ספר רבינו בחיי - ביאור על התורה, מאת רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה. קוריץ, תקנ"ט [1799]. הסכמות גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אשר צבי מאוסטרהא, רבי צבי אריה (הראשון) מאליק ורבי מרדכי מקוריץ.
קכד, [2], סב דף. 34 ס"מ. נייר תכלכל. מצב משתנה בין הדפים. חלק מהדפים במצב טוב וחלקם במצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש רבים בדף השער ובמקומות נוספים, עם פגיעות בטקסט. שיקומים בהדבקות נייר בדף השער. רישום בעלות בשער. כריכה חדשה.
מהדורה נדירה.

ספר שיח השדה, דרושים על התורה, מאת רבי אליעזר הלוי, המגיד מפינסק. שקלוב, [תקמ"ז 1787]. מהדורה יחידה.
בדף ב/2 שיר מאת המחבר: "חתום בראשי חרוזות שם המחבר אליעזר בן מאיר הלוי חזק". בדפים האחרונים: דרוש לחג הסוכות, הספד על רבי אהרן הלוי "ראש ב"ד ומ"צ דק"ק קראקא" מערב ראש חודש אדר ב' תקמ"ו, "דרוש לעצירת גשמים", "דרוש על מיתת ילדים ח"ו".
מחבר הספר - המגיד מפינסק - רבי אליעזר ב"ר מאיר הלוי (נפטר אחרי תקנ"ה), רבה של חומסק בראשית שנות התק"מ. באמצע שנות התק"נ הגיע לפינסק, בה כיהן כרב של אחד הקלויזים, וכן כיהן כמו"ץ וכמגיד מישרים. רבי אליעזר היה זקנו של האדמו"ר הראשון מסלונים הגה"ק רבי אברהם ויינברג, בעל "יסוד העבודה".
בעבר היו כמה חוקרים שזיהו בטעות את המחבר כרבי אליעזר הלוי "ראש הישיבה" אב"ד פינסק, מחותנו של הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב וזקנו של הרה"ק רבי ישראל מרוזין, שהיה נקדש ונערץ אצל הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין והרה"ק רבי פנחס מקוריץ (ראה: הרב אביש שור, כתבים - פרקי תולדה ועיון במשנת קרלין סטולין, ירושלים תשע"ח, עמ' 320-325, 371, 754-755). לאחרונה התברר שהזיהוי אינו נכון, ולמעשה היו שני אישים שונים שנקראו באותו שם - "אליעזר הלוי" - והתגוררו בעיר פינסק, וכי מחבר הספר שלפנינו הוא רבי אליעזר מחומסק הנ"ל (ראה: הרב בנימין פנטליאט, בית אהרן וישראל, קנה, עמ' קמז-קנח).
בתחילת הספר נדפסה הסכמתו של "הרב המאור הגאון הגדול המפורסם כבוד מוהר"ר אביגדור אב"ד ור"מ דק"ק פינסק" - הוא ר' אביגדור אב"ד פינסק, הידוע לגנאי בתולדות החסידות, כאחד מראשי רודפי החסידים שבליטא ובלרוס. ר' אביגדור כיהן בשנים תקמ"ה-תקנ"ג כאב"ד העיר פינסק, על מקומו של הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהודח בשנת תקמ"ה עקב "חרמות" המתנגדים לחסידות. בשנת תק"ס היה ר' אביגדור בין ה"מוסרים" שהלשינו לממשלה הרוסית נגד החסידות ונגד האדמו"ר בעל התניא, שנאסר בגינו שנית בחורף תקס"א. בעל התניא כתב עליו דברים קשים מאד: "נלאיתי נשוא לסבול חירופיו ובזיונותיו ושקריו, אשר ממציא עלינו עלילות גדולות אשר לא נראו ולא נשמעו מימי עולם, כי אם בימי פולין מן הגלחים שלהם..." (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין תשע"ב, עמ' רצג); "הוא בן חיים [=אביגדור ב"ר יוסף חיים (חיימוביץ ברוסית)] בהלשנת השוא [ש]לו, הוא סיבת תלאותי, ואני לעת זקנתי לוקחתי מביתי תחת משמר חזק כאחד הפושעים הגדולים ושולחתי לסט. פטרבורג... לאסוני הגדול סבלתי כחמשה עשר שבועות" (שם, עמ' רצט); "...בעיר פינסק... לקח בחכירה את הכנסת הרבנות, לא נתרצו אחר עבור הזמן המוגבל לתת לו לעמוד [=להמשיך] בחכירה, שהיה גובה מהם כסף בכפייה יתר על המידה, ומפני שהיו יודעים שהוא רגיל לשתות משקאות משכרים..." (שם, עמ' שא); "...אוכל לקבוע ביושר לבבי ולהישבע על זה" (שם, עמ' שה).
המחבר שלפנינו הוא היחיד מכל רבני דורו שביקש הסכמה לספריו מרב זה. גם את ספרו השני "ריח השדה" (שקלוב, תקנ"ה) הוא עיטר בהסכמתו של ר' אביגדור, ושם הוסיף לתואריו: "נ"י ע"ה פ"ה" [=נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק]... (ראה אודותיו: אנציקלופדיה העברית, כרך א', עמ' 137, בערכו; הרב דוד צבי הילמן, אגרות בעל התניא ובני דורו, ירושלים תשי"ג, עמ' קכה-קלג, קמב-קמד, קמט-קנ; אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין תשע"ב, עמ' שג-שו, ובמפתחות בערכו).
חתימות בעלות בכתיבה ספרדית (ארם-צובה): "הצעיר מאיר שולטן ס"ט"; "גואל אחרון למדרש מע'[לת] הגביר סי' חלפון עטיא נר"ו".
קלב; כט דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. נקבי עש (משוקמים). קרעים ופגמים בדף השער ובדפים רבים, בחלקם עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילויי נייר ושחזורי טקסט). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 576.

