מכירה 69 - חלק ראשון - פריטים נדירים ומיוחדים
מהספרים הראשונים שיצאו לאור בדפוס סלאווויטא שהוקם ע"י רבי משה שפירא בנו של רבי פנחס מקוריץ. הספר הובא לבית הדפוס ע"י אחיו: "הרבני המופלג בתורה וביראה ובחסידות" רבי יחזקאל בן "הרב הגדול חסידא קדישא המפורסם" רבי פנחס שפירא מקוריץ.
[1], קכג דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. עקבות רטיבות במספר דפים. קרע קטן בשולי דף השער, ללא פגיעה בטקסט. פגמים קלים. רישום בדף השער. כריכה עם שדרת עור עתיקה. סימני עש ופגמים בכריכה.
כולל שני הדפים הנדירים (דפים קכב-קכג) של "פירוש המילות מזוהר גדול ומזוהר חדש", שנוספו רק בחלק מהעותקים.
ספר חק לישראל, עם "יוסף לחק" מאת החיד"א. סלאוויטא, [תקפ"ה-תקפ"ו 1826-1825]. דפוס רבי שמואל אברהם שפירא.
סט שלם בחמשה כרכים.
המהדורה שלפנינו היא המהדורה הראשונה של "חק לישראל" שנדפסה בסלאוויטא.
על מהדורה זו באו הסכמות גדולי החסידות: רבי מרדכי מטשרונוביל, בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יצחק מראדוויל ורבי אברהם דב מאווריטש.
מעניין לציין כי בין המסכימים שלפנינו נמנה הגאון רבי חיים הכהן שהיה מחכמי ווילנא, ולאחר מכן כיהן כאב"ד פינסק, הכותב בהסכמתו לשונות הערצה מופלגים על ה"אוהב ישראל" מאפטא (שגם הוא בין המסכימים): "עטרת תפארת ישראל הרב הגאון החסיד המפורסם מאור של ישראל הרב מאפטא נ"י, והלכתי לאורו המאיר נתיב... חכם גדול ונורא...".
חתימות, חותמות ורישומים שונים בדפי המגן ובדפי השער.
בראשית: [8], רסו, [1] דף. שמות: רנח דף. ויקרא: רלב דף. במדבר: רכו דף. דברים: [2], רנו, [2] דף. 18.5 ס"מ. בכרך השני דפים בצבע כחלחל. מצב משתנה בין הכרכים, מצב כללי בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות. בלאי ונקבי עש בחלק מהדפים. קרעים ופגמים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט. דפי השער של שני הכרכים הראשונים מנותקים. חלק מהקונטרסים בכרך השלישי מנותקים חלקית. שני הדפים האחרונים של הכרך השני הושלמו מעותק אחר. כריכות עור מקוריות פגומות וקרועות.
---------------------------------------------------------------------------------------------
על חשיבות וסגולת אמירת 'חק לישראל' בכל יום
מנהג אמירתם של פסוקי תנ"ך, משניות תלמוד וזהר, דבר יום ביומו, הוא מיסודו של האר"י הקדוש, שכך נהג בעצמו. הסדר שנדפס ב"חק לישראל" הוא ברובו על פי המתבאר בכתבי האר"י בכמה מקומות. החיד"א הוסיף על סדר זה גם הלכה יומית, מתוך משנה תורה להרמב"ם ושלחן ערוך, וכן פסקאות מספרי מוסר. הוספות החיד"א מכונות "יוסף לחק". בכתבי האר"י מבואר שמטרת הלימוד ב"חק לישראל" היא הן לשם השלמת ותיקון הנפש ומזונה על ידי לימוד חלקי התורה השונים, והן לשם תיקונים וייחודים בעולמות העליונים.
רבים מגדולי החסידות, במיוחד הצדיקים לבית טשרנוביל, הפליגו בדברים נשגבים על סגולת הלימוד ב"חק לישראל", ואמרו כי יש בו תיקון על חטאים בענייני קדושה. האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל דוב מווילעדניק כותב בספרו "שארית ישראל" (שער השובבי"ם, דרוש ראשון): "והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית, ככה קבלתי מרבותי [האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל], שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה על ידי חק לישראל... על כן בעקבות משיחא אלו יצא לאור ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א, תלמידו של ר' חיים אבן עטר בעל האור החיים, שיש בו שני אורות תרין משיחין, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של כל ישראל".
האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, כותב: "ואחרי התפלה יאמר חק לישראל, וזה יהיה חק ולא יעבור שיאמר דבר יום ביומו... כשהאדם עושה לו חוקה זו לומר בכל יום חק לישראל... בזה גורם בחינת רחמים... שיתמלא הש"י ברחמים על כנסת ישראל" (מגן אברהם, צו/1).
