מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove chassid filter chassid
- חסידות (122) Apply חסידות filter
- book (74) Apply book filter
- ספרי (59) Apply ספרי filter
- and (48) Apply and filter
- חב (29) Apply חב filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- יד (29) Apply יד filter
- חבד (29) Apply חבד filter
- וכתבי (29) Apply וכתבי filter
- חב"ד (29) Apply חב"ד filter
- chabad (29) Apply chabad filter
- letter (29) Apply letter filter
- manuscript (29) Apply manuscript filter
- חתימות (19) Apply חתימות filter
- עותקים (19) Apply עותקים filter
- מיוחסים, (19) Apply מיוחסים, filter
- מיוחסים (19) Apply מיוחסים filter
- חתימות, (19) Apply חתימות, filter
- הגהות (19) Apply הגהות filter
- והקדשות (19) Apply והקדשות filter
- copi (19) Apply copi filter
- copies, (19) Apply copies, filter
- dedic (19) Apply dedic filter
- gloss (19) Apply gloss filter
- import (19) Apply import filter
- signatur (19) Apply signatur filter
- signatures, (19) Apply signatures, filter
- מכתבים, (15) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (15) Apply מסמכים filter
- ספרים (15) Apply ספרים filter
- document (15) Apply document filter
- letters, (15) Apply letters, filter
מציג 1 - 12 of 122
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $20,000
לא נמכר
"סדר תפלה מכל השנה", עם כוונות האר"י, תפילות לחול, שבת ומועדים, נוסח ספרד, בעריכת המקובל רבי שבתי מרשקוב - תלמיד הבעל שם טוב. קוריץ, [תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה. שני כרכים.
בסידור זה מופיעים לראשונה כוונות ומנהגים מרבינו ישראל בעל שם טוב, רבו המובהק של עורך הסידור רבי שבתי מרשקוב. בשער הספר נזכר כי נוספו בו: "יחודי'[ם] של האלקי קדוש הבעש"ט אשר שמו נודע בכל קצוי ארץ". בסידור זה נדפס לראשונה המנהג שחידש הבעש"ט לומר בשעת הדלקת נרות חנוכה "ויהי נועם" ו"יושב בסתר" שבעה פעמים: "ובשם מורי ריב"ש נר"ו לאמר ז"פ [=ז' פעמים] ויהי נועם יושב בסתר כפשוטו, והיה נוהג לומר ג"כ בימים נוראים ובכל עת צרה שלא תבא..." (כרך א, דף שלו/2). כמו כן הוא המקור למנהג הבעש"ט שיש להימנע מדברי חולין בליל שבועות עד לאחר הקדושה שבמוסף: "בשם מורי נר"ו צריך ליזהר מאד אחר התיקון שעשה בלילה שלא יפסיק בשום שיחה בטילה עד אחר שאומר במוסף קדוש'[ת] כתר..." (כרך ב, דף נב/2). עוד מוזכר שם בעמ' שלפניו: "קבלתי ממורי נרו כשחל שבועות ביום... שיכוין בשעת אמירת עשרת הדברות...". כמו כן הוא מביא כוונות "ממורי נר"ו" שיש לכוונן בשעת הלימוד באשמורת הבוקר, וכן כוונות להתרת נדרים.
הסידור ומחברו התקדשו ונערצו ביותר בקהילות החסידים, ובעיקר אצל גדולי החסידות. בספר "סדר הדורות החדש" (מהדורת סאטמר תש"א, דף יט/1) נכתב: "הרב מ' שבתי ראשקיווער ז"ל המקובל האלקי חיבר סידור עם כוונת האר"י, והוא נדפס זה זמן רב, והוא יקר במציאות..." (הדברים נכתבו בשנת תרכ"ה). מיכאל לוי רודקינזון כותב בספרו "תולדות עמודי החב"ד" (קניגסברג תרל"ו, עמ' 32-31) כי כאשר ערך האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי את סידור התפלה שלו "בחר לו מסדורי האר"י ז"ל הנדפסים את סידור ר' שבתי שעפטיל מראשקוב... ועפ"י רוב לקח נוסח התפילה מסידור ר' שבתי ראשקעווער בסדור התפלה שלו". בספר אמרי פנחס השלם (א, עמ' רכג-רכד) מובא בשם רבי יעקב שמעון בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ: "אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב [=תקמ"ח, סידור רבי אשר] או בסידורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים". עוד מובא שם בשמו של רבי בנימין זאב מבאלטא - תלמידו המובהק של רבי פנחס מקוריץ: "...סידור של רבי שבתי ז"ל הוא גם כן סידור שלנו" [של תלמידי רבי פנחס מקוריץ]. המגיד מקוז'ניץ, ה"עטרת צבי" מזידיטשויב וה"מנחת אלעזר" ממונקאטש למדו ועיינו בסידור רבי שבתי, ועיטרוהו בהגהות וביאורים שנדפסו. האדמו"ר רבי שמואל אבא מזיכלין התפלל כל ימיו בסידור רבי שבתי (להב אש, פיטרקוב תרצ"ה, עמ' 28).
הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין היה מתפלל את תפילותיו מסידור רבי שבתי שהיה כתוב בכתב-יד קדשו של המחבר. מסופר שלאחר שעקר הרב הקדוש מרוז'ין לסדיגורה, "שאל תמיד בלי הרף מאת כל האנשים העומדים לפניו, כי יתאמצו להביא לו את הסידור אשר שכח בעיר יאס, יען כי הוא כתב-יד של הצדיק מו"ה שבתי זצ"ל מראשקוב... וכן היה אשר הביאו לפניו את הסידור לסאדיגורא, וכאשר הגיע לידו הקדושה אמר בזה הלשון: דער סידור איז מיין לעבען [=הסידור הזה הוא החיים שלי]" (ישועות ישראל, פאדגורזע תרס"ד, ב, עמ' מט).
המקובל האלוקי רבי שבתי ב"ר צבי הירש מרשקוב (נולד לפני ת"פ ? - נפטר בין השנים תקמ"א-תקמ"ד), תלמידו של רבינו ישראל בעל שם טוב וסופרו של רבו הבעש"ט. יש אומרים כי היה גם תלמידו של רבינו דוב בער המגיד ממזריטש. ידוע כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן הראשון שימש כמלמד בביתו, ומספרים כי באותם ימים נסע אליהם הבעש"ט, כדי לפעול יחד ולבטל ע"י ייחודים וכוונות את כוחה של כת הפרנקיסטים שהתפשטה אז. נודע כמעתיק מומחה ועורך של כתבי-יד, במיוחד כתבי קודש מתורת האר"י ותלמידיו. כך לדוגמה, בספר "פרי עץ חיים" [לרבי חיים ויטאל] שנדפס בקוריץ תקמ"ה, ובו הוספות רבות מגורי האר"י שלא נמצאו במהדורה הראשונה, נכתב: "אלה מוסיף על הראשונים אשר יגענו ומצאנו ספר פע"ח מוגה מאד המועתק מכתיבת יד של הרב המנוח החסיד המקובל מו"ה שבתי ראשקובר ז"ל אשר כל כתביו בחזקת מתוקן כנודע שמו באיתן מושבו והמפורסמת א"צ ראי'[ה]...". מסופר כי הבעש"ט ביקש מרבי שבתי להעתיק עבורו את חיבורו של המקובל רבי העשיל צורף, "ונתן לו להעתיקו ולא גרמה הזמן עד שנתבקש הרב הריב"ש [רבי ישראל בעל שם] בישיבה של מעלה". על גודל קדושת כתביו של רבי שבתי מספרים מעשה מופלא בשם הרב מאוטוניא כי פעם נפל בשוגג כתב-יד של סידור רבי שבתי לתוך תנור אש, ומבלי שידעו הציתו עליו אש במשך החורף כולו, ובכל זאת נשרפו ממנו רק הגליונות החלקים והשאר נותר קיים בשלמותו. שנת לידתו ופטירתו לוטים בערפל. רבי שבתי העמיד אחריו שושלת מפוארת של צדיקים ואדמו"רים מצאצאיו. ביניהם, בנו האדמו"ר רבי יוסף - תלמיד רבי פנחס מקוריץ, נכדו - האדמו"ר רבי שלמה זלמינא מרשקוב, נינו - רבי שבתי [השני] מרשקוב, ועוד (סידור רבי שבתי, מהדו' ירושלים תשס"ח, "תולדות רבינו").
