23 פריטי נייר, רובם מכתבים, המתעדים את תנאי החיים של פליטי ארץ ישראל במצרים; נשלחו אל יהושע גורדון, פעיל ציוני ומזכיר המחלקה לטיפול בפליטים של השלטון הבריטי במצרים. אלכסנדריה, קהיר ופורט סעיד, 1915-1918 בקירוב. עברית, אנגלית וצרפתית.
עם כניסתה של האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה, לצד "מדינות המרכז", הפכו כל נתיני "מדינות ההסכמה" בארץ ישראל לנתיני אויב ונדרשו לקבל על עצמם אזרחות עות'מאנית או לצאת מהארץ. בחורף 1914 פרסם ג'מאל פחה צו לגירושם של נתיני רוסיה למצרים, ומאות מתושבי יפו ותל-אביב הוצאו בכוח מבתיהם והועלו על האונייה "פלוריו" שהשיטה אותם למצרים. במצרים הוקם "ועד העזרה לגולי ארץ ישראל וסוריה" שתמך במגורשים. השלטון הבריטי במצרים התגייס גם כן לתמיכה במגורשים ודאג לשיכונם במתקנים גדולים שבהם התאפשר להם לשמור על מסגרות קהילתיות, תרבותיות וחינוכיות.
הפריטים שלפנינו מתעדים את תלאות המגורשים, את הדלות וקשיי הפרנסה, את תקוותם לשוב ארצה ואת מאמציהם לכונן אורח חיים עברי-לאומי גם על אדמת מצרים.
בין הפריטים:
• מכתבים אל יהושע גורדון מאת דוד ויעקב מרכוס; כתובים בכתב-יד, חלקם על-גבי ניירות מכתבים רשמיים של ה-Refugees Administration (המחלקה הבריטית לטיפול בפליטים). במכתבים, שנשלחו לגורדון בין השנים 1915-1918 בקירוב, דיווחים על הנעשה במצרים ועל תנאי החיים של הפליטים היהודים. באחד המכתבים מתוארת הגעתם של פליטי רצח העם הארמני לאלכסנדריה.
במכתב מספטמבר 1915 מתאר דוד מרכוס את הגעתן של שתי אוניות מגורשים חדשות לאלכסנדריה ואת התקווה שהגעת יהודים נוספים נוסכת בלב המגורשים הוותיקים: "שתי אניות וגולים ארצ-ישראלים ירדו לאלכסנדריה... נולדה שוב התקווה הישנה לארגון המוסדות העבריים באלכסנדריה. חזר הצמאון לעשות דבר-מה". בהמשך המכתב מספר מרכוס על הקמת ועד ראשון, זמני, של יהודי אלכסנדריה: "נוסד אמש ועד-זמני אשר בו חמישה חברים ושני יועצים ואשר מטרתו הוא ארגון העברים הנמצאים באלכסנדריה לשם כל מה ששייך ל'שלישיה' הלאומית-ציונית: ארץ, עם, שפה".
במכתב מאוקטובר 1915 מדווח יעקב מרכוס על לימודי העברית באלכסנדריה: "השיעורים בעברית הולכים ומסתדרים... לאט לאט הם נמשכים אחרי העברית, כי כפי הנראה יש איזה כח, שמושך אפילו כשאין יודעים עברית. 'העברי' בתפילות מושך ג"כ קצת...".
• מכתב מאת בצלאל יפה, כתוב בכתב-יד על-גבי נייר מכתבים רשמי של "ועד שיבת הגולים יפו" (Repatriation Committee Jaffa). במכתב מודיע יפה כי "ועד שיבת הגולים רוצה לבקר את המקומות ששם עדיין נמצאים מתושבי יפו, לסדר את השבתם...".
• שלוש קבלות של "אגודת העברים בפורט סעיד 'הרצליה'" (Port Said Hebrew Association 'Herzlia'); חוברת בצרפתית מטעם האגודה (1915); ומכתב בכתב-יד (צרפתית) על נייר מכתבים רשמי של האגודה.
• ועוד.
יהושע גורדון (1885-1943), בן למשפחת חלוצים ממייסדי רחובות, למד באוניברסיטת לונדון ועסק בפעילות ציונית באנגליה. עם שובו ארצה זכה בנתינות אנגלית ובמלחמת העולם הראשונה נתמנה לפקיד הממשל הבריטי במצרים ושימש כמזכיר המחלקה לסיוע לפליטים. הודות לקשריו עם האנגלים, תפקידו המרכזי ומעורבותו בעשייה הציונית, עלה בידו לסייע רבות לגולי ארץ ישראל במצרים. הוא ייסד את בית הספר העברי "הרצליה" בפורט-סעיד ולימד בו עברית. כן השתתף בארגון ״גדודי נהגי הפרדות״ במצרים ופעל במחנה הפליטים הארמנים שהובאו לפורט-סעיד ממוסא דאג. לאחר המלחמה שב לארץ ישראל ועם כיבושה על-ידי הבריטים מונה לקצין קשר בין השלטון הצבאי הבריטי לבין היישוב היהודי.
23 פריטים. גודל ומצב משתנים.

