מכתב ארוך (2 עמ', 28 שורות) בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פרטיגול מסקולען. [ללא מקום ותאריך].
שאלה הלכתית בהלכות מליחה, שנשלחה אל אחד הרבנים - "כבוד מורנו הרב הגאון הגדול בתורה וכו' האב"ד שליט"א" [לא ידוע לנו למי נשלח המכתב]. האדמו"ר דן באריכות בסוגיה ההלכתית הנוגעת למקרה שאירע בביתו בעת מליחת בשר אוז. הוא מסיים את מכתבו במילים: "...ע"כ ילמדנו רבנו הלכה למעשה בזה. בברכת התורה הנצחית וישועת ישראל. אוהבו וידידו עז, הק' א. זוסיא בהרה"ג מה"ו מהרי"א ז"ל פארטיגול".
רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול) - האדמו"ר מסקולן (תרנ"ז-תשמ"ב), בנו וממלא מקומו של רבי ישראל אברהם אב"ד סקולען. בשנות השואה פעל במסירות להצלת פליטי פולין. לאחר השואה התגורר בבוקרשט ובמסירות נפש נלחם למען היהדות ברומניה הקומוניסטית. בביתו התגוררו כבנים עשרות יתומים, שהצילם מהחינוך הכפרני של אנשי השלטון, והבריחם אח"כ לארצות אחרות. לאחר שנאלץ להימלט אף הוא, הגיע האדמו"ר מסקולען לארצות הברית שם נודע כאחד מגדולי האדמורי"ם. הקים רשת בתי יתומים ובתי חינוך "חסד לאברהם - סקולען". הרבה צדקה וחסד ופעל רבות להצלת יהודים.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 18.5X21 ס"מ. מצב טוב. בלאי וקרעים קלים בשולי הדף.

שני מכתבים מהאדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל:
• מכתב תודה על תמיכה כספית, בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל, נשלח אל קרובו האדמו"ר רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם מצעשינוב-ברוקלין. ירושלים, סיון תשט"ו [1955].
האדמו"ר כותב בראשית דבריו: "קבלתי את יקרת איגה"ק [=איגרת הקודש?] עם ברכת מז"ט [=מזל טוב] להבר מצוה של בני שיחי'" [=בנו האדמו"ר מטשרנוביל שליט"א], ולאחר מכן מברך האדמו"ר: "יעזור השי"ת שתזכו לשמחת בניכם... לגדלם לתורה ולחופה ולמעשים טובים והרבה נחת ושובע שמחות".
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול וקמטים.
• מכתב תודה על תמיכה כספית, בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל, נשלח אל קרובו האדמו"ר רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם מצעשינוב-ברוקלין. בני-ברק, אייר תש"ך [1960].
במכתבו מברך האדמו"ר: "יעזור השי"ת שתתברכו עכב"ב [=עם כל בני ביתכם] שיחי' בבריאות השלמות ובשפע ברכה והצלחה, ותזכו לרוות הרבה נחת ושובע שמחות".
בהמשך המכתב מדווח האדמו"ר לקרובו בקצרה על עניינים פנימיים רגישים שמתרחשים בחצר בעלזא בימים ההם, בהם, בין היתר: "בענין תורות בעלז שנדפסו, יש מהחסידים שמוחים ע"ז [=על זה], כי אף פעם לא נדפסו, והאדמו"ר [כפי הנראה כוונתו אל האדמו"ר הקדוש רבי אהרן זצ"ל שנפטר בתשי"ז] הקפיד ע"ז [=על זה]".
אגרת דואר אוויר. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול.
האדמו"ר רבי משולם זוסיא טברסקי מלאיעוו-טשרנוביל (תר"ע-תשמ"ח), נצר לשושלת מפוארת של גדולי הצדיקים: מצד אביו התייחס לשושלת אדמו"רי טשרנוביל, ומצד אמו התייחס לשושלות צאנז ובעלז. אמו הייתה בתו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב - בנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ונינה של האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בשנת תרצ"ד עלה לארץ, ולמד שנתיים בירושלים בישיבת "מרכז הרב". בשנת תרצ"ו נסע לשלש שנים לפולין כדי לשהות במחיצת זקנו רבי ישעיה מטשחיוב. בתרצ"ט חזר לירושלים, ונישא לבתו של האדמו"ר מסטרטין. לאחר השואה הוכתר לאדמו"ר מטשרנוביל. בהנהגתו שילב מנוסח ומנהגי צאנז שקיבל מסבו הגדול, ורבים מחסידי צאנז-טשחויב קיבלו את מרותו. בשנת תשי"ט עבר לגור בבני-ברק, שם פתח את בית המדרש של חסידות צאנז. לאחר בואו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, בעל ה"שפע חיים", לארץ, מסר לו רבי משולם זוסיא בענוותנותו את בית המדרש שייסד, והעבירו לנשיאותו והנהגתו של האדמו"ר מקלויזנבורג. בניו הם האדמו"רים מטשרנוביל שליט"א, וחתנו המפורסם הוא האדמו"ר מוויז'ניץ רבי ישראל הגר שליט"א.