סידור זה שלפנינו בנוי על המהדורות הקודמות של סידורי האר"י האשכנזיים. הסידור הראשון שנדפס בזולקווא בשנת תקמ"א, נערך על-ידי המקובל רבי אריה ב"ר אברהם מזולקווא, בהסכמת חכמי ומקובלי הקלויז בבראד. הנוסח והכוונות נערכו במהדורה ההיא על פי הספרים משנת חסידים ופרי עץ חיים. לאחר מכן נדפס בלבוב "סידור רבי אשר" בשנת תקמ"ח, שנערך על ידי רבי אשר מרגליות ממעז'יבוז' - תלמידו של רבי חיים צאנזר מבראד. במהדורת לבוב תקמ"ח הוגהו ותוקנו השיבושים שנפלו במהדורה הראשונה, וכן נוספו בו הוספות ע"פ ספרים נוספים המיוסדים על כתבי האר"י: עץ חיים, ספר היחודים, מחברת הקודש, וכן "מסידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקאב" [הסידור שלפנינו שהיה עדיין בכתב-יד] (מהקדמת רבי אשר מרגליות לסידורו). בסיס הסידור שלפנינו הוא כאמור הסידור שנדפס בזולקווא תקמ"א, שעליו הוסיף רבי שבתי עוד הוספות חשובות מכתבי האר"י.
שני כרכים. כרך ראשון: רלו, רמא-רמח, רנג-רנו, [1], רנז-רסג, רסא-שמד דף. חסרים שני הדפים הראשונים (הושלמו בצילום). ללא [1] דף בין דפים רסג ו-רסא שכנראה צורף רק לחלק מן הטפסים, ובו תהלים מזמור קז, למנחה של שבת, והמאמר מן הזוהר "כגוונא דאינון מתיחדין לעילא" לקבלת שבת. כרך שני: סב; צט דף. כרך ראשון: 17 ס"מ. כרך שני: 18.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. דפים רבים במצב טוב-בינוני. חלק מן הדפים במצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני פטריה. סימני שימוש. נזקי עש משוקמים. פגמים. קרעים משוקמים בהדבקות ומילוי נייר בשולי דפים רבים במקומות שונים בשני הכרכים, לעיתים עם פגיעות קלות וחסרון קל בטקסט (דפים רבים עברו שיקום). דפים א-ב בכרך הראשון, ושלושת הדפים האחרונים בחלק השני עם קרעים רבים ופגמים משוקמים במילויי נייר רבים. כריכות עור חדשות, נתונות במארז תואם מחופה עור.
בכרך הראשון, דף רכה/2: חותמת המקובל רבי "אהרן אברהם סלאטקי בעה"ק ירושלם תובב"א".
סטפנסקי חסידות, מס' 412; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 426.
בסידור זה מופיעים לראשונה כוונות ומנהגים מרבינו ישראל בעל שם טוב, רבו המובהק של עורך הסידור רבי שבתי מרשקוב. בשער הספר נזכר כי נוספו בו: "יחודי'[ם] של האלקי קדוש הבעש"ט אשר שמו נודע בכל קצוי ארץ". בסידור זה נדפס לראשונה המנהג שחידש הבעש"ט לומר בשעת הדלקת נרות חנוכה "ויהי נועם" ו"יושב בסתר" שבעה פעמים: "ובשם מורי ריב"ש נר"ו לאמר ז"פ [=ז' פעמים] ויהי נועם יושב בסתר כפשוטו, והיה נוהג לומר ג"כ בימים נוראים ובכל עת צרה שלא תבא..." (כרך א, דף שלו/2). כמו כן הוא המקור למנהג הבעש"ט שיש להימנע מדברי חולין בליל שבועות עד לאחר הקדושה שבמוסף: "בשם מורי נר"ו צריך ליזהר מאד אחר התיקון שעשה בלילה שלא יפסיק בשום שיחה בטילה עד אחר שאומר במוסף קדוש'[ת] כתר..." (כרך ב, דף נב/2). עוד מוזכר שם בעמ' שלפניו: "קבלתי ממורי נרו כשחל שבועות ביום... שיכוין בשעת אמירת עשרת הדברות...". כמו כן הוא מביא כוונות "ממורי נר"ו" שיש לכוונן בשעת הלימוד באשמורת הבוקר, וכן כוונות להתרת נדרים.
הסידור ומחברו התקדשו ונערצו ביותר בקהילות החסידים, ובעיקר אצל גדולי החסידות. בספר "סדר הדורות החדש" (מהדורת סאטמר תש"א, דף יט/1) נכתב: "הרב מ' שבתי ראשקיווער ז"ל המקובל האלקי חיבר סידור עם כוונת האר"י, והוא נדפס זה זמן רב, והוא יקר במציאות..." (הדברים נכתבו בשנת תרכ"ה). מיכאל לוי רודקינזון כותב בספרו "תולדות עמודי החב"ד" (קניגסברג תרל"ו, עמ' 32-31) כי כאשר ערך האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי את סידור התפלה שלו "בחר לו מסדורי האר"י ז"ל הנדפסים את סידור ר' שבתי שעפטיל מראשקוב... ועפ"י רוב לקח נוסח התפילה מסידור ר' שבתי ראשקעווער בסדור התפלה שלו". בספר אמרי פנחס השלם (א, עמ' רכג-רכד) מובא בשם רבי יעקב שמעון בנו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ: "אין להתפלל כי אם בנוסח האריז"ל דפוס לבוב [=תקמ"ח, סידור רבי אשר] או בסידורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים". עוד מובא שם בשמו של רבי בנימין זאב מבאלטא - תלמידו המובהק של רבי פנחס מקוריץ: "...סידור של רבי שבתי ז"ל הוא גם כן סידור שלנו" [של תלמידי רבי פנחס מקוריץ]. המגיד מקוז'ניץ, ה"עטרת צבי" מזידיטשויב וה"מנחת אלעזר" ממונקאטש למדו ועיינו בסידור רבי שבתי, ועיטרוהו בהגהות וביאורים שנדפסו. האדמו"ר רבי שמואל אבא מזיכלין התפלל כל ימיו בסידור רבי שבתי (להב אש, פיטרקוב תרצ"ה, עמ' 28).
הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין היה מתפלל את תפילותיו מסידור רבי שבתי שהיה כתוב בכתב-יד קדשו של המחבר. מסופר שלאחר שעקר הרב הקדוש מרוז'ין לסדיגורה, "שאל תמיד בלי הרף מאת כל האנשים העומדים לפניו, כי יתאמצו להביא לו את הסידור אשר שכח בעיר יאס, יען כי הוא כתב-יד של הצדיק מו"ה שבתי זצ"ל מראשקוב... וכן היה אשר הביאו לפניו את הסידור לסאדיגורא, וכאשר הגיע לידו הקדושה אמר בזה הלשון: דער סידור איז מיין לעבען [=הסידור הזה הוא החיים שלי]" (ישועות ישראל, פאדגורזע תרס"ד, ב, עמ' מט).
המקובל האלוקי רבי שבתי ב"ר צבי הירש מרשקוב (נולד לפני ת"פ ? - נפטר בין השנים תקמ"א-תקמ"ד), תלמידו של רבינו ישראל בעל שם טוב וסופרו של רבו הבעש"ט. יש אומרים כי היה גם תלמידו של רבינו דוב בער המגיד ממזריטש. ידוע כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן הראשון שימש כמלמד בביתו, ומספרים כי באותם ימים נסע אליהם הבעש"ט, כדי לפעול יחד ולבטל ע"י ייחודים וכוונות את כוחה של כת הפרנקיסטים שהתפשטה אז. נודע כמעתיק מומחה ועורך של כתבי-יד, במיוחד כתבי קודש מתורת האר"י ותלמידיו. כך לדוגמה, בספר "פרי עץ חיים" [לרבי חיים ויטאל] שנדפס בקוריץ תקמ"ה, ובו הוספות רבות מגורי האר"י שלא נמצאו במהדורה הראשונה, נכתב: "אלה מוסיף על הראשונים אשר יגענו ומצאנו ספר פע"ח מוגה מאד המועתק מכתיבת יד של הרב המנוח החסיד המקובל מו"ה שבתי ראשקובר ז"ל אשר כל כתביו בחזקת מתוקן כנודע שמו באיתן מושבו והמפורסמת א"צ ראי'[ה]...". מסופר כי הבעש"ט ביקש מרבי שבתי להעתיק עבורו את חיבורו של המקובל רבי העשיל צורף, "ונתן לו להעתיקו ולא גרמה הזמן עד שנתבקש הרב הריב"ש [רבי ישראל בעל שם] בישיבה של מעלה". על גודל קדושת כתביו של רבי שבתי מספרים מעשה מופלא בשם הרב מאוטוניא כי פעם נפל בשוגג כתב-יד של סידור רבי שבתי לתוך תנור אש, ומבלי שידעו הציתו עליו אש במשך החורף כולו, ובכל זאת נשרפו ממנו רק הגליונות החלקים והשאר נותר קיים בשלמותו. שנת לידתו ופטירתו לוטים בערפל. רבי שבתי העמיד אחריו שושלת מפוארת של צדיקים ואדמו"רים מצאצאיו. ביניהם, בנו האדמו"ר רבי יוסף - תלמיד רבי פנחס מקוריץ, נכדו - האדמו"ר רבי שלמה זלמינא מרשקוב, נינו - רבי שבתי [השני] מרשקוב, ועוד (סידור רבי שבתי, מהדו' ירושלים תשס"ח, "תולדות רבינו").
סידור זה שלפנינו בנוי על המהדורות הקודמות של סידורי האר"י האשכנזיים. הסידור הראשון שנדפס בזולקווא בשנת תקמ"א, נערך על-ידי המקובל רבי אריה ב"ר אברהם מזולקווא, בהסכמת חכמי ומקובלי הקלויז בבראד. הנוסח והכוונות נערכו במהדורה ההיא על פי הספרים משנת חסידים ופרי עץ חיים. לאחר מכן נדפס בלבוב "סידור רבי אשר" בשנת תקמ"ח, שנערך על ידי רבי אשר מרגליות ממעז'יבוז' - תלמידו של רבי חיים צאנזר מבראד. במהדורת לבוב תקמ"ח הוגהו ותוקנו השיבושים שנפלו במהדורה הראשונה, וכן נוספו בו הוספות ע"פ ספרים נוספים המיוסדים על כתבי האר"י: עץ חיים, ספר היחודים, מחברת הקודש, וכן "מסידור של הגאון המקובל החסיד המפורסם איש אלקים מו' שבתי זללה"ה מק"ק ראשקאב" [הסידור שלפנינו שהיה עדיין בכתב-יד] (מהקדמת רבי אשר מרגליות לסידורו). בסיס הסידור שלפנינו הוא כאמור הסידור שנדפס בזולקווא תקמ"א, שעליו הוסיף רבי שבתי עוד הוספות חשובות מכתבי האר"י.
שני כרכים. כרך ראשון: רלו, רמא-רמח, רנג-רנו, [1], רנז-רסג, רסא-שמד דף. חסרים שני הדפים הראשונים (הושלמו בצילום). ללא [1] דף בין דפים רסג ו-רסא שכנראה צורף רק לחלק מן הטפסים, ובו תהלים מזמור קז, למנחה של שבת, והמאמר מן הזוהר "כגוונא דאינון מתיחדין לעילא" לקבלת שבת. כרך שני: סב; צט דף. כרך ראשון: 17 ס"מ. כרך שני: 18.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. דפים רבים במצב טוב-בינוני. חלק מן הדפים במצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. עקבות רטיבות עם סימני פטריה. סימני שימוש. נזקי עש משוקמים. פגמים. קרעים משוקמים בהדבקות ומילוי נייר בשולי דפים רבים במקומות שונים בשני הכרכים, לעיתים עם פגיעות קלות וחסרון קל בטקסט (דפים רבים עברו שיקום). דפים א-ב בכרך הראשון, ושלושת הדפים האחרונים בחלק השני עם קרעים רבים ופגמים משוקמים במילויי נייר רבים. כריכות עור חדשות, נתונות במארז תואם מחופה עור.
בכרך הראשון, דף רכה/2: חותמת המקובל רבי "אהרן אברהם סלאטקי בעה"ק ירושלם תובב"א".
סטפנסקי חסידות, מס' 412; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 426.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,800
לא נמכר
ספר שו"ת אור עולם - מאיר נתיבים, שני חלקים, תשובות בהלכה, ופלפולים על פרשיות התורה, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד לבוב ואוסטרהא. פולנאה, [תקנ"א-תקנ"ב 1791-1792]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אשר צבי מאוסטרהא ובית דינו, רבי יצחק יוסף מפולנאה, רבי זוסיא מאניפולי, ורבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות כיהן ברבנות בערים הורודנקה, לבוב (מתקי"ד) ואוסטרהא (מתקל"ז), והיה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בשנת תקל"ו קיבל מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי, ובו אישור והודעה למפרע לרבני הגלילות ההם, שכבר בשנת תקכ"ו התמנה רבי מאיר, על ידי בית המלוכה, לרב הראשי של אוקראינה (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראו בשם "אור עולם". ספרו זה "מאיר נתיבים", שני חלקים, הוא ספרו הראשון שנדפס. בראש הספר נדפסו הסכמות נלהבות מגדולי החסידות, בהם, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי וה"אוהב ישראל" מאפטא. בהקדמת הספר נדפסו מחידושיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב על מסכת פסחים. בהקדמת הספר (ד/2) כותבים בני המחבר: "מחמת גודל חבת הקודש שיש לכבוד ש"ב נד"ז [=שאר בשרנו נכד דודנו זקננו] הגאון החסיד איש אלקי'[ם] קדוש יאמר לו מ"ו לוי יצחק נ"י, אב"ד דק"ק ברדיטשוב יצ"ו, לחיבור טהרה ותורה של כבוד א"א מנ"ח הגאון המחבר, ראוי להזכיר מחידושי תורה שלו אפס קצהו". בשמונת הדפים האחרונים של הספר, נדפסו חידושים על מסכת ברכות, מאת אחי המחבר, רבי יצחק דוב בער מרגליות אב"ד יאזלוביץ, מתלמידיו המובהקים של הבעש"ט.
חותמות וחתימות שונות. חותמות עתיקות: "אהרן יוסף יוזפא בהרבני משה ז"ל מפאלנאה". בכותרת דף ס חתימה עתיקה: "יוסף אהרן כהנא". בדף כא/2 הגהה ותיקון בכתב-יד.
[2], ג-ל, לג-צז דף; [1], ג-נו דף (מספור דפים משובש). 33 ס"מ. מצב משתנה, רוב הדפים במצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים (עם הדבקות נייר ישנות). בשני הדפים הראשונים פגמים (משוקמים). במספר דפים כתמים קשים ונזקי עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 313.
