כתב-יד על מגילת קלף – אילן ספירות. [אירופה, המאה ה-18/19?].
מגילת קלף ארוכה במיוחד, עם איורים ותרשימים מפורטים מאוד של הספירות, הפרצופים והשתלשלות העולמות לפי תורת הקבלה. כותרת בראש המגילה: "זה האילן הקדוש אור א"ס [=אין סוף] ברוך הוא וב"ש [=וברוך שמו]".
האילן שלפנינו הוא למעשה חיבור בפני עצמו המציג בצורה תרשימית את השתלשלות העולמות בפירוט רב, עם הרחבות לפי שיטות שונות, ועוד.
לפי המנהג, אילנות ספירות מן הסוג הזה שימשו גם כקמיעות לשמירה, לברכה ולהגנה.
האילן נקטע בחלקו התחתון וחסר.
אורך המגילה: 2.3 מטר בקירוב. רוחב: 8 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ופגמים. קרוע וחסר בסופו. מצורפת פיסת קלף נוספת (באורך 15 ס"מ) מהמשך המגילה, אשר אינה משלימה את כולה. המגילה נתונה בתוך נרתיק כסף, ללא מכסה.

כתב-יד, תפילת "ויתן לך", הנאמרת במוצאי שבת. [איטליה, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה איטלקית מרובעת, מנוקדת.
מנהג קדום בכל תפוצות ישראל לומר במוצאי שבת את פסוקי "ויתן לך האלהים מטל השמים..." ופסוקים נוספים, כסגולה לפרנסה וברכה. המנהג מופיע כבר בספרי הראשונים, כדוגמת סידור רש"י ומחזור ויטרי, בזוהר הקדוש, ועוד. הטור כותב בטעם המנהג (סימן רצה): " כדי שיתברכו במעשה ידיהם". טעם זה מובא גם בזוהר ובספרי הראשונים, הכותבים כי אומרים פסוקים אלה בתחילת השבוע כדי להמשיך ברכה והצלחה לשבוע החדש. יש שנהגו לומר את פסוקי "ויתן לך" בציבור בבית הכנסת, ויש שנהגו לאמרם בביתם לאחר ההבדלה. בספר "פרי עץ חיים" כתב שהאר"י הקדוש היה אומר את הפסוקים "בביתו, כדי להמשיך תחלת ימי החול בפסוקי רצון וברכה". השל"ה הקדוש בסידורו שער השמים מאריך בקדושת מנהג זה ובסודות הטמונים בפסוקי הברכה, וכותב: "המנהג הזה יש בו יסוד סוד מסודות התורה... ומי יוכל לעמוד על רמיזתם, אפילו על חלק אחד מאלפי אלפים רבבות, מכל מקום אגלה כטיפה מן הים...".
בספרים הקדושים מובא שאמירת "ויתן לך" במוצאי שבת הוא סגולה לפרנסה. כמה מגדולי החסידות (הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינובה) אמרו שאינם יכולים להבין מאין יהודי יכול להמשיך שפע פרנסה על כל ימות השבוע, אם לא אמר "ויתן לך" במוצאי שבת. האדמו"ר בעל "ויחי יוסף" מפאפא אמר לאחד מתלמידיו, שסגולה לפרנסה לומר "ויתן לך" בשמחה (הימנותא דשלמה, ירושלים תשע"ו, עמ' רעה). היו מגדולי האדמו"רים (הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, אדמו"רי חב"ד, ועוד) שהקפידו לומר "ויתן לך" יחד עם אדם נוסף, כדי שכל אחד יתברך מברכת חברו.
(מקורות: הרב אלחנן היילפרין, אמרי חן, א, ירושלים תשע"ג, עמ' צה; הרב אליהו יוחנן גוראריה, חקרי מנהגים, א, כפר חב"ד תשנ"ט, עמ' קלב-קלד; הרב יוסף ויכלדר, המבשר תורני, פר' תולדות תשע"ה, עמ' יט; משה חלמיש, הנהגות קבליות בשבת, ירושלים תשס"ו, עמ' 476-474).
