ספינקא בבית הקברות "סגולה" בפתח-תקוה.
בכותרת דף ח חתימה עתיקה נוספת: "חיים ----".
נ דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי ונזקי עש. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר תיקוני הזהר. דובנא, [תקס"ה 1805].
העותק של רבי משולם זושא וייסבלום מנדבורנא. בשער הספר ובמספר דפים נוספים חותמת בצורת חתימה: "הק' משולם זוסיא מנאדבורנא בהרה"צ ר' נפתלי מליזענסק זצ"ל".
הרה"צ רבי משולם זושא וייסבלום מנדבורנא (נפטר תר"ן, אנצ' לחסידות, ג', עמ' שפ), היה נינו של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. מתלמידיו החשובים של האדמו"ר ה"תורת חיים" מקוסוב. עלה לארץ הקודש והתגורר בצפת, לאחר שרבו התגלה אליו בחלום ופקד עליו לעלות לארץ ישראל.
בדף המגן האחורי רישום בעלות ארוך [כנראה של אחד מצאצאי רבי אברהם דוד מבוטשאטש]: "...הרבני הנגיד המופלא ומופלג בתורה... בן לאותו צדיק... החסיד המפורסים כקש"ת מו"ה ישראל אסר[?] ליב... נין ונכד לאותו צדיק וקדשו רשכב"ה אוהב ישראל וקדושו... כקש"ת מו"ה אברהם דוד נר"ו...".
ה, ז-קלב, י דף. 20.5 ס"מ. דפים בצבע כחלחל. מצב בינוני-גרוע. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. פגעי עש רבים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
העותק של רבי משולם זושא וייסבלום מנדבורנא. בשער הספר ובמספר דפים נוספים חותמת בצורת חתימה: "הק' משולם זוסיא מנאדבורנא בהרה"צ ר' נפתלי מליזענסק זצ"ל".
הרה"צ רבי משולם זושא וייסבלום מנדבורנא (נפטר תר"ן, אנצ' לחסידות, ג', עמ' שפ), היה נינו של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק. מתלמידיו החשובים של האדמו"ר ה"תורת חיים" מקוסוב. עלה לארץ הקודש והתגורר בצפת, לאחר שרבו התגלה אליו בחלום ופקד עליו לעלות לארץ ישראל.
בדף המגן האחורי רישום בעלות ארוך [כנראה של אחד מצאצאי רבי אברהם דוד מבוטשאטש]: "...הרבני הנגיד המופלא ומופלג בתורה... בן לאותו צדיק... החסיד המפורסים כקש"ת מו"ה ישראל אסר[?] ליב... נין ונכד לאותו צדיק וקדשו רשכב"ה אוהב ישראל וקדושו... כקש"ת מו"ה אברהם דוד נר"ו...".
ה, ז-קלב, י דף. 20.5 ס"מ. דפים בצבע כחלחל. מצב בינוני-גרוע. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. פגעי עש רבים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,800
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
ספר נצח ישראל, פירושים וחידושים על מסכתות בתלמוד בבלי וירושלמי, מאת רבי ישראל בן משה הלוי מזאמושץ. פרנקפורט דאודר, [תק"א 1741]. מהדורה יחידה.
העותק של האדמו"רים ממונקאטש - רבי צבי הירש שפירא, בעל "דרכי תשובה", ובנו רבי חיים אלעזר שפירא, בעל "מנחת אלעזר". בדף השער ובדפים נוספים מופיעים חותמותיהם של האב ובנו: "צבי הירש שפירא" ו"חיים אלעזר שפירא אב"ד דק"ק מונקאטש" [חלק מהחותמות קצוצות].
האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תריח-תרכ). בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת" ועוד.
בנו האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר" (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. מילא מקום אביו כאב"ד מונקאטש. עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. [אודותיו: דרכי חיים ושלום].
חתימות בדף השער: "הק' גאטליב כהנ[א] סאפיר", "חנני ה' הרחום בזה, שלום בר"מ[?] הכהן מן ---[?]".
[1], נח, [1] דף. 31.5 ס"מ. נייר כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. נקבי עש במספר דפים. קרע משוקם בשוליים העליונים של דף השער. קרע משוקם בדף האחרון עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות חלק מהדפים. חותמות בדף השער ובמקומות נוספים. כריכת עור חדשה.
העותק של האדמו"רים ממונקאטש - רבי צבי הירש שפירא, בעל "דרכי תשובה", ובנו רבי חיים אלעזר שפירא, בעל "מנחת אלעזר". בדף השער ובדפים נוספים מופיעים חותמותיהם של האב ובנו: "צבי הירש שפירא" ו"חיים אלעזר שפירא אב"ד דק"ק מונקאטש" [חלק מהחותמות קצוצות].
האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תריח-תרכ). בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת" ועוד.
בנו האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר" (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. מילא מקום אביו כאב"ד מונקאטש. עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. [אודותיו: דרכי חיים ושלום].
חתימות בדף השער: "הק' גאטליב כהנ[א] סאפיר", "חנני ה' הרחום בזה, שלום בר"מ[?] הכהן מן ---[?]".
[1], נח, [1] דף. 31.5 ס"מ. נייר כהה. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. נקבי עש במספר דפים. קרע משוקם בשוליים העליונים של דף השער. קרע משוקם בדף האחרון עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות חלק מהדפים. חותמות בדף השער ובמקומות נוספים. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
ספר תקוני הזהר, עם פירוש "באר לחי ראי", חלק ראשון, מאת האדמו"ר המקובל רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש. מונקאטש, תרס"ג [1903]. מהדורה ראשונה.
העותק של מהר"ם בריסק. בדף השער חותמתו: "מרדכי בריסק, דיין מארגרעטען". לצד החותמת - הקדשה עצמית בכתב-ידו וחתימתו של מהר"ם בריסק, הכותב כי קיבל את הספר מן האדמו"ר המחבר: "מנחת זכרון מזכרת אהבה הוא אלי [דורון] דרשה מכבוד אדמו"ר הרב הגאוה"ק המחבר שליט"א הק' מרדכי [באמו"ר יהושע...]".
הגאון רבי מרדכי בריסק - מהר"ם בריסק (תרמ"ו-נספה בשואה תש"ד), מגדולי גאוני הונגריה ומרביץ תורה מפורסם, חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מרגרטן [בן המהריא"ץ]. כיהן במרגרטן כדומ"ץ ומשנת תרע"ט עלה לכהן ברבנות טושנד שם הקים את ישיבתו המפורסמת, בה למדו אלפי תלמידים. מספריו: שו"ת מהר"ם בריסק ד' חלקים, דרשות מהר"ם בריסק ועוד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד, אנצ' לחסידות ג', תריח-תרכ). בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". גאון, פוסק הלכות ומקובל. מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר הספרים: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת" ועוד.
[3], רנט דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי דיו בדף רמד/2, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, עם פגמים.
העותק של מהר"ם בריסק. בדף השער חותמתו: "מרדכי בריסק, דיין מארגרעטען". לצד החותמת - הקדשה עצמית בכתב-ידו וחתימתו של מהר"ם בריסק, הכותב כי קיבל את הספר מן האדמו"ר המחבר: "מנחת זכרון מזכרת אהבה הוא אלי [דורון] דרשה מכבוד אדמו"ר הרב הגאוה"ק המחבר שליט"א הק' מרדכי [באמו"ר יהושע...]".
הגאון רבי מרדכי בריסק - מהר"ם בריסק (תרמ"ו-נספה בשואה תש"ד), מגדולי גאוני הונגריה ומרביץ תורה מפורסם, חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מרגרטן [בן המהריא"ץ]. כיהן במרגרטן כדומ"ץ ומשנת תרע"ט עלה לכהן ברבנות טושנד שם הקים את ישיבתו המפורסמת, בה למדו אלפי תלמידים. מספריו: שו"ת מהר"ם בריסק ד' חלקים, דרשות מהר"ם בריסק ועוד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד, אנצ' לחסידות ג', תריח-תרכ). בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". גאון, פוסק הלכות ומקובל. מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר הספרים: "דרכי תשובה", "באר לחי רואי", "צבי תפארת" ועוד.
[3], רנט דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי דיו בדף רמד/2, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, עם פגמים.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
ספר קיצור שני לוחות הברית עם מהדורא בתרא. פולנאה, [תקע"ו 1816?].
העותק של האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. בדפי המגן, בדף השער ובדף האחרון רישומי בעלות, חותמות וחתימות ידו של האדמו"ר: "שלום אליעזר", "שלום אליעזר הלברשטאם", "שלום אליעזר האלברשטאם חונה פה טארנא", "זה הספר שייך לר' שלום אליעזר הלברשטאם".
האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם (תרכ"ב-תש"ד), מבניו הצעירים של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. מגדולי הצדיקים ובעלי המופת בהונגריה בדור שלפני השואה. כבר מנעוריו הצביעו עליו גדולי האדמו"רים כעל דמות מופת והרבו לדבר על קדושתו ועל נשמתו הגבוהה. כך לדוגמה מסופר כי כאשר שהה בצאנז האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק הצביע על רבי שלום אליעזר ואמר כי הוא יהיה אחד ממנהיגי ישראל בעת ביאת המשיח. בזמן פטירת אביו היה בן 14 שנים בלבד, והוא נתחנך על ידי אחיו הגדול האדמו"ר משיניווא. נשא את בת אחותו וגיסו האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי אב"ד הורנוסטייפולי. בשנת תרמ"ו התיישב רבי שלום אליעזר בעיר טארנא (טרנוב, גליציה), ושם הסתגר בד' אמותיו בקלויז של חסידי צאנז והגה בתורה יומם ולילה. בשנת תרנ"ט עבר להונגריה לעיר ראצפרט והקים בה את חצרו. בראצפרט ישב למעלה מארבעים שנה. נודע כאיש מופת ופלא. יהודים רבים נהרו מרחבי הונגריה אל ביתו בראצפרט ונושעו מברכותיו (ראה בספר 'רבינו הקדוש מראצפערט', בני ברק 2007, עדויות וסיפורים לרוב על המופתים והישועות שפעל). בשנות השואה לא עזב את קהילתו ונספה עמם באושוויץ בחודש סיון תש"ד.
בדף המגן מול השער - חתימת ידו של הגאון רבי אפרים פישל הרשקוביץ (תרפ"ג-תשע"ז), הרב מהאליין, מגדולי הפוסקים בארה"ב. ראב"ד בית הדין של קהילת צאנז-קלויזנבורג בארה"ב.
צו דף (הדף האחרון מסומן בטעות: צח). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, פגעי רטיבות ובלאי. קרעים במספר דפים. בדף כ - קרע שנוצר כנראה בזמן ההדפסה, עם פגיעה בטקסט. עמודי הדפים עט-פ נדפסו על ארבעה דפים במקום על שניים, כשכל דף מכיל עמוד מודפס מצדו האחד ועמוד ריק מצדו השני (אין חסרון טקסט). כריכה פגומה.
העותק של האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. בדפי המגן, בדף השער ובדף האחרון רישומי בעלות, חותמות וחתימות ידו של האדמו"ר: "שלום אליעזר", "שלום אליעזר הלברשטאם", "שלום אליעזר האלברשטאם חונה פה טארנא", "זה הספר שייך לר' שלום אליעזר הלברשטאם".
האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם (תרכ"ב-תש"ד), מבניו הצעירים של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. מגדולי הצדיקים ובעלי המופת בהונגריה בדור שלפני השואה. כבר מנעוריו הצביעו עליו גדולי האדמו"רים כעל דמות מופת והרבו לדבר על קדושתו ועל נשמתו הגבוהה. כך לדוגמה מסופר כי כאשר שהה בצאנז האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק הצביע על רבי שלום אליעזר ואמר כי הוא יהיה אחד ממנהיגי ישראל בעת ביאת המשיח. בזמן פטירת אביו היה בן 14 שנים בלבד, והוא נתחנך על ידי אחיו הגדול האדמו"ר משיניווא. נשא את בת אחותו וגיסו האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי אב"ד הורנוסטייפולי. בשנת תרמ"ו התיישב רבי שלום אליעזר בעיר טארנא (טרנוב, גליציה), ושם הסתגר בד' אמותיו בקלויז של חסידי צאנז והגה בתורה יומם ולילה. בשנת תרנ"ט עבר להונגריה לעיר ראצפרט והקים בה את חצרו. בראצפרט ישב למעלה מארבעים שנה. נודע כאיש מופת ופלא. יהודים רבים נהרו מרחבי הונגריה אל ביתו בראצפרט ונושעו מברכותיו (ראה בספר 'רבינו הקדוש מראצפערט', בני ברק 2007, עדויות וסיפורים לרוב על המופתים והישועות שפעל). בשנות השואה לא עזב את קהילתו ונספה עמם באושוויץ בחודש סיון תש"ד.
בדף המגן מול השער - חתימת ידו של הגאון רבי אפרים פישל הרשקוביץ (תרפ"ג-תשע"ז), הרב מהאליין, מגדולי הפוסקים בארה"ב. ראב"ד בית הדין של קהילת צאנז-קלויזנבורג בארה"ב.
צו דף (הדף האחרון מסומן בטעות: צח). 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, פגעי רטיבות ובלאי. קרעים במספר דפים. בדף כ - קרע שנוצר כנראה בזמן ההדפסה, עם פגיעה בטקסט. עמודי הדפים עט-פ נדפסו על ארבעה דפים במקום על שניים, כשכל דף מכיל עמוד מודפס מצדו האחד ועמוד ריק מצדו השני (אין חסרון טקסט). כריכה פגומה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג