Schutz-Pass [דרכון-חסות], ניתן ל-Lili Dukes מטעם שגרירות שוודיה ב-28 בספטמבר 1944. גרמנית והונגרית.
"דרכון-חסות" המעיד כי האוחז בו הוא בן חסותה של שוודיה. חתום בכתב-ידו של השגריר השוודי Carl Ivan Danielsson ובחותמות שגרירות שוודיה בבודפשט. בפינה השמאלית התחתונה מופיעה חתימה נוספת (האות R) – חתימת ידו של ראול ולנברג.
פעולת שגרירות שוודיה בבודפשט למען היהודים החלה זמן קצר לאחר כיבוש הונגריה בידי הגרמנים ב-1944. השגריר השוודי, דניאלסון, הנפיק דרכונים שוודיים זמניים ליהודים הונגרים שהיו בעלי קשרי משפחה או קשרי מסחר עם נתינים שוודים. ביולי 1944, לאחר שרבים מיהודי הונגריה נשלחו לאושוויץ, נשלח ראול ולנברג מטעם משרד החוץ השוודי לבודפשט לסייע להצלת היהודים אשר נותרו בעיר. השלטונות ההונגריים והגרמניים כיבדו לרוב את סמכות שגרירות שוודיה, וולנברג הצליח להנפיק אלפי "דרכוני חסות" אשר הגנו על היהודים, על אף שלא היה להם תוקף חוקי. ולנברג לא הסתפק בהנפקת הדרכונים ופעל בדרכים נוספות להצלת יהודי הונגריה. בין היתר, הקים בתי מחסה ליהודים והפעיל לחצים שונים על בכירים במשטר הנאצי לעצירת משלוחי היהודים לאושוויץ. על-פי העדויות, אף נהג להגיע לתחנת הרכבת אשר בה רוכזו היהודים לקראת המשלוח לאושוויץ, בדרישה להוריד מהרכבת את האוחזים לכאורה ב"דרכוני חסות". ב-1966 הוכר ראול ולנברג בידי "יד ושם" כחסיד אומות העולם.
דרכון החסות שלפנינו ניתן ל-Lili Dukes, אשתו של ד"ר Geza Dukes, עו"ד וחבר באיגוד ההונגרי לפסיכואנליזה. בשנת 1938, לאחר סיפוח אוסטריה לרייך השלישי, הקים האיגוד האמריקאי לפסיכואנליזה (American Psychoanalytic Association) ועד מיוחד שמטרתו הייתה לסייע לעמיתי המקצוע להימלט מאירופה (The Emergency Committee of Relief and Immigration). ד"ר Geza Dukes זכה לסיוע של הועד, אולם נותר בהונגריה ונספה בשואה (ראו חומר מצורף).
[1] דף, 33.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים לאורך קווי הקיפול. כתמים. פגמים קלים. הדף מודבק על נייר לחיזוק.

29 תצלומים של שארית הפליטה באירופה, ובהם תצלומים קבוצתיים ממחנות עקורים, תצלומי סטודיו שנשלחו לקרובים, ועוד. גרמניה, צ'כיה, פולין וצרפת, המחצית השנייה של שנות ה-40.
לקט תצלומים שצולמו באירופה לאחר השואה, ובהם תצלומים קבוצתיים של ניצולים במחנות העקורים ותצלומי סטודיו. כמה מהתצלומים נדפסו על גלויות, וכמה מהם מתוארים בגבם או נושאים הקדשות בכתב-יד.
בין התצלומים: • שבעה תצלומים של ניצולים וניצולות במחנה העקורים ציילסהיים (Zeilsheim, פרנקפורט דמיין). שישה מהם חתומים בחותמות צלמים מקומיים – "Photo Robinson" ו-"S. Krotman-N. Bykow". • שישה תצלומים קבוצתיים שצולמו בשנת 1947 במחנה ההשמדה אושוויץ ובסמוך לשער הכניסה אליו. מתוארים ומתוארכים בלוח: "Oświęcim 1947, Fot. Szajnert". • תצלומים ממחנות העקורים פרנוואלד (Föhrenwald) ודגנדורף (Deggendorf). • תצלום של שולחן ליל סדר ולצדו, על קיר האולם, מגן דוד ודגל ישראל. מתואר בגבו בכתב-יד: "בליל הסדר בקלה (צרפת), אולם האופירה, אפריל 1946". • תצלום (על-גבי גלויה) של קבוצת צעירים בריקוד הורה. אחד מהם מניף את הדגל הציוני. • ועוד.
29 תצלומים, 5.5X7.5 ס"מ בקירוב עד 14.5X10.5 ס"מ בקירוב. מצב משתנה.
מקור: אוסף משפחת רימון.