הסכמות רבות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אשר צבי מאוסטרהא ובית דינו, רבי יצחק יוסף מפולנאה, רבי זוסיא מאניפולי, ורבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות כיהן ברבנות בערים הורודנקה, לבוב (מתקי"ד) ואוסטרהא (מתקל"ז), והיה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בשנת תקל"ו קיבל מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי, ובו אישור והודעה למפרע לרבני הגלילות ההם, שכבר בשנת תקכ"ו התמנה רבי מאיר, על ידי בית המלוכה, לרב הראשי של אוקראינה (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראו בשם "אור עולם". ספרו זה "מאיר נתיבים", שני חלקים, הוא ספרו הראשון שנדפס. בראש הספר נדפסו הסכמות נלהבות מגדולי החסידות, בהם, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי וה"אוהב ישראל" מאפטא. בהקדמת הספר נדפסו מחידושיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב על מסכת פסחים. בהקדמת הספר (ד/2) כותבים בני המחבר: "מחמת גודל חבת הקודש שיש לכבוד ש"ב נד"ז [=שאר בשרנו נכד דודנו זקננו] הגאון החסיד איש אלקי'[ם] קדוש יאמר לו מ"ו לוי יצחק נ"י, אב"ד דק"ק ברדיטשוב יצ"ו, לחיבור טהרה ותורה של כבוד א"א מנ"ח הגאון המחבר, ראוי להזכיר מחידושי תורה שלו אפס קצהו". בשמונת הדפים האחרונים של הספר, נדפסו חידושים על מסכת ברכות, מאת אחי המחבר, רבי יצחק דוב בער מרגליות אב"ד יאזלוביץ, מתלמידיו המובהקים של הבעש"ט.
חותמות וחתימות שונות. חותמות עתיקות: "אהרן יוסף יוזפא בהרבני משה ז"ל מפאלנאה". בכותרת דף ס חתימה עתיקה: "יוסף אהרן כהנא". בדף כא/2 הגהה ותיקון בכתב-יד.
[2], ג-ל, לג-צז דף; [1], ג-נו דף (מספור דפים משובש). 33 ס"מ. מצב משתנה, רוב הדפים במצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים (עם הדבקות נייר ישנות). בשני הדפים הראשונים פגמים (משוקמים). במספר דפים כתמים קשים ונזקי עש. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 313.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $800
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
ספר "אור עולם – נר הרביעי – הדרך הטוב והישר", שיר ארוך הכולל הנהגות טובות ודינים ומסכם בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג מצוות, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד לבוב ואוסטרהא בעל "מאיר נתיבים". פולנאה, [תקנ"ה 1795]. מהדורה ראשונה.
"הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם": ספר השו"ת "מאיר נתיבים - אור עולם", ב' חלקים - "הנר הראשון" ו"הנר השני" (פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב); ספר הצוואה "סוד יכין ובועז – אור עולם הנר השלישי", עם הרבה עניני קבלה וחסידות עמוקים (אוסטרהא, תקנ"ד); והספר שלפנינו "הדרך הטוב והישר", שהוא "הנר הרביעי" מסדרת הספרים "אור עולם".
חיבור זה נכתב ע"י המחבר, כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות כיהן ברבנות בערים הורודנקה, לבוב (מתקי"ד) ואוסטרהא (מתקל"ז), והיה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בשנת תקל"ו קיבל מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי, ובו אישור והודעה למפרע לרבני הגלילות ההם, שכבר בשנת תקכ"ו התמנה רבי מאיר, על ידי בית המלוכה, לרב הראשי של אוקראינה (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק).
[2], ג-מ דף. 19.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. קרע במרכז ראש דף השער, עם חסרון קטן. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות בדפים לא-לב. כריכת בד חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 169.
"הסכמות גאוני ארץ": רבי מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד קולבסוב [לימים, הרב מאפטא], ועוד.
ה"מאיר נתיבים" היה מחבר פורה בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. לאחר פטירתו נערכו כתביו והובאו לדפוס ע"י בניו. סדרת הספרים נקראה בשם "אור עולם": ספר השו"ת "מאיר נתיבים - אור עולם", ב' חלקים - "הנר הראשון" ו"הנר השני" (פולנאה, תקנ"א-תקנ"ב); ספר הצוואה "סוד יכין ובועז – אור עולם הנר השלישי", עם הרבה עניני קבלה וחסידות עמוקים (אוסטרהא, תקנ"ד); והספר שלפנינו "הדרך הטוב והישר", שהוא "הנר הרביעי" מסדרת הספרים "אור עולם".
חיבור זה נכתב ע"י המחבר, כתשובה לבנו רבי שאול מרגליות, שביקש מאביו לסכם לו בקצרה את ארבעת חלקי השולחן ערוך. רבי מאיר כתב שיר אקרוסטיכון ארוך, על פי סדר א"ב ועל פי שמו "מאיר" ושם בנו "שאול". בשיר זה כלל את כל הדינים וההנהגות של ארבעת חלקי השולחן ערוך ותרי"ג המצוות.
המחבר רבי מאיר מרגליות (תס"ז בערך?-תק"נ), מגדולי תלמידי הבעש"ט, וממקורביו הראשונים, עוד טרם נודע והתפרסם בעולם. רבי מאיר נחשב ל"תלמיד חבר" של הבעש"ט והוא מזכיר את הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) כותב הוא על מדרגת לימוד תורה לשמה "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא, כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...".
רבי מאיר מרגליות כיהן ברבנות בערים הורודנקה, לבוב (מתקי"ד) ואוסטרהא (מתקל"ז), והיה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בשנת תקל"ו קיבל מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי, ובו אישור והודעה למפרע לרבני הגלילות ההם, שכבר בשנת תקכ"ו התמנה רבי מאיר, על ידי בית המלוכה, לרב הראשי של אוקראינה (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק).
[2], ג-מ דף. 19.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. קרע במרכז ראש דף השער, עם חסרון קטן. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות בדפים לא-לב. כריכת בד חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 169.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
ספר כתנות אור, תרי"ג מצוות בחרוזים ובראשי תיבות, מאת רבי מאיר מרגליות אב"ד גליל לבוב ואוסטרהא, בעל "מאיר נתיבים", מגדולי תלמידי הבעש"ט, עם פירוש "שמן למאור גדול", מאת בנו רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא (שהוסיף בתחילת הספר תפילת בקשה מיוחדת שחיבר לאומרה לפני אמירת סדר המצוות). [ברדיטשוב, תקע"ו 1816. דפוס שמואל בן ישכר בער סגל]. מהדורה ראשונה.
ספר כתנות אור כולל את סדר תרי"ג המצוות בשיר ומליצה, בחרוזים ובראשי תיבות. "לכל מצוה שלשה בתים ולכל בית שלשה תיבות". החלק של מצוות העשה נקרא בשם "כתנות אור", והחלק של מצוות הלא תעשה נקרא בשם "אור תורה". כל החרוזים, בחלק של מצוות העשה, מתחילים בראשי התיבות של שם המחבר רבי מאיר ושל אביו רבי צבי הירש: "מאיר בהמאור הגדול המופלג בתורה וביראה מוהר"ר צבי הירש זצלולה"ה" [בחלק מהחרוזים במקום "המופלג", נכתב "המפורסם"], ואילו בחלק של הלאווים החרוזים מתחילים בראשי תיבות של "מאיר הקטן בדעת ושכל". בעמוד הימני בכל מפתח נדפסו 20 שורות של חרוזים, לכל מצוה שורה אחת.
בשולי העמודים הימניים, ובעמודים בצד שמאל, נדפס פירוש לחרוזים בשם "שמן למאור גדול", מאת בן המחבר, המו"ל רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, שגם כתב הקדמה ארוכה לספר. המו"ל רבי בצלאל מציע בהקדמתו לקרוא כל יום עמוד אחד ובו 20 מצוות, ובתחילת הספר אף הדפיס בקשה קצרה לאומרה לפני אמירת המצוות.
בתחילת הספר באה הודעה שמחמת הוצאות הדפוס לא נדפסו ההסכמות שניתנו לספר, אלא רק שמותיהם של המסכימים, בהם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, המגיד מקוז'ניץ, ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יוסף מקאמינקא, ועוד.
חותמות בדף השער: "הרב שלמה פרידמן מטשורטקוב" - חותמות האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט, אנצ' לחסידות, ג, עמ' תשיג), בעל "דברי שלמה". בנו של האדמו"ר רבי נחום מרדכי מטשורטקוב, וחתנו של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורה. הוכתר לאדמו"ר בתל אביב בשנת תש"ו, על מקום אביו. האדמו"ר האחרון לשושלת אדמור"י טשורטקוב.