צדיקי הדורות הפליגו בסגולות שבאמירת "חק לישראל". יש שכתבו כי יש באמירתו גם סגולה לפרנסה (על פי דברי הגמרא: "חק לישנא דמזוני הוא" - בשם האדמו"ר משינאווע).
הגאון רבי יעקב רוקח, בהקדמת "מעשה רוקח" לחק לישראל, כתב: "מצוה על כל איש אשר בשם ישראל יכונה לקנות לו ספר 'חוק לישראל' לקרות בו בכל יום...".
הספר נדפס באותיות גדולות ומנוקדות עד דף פד, ומשם ואילך באותיות קטנות יותר. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.
[2], קלו דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני שימוש. פגמים בדף השער, עם חסרון ופגיעה באחת מאותיות הכותר. כריכה מקורית עם שדרת עור עתיקה. נזקי עש, פגמים ובלאי בכריכה.
במפעל הביבליוגרפיה נרשמו: [2], קלה דף בלבד.
סדר נזיקין וסדר קדשים ממהדורת תקפ"ב, ארבעת הסדרים האחרים ממהדורת תק"צ.
בדפי השער נדפס: "נתוסף עליהם... איזה חידושים מהרב הגאון הגדול החסיד המפורסם בוצינא קדישא מוהר"ר לוי יצחק זלה"ה שהיה אב"ד דק"ק ברדיטשוב".
6 כרכים. זרעים: [4], קלב דף. מועד: קעג דף. נשים: קס דף. נזיקין: [1], קצו דף. קדשים: קצ דף. טהרות: רכד דף. בכרך של סדר זרעים חסרים הדפים מב-מג, סא-סד (סך הכל חסרים 6 דפים). בכרך של סדר נשים נכרכו הדפים קכט-קלב שלא במקומם. חמשה כרכים בגודל ממוצע של 25-27 ס"מ. כרך סדר קדשים בגודל 21.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כרכי הסדרים זרעים, מועד, נשים ונזיקין במצב כללי טוב. כתמים, כתמי רטיבות, סימני עש. באחד הכרכים פגעי עש עם פגיעה קלה בטקסט. כרך סדר טהרות במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים במספר דפים. קרעים בדף השער עם פגיעה בטקסט, מודבקים בנייר דבק. כרך סדר קדשים במצב בינוני גרוע. כתמים, כתמי רטיבות, כתמי דיו ושרבוטים בעט. פגעי עש קשים בשער ובדפים רבים, עם פגיעה בטקסט. קונטרסים מנותקים. כרך קדשים קטן יותר במידתו משאר הכרכים. חותמות. חתימות ורישומים שונים בחלק מהכרכים. כריכות עור עתיקות בחלק מהכרכים. פגמים ובלאי בכריכות.
שם הספר ומקום הדפוס בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
בדף המגן הקדמי ובדף המגן האחורי רישומים רבים, חתימות ונסיונות קולמוס ["זה התיקונים שייך לה"ה המופלא... כש"ת מו"ה גדליא...", "כמו"ה אברהם יצחק", ועוד]. רישום בעלות בדף פט: "זה התיקונים שייך להרב מו"ה אפרים זלמן נר"ו". חותמות עתיקות בשער ובדף האחרון. חתימות צנזור בדפים האחרונים.
נ, מט-קנד דף. 21 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. סימני שימוש. פגעי עש. חיזוקים ושיקומים בנייר דבק במקומות שונים. דף השער הודבק כולו בנייר שקוף. רישומים רבים בכתב-יד בדפי המגן. כריכה חדשה.
בראש הספר הסכמת האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל (מחותנו של רבי יהושע העשיל), המדבר בשבח המדפיסים ובשבח הוצאה זו הנעשית בהידור ובהגהת טעויות "כפי אשר זכו מאבותיהם הקדושים ומעשה אבותיהם בידיהם". ההסכמה מסתיימת בברכת "אורך ימים ושנים טובים, וייטיב ה' להם בגו"ר [בגשמיות ורוחניות] בבני חיי ומזוני רויחא, אכי"ר".
