מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove חתימות filter חתימות
- והקדשות (33) Apply והקדשות filter
- and (33) Apply and filter
- dedic (33) Apply dedic filter
- signatur (33) Apply signatur filter
- הגהות (22) Apply הגהות filter
- עם (22) Apply עם filter
- ספרים (22) Apply ספרים filter
- חתימות, (22) Apply חתימות, filter
- book (22) Apply book filter
- gloss (22) Apply gloss filter
- signatures, (22) Apply signatures, filter
- with (22) Apply with filter
- חסידות (11) Apply חסידות filter
- מיוחסים (11) Apply מיוחסים filter
- מיוחסים, (11) Apply מיוחסים, filter
- עותקים (11) Apply עותקים filter
- chassid (11) Apply chassid filter
- import (11) Apply import filter
- ownership (11) Apply ownership filter
- ownership, (11) Apply ownership, filter
מציג 1 - 12 of 33
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $45,000
לא נמכר
מסכת "אבות דרבי נתן", עם פירוש "בנין יהושע", מאת רבי יהושע פלק מליסא. דיהרנפורט, [תקמ"ח 1788]. מהדורה יחידה.
העותק של האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב. בשולי עמוד השער רישום עדות על כך: "זה הבנין יהושע שייך להרבני החסיד המפורסים מ' צבי הירש מראמנאב". סמוך לדגל המדפיס חתימה בכתב-יד: "צבי הירש", אשר זוהתה בוודאות כחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב [ראה אישור מומחה מצורף, וראה חתימותיו הידועות להשוואה].
בראש דף השער ובתחתיתו חתימות "צבי הירש דובעצקיר" [דובצקר], משמשו הנאמן של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב (תקל"ח-תר"ז), מגדולי צדיקי החסידות, איש קדוש ובעל מופת, תלמידו המובהק וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב. רבי מאיר מפרמשילן כינהו "אברהם אבינו של דורנו", ורבי ישראל מרוז'ין אמר שמי שראה אותו "ידע בנפשו כי ראה פני השכינה".
רבי צבי הירש התייתם מהוריו בילדותו, ולאחר מספר שנים בהן הועסק כשוליה של חייטים, פגש את הרה"ק רבי אברהם משה מפשוורעסק, ומשדבק בו זנח את ענייני העולם הזה, והשתקע כולו בתורה ועבודת ה'. לאחר מכן נסע לפריסטיק, לבית מדרשו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, מגדולי החסידות המפורסמים ביותר. שם התדבק ברבו הקדוש בכל להט נפשו, וידו לא משה מתוך ידו. מסופר על תחילת התקרבותו לרבי מנחם מנדל מרימנוב, שלילה אחד הציע את מיטת רבי מנחם מנדל, ובבוקר, כשקם רבו, שאל מי הציע את מיטתו והכריז: "מי שהציע המיטה בלילה יציע גם להבא". מאז הפך רבי צבי הירש למשרתו ועוזרו האישי בכל ענייניו, ומכאן שמו וכינויו שדבק בו כל ימיו "רבי צבי הירש - משרת". האדמו"ר ה"דברי שמואל" מסלונים אמר עליו: "מתוך שימושו של הצדיק עלה ונתעלה כשרפי מעלה" (בית דלי, מהדו' תשס"ט, עמ' י'). לפני פטירתו ציוה רבי מנחם מנדל מרימנוב לתלמידיו שלאחר פטירתו יקבלו מפי תלמידו משרתו רבי צבי הירש, ולא מבנו רבי נתן ליב (שגם הוא היה צדיק מפורסם). לאחר פטירת רבו בשנת תקע"ה נסע רבי צבי הירש להסתופף בצל האדמו"ר הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, ורק לאחר פטירתו של רבי נפתלי בשנת תקפ"ז החל להנהיג את עדתו ברמה.