לד, [1] דף. 20 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב טוב. כתמים. סימן עש במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 247.
ספר כתנות אור כולל את סדר תרי"ג המצוות בשיר ומליצה, בחרוזים ובראשי תיבות. "לכל מצוה שלשה בתים ולכל בית שלשה תיבות". החלק של מצוות העשה נקרא בשם "כתנות אור", והחלק של מצוות הלא תעשה נקרא בשם "אור תורה". כל החרוזים, בחלק של מצוות העשה, מתחילים בראשי התיבות של שם המחבר רבי מאיר ושל אביו רבי צבי הירש: "מאיר בהמאור הגדול המופלג בתורה וביראה מוהר"ר צבי הירש זצלולה"ה" [בחלק מהחרוזים במקום "המופלג", נכתב "המפורסם"], ואילו בחלק של הלאווים החרוזים מתחילים בראשי תיבות של "מאיר הקטן בדעת ושכל". בעמוד הימני בכל מפתח נדפסו 20 שורות של חרוזים, לכל מצוה שורה אחת.
בשולי העמודים הימניים, ובעמודים בצד שמאל, נדפס פירוש לחרוזים בשם "שמן למאור גדול", מאת בן המחבר, המו"ל רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, שגם כתב הקדמה ארוכה לספר. המו"ל רבי בצלאל מציע בהקדמתו לקרוא כל יום עמוד אחד ובו 20 מצוות, ובתחילת הספר אף הדפיס בקשה קצרה לאומרה לפני אמירת המצוות.
בתחילת הספר באה הודעה שמחמת הוצאות הדפוס לא נדפסו ההסכמות שניתנו לספר, אלא רק שמותיהם של המסכימים, בהם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, המגיד מקוז'ניץ, ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יוסף מקאמינקא, ועוד.
חותמות בדף השער: "הרב שלמה פרידמן מטשורטקוב" - חותמות האדמו"ר רבי שלמה פרידמן מטשורטקוב (תרנ"ד-תשי"ט, אנצ' לחסידות, ג, עמ' תשיג), בעל "דברי שלמה". בנו של האדמו"ר רבי נחום מרדכי מטשורטקוב, וחתנו של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורה. הוכתר לאדמו"ר בתל אביב בשנת תש"ו, על מקום אביו. האדמו"ר האחרון לשושלת אדמור"י טשורטקוב.
לד, [1] דף. 20 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב טוב. כתמים. סימן עש במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 247.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
ספר רב ייבי, מאמרי מוסר, חסידות וחידושי אגדה, על פרשיות התורה, ספר תהלים ואגדות הש"ס, וחידושים על כמה ממסכתות הש"ס, מאת רבי יעקב יוסף מגיד מישרים ומו"צ באוסטרהא. סלאוויטא, [תקנ"ב 1792]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
שם הספר הוא ראשי תיבות של שם מחברו, רבי י'עקב י'וסף ב'ן י'הודה.
בדפים א-יב מהספירה השניה נדפסו מאמרי רבי יהודה ליב, אבי המחבר, שגם הוא היה מגיד מישרים באוסטרהא. ב-35 הדפים האחרונים נדפסו חידושי המחבר על כמה ממסכתות הש"ס.
רבני אוסטרהא כותבים בהסכמתם: "והמשכיל ישכיל ולא יחוש להוצאה מרובה, ויקנה הספר כמה דפסיק אנפשיה בזריזות גדול".
המחבר, רבי יעקב יוסף מאוסטראה (תצ"ח-תקנ"א) מגדולי תנועת החסידות בדור השלישי. תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש ומקורב לתלמידי הבעש"ט האחרים. בשנת תקכ"ה התמנה על מקום אביו כמגיד מישרים ומו"צ באוסטרהא. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכנה אותו: "איש אלהים קדוש יאמר לו". בספר זה מובאים דברים רבים בשם הבעש"ט ותלמידיו.
[3], ב-קלט; מו דף. חסר הדף האחרון. 31 ס"מ. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, פגעי רטיבות, סימני פטריה בחלק מהדפים. קרעים ופגמים גדולים בדף השער, עם חסרון ופגיעה בטקסט, משוקמים חלקית בהדבקת נייר. קרעים גסים בחמשת הדפים הראשונים ובשני הדפים האחרונים, עם חסרון ופגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 530.
שם הספר הוא ראשי תיבות של שם מחברו, רבי י'עקב י'וסף ב'ן י'הודה.
בדפים א-יב מהספירה השניה נדפסו מאמרי רבי יהודה ליב, אבי המחבר, שגם הוא היה מגיד מישרים באוסטרהא. ב-35 הדפים האחרונים נדפסו חידושי המחבר על כמה ממסכתות הש"ס.
רבני אוסטרהא כותבים בהסכמתם: "והמשכיל ישכיל ולא יחוש להוצאה מרובה, ויקנה הספר כמה דפסיק אנפשיה בזריזות גדול".
המחבר, רבי יעקב יוסף מאוסטראה (תצ"ח-תקנ"א) מגדולי תנועת החסידות בדור השלישי. תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש ומקורב לתלמידי הבעש"ט האחרים. בשנת תקכ"ה התמנה על מקום אביו כמגיד מישרים ומו"צ באוסטרהא. רבי לוי יצחק מברדיטשוב מכנה אותו: "איש אלהים קדוש יאמר לו". בספר זה מובאים דברים רבים בשם הבעש"ט ותלמידיו.
[3], ב-קלט; מו דף. חסר הדף האחרון. 31 ס"מ. מצב בינוני. מספר דפים במצב גרוע. כתמים, פגעי רטיבות, סימני פטריה בחלק מהדפים. קרעים ופגמים גדולים בדף השער, עם חסרון ופגיעה בטקסט, משוקמים חלקית בהדבקת נייר. קרעים גסים בחמשת הדפים הראשונים ובשני הדפים האחרונים, עם חסרון ופגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 530.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
ספר כתר שם טוב, "והם כל דברי קדשו של הקדוש והנורא מוהר"ר ישראל בעש"ט זלה"ה" - ליקוטים מתורת הבעל שם טוב, בעריכת רבי אהרן הכהן מזעליחוב ואפטא. קוריץ, [תקנ"ז 1797]. מהדורה שנייה.
מחבר הספר, הצדיק רבי אהרן הכהן מזעליחוב ואפטא (אנצי' לחסידות א', עמ' קנז), חיבר כמה ספרים נפוצים בספרות החסידית. בין ספריו, ספר "אור הגנוז לצדיקים", סדור "תפלה ישרה - כתר נהורא" וספרים נוספים. תלמידו של רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל. החליף את רבי לוי יצחק מברדיטשוב כאב"ד זעליחוב ולאחר מכן שימש כרבה של בילגוריי. בשנת תקס"ג שימש כאב"ד אפטא, לצדו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל, בעל ה"אוהב ישראל".
חתימות מזרחיות במספר דפים: "הצעיר פרג' חיים עבדאל יוסוף פרג'".
[2], סג, [1] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגעי עש משוקמים במילוי נייר בדף השער ובדפים רבים נוספים, עם פגיעות בטקסט (הספר עבר שיקום מקצועי). קרעים משוקמים עם פגיעה במסגרת השער, שהושלמה בצילום. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 250.
מחבר הספר, הצדיק רבי אהרן הכהן מזעליחוב ואפטא (אנצי' לחסידות א', עמ' קנז), חיבר כמה ספרים נפוצים בספרות החסידית. בין ספריו, ספר "אור הגנוז לצדיקים", סדור "תפלה ישרה - כתר נהורא" וספרים נוספים. תלמידו של רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל. החליף את רבי לוי יצחק מברדיטשוב כאב"ד זעליחוב ולאחר מכן שימש כרבה של בילגוריי. בשנת תקס"ג שימש כאב"ד אפטא, לצדו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל, בעל ה"אוהב ישראל".
