מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove וספרים filter וספרים
- (-) Remove וירושלים filter וירושלים
- ארץ (18) Apply ארץ filter
- ישראל (18) Apply ישראל filter
- מכתבים (18) Apply מכתבים filter
- מכתבים, (18) Apply מכתבים, filter
- מסמכים (18) Apply מסמכים filter
- and (18) Apply and filter
- book (18) Apply book filter
- document (18) Apply document filter
- eretz (18) Apply eretz filter
- israel (18) Apply israel filter
- jerusalem (18) Apply jerusalem filter
- letter (18) Apply letter filter
- letters, (18) Apply letters, filter
מציג 13 - 18 of 18
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
דף בכתב-יד, כתב החלטה על אופן רישום ה"וואקף" [הקדש ציבורי] בטאבו של בתי המקוואות בשכונת מאה שערים, עם כ-65 חתימות של בעלי בתים בשכונה, ועם אישור בית הדין בחתימות שלשת הדיינים. ירושלים, אדר תרע"ב [1912].
בראש החותמים, חתימת רב השכונה הגאון רבי "שאול חיים הלוי הורוויץ, החונה פה מאה שערים". בשולי העמוד השני של החתימות, אישור בית הדין בחתימות הדיינים רבי משה נחום וולנשטיין ורבי צבי פסח פראנק, וחתימת ה"ספרא דדיינא" רבי חיים מענדל ספרא.
הגאון רבי שאול חיים הלוי הורביץ (תק"פ-תרע"ו), חתן רבי דוד טעביל ממינסק בעל ה"נחלת דוד", אב"ד דוברובנא במשך 18 שנה. בשנת תרמ"ג עלה לירושלים, בה נחשב לאחד מגדולי התורה בעיר. מייסד וראש הישיבה הגדולה והת"ת "מאה שערים" בשכונת "מאה שערים" בירושלים. האריך ימים ונפטר בשנת תרע"ו. מחיבוריו: "כלילת שאול", "מצפה שאול", ועוד.
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמיד ה"כתב סופר". בשנת תרכ"ד עלה לירושלים. ממקורביו ותלמידיו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מתשובותיו בהלכה נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
הגאון רבי צבי פסח פראנק (תרל"ג-תשכ"א), מגדולי הפוסקים והרבנים בדורו. גאון מופלג שנודע בשקידתו הרבה. למד בישיבות ליטא ועלה בבחרותו לירושלים. משנת תרס"ח חבר בית הדין של רבי שמואל סלנט, ומשנת תרצ"ה רבה של ירושלים. מתורתו נדפסו סדרת הספרים: הר צבי, מקראי קודש, ועוד.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 29 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
בראש החותמים, חתימת רב השכונה הגאון רבי "שאול חיים הלוי הורוויץ, החונה פה מאה שערים". בשולי העמוד השני של החתימות, אישור בית הדין בחתימות הדיינים רבי משה נחום וולנשטיין ורבי צבי פסח פראנק, וחתימת ה"ספרא דדיינא" רבי חיים מענדל ספרא.
הגאון רבי שאול חיים הלוי הורביץ (תק"פ-תרע"ו), חתן רבי דוד טעביל ממינסק בעל ה"נחלת דוד", אב"ד דוברובנא במשך 18 שנה. בשנת תרמ"ג עלה לירושלים, בה נחשב לאחד מגדולי התורה בעיר. מייסד וראש הישיבה הגדולה והת"ת "מאה שערים" בשכונת "מאה שערים" בירושלים. האריך ימים ונפטר בשנת תרע"ו. מחיבוריו: "כלילת שאול", "מצפה שאול", ועוד.
הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמיד ה"כתב סופר". בשנת תרכ"ד עלה לירושלים. ממקורביו ותלמידיו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מתשובותיו בהלכה נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).
הגאון רבי צבי פסח פראנק (תרל"ג-תשכ"א), מגדולי הפוסקים והרבנים בדורו. גאון מופלג שנודע בשקידתו הרבה. למד בישיבות ליטא ועלה בבחרותו לירושלים. משנת תרס"ח חבר בית הדין של רבי שמואל סלנט, ומשנת תרצ"ה רבה של ירושלים. מתורתו נדפסו סדרת הספרים: הר צבי, מקראי קודש, ועוד.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 29 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $450
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, מתחילת תקופת כהונתו כ"רב ואב"ד למקהלות אשכנזים בעיה"ק ירושלם תו"ב". ירושלים, אב תרפ"א [1921].