טופס התפקדות מודפס לחברי "הסתדרות 'אגודת ישראל' בארץ ישראל". עם מילוי פרטים בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר מגור רבי פנחס מנחם אלטר, שבאותה תקופה היה ממנהיגי אגודת ישראל וכיהן בראשות ישיבת "שפת אמת". כסלו תשל"ג [1972].
בפרטיו האישיים כותב האדמו"ר כי נולד בשנת תרפ"ו לאביו האדמו"ר "כקש"ת הרב אברהם מרדכי זצ"ל", כי ילדיו לומדים במוסדות החינוך "ת"ת וישיבות גור", כי הוא מנוי על עיתון "המודיע", וכי הוא משתייך לסניף ירושלים של אגודת ישראל. בסוף הטופס הערות וחתימות חברי "ועדת הקבלה", בהן נכתב כי הרב הנו "חבר המרכז הארצי (המצומצם)", משלם מס חבר ומקבל את העיתון "קול ישראל".
האדמו"ר מגור בעל "פני מנחם" - רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ"ו-תשנ"ו), בן זקוניו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת". קדוש וגאון. כיהן בראשות ישיבת "שפת אמת" בירושלים. חבר מועצת גדולי התורה. פעל רבות בעסקי ציבור ושימש כחבר הנהלת מוסדות אגודת ישראל. לאחר פטירת אחיו האדמו"רים מגור, בעל "בית ישראל" ובעל "לב שמחה", הוכתר לאדמו"ר ונשא במשא העם, עד פטירתו הפתאומית במוצאי פורים שנת תשנ"ו.
[1] דף. כ-22 ס"מ. מצב טוב.

מכתב (לא שלם) בכתב-ידה של הרבנית שטערנא שרה שניאורסון (ללא חתימתה), בקשה להתפלל במקומות הקדושים לרפואת בעלה האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. [נכתב אל הרב מרדכי דובער סלונים מחברון, בין השנים תרס"ג-תר"ע בקירוב]. עם מכתב בכתב-ידו של רבי שניאור זלמן סלונים. יפו, [בין השנים הנ"ל בקירוב].
לפנינו דף מתוך מכתב, כתוב מצדו האחד, מאת הרבנית שטערנא שרה שניאורסון. במכתב דורשת הרבנית בשלומו של דודה הזקן רבי מרדכי דובער סלונים מחברון (בנה של הרבנית מנוחה רחל) ובני משפחתו, ומבקשת שיתפללו במקומות הקדושים עבור רפואתו של בעלה האדמו"ר הרש"ב. במכתב היא מספרת שהוא נחלש מאד, ו"ד' ירחם עליו בזכות אבותינו הק' זי"ע" שיבריא במהרה, כיוון שבריאותו נוגעת להרבה יהודים. סופו של המכתב חסר.
בצדו השני של המכתב, נכתב מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של רבי שניאור זלמן סלונים, רבה של הקהילה החב"דית ביפו (בנו של מקבל המכתב רבי מרדכי דובער), מתאריך "יום ג' כ"ה מ"א [=מנחם אב], יפו".
הרבנית שטערנא שרה - הרבנית החמישית בשושלת חב"ד, אשתו של האדמו"ר הרש"ב, ואמו של האדמו"ר הריי"ץ. נולדה בשנת תרי"ט לאביה רבי יוסף יצחק מאוורוטש בן ה"צמח צדק" ולאמה בתו של רבי יעקב ישראל מטשרקס חתנו של האדמו"ר האמצעי. בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה להרש"ב, בבית הסבא הגדול בעל ה"צמח צדק" (החתן והכלה היו כבני חמש). נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים - בשנת תרל"ה. בשנת ת"ש נמלטה מוורשא הכבושה יחד עם בנה יחידה האדמו"ר הריי"צ לארה"ב, ובשנת תש"ב נפטרה. נודעה בצדקותה וחכמתה, על שמה הקים בנה הריי"צ רשת בתי ספר לבנות בשם "בית שרה".
[1] דף (2 עמודים כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט, מודבקים בנייר דבק שקוף.