חתימות מזרחיות במספר דפים: "הצעיר פרג' חיים עבדאל יוסוף פרג'".
[2], סג, [1] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. פגעי עש משוקמים במילוי נייר בדף השער ובדפים רבים נוספים, עם פגיעות בטקסט (הספר עבר שיקום מקצועי). קרעים משוקמים עם פגיעה במסגרת השער, שהושלמה בצילום. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 250.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $12,000
נמכר ב: $17,500
כולל עמלת קונה
ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. סלאוויטא, [תקנ"ח 1798]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה ראשונה.
עם כרך נוסף: ספר ישמח לב [חלק שני מספר מאור עינים], ביאור על אגדות ומדרשי חז"ל [על סדר מסכתות הש"ס], מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל. סלאוויטא, [תקנ"ח 1798]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה ראשונה שנדפסה באותה שנה.
ספר מאור עינים הוא מחיבורי היסוד של תנועת החסידות ומספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט והמגיד ממזריטש. מחבר הספר, המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח, אנצ' לחסידות ג', עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
מספרים כי במקור היה החיבור רחב היקף פי שמונה-עשרה, אך בעת עריכת הספר ציווה רבי נחום מצ'רנוביל על תלמידיו לשרוף דפים רבים, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו". התורות חולקו בידי התלמידים לשני חלקים, החלק האחד על התורה וליקוטים, נדפס תחת השם "מאור עינים", והחלק השני על אגדות הש"ס, תחת השם "ישמח לב". שני החלקים נדפסו במקביל בסלאוויטא באותה שנה. במהדורות הבאות צורפו שני החלקים ונדפסו יחד. רבי נחום מצ'רנוביל נפטר באמצע הכנת ספרו לדפוס.
גדולי החסידות הפליגו בדבר חשיבותו וקדושתו של הספר, נהגו ללמוד בו בכל יום ולהחזיקו כשמירה. בשם ה"חוזה" מלובלין ובשם רבי יצחק מסקווירא [נכד המחבר] מובא כי בסגולת הספר להאיר את נשמת האדם, כמו ספר הזוהר הקדוש, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא קבע: "ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים".
שני ספרים בשני כרכים. כרך ראשון - מאור עינים: [2], קס דף. כ-20 ס"מ. חלק מהדפים בגוון ירקרק. מצב משתנה בין הדפים, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. חותמות. דף השער ודף א' מנותקים והושלמו מעותקים אחרים. דפים אלו עם קרעים ופגיעות בטקסט (משוקמים בהדבקות ומילוי נייר). פגעי עש במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. בתחילת הספר נכרך דף שער נוסף, מצולם. כריכה חדשה.
כרך שני - ישמח לב: [1], לג, [1] דף. כ-19 ס"מ. חלק מהדפים בגוון ירקרק. מצב טוב-בינוני. פגעי עש עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 308, מס' 237; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 382.
עם כרך נוסף: ספר ישמח לב [חלק שני מספר מאור עינים], ביאור על אגדות ומדרשי חז"ל [על סדר מסכתות הש"ס], מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מטשרנוביל. סלאוויטא, [תקנ"ח 1798]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה ראשונה שנדפסה באותה שנה.
ספר מאור עינים הוא מחיבורי היסוד של תנועת החסידות ומספרי החסידות הראשונים המביאים מתורת הבעש"ט והמגיד ממזריטש. מחבר הספר, המגיד רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (ת"צ-תקנ"ח, אנצ' לחסידות ג', עמ' קסח-קעה), מאבות החסידות וראש שושלת הצדיקים לבית צ'רנוביל. זכה להסתופף בצל הבעש"ט והיה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש. שימש כמגיד מישרים בנארינסק, פרוהוביטש וטשרנוביל. לאחר הפצרת תלמידיו הסכים להדפיס את דברי תורתו. הוא סמך את ידו על תלמידו רבי אליהו ב"ר זאב וולף כ"ץ, וציווה עליו להדפיס את הכתבים "בדפוס נאה ומהודר אשר הוקם בסלאוויטא..." [בית הדפוס של רבי משה שפירא שהיה אז בשנותיו הראשונות].
מספרים כי במקור היה החיבור רחב היקף פי שמונה-עשרה, אך בעת עריכת הספר ציווה רבי נחום מצ'רנוביל על תלמידיו לשרוף דפים רבים, והשאיר רק את הדברים שהיו בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו". התורות חולקו בידי התלמידים לשני חלקים, החלק האחד על התורה וליקוטים, נדפס תחת השם "מאור עינים", והחלק השני על אגדות הש"ס, תחת השם "ישמח לב". שני החלקים נדפסו במקביל בסלאוויטא באותה שנה. במהדורות הבאות צורפו שני החלקים ונדפסו יחד. רבי נחום מצ'רנוביל נפטר באמצע הכנת ספרו לדפוס.
גדולי החסידות הפליגו בדבר חשיבותו וקדושתו של הספר, נהגו ללמוד בו בכל יום ולהחזיקו כשמירה. בשם ה"חוזה" מלובלין ובשם רבי יצחק מסקווירא [נכד המחבר] מובא כי בסגולת הספר להאיר את נשמת האדם, כמו ספר הזוהר הקדוש, ורבי יצחק אייזיק מקומרנא קבע: "ספר מאור עינים לא יזוז מעיניך וכל דבריו רמים וקדושים".
שני ספרים בשני כרכים. כרך ראשון - מאור עינים: [2], קס דף. כ-20 ס"מ. חלק מהדפים בגוון ירקרק. מצב משתנה בין הדפים, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. חותמות. דף השער ודף א' מנותקים והושלמו מעותקים אחרים. דפים אלו עם קרעים ופגיעות בטקסט (משוקמים בהדבקות ומילוי נייר). פגעי עש במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות מספר דפים. בתחילת הספר נכרך דף שער נוסף, מצולם. כריכה חדשה.
כרך שני - ישמח לב: [1], לג, [1] דף. כ-19 ס"מ. חלק מהדפים בגוון ירקרק. מצב טוב-בינוני. פגעי עש עם פגיעות בטקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 308, מס' 237; סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 382.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $500
לא נמכר
ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, על הש"ס וליקוטים, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום [טברסקי] מצ'רנוביל. פולנאה [תק"ע 1810]. מהדורה שניה של הספר "מאור עינים", ומהדורה שלישית של "ישמח לב".
ממהדורה זו ואילך, המאמרים על הש"ס שנדפסו בנפרד בספר "ישמח לב", אוחדו לספר אחד עם הספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם "מאור עינים" (לספר "ישמח לב", נדפסו שתי מהדורות לפני מהדורה זו: סלאוויטא, תקנ"ח; זולקווא, תק"ס).
לט, א, ג-כג, [1], כז-לד, לט-עב, עה-קלו דף. 19 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. כתמים כהים וכתמי צבע בדף השער ובדפים הראשונים. הדבקות נייר לחיזוק בשוליו הפנימיים של דף השער ובדפים נוספים. סימני עש קלים בדף השער. חיתוך שוליים עם פגיעה בשורה אחת בטקסט שמעבר לעמוד השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 309.
ממהדורה זו ואילך, המאמרים על הש"ס שנדפסו בנפרד בספר "ישמח לב", אוחדו לספר אחד עם הספר "מאור עינים" על התורה, תחת השם "מאור עינים" (לספר "ישמח לב", נדפסו שתי מהדורות לפני מהדורה זו: סלאוויטא, תקנ"ח; זולקווא, תק"ס).
לט, א, ג-כג, [1], כז-לד, לט-עב, עה-קלו דף. 19 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב. כתמים. כתמים כהים וכתמי צבע בדף השער ובדפים הראשונים. הדבקות נייר לחיזוק בשוליו הפנימיים של דף השער ובדפים נוספים. סימני עש קלים בדף השער. חיתוך שוליים עם פגיעה בשורה אחת בטקסט שמעבר לעמוד השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 309.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
ספר מבשר צדק, על התורה, מאת רבי יששכר דוב בער מגזע צבי אב"ד זלוטשוב, תלמיד המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. דובנא, [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה.