שלושה תצלומים של בית הילדים באביליאנה, איטליה – מוסד להכשרת ילדים משארית הפליטה לקראת עלייתם לארץ ישראל. [אביליאנה, 1947].
שניים מהתצלומים מתעדים שיעורים שהתקיימו בבית הספר שבבית הילדים; בגבם פתקאות מידע מודפסות באנגלית, מטעם ארגון הג'וינט (JDC), בהן מתוארת תמיכת הארגון בבית הילדים באביליאנה ובשארית הפליטה במחנות העקורים. הפתקאות מתוארכות ליום 4.4.1947. התצלום השלישי, בו נראים, כפי הנראה, שלושה מאנשי צוות בית הילדים, אינו נושא פתקת מידע.
בית הילדים בעיר אביליאנה הסמוכה לטורינו שבאיטליה הוקם בידי ארגון "השומר הצעיר" ופעל בין השנים 1946-1948. המוסד העניק הכשרה מקצועית וחקלאית לילדים עקורים משארית הפליטה לקראת עלייתם לארץ ישראל. בבית הספר שפעל בו התקיימו שיעורי עברית וקורסים מקצועיים כגון נגרות, ריתוך ותפירה.
3 תצלומים, 20.5X25.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים וקמטים. קרעים בשולי אחד התצלומים ובהם קרע חסר (בפינה) וקרע מחוזק בנייר דבק.

אוסף מכתבים, מסמכים ופריטי נייר נוספים מעיזבונו של ד"ר בוריס פליסקין הקשורים לפעילותו בקרב שארית הפליטה במחנות העקורים בגרמניה, ובהם דו"ח על מצב שארית הפליטה, מכתבים מארגוני סיוע שונים ותעודה שהוענקה לו על תרומתו "לתחיית התרבות הגופנית וחינוך הנוער של שארית הפליטה". גרמניה ומקומות נוספים, 1946-1948 בקירוב. יידיש, אנגלית וגרמנית.
ד"ר בוריס פליסקין (1908-1959), יליד פולין, שימש במהלך מלחמת העולם השנייה כרופא וכחבר מחתרת במחנה ינובסקה (Janowska) בלבוב. יחד עם קבוצה קטנה הצליח להגיע להרי הקרפטים, שם הצטרף ליחידת פרטיזנים סובייטים. לאחר המלחמה הגיע למינכן והיה לדמות בולטת בארגוני שארית הפליטה והעקורים ובמפלגת "פועלי ציון". בין היתר עמד בראש שירותי הבריאות של הג'וינט במערב גרמניה והיה חבר ב"וועד המרכזי של היהודים המשוחררים באזור הכיבוש האמריקני", במסגרתו ייסד וריכז את "המרכז לחינוך גופני" במחנות העקורים. כן היה יו"ר מרכז "הפועל" בגרמניה ויו"ר "ברית האגודות להתעמלות ולספורט". בשנת 1949 עלה לישראל ושימש כמנהל הרפואי של ג'וינט-מלב"ן בישראל.
האוסף שלפנינו כולל:
• מספר מסמכים מודפסים, בהם: דין וחשבון על מצב שארית הפליטה במחנות העקורים ועל פעילות התנועות הציוניות במחנות (יידיש. מינכן, 1947); "רעזאלוציעס" – דף בודד המפרט את ההחלטות שהתקבלו בוועידה הראשונה של "נכי המלחמה והמחנות היהודים" ("יידישע קריגס און קאצעט אינוואלידן"); ועוד.
• טיוטות בכתב-יד למאמרים שהתפרסמו, כפי הנראה, בעיתון "דאס ווארט".
• כ-20 מכתבים (רובם מודפסים במכונת כתיבה) שנשלחו אל ד"ר פליסקין מארגוני סיוע לשארית הפליטה לאחר השואה, ובהם מכתבים שנשלחו אליו מהג'וינט, אונרר"א, "הפדרציה של יהודי פולין באזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה", "המגבית היהודית המאוחדת" (UJA), "הקונגרס היהודי הקנדי", "Union des Sociétés O.S.E.",י "American OSE Committee", ועוד.
• תעודה משנת 1947 שניתנה לפליסקין במקום פספורט (Form of Affidavit to be used in lieu of a Passport); עם פרטים אישיים ותצלום. אל התעודה מצורף טופס בקשה לוויזת נסיעה לארה"ב (Application for Nonimmigrant Visa).
• תעודת הוקרה, כתובה ומאוירת ביד, שניתנה לד"ר פליסקין מטעם מרכז "הפועל" בגרמניה, על תרומתו "לתחיית התרבות הגופנית וחינוך הנוער של שארית הפליטה בגלות גרמניה בשנים 1945-1948". חתומים: היו"ר, המזכיר ומנהל הספורט. מינכן, 1948.
• עשרות גזרי עיתונים (מרביתם ביידיש) עם כתבות מאת ד"ר פליסקין ועל אודותיו.
• פריטים נוספים.
סה"כ כ-70 פריטים. גודל ומצב משתנים.
לפריטים נוספים מעיזבונו של ד"ר בוריס פליסקין, ראו קטלוג "קדם" מס' 41, פריטים 339-342.