[8] דף (13 עמ' כתובים; בעמודים האחרים רישומים שונים ואיורי-דמויות ילדותיים). 26.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב בינוני. כתמים וכתמי פטריה. פגעי תילוע בשולי הנייר. כריכת קרטון מקורית, פגומה ובלויה.

סידור נוסח אשכנז, עם פירוש רבי יעקב עמדין, חלק א' - עמודי שמים [תפילות לחול ולשבת]; חלק ב' - שערי שמים [תפילות למועדים ועוד]; חלק ג' – ברכות שמים – בירת מגדל עוז [סדר ברית מילה ודברי מוסר]. אלטונא, [תק"ה-תק"ח 1745-1748]. [נדפס בבית המחבר רבי יעקב אב"ד עמדן - היעב"ץ]. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בשלושה כרכים.
שלשת חלקי הסידור עם פירושי רבי יעקב עמדין, על פי הנגלה ועל פי הנסתר בדרך האר"י. חלקו השלישי כולל: הלכות והנהגות מלידת האדם ועד פטירתו, דרכי החינוך, דיני איסור והיתר ועוד. ‬המהדורה הראשונה של הסידור ידועה בדקדוקיה הרבים. רבי יעקב עמדין טרח רבות בנוסחאותיו המדוייקות של הסידור, בניקוד ובדקדוק המילים. סידור זה נדפס במהדורות רבות ולימים נקרא על ידי מדפיסים מאוחרים יותר, בשם סידור "בית יעקב". במהדורות החוזרות הרבות של הסידור (שנדפסו בלמברג ובוורשא) שינו ושיבשו את נוסח הפנים של התפילות, ומכל נוסחאותיו ודקדוקיו של רבי יעקב עמדין נותרו רק הערותיו המובלעות בתוך פירושו שבשולי הדפים. סדור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות, מהדורתו השניה של הסידור נדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביזמת ובהסכמת גדולי החסידות הרב מאפטא ורבי מרדכי מטשרנוביל. רבי מרדכי מטשרנוביל כותב בהסכמתו על נדירותה של המהדורה הראשונה - שהואיל וחביבים דבריו של היעב"ץ "כבר נטשטשו הסידורים ולא נמצא אף אחד בעיר". במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ"ה נדפס בברדיטשוב החלק השלישי ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין (רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה"). בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויזניץ כותב בהסכמתו לאותה מהדורה: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי רמ"מ מליובאוויטש הביא מספר פעמים בשיחותיו דיוקים והנהגות מסידור זה, ופעם אחת אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו'" (ספר בצל החכמה, עמ' 265). בשער חלק א': "פלטין בית אל, העומד על שבעה 'עמודי שמים', ונקרא גם 'אור שבעת הימים'". מעבר לשער הסכמת רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד אה"ו, המשבח את מעלות הסידור. בתוך דבריו הוא מספר על חזנים שלא דקדקו בחכמת הדקדוק "ולפעמים בשמעי כאלה גערתי בהם בנזיפה...". בשער חלק ב': "ארמון עיר האלקים פתוחה לי"ד שערים... 'שערי שמים'... לתקופת הימים חדשי השנה...".
בסוף הכרך השני (דף קנט/2), הסכמת רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם, גיסו של המחבר וחתן ה"חכם צבי": "הסכמת מעלת גיסי הרב הגאון המפורסם המופלג בדורו, מוכתר בנימוסו ויחוסו, כמהור"ר אריה ליבוש אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם". לאחר ההסכמה, התנצלות המחבר על הדפסת ההסכמה בסוף הסידור, מכיון שהגיעה רק בסוף ההדפסה: "...וכבר ידוע שאין המקום מכבד את האדם, ומצינו אחרון חביב, ואין בתורה מאוחר ומוקדם...".