המחבר היה ידיד נעוריו ובן-דודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עמו התיידד בעת שהתגוררו יחדיו בעיר לוברטוב. רבי יששכר בער ורבי לוי יצחק היו נשואים לבנות דודות ממשפחת פרץ מלוברטוב (שהיו מצאצאי גולי ספרד). רבי יששכר בער נשא את בתו של רבי צבי הירש פרץ, ורבי לוי יצחק נשא את בתו של רבי ישראל פרץ מלוברטוב. רבי לוי יצחק וידידו רבי יששכר בער התקרבו יחדיו לחסידות בעקבות קרוב משפחתם רבי אריה ליבוש פרץ (בעל "בית פרץ").
רבי יששכר בער נתמנה לימים לאב"ד זלוטשוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בין תלמידיו היה רבי חיים מטשרנוביץ בעל "סידורו של שבת", המספר בספרו "ארץ החיים" על רוח הקודש שראה אצל רבו. רבי יששכר בער עלה לארץ ישראל והגיע לטבריה בחנוכה שנת תקנ"ה. נפטר בחודש אב של אותה שנה, ונקבר בצפת סמוך לקבר האלשיך הקדוש, כאשר על מצבתו נכתב: "פ"נ הגאון האמיתי חסיד ועניו". זכרו נתקדש בקהל החסידים ורבי יצחק אייזיק מקומרנא העיד עליו, שמימיו לא פגם אפילו פגימה מועטת בצלם אלקים, והיה מספר על כך סיפור נס ופלא שארע עמו בעת נסיעתו לארץ ישראל (ראה: נתיב מצוותיך, שביל א, אות יג). מספריו: "מבשר צדק" על התורה [שזכה ליותר משש מהדורות], וספר "בת עיני", שו"ת וחידושי ש"ס.
[2], נד, [2] דף. 21 ס"מ. נייר עבה. מצב טוב. מעט נזקי עש (משוקמים). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 321.
המחבר היה ידיד נעוריו ובן-דודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עמו התיידד בעת שהתגוררו יחדיו בעיר לוברטוב. רבי יששכר בער ורבי לוי יצחק היו נשואים לבנות דודות ממשפחת פרץ מלוברטוב (שהיו מצאצאי גולי ספרד). רבי יששכר בער נשא את בתו של רבי צבי הירש פרץ, ורבי לוי יצחק נשא את בתו של רבי ישראל פרץ מלוברטוב. רבי לוי יצחק וידידו רבי יששכר בער התקרבו יחדיו לחסידות בעקבות קרוב משפחתם רבי אריה ליבוש פרץ (בעל "בית פרץ").
רבי יששכר בער נתמנה לימים לאב"ד זלוטשוב, הקים בה ישיבה ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו. בין תלמידיו היה רבי חיים מטשרנוביץ בעל "סידורו של שבת", המספר בספרו "ארץ החיים" על רוח הקודש שראה אצל רבו. רבי יששכר בער עלה לארץ ישראל והגיע לטבריה בחנוכה שנת תקנ"ה. נפטר בחודש אב של אותה שנה, ונקבר בצפת סמוך לקבר האלשיך הקדוש, כאשר על מצבתו נכתב: "פ"נ הגאון האמיתי חסיד ועניו". זכרו נתקדש בקהל החסידים ורבי יצחק אייזיק מקומרנא העיד עליו, שמימיו לא פגם אפילו פגימה מועטת בצלם אלקים, והיה מספר על כך סיפור נס ופלא שארע עמו בעת נסיעתו לארץ ישראל (ראה: נתיב מצוותיך, שביל א, אות יג). מספריו: "מבשר צדק" על התורה [שזכה ליותר משש מהדורות], וספר "בת עיני", שו"ת וחידושי ש"ס.
[2], נד, [2] דף. 21 ס"מ. נייר עבה. מצב טוב. מעט נזקי עש (משוקמים). כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 321.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר קול אריה, פלפול, דרוש ומוסר על פרשיות התורה, וליקוטים על נ"ך ואגדות חז"ל, מאת רבי אריה ליב גלינר - המוכיח מפולנאה. קוריץ, [תקנ"ח 1798]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
רבי אריה ליב גלינר - "המוכיח מפולנאה" (נפטר תק"ל, אנצ' לחסידות, א, עמ' שכה-שכו), מראשוני תלמידי הבעש"ט ומפיצי תורתו. איש קדוש ובעל מופת. בהשפעתו התקרבו ה"תולדות יעקב יוסף" והמגיד ממעזריטש אל הבעש"ט ותורתו. בדורו היה נודע כדרשן ומגיד מפורסם "אשר בעודו בחיים חיותו סבב בכל העולם והאיר את אור תורתו בכל תפוצות ישראל". רבים השיב מעוון בכח דרשותיו בקהילות ישראל (מתוך ההסכמות על הספר). בעל ה"תולדות יעקב יוסף" מרבה להביא בספריו מדברי תורתו של "המוכיח".
חתימות בדף השער: "ארי' ליב", "ליב יהודא מבאברוסק". בדף המגן שלפני השער רישום בעלות: "שייך להה"ג המפורסם... כש"ת יצחק אייזיק נ"י אב"ד דק"ק בוחאב ישן".
[1], נה [צ"ל: סה] דף. 20 ס"מ. נייר תכלכל. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמים רבים וכהים בחלק מהדפים. קרעים גדולים בדף השער עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה בטקסט (פגיעה קטנה בכותר הספר, ופגיעה משמעותית בטקסט מצדו השני של הדף), משוקמים במילוי נייר עם השלמות בצילום. קרעים בארבעת הדפים שלאחר השער ובדף האחרון, עם פגיעות בטקסט והשלמות בצילום ובכתב-יד. חותמת בדף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 518.
רבי אריה ליב גלינר - "המוכיח מפולנאה" (נפטר תק"ל, אנצ' לחסידות, א, עמ' שכה-שכו), מראשוני תלמידי הבעש"ט ומפיצי תורתו. איש קדוש ובעל מופת. בהשפעתו התקרבו ה"תולדות יעקב יוסף" והמגיד ממעזריטש אל הבעש"ט ותורתו. בדורו היה נודע כדרשן ומגיד מפורסם "אשר בעודו בחיים חיותו סבב בכל העולם והאיר את אור תורתו בכל תפוצות ישראל". רבים השיב מעוון בכח דרשותיו בקהילות ישראל (מתוך ההסכמות על הספר). בעל ה"תולדות יעקב יוסף" מרבה להביא בספריו מדברי תורתו של "המוכיח".
חתימות בדף השער: "ארי' ליב", "ליב יהודא מבאברוסק". בדף המגן שלפני השער רישום בעלות: "שייך להה"ג המפורסם... כש"ת יצחק אייזיק נ"י אב"ד דק"ק בוחאב ישן".
[1], נה [צ"ל: סה] דף. 20 ס"מ. נייר תכלכל. מצב בינוני. כתמים ובלאי. כתמים רבים וכהים בחלק מהדפים. קרעים גדולים בדף השער עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה בטקסט (פגיעה קטנה בכותר הספר, ופגיעה משמעותית בטקסט מצדו השני של הדף), משוקמים במילוי נייר עם השלמות בצילום. קרעים בארבעת הדפים שלאחר השער ובדף האחרון, עם פגיעות בטקסט והשלמות בצילום ובכתב-יד. חותמת בדף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 518.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
ספר יסוד יוסף, חידושים בקבלה, מאת המקובל הרב הקדוש רבי יוסף יוסקה הלוי מרובנא. [מינקוביץ, תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
המקובל הקדוש רבי יוסף יוסקה הלוי מרובנא (נפטר תק"ס, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מבחירי וראשוני תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממעזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד ברובנא, ורבי יוסף הוא זה שהביאו מטורטשין אל רובנא, ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא. נוסף לספר זה חיבר את ספרו על סוגיות הש"ס "ליקוטי יוסף" (מינקוביץ תקס"ג). לא השאיר אחריו צאצאים. באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל "החוזה" מלובלין בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה בחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...". אגרת זו נדפסה בספר שלפנינו, בהקדמת המו"ל, נכד אחות המחבר.