רבי צבי הירש נודע כעובד ה' מופלא בכל מהותו, כבעל מדרגות נשגבות, כבעל רוח הקודש ופועל ישועות. היה מפורסם בעיקר בתפילותיו הנלהבות שהיו בהתפשטות הגשמיות, בכלות הנפש ובקול אדיר וחזק שנשמע עד למרחוק. סיפורים רבים מסופרים על גודל דבקותו הגדולה בשעת התפילה, על כי באותה שעה היה חסר תחושה של קור או חום, ולא ידע מה נעשה עמו והיכן הוא נמצא. היה מפורסם כבעל צדקה גדול, עד שלעתים נותר בעל-חוב מהלוואות שלווה לצורכי צדקה. כמו כן, התפרסם בכח ברכותיו שפעל על ידן ישועות. רבי צבי הירש היה כהן והאמין בכח ברכותיו, ופעם אמר על עצמו בעיניים זולגות דמעות: "אני מוטרד כל היום לברך את ישראל באהבה" (מבשר טוב, קמלהאר).
רבים מגדולי החסידות נסעו להסתופף בצילו, לחזות בעבודתו ולשמוע את תורתו, ודבקו בו בלב ונפש. בהם היו האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינובה, רבי אליעזר מדז'יקוב, רבי אשר ישעיה מרופשיץ ו"השרף" רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. ה"סבא קדישא" רבי ישראל מרוז'ין, שהיה מחותנו של רבי צבי הירש, אמר ל"שרף" ממוגלניצא: "שיסע אליו, על מנת שיסתכל היטב בתואר פניו הק', וידע בנפשו כי ראה פני השכינה" (בארת המים). בניו של האדמו"ר מרוז'ין הגדירוהו כ"צדיק יסוד עולם". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן כינהו "אברהם אבינו של דורנו". תלמידו האדמו"ר רבי יחזקאל משינובה העיד ששמע ממנו "שאינו אומר תורה רק מה שנותנים לו מן השמים לתוך פיו". מסופר שבשעת פטירתו נראה עמוד אש על ביתו שהאיר על כל הכפרים בסביבה, עד שלתושבי הכפרים היה נראה מרחוק שרימנוב עולה בלהבות, וכך ניצב עמוד האש עד לאחר קבורתו (בסמוך לקבר רבו רבי מנחם מנדל).
רבי צבי הירש דובצקר היה משמשו הנאמן של רבי צבי הירש מרימנוב ומקורבו הגדול, כמו כן היה מקורב אל הסבא קדישא מרוז'ין. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין מזכירו במכתב שכתב לאחר פטירת הרבי מרימנוב: "הרבני המופל' הוותיק כ"ש מו"ה צבי הירש אשר היה משמש וגדול שמושו" (נר ישראל, ד', עמ' קה-קו).
הספר הגיע לאחר מכן לאוצר הספרים של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא, וחותמותיו מתנוססות על עמוד השער: "נחום דובער פרידמאן" - "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו ספר של "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא" [רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה, כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו הספר שלפנינו)].
[2], כד, כד-כט; ט; ט דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים קלים בשולי דף השער ובמספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדיו בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה ישנה מנותקת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
העותק של האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב. בשולי עמוד השער רישום עדות על כך: "זה הבנין יהושע שייך להרבני החסיד המפורסים מ' צבי הירש מראמנאב". סמוך לדגל המדפיס חתימה בכתב-יד: "צבי הירש", אשר זוהתה בוודאות כחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב [ראה אישור מומחה מצורף, וראה חתימותיו הידועות להשוואה].
בראש דף השער ובתחתיתו חתימות "צבי הירש דובעצקיר" [דובצקר], משמשו הנאמן של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן "משרת" מרימנוב (תקל"ח-תר"ז), מגדולי צדיקי החסידות, איש קדוש ובעל מופת, תלמידו המובהק וממלא מקומו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מרימנוב. רבי מאיר מפרמשילן כינהו "אברהם אבינו של דורנו", ורבי ישראל מרוז'ין אמר שמי שראה אותו "ידע בנפשו כי ראה פני השכינה".