בשולי המכתב: 3 שורות נוספות בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "ליפמאן דוד במהר"י ז"ל" (רבי דוב'צה שובקס) - ראב"ד בד"צ חסידים בירושלים.
המלצה לתמוך בהגאון רבי בעריש זאלץ מצפת: "האי גברא רבא הרב המופלג... ידיו רב לו במלחמתה של תורה... מחכמי ורבני עה"ק צפת"ו... שוקד על התורה והעבודה מתוך עוני לחץ ודחק... ולבד מצות החזקת התורה יש בזה משום ביקור חולים, כי הרב הנזכר חלוש קצירי ומריעי...". גם הדיין רבי ליפמאן דוד כותב עליו: "...כי עיקר מגמתו היא לעסק התורה ויראת ד' ומצוה גדולה לעזרו...".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
זקן-ההוראה הגאון רבי ליפמאן דוד (ר' דובצ'ה) שובקס (תק"צ בערך-תרפ"ד), ראב"ד בד"צ החסידים בירושלים. נתגדל מנעוריו בבית האדמו"ר רבי מנדיל מקוצק, ובהיותו כבן 14 השיאו האדמו"ר לבת-אחותו, שנתגדלה אף היא בביתו של דודה האדמו"ר. במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם בן-דודו (חתן האדמו"ר) רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב, כשהם לומדים יחד בעיון למדני ועמוק, עפ"י דרך הלימוד העמוקה שהתווה לפניהם מורם ורבם האדמו"ר מקוצק. בגיל 16 התעטר ב"סמיכת חכמים" להוראה מאת דודו האדמו"ר מקוצק, שאף מינהו למו"צ ומורה הוראה בעיר קוצק, תפקיד אותו מילא כחצי-יובל שנים. בשנת תרמ"ה עבר לכהן כרב ואב"ד לברטוב, בה כיהן כ-13 שנה. בשנת תרנ"ח עלה לארץ ישראל, עפ"י הוראת רבו האדמו"ר הקדוש מקוצק, ועם עלותו לירושלים מונה לתפקיד ראב"ד בד"צ החסידים בעיר תפקיד בו כיהן ברמה למעלה מ-25 שנה. תורתו נדפסה בשנים האחרונות בסדרת הספרים "חידושי הגר"ד".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
בשולי המכתב: 3 שורות נוספות בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "ליפמאן דוד במהר"י ז"ל" (רבי דוב'צה שובקס) - ראב"ד בד"צ חסידים בירושלים.
המלצה לתמוך בהגאון רבי בעריש זאלץ מצפת: "האי גברא רבא הרב המופלג... ידיו רב לו במלחמתה של תורה... מחכמי ורבני עה"ק צפת"ו... שוקד על התורה והעבודה מתוך עוני לחץ ודחק... ולבד מצות החזקת התורה יש בזה משום ביקור חולים, כי הרב הנזכר חלוש קצירי ומריעי...". גם הדיין רבי ליפמאן דוד כותב עליו: "...כי עיקר מגמתו היא לעסק התורה ויראת ד' ומצוה גדולה לעזרו...".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
זקן-ההוראה הגאון רבי ליפמאן דוד (ר' דובצ'ה) שובקס (תק"צ בערך-תרפ"ד), ראב"ד בד"צ החסידים בירושלים. נתגדל מנעוריו בבית האדמו"ר רבי מנדיל מקוצק, ובהיותו כבן 14 השיאו האדמו"ר לבת-אחותו, שנתגדלה אף היא בביתו של דודה האדמו"ר. במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם בן-דודו (חתן האדמו"ר) רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב, כשהם לומדים יחד בעיון למדני ועמוק, עפ"י דרך הלימוד העמוקה שהתווה לפניהם מורם ורבם האדמו"ר מקוצק. בגיל 16 התעטר ב"סמיכת חכמים" להוראה מאת דודו האדמו"ר מקוצק, שאף מינהו למו"צ ומורה הוראה בעיר קוצק, תפקיד אותו מילא כחצי-יובל שנים. בשנת תרמ"ה עבר לכהן כרב ואב"ד לברטוב, בה כיהן כ-13 שנה. בשנת תרנ"ח עלה לארץ ישראל, עפ"י הוראת רבו האדמו"ר הקדוש מקוצק, ועם עלותו לירושלים מונה לתפקיד ראב"ד בד"צ החסידים בעיר תפקיד בו כיהן ברמה למעלה מ-25 שנה. תורתו נדפסה בשנים האחרונות בסדרת הספרים "חידושי הגר"ד".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $400
לא נמכר
"ספר התקנות ותעודות" - ספר אורחים של ישיבת רידב"ז ותלמוד תורה הכללית בעיר צפת כולל מכתבים וחתימות אורחים שביקרו בישיבה וכותבים את התרשמותם מהצלחת התלמידים, בהם מכתבים מהאדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקארלין, האדמו"ר רבי שלום יולס מסמבור, רבי נחמן שמואל יעקב מיודסר רבה של בני ברק, רבי צבי פסח פרנק, רבי שאול משה זילברמן הרב מוויערשוב, רבי מאיר ברלין (בר אילן), רבי שמואל יצחק הילמן, ועוד. [צפת, תרפ"ד-תרפ"ו 1924-1926].