חתימה בשער של "יעקב בא"א אהרן יהודא זל"ה", וחותמותיו (בשער ובדף מה/2): "יעקב במה"ו אהרן יהודא באטישאנסקי". חתימה נוספת בשער: "רח"ק במהור"ר ישעי' זלה"ה".
[4], צא דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות. קרעים ופגמים בדף השער, משוקמים. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 232.
המקובל הקדוש רבי יוסף יוסקה הלוי מרובנא (נפטר תק"ס, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מבחירי וראשוני תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממעזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד ברובנא, ורבי יוסף הוא זה שהביאו מטורטשין אל רובנא, ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא. נוסף לספר זה חיבר את ספרו על סוגיות הש"ס "ליקוטי יוסף" (מינקוביץ תקס"ג). לא השאיר אחריו צאצאים. באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל "החוזה" מלובלין בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה בחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...". אגרת זו נדפסה בספר שלפנינו, בהקדמת המו"ל, נכד אחות המחבר.
חתימה בשער של "יעקב בא"א אהרן יהודא זל"ה", וחותמותיו (בשער ובדף מה/2): "יעקב במה"ו אהרן יהודא באטישאנסקי". חתימה נוספת בשער: "רח"ק במהור"ר ישעי' זלה"ה".
[4], צא דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות. קרעים ופגמים בדף השער, משוקמים. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 232.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר אותות השמים – דרישת ארי, על שלחן ערוך, חלק א': הלכות מילה ותפילין, שבת, יו"ט וחוה"מ. חלק ב': הלכות נדה. מאת האדמו"ר רבי אריה ליב הלוי אב"ד סטריזוב. זיטומיר, תקס"ה [1805]. ללא שם מדפיס.
הסכמות מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, מהמגיד רבי ישראל מקוזניץ, ומתלמיד המחבר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים (בעל "ישמח משה").
המחבר המקובל הקדוש רבי אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. בעל הספרים "דרישת הארי", "אותות השמים" ו"אבן פינה" על שו"ע אבן העזר. המגיד מקוזניץ כותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "כל ימיו לא מש מתוך אוהל של תורה ושם לילות כימים... ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [=בעל ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [=בעל הישמח משה] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
בני המחבר כותבים בהקדמתם על שמו המעניין של החיבור "אותות השמים", שאינם יודעים את טעמו של אביהם המחבר שקרא לספרו כך, אך וודאי עשה זאת מסיבה מסוימת: "ידענו נאמנה שודאי הי' מדייק בשמ'[יה]... ובודאי טעמו של אבינו ז"ל כמוס עמדו ואין אתנו יודע על מה". הם מוסיפים כי שמעו על כך מתלמידו הקדוש בעל ה"ישמח משה" ששמע מפיו כי חיבר את חיבוריו וקרא את שמותיהם על פי תורת הנסתר: "רק זאת באזנינו שמענו מפי תלמידו ה"ה כבוד הרב הגאון בצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה משה נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי והעיד ששמע מפי אבינו ז"ל שכוונתו בחבורי'[ו] הג' ספרים בסידר[!] חיבוריהם ושמותיהם הכל עפ"י נסתר וכבוד ה' הסתר דבר...".
צג, יח דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמים כהים (הכתמת דיו בדפוס) בדפים בודדים. פגעי עש רבים משוקמים במילוי נייר בכל הדפים, עם פגיעה בטקסט; הספר עבר שיקום מקצועי. חותמות. כריכה חדשה.
בראשית המאה ה-19, קודם הקמת הדפוס של משפחת שפירא מסלאוויטא בזיטומיר בשנת תר"ז (1847), נדפסו בזיטומיר ספרים בודדים בלבד (בשנים תקס"ד-תקס"ה), בהם מספר ספרי חסידות. לפנינו אחד מן הספרים הראשונים שנדפסו בזיטומיר.
סטפנסקי חסידות, מס' 36.
הסכמות מרבי לוי יצחק מברדיטשוב, מהמגיד רבי ישראל מקוזניץ, ומתלמיד המחבר האדמו"ר רבי משה טייטלבוים (בעל "ישמח משה").
המחבר המקובל הקדוש רבי אריה ליב הלוי (תצ"ו-תקס"ג, אנצ' לחסידות, א, עמ' נח), מגדולי החסידות, אב"ד סטריזוב וקהילות נוספות. בעל הספרים "דרישת הארי", "אותות השמים" ו"אבן פינה" על שו"ע אבן העזר. המגיד מקוזניץ כותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "...מכירו הייתי לשעבר בהיות פ"ק וראיתי שהיה רב גדול בישראל...". רבי אריה ליב היה רבו המובהק של בן-דודו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", הכותב עליו בהסכמתו לספר שלפנינו: "האדם הגדול בענקים... מורי ורבי וש"ב ב"ד הרב הגאון האמיתי החסיד". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה לספר שלפנינו: "כל ימיו לא מש מתוך אוהל של תורה ושם לילות כימים... ולמד תורת ה' לשמה, וצלל במים אדירים בים התלמוד והפוסקים לאסוקי לשמעתתא אליבא דהלכתא...".
הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", כותב בהסכמתו לשו"ת "השיב משה" לבעל ה"ישמח משה": "הוא [=בעל ה"ישמח משה"] היה תלמיד הגאון הקדוש בעל המחבר ספר דרישת ארי על אבן העזר, וכפי הראות ממנו למד נגלה ונסתר, כי הגאון בעל דרישת ארי ז"ל ידיו רב לו עשר ידות בתורה ובחסידות, והגאון הנ"ל כל רז לא אניס ליה, ומשה [=בעל הישמח משה] קיבל תורה וקבלה מעשית מהגאון הצדיק הלז".
בני המחבר כותבים בהקדמתם על שמו המעניין של החיבור "אותות השמים", שאינם יודעים את טעמו של אביהם המחבר שקרא לספרו כך, אך וודאי עשה זאת מסיבה מסוימת: "ידענו נאמנה שודאי הי' מדייק בשמ'[יה]... ובודאי טעמו של אבינו ז"ל כמוס עמדו ואין אתנו יודע על מה". הם מוסיפים כי שמעו על כך מתלמידו הקדוש בעל ה"ישמח משה" ששמע מפיו כי חיבר את חיבוריו וקרא את שמותיהם על פי תורת הנסתר: "רק זאת באזנינו שמענו מפי תלמידו ה"ה כבוד הרב הגאון בצינא קדישא חסידא ופרישא מו"ה משה נ"י אב"ד ור"מ דק"ק שינאווי והעיד ששמע מפי אבינו ז"ל שכוונתו בחבורי'[ו] הג' ספרים בסידר[!] חיבוריהם ושמותיהם הכל עפ"י נסתר וכבוד ה' הסתר דבר...".
צג, יח דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמים כהים (הכתמת דיו בדפוס) בדפים בודדים. פגעי עש רבים משוקמים במילוי נייר בכל הדפים, עם פגיעה בטקסט; הספר עבר שיקום מקצועי. חותמות. כריכה חדשה.
בראשית המאה ה-19, קודם הקמת הדפוס של משפחת שפירא מסלאוויטא בזיטומיר בשנת תר"ז (1847), נדפסו בזיטומיר ספרים בודדים בלבד (בשנים תקס"ד-תקס"ה), בהם מספר ספרי חסידות. לפנינו אחד מן הספרים הראשונים שנדפסו בזיטומיר.
סטפנסקי חסידות, מס' 36.
קטגוריה
ספרי חסידות
קָטָלוֹג