בסוף הכרך השלישי, מופיעים דברי סיום ל"עלייה ל"ב - עליית היראה", ואחריהם דברי סיום ומפתחות לכל 32 ה"עליות" [פרקים] שנעשו כנגד "ל"ב נתיבות חכמה". כאן הסתיים הספר בתחילה, ולאחר מכן חזר המחבר והוסיף לספר פרקים חדשים ("עליית הכבוד" ועוד), שנוספו לחלק מהטפסים (ראה להלן).
שלשה חלקים בשלשה כרכים – סט לא-שלם (חסר קונטרס בחלק א' וללא הקונטרסים שנוספו בסוף חלק ג'). כרך ראשון: [1], מא, נד-שנו, שנד-שפה, שפט-תטו, תיז-תיח דף. חסר קונטרס בן 12 דפים: מב-נג. 16.5 ס"מ. כרך שני: קנט דף. 16.5 ס"מ. כרך שלישי: שיד דף. 17 ס"מ. נייר כהה. מצב משתנה. כתמים ובלאי. פגמים בדף השער של החלק השלישי, עם פגיעה בטקסט. קרעים עם פגיעה בטקסט במספר דפים נוספים. בשני החלקים הראשונים חותמות "קלויס ישן וחדש" מהעיר המבורג. רישומי בעלות וחותמות. כריכות עור חדשות.
הדפסתו של חלק ג' נפסקה באמצע, והספר לא הושלם בדפוס. לחלק זה מספר וואריאנטים: ישנם עותקים המסתיימים בדף שצה באמצע ענין (בעמוד האחרון שומר-דף עם המילה: ’ארוך’), וישנם עותקים - כדוגמת העותק שלפנינו - המסתיימים בדף שיד, בדברי הסיום לל"ב הפרקים הראשונים של הספר.

סדר תפלת ישראל – תפילות לכל השנה, עם "דרך החיים" – קובץ פסקי דינים ומנהגים מאת רבי יעקב מליסא [בעל ה"נתיבות"], ועם פרקי אבות עם פירוש הגר"א. אלטונה, תקצ"א [1831]. מהדורה שלישית, עם קטעים חדשים שנוספו ע"י המחבר במיוחד למהדורה זו.
סידור "דרך החיים" לבעל ה"נתיבות" התקבל בחיבה רבה וזכה לתפוצה גדולה. כבר בחייו נדפס במספר מהדורות. מהדורתו הראשונה של הסידור נדפסה בזולקווא, תקפ"ח, לאחר מכן נדפס שם בשנת תקפ"ט. בשנת תקצ"א נדפס הסידור שלפנינו ואחריו מהדורה נוספת בזולקווא באותה השנה. במהדורה שלפנינו נוספו דינים חדשים והוספות שנשלחו על ידי המחבר למוציא לאור. בהסכמת רבי עקיבא איגר לסידור שלפנינו הוא מכנה את המחבר: "כבוד חביבי כנפשי הרב הגאון הגדול האמיתי הצדיק המפורסם כמותו ירבה בישראל מהור"ר יעקב נ"י אב"ד ור"מ דק"ק ליסא, ה' יחדש כנשר נעוריו לפרוץ מעיינותיו חוצה", וכותב כי המהדורה שלפנינו נדפסה עם הוספות מיוחדות: "ועתה בא מו"ה חיים הנ"ל להעלות שנית בדפוס עם הוספת דברים טובים כאשר ראיתי במכתב הגאון הנ"ל לו שהרשהו להדפיס הסידור הנ"ל וששלח לו עוד דינים מחודשים לחבר הכל במחברת אחד...".
זו מהדורת הסידור הראשונה בה נדפס פירושו של הגר"א על מסכת אבות (הפירוש נדפס קודם לכן במסכת אבות, שקלאוו תקס"ד).