שער מאוייר וצבעוני.
המכתבים מתעדים ביקורי אישים שונים במירון ובצפת, באותה תקופה.
מכתבים מהרבנים: רבי שמואל יצחק הילמן מלונדון [צפת, חנוכה תרפ"ה]; רבי אהרן מרדכי הלוי אשינסקי מפיטסבורג-ארה"ב [צפת, ל"ד בעומר תרפ"ה]; רבי "שמעון יצחק הלוי פינקלשטיין, רב מבראנזוויל וכעת עובר אורח בצפת", צפת, קיץ תרפ"ה; רבי שלום הכהן יאללעס "רב בק' סטריא, בהרה"ק מסאמבור זצלה"ה" [צפת, ל"ו בעומר תרפ"ה]; רבי "אברהם יוסף ב"ר גור אריה הכהן הארנשטיין"[?]; רבי בן ציון אלפס [צפת, קיץ תרפ"ה]; האדמו"ר מקארלין רבי אברהם אלימלך פערלאוו; ד"ר שמואל הכהן גרינברג מביהמ"ד לרבנים בברלין [צפת, אדר תרפ"ו]; ד"ר משה אויערבאך [צפת, ניסן תרפ"ו]; רבי שמעון הרשלר אב"ד מאדערן ודומ"צ בפרשבורג [צפת, ניסן תרפ"ו]; רבי י"ד אייזנשטיין "בעל האוצרות" [צפת, אייר תרפ"ו]; רבי פנחס מעגידזאן; ד"ר משה וואלאך [צפת, תמוז תרפ"ו]; רבי יעקב חיים סלונים מחברון ורבי אפרים יפה מחברון [צפת, תמוז תרפ"ו]; רבי נחמן שמואל יעקב [מיודסר] מח"ס עמודי יהונתן [צפת, ל"ד בעומר תרפ"ו]; רבי צבי פסח פראנק ורבי זרח עפשטיין; רבי שאול משה זילברמאן [הרב מוויערשוב ולודז']; רבי יצחק מאיר שעהנפעלד; רבי "מאיר ברלין בהגאון וצדיק מרן הנצי"ב זצללה"ה" [מאיר בר-אילן]; ועוד חתימות ומכתבים בעברית ובלועזית (הנדיבות פלורה ששון מלונדון ורחל עזרא מכלכותה; ועוד).
[7] דף (9 עמ' כתובים). 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי (משוקמים). כתמי רטיבות עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
שער מאוייר וצבעוני.
המכתבים מתעדים ביקורי אישים שונים במירון ובצפת, באותה תקופה.
