דף השער של ספר שו"ת הר"ן. מיץ, [תקל"ו 1776].
בראש השער רישום בעלות חתום: "קניתי בעד... בצלאל ר"ב" - חתימת ידו של רבי בצלאל רנשבורג.
הגאון רבי בצלאל רנשבורג (בקיצור: ר"ב; תקכ"ב-תקפ"א), מגדולי דורו ומחכמי פראג. תלמיד מובהק של בעל ה"נודע ביהודה". בהקדמת ספרו "הורה גבר" כותב רבי בצלאל על מורו ורבו: "מדי שבת בשבתו... לא מנעתי לשמוע תורה מפיהו" ובתשובותיו הוא מכנהו "גדול האחרונים". מספריו: "הורה גבר" על מסכת הוריות [שהוא הספר היחיד שזכה להדפיס בחייו]. רבים מחיבוריו וחידושיו אבדו ברבות הימים, ובדור האחרון נדפס חיבורו "חכמת בצלאל - פתחי נדה" וספר השו"ת שלו. הגהותיו על הש"ס נדפסו במהדורת התלמוד שנדפסה בפראג, ולאחר מכן במהדורת ש"ס ווילנא, תחת השם "הגהות ר"ב רנשבורג". גם פירושו על הרא"ש - "שדה צופים" - נדפס במהדורות הש"ס.
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגע עש בשוליים הימניים.

ספר משנה למלך, חידושים וביאורים על משנה תורה להרמב"ם, מאת רבי יהודה רוזאניס. המבורג, תק"ן [1790].
בדף המגן הקדמי הקדשה בכתב-יד קדשו של רבי משה יהושע יהודה ליב (המהרי"ל) דיסקין: "נתונים נתונים המה במתנות דרשה לתלמידי המשכיל השנון והמופלג מו"ה נפתלי כץ".
בסמוך להקדשה נוסף (כנראה בכתב-ידו של רבי נפתלי כץ מקבל הספר): "נתונה במתנה מאת הגאון נזר ישראל כמר יהושע יהודא ליב דיסקין".
רישומי בעלות נוספים בדף זה ובדף המגן האחורי.
הגאון הקדוש רבי משה יהושע יהודה ליב (המהרי"ל) דיסקין (תקע"ז-תרנ"ח), מגדולי הדור, לוחם מלחמות ה', שנודע בכינויו "השרף מבריסק", בשל מדרגותיו הגבוהות ביראת ה'. הטביע את חותמו בירושלים לדורותיה. בשנים תר"ד-תרל"ז כיהן במשרות רבנות במספר ערים חשובות בליטא ובלרוס: מזריטש, קובנה, לומז'ה, שקלוב ובריסק. בשנת תרל"ז עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. בירושלים התלכדה סביבו קבוצת תלמידים, עילויים מפורסמים, שבפניהם מסר את שיעוריו הגאוניים והעמוקים. רבה האשכנזי של ירושלים בימים ההם היה הגאון רבי שמואל סלנט, אך קהילות הקנאים בירושלים (כדוגמת יוצאי הונגריה ועוד), שלא מצאה חן בעיניהם הנהגתו המתונה של הגר"ש סלנט, הכתירו את מהרי"ל למורם ורבם. מציאות זו יצרה חיכוכים מידי פעם בינו לבין הגר"ש שהיו שונים בדעותיהם, במזגם ובאופיים. מהרי"ל התפרסם בקנאותו, מלחמותיו והחרמות שפרסם נגד פורצי הגדר למיניהם שניסו להרים ראש בימיו בירושלים, במשכילים, בבתי הספר ("שקאלעס") ובלימוד שפות זרות. בירושלים ייסד את ישיבתו "אהל משה", וכן את המוסד המפורסם "בית היתומים דיסקין".