העותק שלפנינו היה שייך למקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ, אשר עיטר את גליונותיו בהגהות קבליות ארוכות. ההגהות כתובות בכתב-ידו האופייני, בכתיבה רהוטה ובכתיבה מרובעת, ורבות מהן חתומות בשמו. בהגהותיו מביא פירושים ממקורות קבליים שונים, בהם: ספר הזהר, כתבי האר"י, הרמ"ק והרמ"ז, ומגדולי החסידות. בחלק מההגהות מובאים פירושים ורעיונות ששמע מפי מקובלים שונים, ביניהם בעל הסולם, רבי משה יאיר וינשטוק, רבי יוסף וינשטוק ועוד. בדף קכ/1 הגהה המתחילה: "כתבתי פעם להרב המקובל בנש"ק ר' משה יאיר ווינשטאק שליט"א...", וחותם בסוף ההגהה את שמו: "יודא זאב לעבאוויטש". בהגהות אחרות חותם: "יודא זאב", "יודא זאב בן גלדה" ו"יז"ל" [=יהודה זאב ליבוביץ].
רישום בעפרון בדף השער: "ר' יוסף וויינשטאק".
המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ (תרפ"ב-תש"ע), תלמיד "בעל הסולם", ומצדיקי הדור הנסתרים. גאון מופלא בתורה, בנגלה ובנסתר. מכּתביו נדפסו הספרים: "קול יהודה בעל הכתבים", "וזאת ליהודה", "יזל מים מדליו", "אור לוי זיו יהודה", ועוד. נולד בעיירה סאטמר, למד אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל "אמרי יהודה". עלה ארצה לאחר שניצל ממחנות השמדה באירופה, ובעצת החזו"א עבד בלילות בסלילת כבישים והתגורר לבדו בחדר בודד בעיר תל אביב. בארץ הצטרף לחבורת המקובלים תלמידי האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג "בעל הסולם", רבי יהודה צבי ברנדויין, רבי משה יאיר וינשטוק ורבי יוסף וינשטוק. בניגוד אליהם, נותר אלמוני במשך שנים רבות, אך עמד בקשרים הדוקים עם גדולי הדור, רבנים ואדמו"רים, כגון האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, ועוד. אלה העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים הנסתרים. שנים רבות הצליח להסתיר את גדולתו, אך בשנותיו האחרונות לאחר שעבר להתגורר אצל מקורביו בבני ברק, התפרסמו סביבו סיפורי מופתים רבים ורבים שיחרו לפתחו לברכה וישועה.
[2], קפב דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. נזקי עש בדף השער ובדפים נוספים. דפים ראשונים מנותקים. קרעים ופגמים קלים במספר דפים. ללא כריכה.
כרוך עם: סדר מעמדות וסדר קטורת למגיפה על פי הנוסח שתיקן ה"אוהב ישראל" מאפטא. זיטומיר, תרי"ז 1857. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא. בדף האחרון "מנורת למנצח", קטעי תפילות וסגולות.
הפירוש "אמרות טהורות", הוא הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים (נדפס לראשונה בוורשא, שנת תקצ"ט). מאת הגאון רבי אליעזר איש הורוויץ (נפטר תקס"ו, אנצי' לחסידות, א', רנז-רנט) אב"ד טארניגראד. מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליזנסק, ותלמיד-חבר ל"חוזה" מלובלין ולמגיד מקוזניץ. מחבר הספר "נועם מגדים וכבוד התורה". ה"חוזה מלובלין" כותב בהסכמתו לספרו "נועם מגדים": "...כל דרכיו הי' לשמים, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך, והיה מופלג גדול אשר לא נמצא כמוהו, הן בהלכות והן באגדות, שהיה דרשן גדול...".
חתימה מתמשכת בדפים ב-יא: "זה התהלים שייך לה"ה החביב הנגיד חו"נ מו"ה ישראל אהרן ב"ר משה זאריס וילאווער".
[3], 4-438 עמ'; [3], 64 עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים. בדפים הראשונים בלאי וכתמי פטריה, עם הדבקת רצועות נייר בשוליים. בדפי סדר מעמדות, נזקי עש. כריכת עור חדשה, מהודרת.
מהדורת תרי"ז אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה. ברשומה 0305437 מופיעה מהדורה קודמת של ספר זה מדפוס זיטומיר, תרט"ו 1855. באותה רשומה, לא נרשמו הדפים ריד-ריט של מפתחות לספר "אמרות טהורות" הנמצאים בעותק שלפנינו (ראה קטלוג "קדם", מכירה 49, פריט 13).
שני דפי שער. חלק מאותיות השערים נדפסו בדיו אדומה.
8, 344-5 עמ'. 27 ס"מ. שוליים רחבים. רוב הדפים בהירים ומספר דפים כהים במיוחד. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים בודדים. פגעי עש בשוליים התחתונים בכ-25 מהדפים האחרונים בספר, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
בדף נט מופיע פירוש על "חד גדיא", "אשר יצא מפי רוח קדשו של הרב הקדוש מו"ה מרדכי מטשארנאבל זצלה"ה". פירושו של האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי - "המגיד מטשרנוביל", נדפס תחילה בספר 'דברי תורה' (וורשא תרי"א). שם נכתב בכותרת כי בפירוש זה מובאים "דרכי ואופני התנהגות החסידות" כשהם מיוסדים על הפיוט "חד גדיא".