מכתבים מהרבנים: רבי שמואל יצחק הילמן מלונדון [צפת, חנוכה תרפ"ה]; רבי אהרן מרדכי הלוי אשינסקי מפיטסבורג-ארה"ב [צפת, ל"ד בעומר תרפ"ה]; רבי "שמעון יצחק הלוי פינקלשטיין, רב מבראנזוויל וכעת עובר אורח בצפת", צפת, קיץ תרפ"ה; רבי שלום הכהן יאללעס "רב בק' סטריא, בהרה"ק מסאמבור זצלה"ה" [צפת, ל"ו בעומר תרפ"ה]; רבי "אברהם יוסף ב"ר גור אריה הכהן הארנשטיין"[?]; רבי בן ציון אלפס [צפת, קיץ תרפ"ה]; האדמו"ר מקארלין רבי אברהם אלימלך פערלאוו; ד"ר שמואל הכהן גרינברג מביהמ"ד לרבנים בברלין [צפת, אדר תרפ"ו]; ד"ר משה אויערבאך [צפת, ניסן תרפ"ו]; רבי שמעון הרשלר אב"ד מאדערן ודומ"צ בפרשבורג [צפת, ניסן תרפ"ו]; רבי י"ד אייזנשטיין "בעל האוצרות" [צפת, אייר תרפ"ו]; רבי פנחס מעגידזאן; ד"ר משה וואלאך [צפת, תמוז תרפ"ו]; רבי יעקב חיים סלונים מחברון ורבי אפרים יפה מחברון [צפת, תמוז תרפ"ו]; רבי נחמן שמואל יעקב [מיודסר] מח"ס עמודי יהונתן [צפת, ל"ד בעומר תרפ"ו]; רבי צבי פסח פראנק ורבי זרח עפשטיין; רבי שאול משה זילברמאן [הרב מוויערשוב ולודז']; רבי יצחק מאיר שעהנפעלד; רבי "מאיר ברלין בהגאון וצדיק מרן הנצי"ב זצללה"ה" [מאיר בר-אילן]; ועוד חתימות ומכתבים בעברית ובלועזית (הנדיבות פלורה ששון מלונדון ורחל עזרא מכלכותה; ועוד).
[7] דף (9 עמ' כתובים). 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים ובלאי (משוקמים). כתמי רטיבות עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ישראל ניסן קופרשטוך אב"ד פשיסחא ומאקאווא. נוה-שלום, יפו, תמוז תרפ"ו [1926].
נשלח אל הנגיד רבי דוד פוטאש, אודות מערכת השחיטה העצמאית שהוקמה בעידודו של רבי ישראל ניסן. בתוך הדברים מוזכרת מעורבותם של הרב מטשעכנאווא והגאון רי"ז סולובייציק אב"ד בריסק: "...והרה"ג מבריסק אשר כתב את הפסק בהעתק הלז הוא רב גאון מובהק, בן הגאון המפורסים[!] ר' חיים סלאווייטשיק ז"ל מבריסק, בן הגאון הגדול המפורסים ר' יושע בער זצל"ה מבריסק".
הגאון החסיד רבי ישראל ניסן קופרשטוך (תרי"ח-תר"ץ) מזקני רבני פולין החסידית. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי ראובן יהודה (חתנו של רבי שרגא פייבל דנציגר אב"ד גריצא ומאקאווא, אביו של רבי יחיאל האדמו"ר הראשון מאלכסנדר), ובזיווג שני היה חתן הגאון מקאלושין, רבי שמואל יעקב קאפיל הכהן קליגסבערג (תרי"ח-תרצ"ה) שהיה מצאצאי "החוזה מלובלין". כיהן ברבנות למעלה מארבעים שנה בפשיסחא, ריזאן ומאקאווא. בשנת תרפ"ה עלה לירושלים, שם הוציא את ספרו שו"ת "עני בן פחמא" וייסד את ישיבת "ישמח ישראל" אלכסנדר. היה מראשי חסידות אלכסנדר והתכתב רבות עם האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" ובני משפחתו, כאשר באותם מכתבים הם מזכירים לפניו שמות לברכה ולתפילה במקומות הקדושים ומדווחים לו בפרוטרוט על כל הנעשה והנשמע בחצר הקודש ובהנהגת הציבור החסידי בפולין.
דף כפול (4 עמודים כתובים). 20.5 ס"מ. מצב טוב.
נשלח אל הנגיד רבי דוד פוטאש, אודות מערכת השחיטה העצמאית שהוקמה בעידודו של רבי ישראל ניסן. בתוך הדברים מוזכרת מעורבותם של הרב מטשעכנאווא והגאון רי"ז סולובייציק אב"ד בריסק: "...והרה"ג מבריסק אשר כתב את הפסק בהעתק הלז הוא רב גאון מובהק, בן הגאון המפורסים[!] ר' חיים סלאווייטשיק ז"ל מבריסק, בן הגאון הגדול המפורסים ר' יושע בער זצל"ה מבריסק".
