ספר חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם, מאת רבי חיים הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, תרצ"ו 1936. מהדורה ראשונה.
ספרו המפורסם של הגר"ח מבריסק נדפס ע"י בנו הגרי"ז, כ-18 שנה לאחר פטירת המחבר בשנת תרע"ח. ספרו זה, שבו השקיע הגר"ח את תמצית חייו, הוזכר על גבי מצבתו כהבטחה שהספר עתיד לראות אור: "השאיר אחריו ברכה בכתב-יד חבור גדול על הרמב"ם שיראה אור". מסיבות שונות התעכבה הדפסת הספר זמן כה רב. המניעה העיקרית הייתה חסרון 600 דולרים (סכום עתק בימים ההם) שנדרשו להדפסה. בשנות התר"צ יצא רבי יחזקאל אברמסקי, תלמידו המובהק של הגר"ח, ב"קול קורא" לעורר רבנים ונדיבים שירתמו להשגת תקציב להדפסת הספר. בקריאתו זו מגדיר הגר"י אברמסקי את הספר שלפנינו במילים אלו: "בספר הזה נכללו חדושי תורתו שהשמיע ברבים כשלש עשרה שנה בתור ראש הישיבה, בישיבה היותר מובהקה במתיבתא וולזין, שבהם סלל הדרך הנכונה איך להגיע ישר אל הנקודה שבתוך העגול שבכל ענין וענין בהבנת עומק ועיקר היסוד של הדבר הנדון, כשהוא לוטש, מיישר, מזקק ומלבן שרש ההלכה לכל סניפיה וענפיה...".
כשהחלה סוף סוף מלאכת הדפסת הספר, היו כמה ממעריצי תורת הגר"ח שלא הייתה להם הסבלנות להמתין עד שתושלם מלאכת ההדפסה. לכן, על פי בקשתם, כל קונטרס שיצא מהדפוס תיכף נשלח אליהם. ידוע על שלושה שנשלחו אליהם קונטרסים מיד כשנדפסו, היו אלה רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, ה"דבר אברהם" מקובנא ורבי יחזקאל אברמסקי.
"כשהופיע בדפוס ספרו של הגרח"ס 'חדושי רבנו חיים הלוי', נתרגש ר' ברוך דוב [ליבוביץ] עד מאד בראותו את הספר, ולחש בשפתיו כמה פעמים: דעם הייליגען רבינ'ס ספר (ספרו של הרבי הקדוש). הוא ציוה להגיש יין לשלחן, ואמר שאלמלי היו מכירים באור הגדול שהופיע עכשיו על פני תבל, היו מובילים את הספר בתופים ומחולות. ולא נתקררה דעתו עד שמצא את ההזדמנות גם לזה. בשעה שחגגו בקמניץ את חגיגת חנוכת הבית של הבנין החדש של הישיבה (בחנוכה של שנת תרצ"ז) והובילו את ספרי התורה של הישיבה לבנין החדש תחת חופה בתופים ומחולות וכלי שיר, צעד ר' ברוך דוב בראש התהלוכה כשספרו של הגרח"ס בידו" (רבי ברוך דוב לייבוביץ, תל-אביב תשי"ז, עמ' פ). בהקפות בשמחת תורה בישיבת קמניץ, רקדו הגרב"ב ותלמידיו עם הספר של רבו המובהק (רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, עמ' 589).
יצירה בפני עצמה היא ההקדמה המפורסמת שכתבו בניו הגאונים בראש הספר, שגם היא סולת מזוקקת, וכל מילה בה נכתבה בכובד ראש ולאחר התלבטויות מרובות. בהקדמת הספר נדפס שדרך לימודו של הגר"ח היא "עפ"י הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". משפט זה נכתב בהוראת ידיד נפשו של המחבר, המו"צ המפורסם של בריסק רבי שמחה זליג ריגר, אך בני המחבר הססו האם אפשר לכתוב כך. באותם ימים הגר"ח התגלה בחלום לרבי שמחה זליג, ואמר לו שכעת בעולם האמת הוא נוכח לראות שאכן דרך לימודו היא "על פי הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים". לאור זאת הסכימו בני המחבר להכניס את המשפט אל הקדמתם. מסופר שאת משפט הסיום "החותמים ברעדה בני הגאון המחבר זצוקללה"ה" כתב הגרי"ז כשידיו נתקפות רעד של ממש (שם, עמ' 592-593, ובהערה 60).
על מעמדו המיוחד של הספר בעולם התורה, מיום צאתו לאור ועד לימינו, ועל התלאות והעיכובים בהדפסת הספר שלפנינו, ראה: ש' מלר, רבן של כל בני הגולה, א', ירושלים תשע"ד, פרק טו "ירושה לדורות", עמ' 545-616; א' סורסקי, מלך ביפיו, ירושלים תשס"ד, עמ' 282-287, 219-221.‎
[1], קיב דף. נייר יבש. 33 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 150.