בשער הסידור מונה המו"ל את מעלות המהדורה שלפנינו: "א. תיקון כל הקמשונים שעלו בראשונים. ב. תוספות השמטות מהרב המחבר. ג. כללי דיני מוקצה ודיני ברכת הנהנין מהרב המחבר. ד. פירוש על הלל מהרב המחבר. ה. פירוש נפלא על פרקי אבות מהרב הגאון האמתי רבינו אליהו מווילנא זצוק"ל...". גם דיני ראש חודש אדר ופדיון הבן מאת המחבר נוספו לראשונה במהדורה זו (ראה: הרב פנחס מנחם ליפשיץ, על זהותו של כותב דיני ר"ח אדר ופדיון הבן שבסידור דרך החיים, קובץ בית אהרן וישראל, ד (צד), ניסן-אייר תשס"א, עמ' קלו-קלח).
בשער – חתימת בעלים של הגאון רבי יעקב פוזנא: "לה' הארץ ומלואה וחנני בזה הק' יעקב בלאאמ"ו מהור"ר זלמן פוזנא זצ"ל".
הגאון רבי יעקב פוזנא (תקל"ב-תר"ט), דיין בפרנקפורט דמיין, שכיהן עוד בבית דינו של בעל ה"הפלאה" ובנו בעל "מחנה לוי". בן רבי יקותיאל זלמן פוזנא דיין באופיבאך ואב"ד פרידברג (נפטר תקנ"ג). בנו הוא רבי אליעזר פוזנא רב בחברת קלויס בפפד"מ (תקס"ג-תרכ"ו) ונכדו הוא רבי גרשון פוזנא שכיהן כחמישים שנה כדיין בפרנקפורט. שושלת רבני משפחת פוזן שתחלתה בגדולי אשכנז נמשכת עד היום הזה, ומצאצאיו מכהנים עד היום כרבנים, בארץ ישראל בארה"ב ובאירופה.
בהלוויתו של רבי יעקב פוזנא, התערב וועד הקהילה בעיר פרנקפורט, וסירב לתת לרבנים שלחמו ברפורמה, להספידו בבית הקברות. בעקבות כך, משפחת פוזן היתה היוזמת להקמת הקהלה החרדית העצמאית של הרש"ר הירש בעיר.
[2], ג-רפה, [1] דף. [1] דף של ההסכמות נכרך בסוף הספר במקום בתחילתו. ללא [2] דפים של רשימת הפרנומרנטן שנמצאים במקור בראש הספר לאחר דף ההסכמות. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות כהים בחלק מהדפים. נקבי עש בודדים. חותמות. כריכה ישנה ובלויה, ללא שדרה.

ספר קהלות משה, מקראות גדולות – תורה נביאים וכתובים, עם כל המפרשים. אמשטרדם, [תפ"ד-תפ"ח 1724-1728]. דפוס הדיין רבי משה פרנקפורט.
סט שלם ומפואר. ארבעה חלקים בארבעה כרכים, בפורמט גדול במיוחד. עם דף מאויר בכתב-יד של סדר לימוד התנ"ך והמשנה לפי פרשיות השבוע.
מהדורה זו כוללת חיבורים ופירושים רבים מגדולי הדורות, שחלקם נדפסו כאן לראשונה. במהדורה זו העתיקו גם את ה"מסורה גדולה" וה"מסורה קטנה" מהדפוסים הקדומים של מקראות גדולות שנדפסו בונציה, ותיקנו בה חלק מהשיבושים שהשתרבבו בספרי ה"מסורה". המו"ל, המהדיר והמדפיס היה רבי משה פרנקפורט (תל"ח-תקכ"ח), מדייני אמשטרדם, שחיבר והדפיס ספרים רבים בבית דפוסו ובדפוסים אחרים באמשטרדם ("נפש יהודה" על מנורת המאור; "שבעה פתילות" קיצור מנורת המאור; "זה ינחמנו" על המכילתא; "קומץ המנחה", "מנחה קטנה" ו"מנחה גדולה" שנדפסו במהדורה זו; ועוד). נודע במיוחד בעריכתו מחדש של חיבור ה"באר הגולה" על השולחן ערוך.
חתימות ורישומי בעלות רבים בכל אחד מדפי השער ובדפים נוספים (במיוחד בדף השער של הכרך הראשון), ביניהם: "אליה יצחק מדי", "הצעיר יעקב יונה יצחק" [מנכבדי קהילת כלכתה שבהודו, ראה: אברהם בן-יעקב, יהודי בבל בתפוצות, עמ' 137], "ואני גואל אחרון הצעיר בנימין שלמה אצלאן יצ"ו", "קניתי אותו מעיר סורת יע"א מן הר' בנימן שלמה אצלאן יצ"ו... חשון [ת]קס"ז הצעיר סלימאן יוסף נסים סלימאן", "נתתי מתנה להר' משה רחמים... הצעיר סלימאן יוסף נסים יצ"ו... ר"ח מנחם [ת]קע"א", "ואני אחרון הגואל הצעיר משה רחמים יעקוב יצחק דויד יצ"ו ס"ט, היום יום ב' ר"ח מנחם [ת]קע"א", "ואני גואל אחרון אחרון חביב קניתי זה לשמי אני הצעיר וזעיר מכל בני העיר חיים דוד חיים שלמה דוד יצ"ו קניתי מן... רחמים יעקב יצחק דוד יצ"ו פה עיר סורת יע"א... טבת התקע"ב ליצירה...", "גדול כבוד הקונה האחרון מן הראשון... וזה לך שמי תוך החתימה, הצעיר חיים דויד חיים יצ"ו" [מנכבדי העיר סוראת שבהודו, ראה בן-יעקב, שם, עמ' 45], "מכרתי להר' אהוב הר' משה ח' שאול מכל חפצי ישע היום ר"ח אדר התר"ח... הצעיר דוד חיים דוד חיים יצ"ו".
בכרך השני, כרך נביאים ראשונים, לאחר ספר שמואל, בין דף רמח לדף רמט, נכרך דף שלם בכתב-יד [כתיבה מזרחית, מרובעת ובינונית; עיראק או הודו], עם כותרת מאויירת נאה במיוחד וקישוטים גאומטריים ברקע הדף. במרכז הדף, טבלה ובה סדר לימוד התנ"ך וששה סדרי משנה על פי סדר פרשיות השבוע, תחת כותרת מעוטרת נאה, "סדר הלימוד" (עם רקע פרחוני שחור ולבן, הדומה למעין מגזרת נייר), והמשכה בכתב קטן: "זה סדר תיקון הלימוד למי שרוצה לזכות את עצמו לקרוא בכל שנה ושנה כל חמשה חומשי תורה וג"כ [וגם כן] נביאים וכתובים, וע[ו]ד שיתא סדרי משנה, יחלקם בזה האופן חלק כחלק לכל שבוע ושבוע, והמסכתות נחלקות כפי ענין של אותו הפרשה".
בשני צידי הטבלה, באותיות חלולות על רקע מילוי דיו שחור, מופיע שם הכותב: "ואני בקולמוסי הצעיר חיים דויד חיים ש' יצ"ו". בחינה מקרוב של הכיתוב בצידו השמאלי של הדף, מראה כי למעשה הופיע שם במקור שם אחר: "סלימאן יוסף נסים יצ"ו" (מהבעלים המוקדמים החתומים בשערים), אשר שונה בעזרת מילויי דיו נוספים לשמו של חיים דוד חיים (קונה מאוחר יותר החתום אף הוא בשערים).
ארבעה כרכים: כרך ראשון: [10], רצג, [2] דף. כרך שני: [2], מו, [4], מז-שעח דף. כרך שלישי: [2], שכב דף. כרך רביעי: [5], תיג [צ"ל: תטו]; סה דף. שיבוש בסדר דפים רסג-רסד. 43 ס"מ. חלק מהדפים כהים במיוחד. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. סימני חריכה ושריפה במקומות רבים (אולי בשל קריאה בספר לאור נר), עם פגיעות קלות בטקסט. כריכות חדשות, אחידות.