אוסף מגוון של 27 פריטים מודפסים, מכתבים ותצלומים הקשורים ב"גדודים העבריים". מקומות שונים בארץ ישראל, שנות העשרה ושנות ה-20 של המאה ה-20 (פריט אחד מווילנה, משנת 1930).
בין הפריטים:
• שישה תצלומים: תצלום פורטרט של מייסד הגדודים, זאב ז'בוטינסקי, לבוש במדי הגדוד; תצלום פורטרט של מפקד הגדודים, ג'ון הנרי פטרסון, לבוש במדי הגדוד; תצלום מתנדבים יוצאים ברכבת מירושלים לכיוון מחנה סרפנד (הצלם: יעקב בן דב); שני תצלומים של חיים וייצמן מניף את דגל הגדודים העבריים, במהלך טקס החזרת ספרי תורה לתל-אביב ב-1918; ועוד.
• חמישה מכתבים בכתב-יד, כתובים על גבי ניירות מכתבים רשמיים של הגדוד (שונים זה מזה): שלושה מכתבים מאת חיילי הגדוד (עברית. אחד מהם ארוך, כולל תיאור מעניין של החיים בגדודים); שני מכתבים מאת אישה יהודיה אל בעלה המשרת בגדוד (רוסית. על גבי אחד מהם נדפס בדיו אדומה: "מגן דוד אדום").
• כרטיס הזמנה וכרטיס כניסה ל"קבלת-הפנים שתערך לכבוד החיילים היהודים אשר במחנה הבריטי, שיעלו ירושלימה לחוג את חג ראש-השנה". תרע"ט [1918].
• תכנית עבור "חג האילנות 'יער נטר', ט"ו בשבט תר"פ [1920]... בהשתתפות הגדוד העברי הראשון".
• "סדר תפילה והודאה להבאת דגל גדוד הארבעים (ארץ הישראלי) למקלעי המלך לבית הכנסת הגדול 'בית יעקב' בירושלם, ביום ה', ו' דחנוכה... תרפ"ו (17 בדצמבר, שנת 1925)". דפוס "המדפיס", [ירושלים], 1925.
• דיוקן מיקרוגרפי של זאב ז'בוטינסקי במדי הגדוד. טקסט: מתוך זיכרונותיו האישיים. מודבק על לוח נייר עבה, חתום בלוח "נ. קאפעלאוויטש", ומתוארך לשנת תר"ץ [1930], וילנה. יידיש. הקדשה בכתב-יד בצדו האחורי.
• ועוד.
מצורפת: מעטפת דואר לציון 40 שנה לייסוד "גדוד נהגי הפרדות".
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
מקור: אוסף משפחת רימון.

Military Handbook on Palestine. Second provisional edition, March 10, 1917 [מדריך צבאי לארץ ישראל. מהדורה זמנית שנייה, 10 במרץ 1917]. דפוס הממשלה (Government Press), קהיר, 1917. אנגלית.
מדריך צבאי (מסווג "סודי" על גבי הכריכה הקדמית ובדף השער), שנדפס עבור חיילי הצבא הבריטי לקראת כיבוש ארץ ישראל. בין היתר, מופיעים במדריך פרקים על תנאי האקלים, הרכב האוכלוסייה, רשימה של מקורות מים, פירוט של קווי הרכבת והתחנות השונות, מבנים ראויים להלנת חיילים במהלך המערכה, מחלות נפוצות, מטבעות, קני מידה ומשקלים המשמשים בישראל ונושאים נוספים. המדריך מלווה שלוש עשרה מפות של ארץ ישראל, חלקן צבעוניות (שתיים מהן גדולות ונתונות בכיס בכריכה האחורית).
אינו מופיע ב-OCLC או בקטלוג הספרייה הלאומית.
VIII, 222, [1] עמ' + [11] מפות (חלקן מקופלות) ו-[2] מפות מקופלות בכיס בכריכה האחורית, 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. עמודים ספורים וחלק מהמפות עם כתמים, קמטים ופגמים קלים. אחת מהמפות הגדולות עם קרעים ארוכים, בעיקר לאורך סימני הקיפול. כריכה בלויה ומשופשפת מעט.

Draft Mandates for Mesopotamia and Palestine, as Submitted for the Approval of the League of Nations [טיוטות כתבי המנדט על מסופוטמיה ופלשתינה, כפי שהוגשו לאישור חבר הלאומים]. הוצאת ודפוס His Majesty's Stationery Office, לונדון, 1921. אנגלית.
חוברת ובה טיוטות כתבי המנדט על שטחי ארץ ישראל ומסופוטמיה, שהוגשו לאישור מועצת חבר הלאומים (Council of the League of Nations) על ידי הלורד בלפור ב-7 בדצמבר, 1920.
בכתב המנדט על ארץ ישראל 27 סעיפים הקובעים את סדרי החיים והשלטון בארץ ואת מעמדה של בריטניה בשטחיה, ובהם סעיפים הנוגעים בנושאים הבאים: האחריות ליצירת התנאים הפוליטיים והכלכליים שיאפשרו הקמת בית לאומי לעם היהודי תוך שמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי הארץ; הקצאת אדמות עבור התיישבות יהודית; הבטחת מערכת ממשל תקינה – חוקים, כלכלה, יחסי חוץ, שמירת הסדר הציבורי, הגנה על המקומות הקדושים, שמירה על חופש המצפון וחופש הפולחן; הבטחת מעמדן של האנגלית, העברית והערבית כשפות רשמיות; ועוד.
ניסוח כתב המנדט על ארץ ישראל (The Mandate for Palestine) נמשך כשנתיים, וב-24 ביולי 1922, לאחר תיקונים ושינויים, התקבל במועצת חבר הלאומים והפך למסמך בינלאומי מחייב.
9 עמ', 33.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. קו קיפול אופקי בכל הדפים. קרעים בשוליים (בהם מספר קרעים חסרים, ללא פגיעה בטקסט). הדפים הראשון והאחרון מנותקים.