רבי צבי הירש התייתם מהוריו בילדותו, ולאחר מספר שנים בהן הועסק כשוליה של חייטים, פגש את הרה"ק רבי אברהם משה מפשוורעסק, ומשדבק בו זנח את ענייני העולם הזה, והשתקע כולו בתורה ועבודת ה'. לאחר מכן נסע לפריסטיק, לבית מדרשו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, מגדולי החסידות המפורסמים ביותר. שם התדבק ברבו הקדוש בכל להט נפשו, וידו לא משה מתוך ידו. מסופר על תחילת התקרבותו לרבי מנחם מנדל מרימנוב, שלילה אחד הציע את מיטת רבי מנחם מנדל, ובבוקר, כשקם רבו, שאל מי הציע את מיטתו והכריז: "מי שהציע המיטה בלילה יציע גם להבא". מאז הפך רבי צבי הירש למשרתו ועוזרו האישי בכל ענייניו, ומכאן שמו וכינויו שדבק בו כל ימיו "רבי צבי הירש - משרת". האדמו"ר ה"דברי שמואל" מסלונים אמר עליו: "מתוך שימושו של הצדיק עלה ונתעלה כשרפי מעלה" (בית דלי, מהדו' תשס"ט, עמ' י'). לפני פטירתו ציוה רבי מנחם מנדל מרימנוב לתלמידיו שלאחר פטירתו יקבלו מפי תלמידו משרתו רבי צבי הירש, ולא מבנו רבי נתן ליב (שגם הוא היה צדיק מפורסם). לאחר פטירת רבו בשנת תקע"ה נסע רבי צבי הירש להסתופף בצל האדמו"ר הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, ורק לאחר פטירתו של רבי נפתלי בשנת תקפ"ז החל להנהיג את עדתו ברמה.
רבי צבי הירש נודע כעובד ה' מופלא בכל מהותו, כבעל מדרגות נשגבות, כבעל רוח הקודש ופועל ישועות. היה מפורסם בעיקר בתפילותיו הנלהבות שהיו בהתפשטות הגשמיות, בכלות הנפש ובקול אדיר וחזק שנשמע עד למרחוק. סיפורים רבים מסופרים על גודל דבקותו הגדולה בשעת התפילה, על כי באותה שעה היה חסר תחושה של קור או חום, ולא ידע מה נעשה עמו והיכן הוא נמצא. היה מפורסם כבעל צדקה גדול, עד שלעתים נותר בעל-חוב מהלוואות שלווה לצורכי צדקה. כמו כן, התפרסם בכח ברכותיו שפעל על ידן ישועות. רבי צבי הירש היה כהן והאמין בכח ברכותיו, ופעם אמר על עצמו בעיניים זולגות דמעות: "אני מוטרד כל היום לברך את ישראל באהבה" (מבשר טוב, קמלהאר).
רבים מגדולי החסידות נסעו להסתופף בצילו, לחזות בעבודתו ולשמוע את תורתו, ודבקו בו בלב ונפש. בהם היו האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז ובנו רבי יחזקאל משינובה, רבי אליעזר מדז'יקוב, רבי אשר ישעיה מרופשיץ ו"השרף" רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא. ה"סבא קדישא" רבי ישראל מרוז'ין, שהיה מחותנו של רבי צבי הירש, אמר ל"שרף" ממוגלניצא: "שיסע אליו, על מנת שיסתכל היטב בתואר פניו הק', וידע בנפשו כי ראה פני השכינה" (בארת המים). בניו של האדמו"ר מרוז'ין הגדירוהו כ"צדיק יסוד עולם". האדמו"ר רבי מאיר מפרימשלן כינהו "אברהם אבינו של דורנו". תלמידו האדמו"ר רבי יחזקאל משינובה העיד ששמע ממנו "שאינו אומר תורה רק מה שנותנים לו מן השמים לתוך פיו". מסופר שבשעת פטירתו נראה עמוד אש על ביתו שהאיר על כל הכפרים בסביבה, עד שלתושבי הכפרים היה נראה מרחוק שרימנוב עולה בלהבות, וכך ניצב עמוד האש עד לאחר קבורתו (בסמוך לקבר רבו רבי מנחם מנדל).
