מכתב (כ-13 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. קובנה, י' אדר תרמ"ב [1 במרץ 1882].
נשלח אל ד"ר יצחק רילף מהעיר ממל, שהיה מראשי המערכה הדיפלומטית שניהל רבי יצחק אלחנן, כדי לעורר את דעת הקהל בעולם בתקופת הרדיפות והפוגרומים נגד יהודי רוסיה באותה התקופה. רבי יצחק אלחנן מודה לו על עזרתו ומברך אותו: "רוב שלמי תודות וברכות ממעמקי לבבי אל כת"ר וד' יהיה בעזרו ובעזר אחוזת מריעיו היקרים שי'[חיו], שיהי'[ה] לתפארת לשמם ולזכרם עולמי עד, ויספיקו דברי המעטים, ובכל מה שיהי'[ה] בכחינו לעשות יהי'[ה] ד' בעזרנו... ידידו דוש"ת [דורש שלומו תמיד] מברך ברוב חו"ש [חיים ושלום], יצחק אלחנן החופ"ק הנ"ל" [החונה פה קהלתנו הנזכרת למעלה].
הרקע למכתב: בשנים תרמ"א-תרמ"ה הפעיל רבי יצחק אלחנן מערכה דיפלומטית חשאית להצלת יהודי רוסיה מהפוגרומים והרדיפות נגד יהודי רוסיה, שכונו "הסופות בנגב", ואשר קיבלו עידוד וגיבוי מהשלטונות. לרחבי העולם נשלחו קונטרסים אנונימיים, תחת הסיסמה "היה עם פיפיות", בהם מתוארים בפרוטרוט הרדיפות. ד"ר יצחק רילף מממל נבחר כאיש קשר ראשי להעברת קונטרסים אלו לרחבי העולם החפשי. רילף היה עסקן חרוץ שעמד בקשר עם גדולי העסקנים והנדיבים באירופה במסגרת פעילותו כיושב ראש "ועד העזרה של יהודי ממל" לטובת יהודי רוסיה בשנים קודמות, ומשם התחילה היכרותו עם רבי יצחק אלחנן. במסגרת המאבק בפוגרומים, היה מקבל רילף את הקונטרסים "היה עם פיפיות", מתרגמם לגרמנית, ושולח אותם לערי פרוסיה, לצרפת, לאיטליה ולאמריקה, בצירוף מכתב המלצה מהוועד שעמד בראשותו והיה מוכר לנמענים. במסגרת פעילות זו התנהלה תכתובת ענפה בין קובנה לממל. קובנה הפכה אז לצינור העיקרי ממנו הגיעו הידיעות על המתרחש ברוסיה לכל העולם. המכתבים הועברו בדרכים סודיות כשהם מוברחים בגבול שבין רוסיה לפרוסיה. הפעילות נשאה פירות ראשונים כאשר ב-11 בינואר וב-13 בינואר 1882 נתפרסמו בעיתון "טיימס" הלונדוני שני מאמרים, שתיארו בהרחבה את מצבם של יהודי רוסיה. מאמרים אלו עוּבדו על פי הקונטרסים אותם שלחו רבי יצחק אלחנן ועוזריו, ותורגמו לאנגלית. פרסום המאמרים עורר תנועת מחאה עולמית שהקיפה את ערי אירופה ואמריקה. לאחר פרסום המאמר ב"טיימס" התכנסה אסיפת מחאה גדולה בבית ראש העיר בלונדון בה השתתפו אנשי כמורה, פוליטיקאים ומדינאים, אנשי אקדמיה וחוגים אחרים בעלי השפעה. לאחר מכן נערכה אסיפה גדולה בלונדון, ובה נערך תזכיר מיוחד שנשלח אל הצאר, עליו חתם ראש העיר בשם אזרחי לונדון, והובעה בו מחאה נמרצת כנגד יחס השלטון הרוסי לנתיניו היהודים. אספות מחאה נערכו גם בשאר ערי אנגליה כדוגמת: מנצ'סטר, ליברפול, ברמינגהאם, אוקספורד, ועוד. מאנגליה התפשטו המחאות לשאר ערי אירופה. מאמרי ה"טיימס" תורגמו ונדפסו בעיתונים שונים ביבשת, וכך עלתה המחאה גם מערי גרמניה, אוסטריה ואיטליה. גם באמריקה נערכו מחאות, אחת מהן התקיימה בניו יורק, ובה השתתף בין היתר נשיא ארה"ב לשעבר הגנרל יוליסס גרנט, ועוד נכבדים. באסיפות אלו אף הורמו תרומות נכבדות לטובת יהודי רוסיה. במקביל נערכו עצרות תפילה ותענית מיוחדות בקהילות היהודים בגרמניה, שפורסמו אף הן בעיתונים. עצרות אלו התקיימו ביזמת הגאון רבי שמשון רפאל הירש שעמד בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן ועם ד"ר רילף. המחאות הבינלאומיות יצרו לחץ על הממשלה הרוסית, וזו נאלצה לצאת בתעמולה נגדית לאנגליה להכחיש את הדברים, אך רבי יצחק אלחנן שב ופירסם באנגליה ובצרפת (דרך צינורות התעמולה שלו), תעודות ומסמכים המגלים את היקף מעורבותה של הממשלה הרוסית בארגון הפוגרומים ובליבוי ה"סופות בנגב" (ראה עוד: א' שטרן, תולדות רבינו יצחק אלחנן ספקטור, מכון ירושלים, תש"ע).
המכתב שלפנינו נכתב בעיצומה של המערכה, לאחר ההצלחה של התעוררות גל המחאות באנגליה, בחודשים ינואר-מרץ 1882.
הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז-תרנ"ו), גדול רבני דורו, נודע בגאונותו בהתמדתו ובצדקותו הרבה. נחשב בדורו כסמכות התורנית העליונה והנהיג את יהדות ליטא ורוסיה במשך שנים בתבונה ובנועם. כיהן ברבנות מגיל צעיר משנת תקצ"ז בערך. בשנת תרכ"ד נתמנה לרבנות העיר קובנא, ונודע שמו בכל קצוות תבל כאחד מגדולי הפוסקים. תשובותיו וחידושיו נדפסו בסדרת ספריו: "באר יצחק", "נחל יצחק" ו"עין יצחק".
[1] דף. כ-19 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.