הגאון החסיד רבי ישראל ניסן קופרשטוך (תרי"ח-תר"ץ) מזקני רבני פולין החסידית. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי ראובן יהודה (חתנו של רבי שרגא פייבל דנציגר אב"ד גריצא ומאקאווא, אביו של רבי יחיאל האדמו"ר הראשון מאלכסנדר), ובזיווג שני היה חתן הגאון מקאלושין, רבי שמואל יעקב קאפיל הכהן קליגסבערג (תרי"ח-תרצ"ה) שהיה מצאצאי "החוזה מלובלין". כיהן ברבנות למעלה מארבעים שנה בפשיסחא, ריזאן ומאקאווא. בשנת תרפ"ה עלה לירושלים, שם הוציא את ספרו שו"ת "עני בן פחמא" וייסד את ישיבת "ישמח ישראל" אלכסנדר. היה מראשי חסידות אלכסנדר והתכתב רבות עם האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" ובני משפחתו, כאשר באותם מכתבים הם מזכירים לפניו שמות לברכה ולתפילה במקומות הקדושים ומדווחים לו בפרוטרוט על כל הנעשה והנשמע בחצר הקודש ובהנהגת הציבור החסידי בפולין.
דף כפול (4 עמודים כתובים). 20.5 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר בית יוסף חדש, חידושי תורה בהלכה ובאגדה, תוכחת מוסר וענינים ציבוריים. מאת הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי". ירושלים, [תרל"ה-תרמ"א 1875-1881].
בבטנת הכריכה נמצאת תווית-עור (כנראה, פיסה מהכריכה הישנה), עליה מוטבעת הקדשת המחבר אל הברון שמעון וואלף רוטשילד: "מנחה שלוחה לכבוד השר הגדול בישראל מו"ה שמעון וואלף באראן פון ראטשילד הי"ו - מן המחבר לב העברי הי"ו".
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס, תחילה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אך כשעיין רי"מ סלומון בתוכנו הפולמוסי של הספר סירב להמשיך בהדפסה, והמשכה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר הבודדים שנותרו בעולם. בעותק זה של "בית יוסף חדש", נמצאים בתחילתו דפי מפתחות והקדמות שאינם נמצאים ברוב העותקים, ובהם מכתב "קול מבשר" ממחבר הספר, מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר מרבנים מירושלים, צפת וחברון, מפתחות מפורטים לספר, מאמר "קול ברמה", ודף שער נוסף. הספר גם כולל את הדפים ז-ט שחסרים בהרבה עותקים [בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מתקיף המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הדורשים בשפה הגרמנית וההונגרית, ולא בשפת היידיש]. כמו כן נמצאים הדפים האחרונים קיט-קכד: "בדק הבית" - השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א.
מחבר הספר "בית יוסף חדש" - הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש", יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים. וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בענין הספר. רבו רבי חיים סופר בעל ה"מחנה חיים" שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט, כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש", וכה כתב: "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים [שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל"]. גם בראש העותק שלפנינו מופיעים מכתבי התמיכה שקיבל מרבני הספרדים בארץ ישראל.
מתנגדיו שלא בחלו באמצעים, הוציאו בהמשך הפולמוס, קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל" ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהם: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל, לשאת אשה שניה. ב. שהוא מתיימר להיות משיח. ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון [טענה כוזבת, כאמור הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני]. ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה", למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל. [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו שהסירו את החרם, ומעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
[15], ב-קכד דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. חלק מהדפים על נייר יבש. כתמים, קרעים ובלאי. דפים [2-3] מ"מפתחות הבית" פגומים בשוליהם, עם חסרון טקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 231.
בבטנת הכריכה נמצאת תווית-עור (כנראה, פיסה מהכריכה הישנה), עליה מוטבעת הקדשת המחבר אל הברון שמעון וואלף רוטשילד: "מנחה שלוחה לכבוד השר הגדול בישראל מו"ה שמעון וואלף באראן פון ראטשילד הי"ו - מן המחבר לב העברי הי"ו".
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס, תחילה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אך כשעיין רי"מ סלומון בתוכנו הפולמוסי של הספר סירב להמשיך בהדפסה, והמשכה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר הבודדים שנותרו בעולם. בעותק זה של "בית יוסף חדש", נמצאים בתחילתו דפי מפתחות והקדמות שאינם נמצאים ברוב העותקים, ובהם מכתב "קול מבשר" ממחבר הספר, מכתבי הסכמות ותמיכה ברע"י שלזינגר מרבנים מירושלים, צפת וחברון, מפתחות מפורטים לספר, מאמר "קול ברמה", ודף שער נוסף. הספר גם כולל את הדפים ז-ט שחסרים בהרבה עותקים [בדפים אלו של "פסק בית דין" נגד הרפורמים, מתקיף המחבר את רבני הונגריה החרדים מ"נוסח אשכנז", הדורשים בשפה הגרמנית וההונגרית, ולא בשפת היידיש]. כמו כן נמצאים הדפים האחרונים קיט-קכד: "בדק הבית" - השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א.