מהרי"ל חונן במח גאוני ובכישרונות של עילוי, אך יחד עם זאת נודע במדרגותיו הגבוהות ביראת ה'. מסופר כי בכל ליל שבת, כשהיה מגיע בתפילתו למילים "לפניו נעבוד ביראה ופחד", היו פניו מאדימות כאש, והווריד במצחו היה בולט ומתנפח - מראה שהשרה מורא על הסובבים בכל שבוע מחדש. היו מתלמידיו שנהגו לבא בכל ליל שבת בכדי להביט בפני קדשו בשעה זו. גם בליל שבת האחרון לחייו, פחות מיממה לפני שנפטר, כשהוא שוכב מחוסר הכרה במיטתו, נשמע קולו לוחש מילים אלו, כשכל הנוכחים רואים איך פניו מאדימות והווריד במצחו בולט ומתנפח (השרף מבריסק, עמ' 121-118). סיפורי מופת וישועה רבים התרחשו במחיצתו, ברכותיו ותפילותיו לא שבו ריקם. תלמידו רבי יעקב אורנשטיין כתב עליו: "עין בעין ראינו כמה חולים גוססים הקים בתפילותיו הקדושים" (שם, עמ' 467).
גדולי דורו העריצו אותו וחרדו ממנו. רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' אמר עליו: "הוא רבן של כל בני הגולה וכולנו נגדו כקליפת השום". ה"בית הלוי" אמר לבנו הגר"ח מבריסק: "עדיין לא הגעתי לחצי המורא שיש לנו לירא מאותו גאון וקדוש". האדמו"ר מראדזין, "בעל התכלת" כתב עליו: "שידוע שאין בכל הדור אחד שיגיע לקרסולי הגאון הצדיק" (שם, עמ' 3).
[2], כ; סג; פט; 34; עא דף. שם הספר ומקום הדפוס בדיו אדומה. 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים במספר דפים. קרעים בדף המגן הקדמי ובדף השער, עם פגיעה בטקסט בעמוד האחורי של דף השער. כריכה חלקית ופגומה, ללא שדרה וכריכה אחורית.
מצורף אישור מומחה על זיהוי ההקדשה ככתיבת יד קדשו של המהרי"ל דיסקין.

ספר ארצות השלום, תשע דרשות בנושאים שונים, מאת רבי מאיר ליבוש, המלבי"ם. קרוטושין, [תקצ"ט 1839]. מהדורה ראשונה של דרושיו של המלבי"ם.
בעמוד האחרון מופיעה חותמת המחבר (דהויה ומעט פגומה).
הגאון רבי מאיר ליבוש מלבי"ם (=מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל; תקס"ט-תר"מ), פרשן התנ"ך הנודע, מגדולי דורו, בקי בנגלה ובנסתר (תלמידו בקבלה של רבי צבי הירש מזידיטשוב). בצעירותו כתב את הספר "ארצות החיים" על השו"ע שזכה להסכמתו הנלהבת של ה"חתם סופר" ופרסם את שמו כגאון מופלא.
בכל מקומות רבנותו ונדודיו (כיהן כרב בוורשנא, קמפנא, בוקרשט, חרסון, לונטשיץ, מוהילב וקניגסברג) נודע במלחמתו הבלתי מתפשרת ב"מחדשים", במשכילים וברפורמים, ובשל כך סבל תלאות וצרות רבות. במהלך כהונתו בבוקרשט ניהל מאבקים עם משכילי העיר שהסתיימו בעלילת-דם שרקמו מתנגדיו נגדו, הוא נאסר ונשפט לעונש מוות, ורק בעקבות התערבות השר משה מונטיפיורי למענו הומתק עונשו לגזירת גירוש מרומניה.
התפשטות ההשכלה הביאה אותו לרתום את כשרונותיו ולהקדיש את זמנו לכתיבת פירוש שיטתי על התנ"ך, במטרה לבאר את עומק חכמת חז"ל ואמיתות התורה שבעל-פה, וכך נולד פירושו המפורסם לתנ"ך שהתקבל בכל תפוצות ישראל וזכה למאות מהדורות.
[4], מד דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. כתמי רטיבות. סימני עש קלים. דפים וקונטרסים רופפים. רישומים רבים בכתב-יד בדפי המגן (חתימות ורישומי בעלות של ר' שלמה בן מרדכי מאניקשט, ושל כותבים נוספים). ללא כריכה.