פנקס חברת "רחמים" - Compagnia della Misericordia Israelitica, בקהילת ורצ'לי (Vercelli), איטליה, [1901-1929].
פנקס בפורמט ענק. שער מודפס. כריכה מקורית. בקדמת הכריכה הטבעה מוזהבת של שם החברה. הפנקס מורכב מדפים מקופלים הנפתחים כמעט לגודל כפול. בדפים אלה עמודות עם כותרות מודפסות, בהן נרשמו בכתב-יד שמות רבים של בני ובנות הקהילה שנפטרו בין השנים תקל"ב-תר"צ (1772-1929), שמותיהם ושמות אבותיהם, תאריכי פטירה ופרטים נוספים. הפנקס מחולק לפי חודשי השנה העבריים (13 חודשים, כולל חודש "ואדר" [=אדר שני]).
הפנקס הוכן בשנת 1901, כפי שנרשם בדף השער. אז נרשמו בו פרטים רבים ושמות בני הקהילה משנת תקל"ב ועד לשנה זו. בהמשך נוספו בו רישומים עד שנת 1929.
חברת "רחמים" שימשה כ"חברא קדישא" ובפנקס תיעוד על תרומות לעילוי נשמות נפטרים, והתחייבויות שונות: נרות בבית הכנסת, אמירת תהלים, אמירת השכבה, אבוקות בבית הכנסת, תעניות, ועוד.
[14] דף. מתוכם 13 מקופלים. נייר קרטון עבה. גובה הכריכה: 49 ס"מ. רוחב הכריכה: 58 ס"מ. גודל הדפים, כשהם פתוחים: 56X85 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. פגמים וקרעים בכריכה ובדפי הפורזץ.

ספר אמת ואמונה, ספר לימוד לנערים, בעברית ובאיטלקית, מאת רבי יצחק ארובאש. ונציה, [תל"ב 1672]. מהדורה יחידה. עברית ואיטלקית.
נדפס עם: ספר הלכות יום טוב, הלכות יום טוב, חול המועד, בשר וחלב ותערובות - מלוקטים משולחן ערוך עם שינויים קלים. שער נפרד לחלק זה.
בחלקו הראשון מבוסס החיבור "אמת ואמונה" על ספר המצוות ועל שלושה עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם, ובחלקו השני מובא מעין קיצור לשולחן ערוך אורח חיים. המקור העברי והתרגום האיטלקי נדפסו בעמודים נפרדים.
בתחילת הספר נדפסו שני שירי הקדשה, מאת רבי יעקב הלוי ומאת המקובל רבי משה זכות (הרמ"ז). בסוף חלק הלכות יום טוב, הקדשה נוספת מאת רבי שלמה חי סארוואל.
המחבר, רבי יצחק ארובאש, רב בטיטואן. חיבר מספר חיבורים נוספים, ביניהם ספר "זבחי צדק" (ונציה תכ"ב) ומספר ספרים בספרדית.
שני הספרים בכרך אחד. [320] דף; לו דף. 10 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. חיתוך דפים מוזהב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים ובלאי בדף השער. נקב עש בכ-12 מהדפים הראשונים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשם ספר "הלכות יום טוב" על פי עותק מצולם, ושנת ההדפסה המשוערת היא שנת ת"ל 1670. מהעותק שלפנינו ניתן לראות ששני החיבורים נדפסו יחד באותו בית הדפוס.

שני מכתבים עם עשרות חתימות רבני ונכבדי העדה האשכנזית-חסידית בעיר טבריה, במאה ה-19:
• מכתב עם כ-52 חתימות נכבדי הקהילה בעיר טבריה. תגובה להשמצות שפורסמו בעתונות חו"ל נגד אגודת ביקור חולים "לינת הצדק". טבריה, טבת תרנ"ח [1898]. מעבר לדף, מכתב בכתב-יד וחתימת רב העיר רבי יחיאל מיכל היילפרין [תרי"ז-תרס"ט. בשנת תר"מ עלה לטבריה, ומשנת תרנ"ו אב"ד טבריה].
[1] דף (כתוב משני צדיו). 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים והדבקות נייר. כתמים.
• מכתב עם 4 חתימות רבנים, שנשלח לפקידים ואמרכלים באמשטרדם, בקשה עבור אלמנתו ויתומיו של רבי ישעיה מדז'יקוב. טבריה, חשון תר"נ [1889]. בחתימת רבי אברהם צבי הלוי אב"ד טבריה [אב"ד ניאמץ. עלה לטבריה בשנת תרט"ו. נפטר כסלו תרנ"ד ונקבר בחלקת תלמידי הבעש"ט סמוך לקבר רבי מנחם מנדל מויטבסק], וחתימות ממוני הצדקה בעיר: רבי יעקב ב"ר יצחק אייזיק [ממונה כולל וואהלין], רבי יחיאל אהרן בהרמ"א [תר"ד-תרפ"ח, מחסידי קרלין, ומראשי כולל וואהלין, בנו של רבי מרדכי אברהם מחמלניק, שהיה מתלמידי רבי ישראל מרוז'ין] ורבי איתמר ב"ר צבי זאב [רבי איתמר מסעריט, תר"ז-תרס"ז, ממונה כולל אוסטרייך].
[1] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים בשולי הדף, עם פגיעות בטקסט.