מחבר הספר "בית יוסף חדש" - הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש", יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים. וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בענין הספר. רבו רבי חיים סופר בעל ה"מחנה חיים" שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט, כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש", וכה כתב: "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים [שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל"]. גם בראש העותק שלפנינו מופיעים מכתבי התמיכה שקיבל מרבני הספרדים בארץ ישראל.
מתנגדיו שלא בחלו באמצעים, הוציאו בהמשך הפולמוס, קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל" ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהם: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל, לשאת אשה שניה. ב. שהוא מתיימר להיות משיח. ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון [טענה כוזבת, כאמור הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני]. ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה", למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל. [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו שהסירו את החרם, ומעניין לציין כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
[15], ב-קכד דף. כ-28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. חלק מהדפים על נייר יבש. כתמים, קרעים ובלאי. דפים [2-3] מ"מפתחות הבית" פגומים בשוליהם, עם חסרון טקסט (משוקמים במילוי נייר). כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 231.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג
מכירה 70 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
31.3.2020
פתיחה: $300
לא נמכר
לוח ארץ ישראל - שמושי וספרותי, בעריכת אברהם משה לונץ. דפוס והוצאת העורך, ירושלים, תרנ"ה-[תרע"ו 1895-1916].
לוחות לשנים תרנ"ו-תרע"ו. 21 לוחות שנה ב-20 כרכים (הלוחות לשנים תרע"ה-תרע"ו נדפסו בכרך אחד, מחמת תלאות מלחמת העולם הראשונה - ראה על כך בחומר המצורף). לפנינו כל חלקי "לוח ארץ ישראל" שהוציא לאור לונץ במהלך השנים.
הלוחות כוללים: לוחות שנה לבני שלוש הדתות הגדולות, מנהגי הקהילות השונות בערי ארץ ישראל, מידע שימושי אודות ארץ ישראל, קטעי שירה וספרות, מודעות פרסומיות, ועוד. "מאמרים, ספורים, תמונות, שירים וספירות המתארים מצב וחיי אחינו בערי ארה"ק ומושבותי', מצב וחיי אחינו ומצב הקהלות בכל ערי ארץ הקדם, הודעות ממצב בתי הספר, החנוך והחסד, החברות, המסחר והאומנות בארה"ק".
20 כרכים. בלוח לשנת תרנ"ז: נראה שחסרים דפים לט-מו מחלק המודעות. 15 ס"מ. מצב כללי טוב. לוחות תמונה בחלק מהכרכים. שערי מעטפת צבעוניים בחלק מהכרכים. קרעים ופגמים במספר דפים. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט בדפים בודדים. מספר דפים מנותקים. רישומים. חותמות. כריכות חדשות.
לוחות לשנים תרנ"ו-תרע"ו. 21 לוחות שנה ב-20 כרכים (הלוחות לשנים תרע"ה-תרע"ו נדפסו בכרך אחד, מחמת תלאות מלחמת העולם הראשונה - ראה על כך בחומר המצורף). לפנינו כל חלקי "לוח ארץ ישראל" שהוציא לאור לונץ במהלך השנים.
הלוחות כוללים: לוחות שנה לבני שלוש הדתות הגדולות, מנהגי הקהילות השונות בערי ארץ ישראל, מידע שימושי אודות ארץ ישראל, קטעי שירה וספרות, מודעות פרסומיות, ועוד. "מאמרים, ספורים, תמונות, שירים וספירות המתארים מצב וחיי אחינו בערי ארה"ק ומושבותי', מצב וחיי אחינו ומצב הקהלות בכל ערי ארץ הקדם, הודעות ממצב בתי הספר, החנוך והחסד, החברות, המסחר והאומנות בארה"ק".
20 כרכים. בלוח לשנת תרנ"ז: נראה שחסרים דפים לט-מו מחלק המודעות. 15 ס"מ. מצב כללי טוב. לוחות תמונה בחלק מהכרכים. שערי מעטפת צבעוניים בחלק מהכרכים. קרעים ופגמים במספר דפים. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט בדפים בודדים. מספר דפים מנותקים. רישומים. חותמות. כריכות חדשות.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים, מסמכים וספרים
קָטָלוֹג