ספר תולדות אהרן, מאמרים על פרשיות התורה, על דרך החסידות והקבלה, מאת רבי אהרן מזיטומיר [תלמידו המובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב]. ברדיטשוב, [תקע"ז 1817]. דפוס רבי ישראל ב"ק. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מפיקוב. בשלשת ההסכמות לספר מכונה המחבר "בוצינא קדישא איש אלוקים".
הספר תולדות אהרן מכיל דרשות התעוררות והדרכה לעבודת ה' בדרך החסידות, שנכתבו על ידי אחד מתלמידי רבי אהרן מזיטומיר, והובאו לדפוס בתוך שנת האבל על פטירת רבו המחבר. החיבור כתוב בסגנון של דיבור חי ולוהט, וכפי שמתואר בהסכמות: "דבריו הקדושים מעוררים לבבות ישראל לאביהם שבשמים בלהב העולה השמימה"; "דבריו בוערים כאש להבה". בספר מובאות עשרות אמרות שקיבל המחבר מרבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, וכן דברי הערצה מופלאים על רבו.
המחבר, רבי אהרן מזיטומיר (תק"י בערך-תקע"ז, אנצ' לחסידות, א, עמ' קנו), התמנה על ידי רבו המובהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, למגיד מישרים בעיר זיטומיר, בערך בשנת תקנ"ח, "והזהיר אותם [את אנשי זיטומיר] עליו מאד מאד" שיזהרו בכבודו. במינויו זה כיהן כשלש שנים. לאחר מכן עקר לגלילות הונגריה וכיהן כמגיד מישרים בערים קראלי ואשוואר. את זו האחרונה הפך לעיירה חסידית בהשפעתו. בספר שלפנינו נדפסו דרשותיו שאמר בזיטומיר בשנים תקנ"ח-תקס"א.
[2], כ, [2], כא-לו, מ-קצא דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל (ברובו). מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. פגעי עש במקומות שונים, עם פגיעות בטקסט. קרעים בדף השער ובמספר דפים, כמעט ללא חסרון בטקסט. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. רישומי בעלות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 604.

שלושה ספרי חסידות שנדפסו בליוורנו בין השנים תקס"ד-תקפ"א, ע"י הרה"ק רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' וצפת.
• ספר פקודת המלך, ב' חלקים, על הרמב"ם, על התורה וליקוטים שונים, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תקס"ד 1804. מהדורה ראשונה.
• ספר קהלת עם פירוש חמדת ישראל, מאת רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'. ליוורנו, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה. בספר שלפנינו מוזכרים דברים ששמע המחבר בנדודיו בארצות שונות. הוא מביא דברים ששמע מפי רבי שמחה אב"ד בריסק דליטא, דברים ששמע מפי מלמד תינוקות במצרים, ותיאור על ביקוריו בקהילת חלב שבארם צובה, באיזמיר ובשאלוניקי. ספר זה נדפס בהגיעו לליוורנו לאיסוף כספים, והוא מבקש כי יעשו לו "מעמד" קבוע למען יוכל ללמוד תורה בעיר צפת, מבלי לנדוד.
• ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, [תקפ"א 1821]. הספר נדפס בעלום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' בעל "חמדת ישראל", הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".
הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ', בנו של רבי יוסף מדרוהוביץ' (תלמיד הבעש"ט). היה רב בגליציה, בפולין ובהונגריה. נדד רבות בארצות שונות, עלה לצפת ובדרכו לארץ ישראל בשנת תקס"ד התעכב בליוורנו, שם התיידד עם רבינו החיד"א - שקיבל ממנו ידיעות רבות על הבעש"ט ותנועת החסידות. בספריו של החיד"א הביא משמו של רבי ישראל נחמן, דברים ששמע ממנו בשם אביו רבי יוסף תלמיד הבעש"ט. בשנת תק"פ הדפיס בליוורנו את הספר "חמדת ישראל", ובשנת תקפ"א את הספר "אשד הנחלים". בשליחותו באיטליה עשה רושם רב, ורבי מרדכי שמואל גירונדי מעיד על רבי ישראל נחמן "שהיה מתרץ ומשיב לכל קושיה שנשאל בנגלה ובנסתר, פה מפיק מרגליות ובכל חכמה לו עשר ידות, בקיאותו גדולה מאד בכל שערי התלמוד והפוסקים". חזר בסוף ימיו לארץ ישראל לעיר הקודש צפת ובה נפטר אחרי שנת תקפ"א [ראה עוד אודותיו: ישורון, א', עמ' תצג-תקא; אנצ' לחסידות, ב', עמ' תרא-תרב].
3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
בספר פקודת המלך מופיעים שלשה שערים, כולל השער הראשון הנדיר, שאינו מופיע ברוב העותקים [רישום בכתב-ידו של הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן: "השער הראשון לא נודע לרושמי ספרים (הוחלף, כנראה)"]. בספר חמדת ישראל מופיעים ארבעת הדפים הנדירים (נט-סב), שנוספו אחרי ההדפסה, רק לחלק מן העותקים.
סטפנסקי חסידות, מס' 476; מס' 225; מס' 70.
מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון וליוורנו כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' - שלושה מן הספרים הללו מופיעים במקבץ שלפנינו].