120 עמ'. כ-19 ס"מ. מצב בינוני. קרע עם חסרון גדול במרכז דף השער. כתמים ובלאי. כתמי יין. בדפים האחרונים חיתוך השוליים התחתונים על גבול הטקסט, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
נוסח הסידור, ההלכות ושני מאמרי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב", ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י האדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים. מאמרי החסידות האחרים (בפירוש התפלה), נאמרו על ידי האדמו"ר הזקן ונכתבו ע"י בנו האדמו"ר "האמצעי" מליובאוויטש רבי דובער שניאוריו [שניער] (נדפסו לראשונה בקאפוסט תקע"ו). סידורים אלו מכונים בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" [דברי אלוקים חיים]. מהדורה זו כוללת את מאמרי דא"ח הנוספים שנדפסו לראשונה במהדורת ברדיטשוב תקע"ח, ולא נדפסו במהדורה הראשונה בקאפוסט תקע"ו.
במהדורה זו נוקדו השמות הקדושים בפסוקי דזמרה ובמקומות נוספים, בניקוד ע"פ הקבלה. רבי אברהם דוד לאוואט מעיד כי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, מתח בקורת על המדפיסים אשר "שינו מאשר יסד אדמו"ר הזקן, באופן שהסדור יוכשר גם למי שאין לו יד בחכמת הקבלה, וגם לנערים" (שער הכולל, ו, אות ט).
כרך ראשון (תפלות החול): [4], 308 עמ'. כרך שני (תפלות שבת ומועדים): [1], 124; 188, [1] עמ'. בכרך השני נוספה מעטפת מודפסת בתחילה ובסוף (לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה). כרך ראשון: 25 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים במצב בינוני, חלקם במצב טוב. כתמים, בלאי רב וסימני שימוש. קרעים ופגמים משוקמים בדפים רבים. בכ-15 מהדפים קרעים גדולים משוקמים במילוי נייר, חלקם עם פגיעות ניכרות בטקסט, שהושלמו בצילום ובכתב-יד (בעיקר בדפים פז-צו). כרך שני: 24 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. מספר דפים, בעיקר בחלק הגדה של פסח, עם כתמי אוכל ויין כהים רבים. כתמי רטיבות כהים בשולי דף השער והדפים הראשונים. כתמים ופגמים במעטפת הנייר, עם שיקום בהדבקת נייר בצידה האחורי של המעטפת הקדמית. כריכות חדשות, לא אחידות.
סידור "קול יעקב", עם ביאורים וכוונות התפילה ודינים והנהגות על דרך הקבלה, היה חביב מאד על גדולי החסידות. רבים מהם קבעו בסידור זה את תפילתם, ולא מש מעל שולחנם, ביניהם: המגיד מקוז'ניץ, המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל, ה"ערבי נחל", רבי אברהם מטשכנוב. חלקם אף כתבו הגהות בגליונות הסידור. בהסכמת ר' אשר צבי מאוסטרהא על הסידור כתב: "מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו הבעש"ט נבג"מ וישר בעיניו".
המקובל רבי יעקב קאפיל ממעזריטש הוא גם מחברו של ספר הקבלה "שערי גן עדן" (קוריץ, תקס"ג). בשער ספרו "שערי גן עדן" נכתב "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות... הבעש"ט ז"ל בקהילות קודש הנ"ל הובאו לפניו... סידור התפלה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו... ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה...". חכמי מעזריטש כותבים שם בהסכמתם: "כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט זללה"ה, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר...". רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב שם בהסכמתו על המחבר: "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו, שהיה מקובל נאמן, ושכל דבריו נאמרו ברוח הקודש".
ספרי רבי יעקב קאפיל הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל, ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו שלו.
[6], קנו; קלד, קמו-קנג, קנה-קפח דף. 19.5 ס"מ. חלק מהדפים בצבע כחלחל. מצב בינוני. כתמים, בלאי וסימני שימוש. כתמי רטיבות. נזקי עש, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. קרעים גדולים בדף השער, עם חיסרון ופגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר ומשוחזרים בצילום. קרעים ופגמים משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר בשלושת הדפים הראשונים שלאחר השער, במקומות נוספים באמצע הספר ובדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות חלק מהדפים. כריכת עור חדשה.