רבי צבי הירש דובצקר היה משמשו הנאמן של רבי צבי הירש מרימנוב ומקורבו הגדול, כמו כן היה מקורב אל הסבא קדישא מרוז'ין. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין מזכירו במכתב שכתב לאחר פטירת הרבי מרימנוב: "הרבני המופל' הוותיק כ"ש מו"ה צבי הירש אשר היה משמש וגדול שמושו" (נר ישראל, ד', עמ' קה-קו).
הספר הגיע לאחר מכן לאוצר הספרים של האדמו"ר רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורא, וחותמותיו מתנוססות על עמוד השער: "נחום דובער פרידמאן" - "מנחת שי". בבטנת הכריכה הקדמית תו ספר של "אוצר הספרים של מו"ה נחום דוב פרידמאן בסאדאגורא" [רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג). נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה, כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי" (כמו הספר שלפנינו)].
[2], כד, כד-כט; ט; ט דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. קרעים קלים בשולי דף השער ובמספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים בדיו בשולי מספר דפים. חותמות. כריכה ישנה מנותקת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי חתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי צבי הירש מרימנוב.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $12,000
לא נמכר
ספר עוללות אפרים, דרושים למועדים ומוסר, מאת רבי אפרים איש לונטשיץ. זולקווא, תקכ"ג [1763]. בשער הודגשה בהבלטה המילה "באמשטרדם".
בראש השער רישום בעלות: "חנני ה', הק' יצחק מאיר" - חתימת ידו של הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלטר, האדמו"ר הראשון מגור בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"), גדל בביתו והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ"א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד "גזירת המלבושים" בשנים תר"ו-תרי"א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו לזמן קצר האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, וכשנפטר כעבור ארבע שנים, הוכתר לאדמו"ר נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת", שהיה לאדמו"ר השני לשושלת גור.
[23], ג-מ, [34] דף. מספור דפים משובש. 34 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי ועש על הטקסט ובשולי הדפים, משוקמים במילוי נייר מקצועי. כריכת עור חדשה, מעוטרת ומהודרת, נתונה בנרתיק תואם מחופה עור.
בראש השער רישום בעלות: "חנני ה', הק' יצחק מאיר" - חתימת ידו של הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלטר, האדמו"ר הראשון מגור בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"), גדל בביתו והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ"א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד "גזירת המלבושים" בשנים תר"ו-תרי"א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו לזמן קצר האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, וכשנפטר כעבור ארבע שנים, הוכתר לאדמו"ר נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת", שהיה לאדמו"ר השני לשושלת גור.
[23], ג-מ, [34] דף. מספור דפים משובש. 34 ס"מ. מצב בינוני. פגעי בלאי ועש על הטקסט ובשולי הדפים, משוקמים במילוי נייר מקצועי. כריכת עור חדשה, מעוטרת ומהודרת, נתונה בנרתיק תואם מחופה עור.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
ספר שושן סודות, ענייני קבלה שונים, מאת רבי משה ב"ר יעקב הגולה מקיוב. קוריץ, [תקמ"ד 1784]. מהדורה ראשונה.
החיבור "שושן סודות" מכיל במקור (בכתבי-היד) תרנ"ו סודות בעניינים שונים. על כך מרמז שם הספר, "שושן" - בגימטרייה תרנ"ו. מהם נדפסו בספר זה רק תס"ג סודות (הסודות מתס"ד ועד תרנ"ו, הם פירושים על "ספר יצירה", ונדפסו ב"ספר יצירה" מהדורת קוריץ תקל"ט). בשער מופיע ייחוס המחבר: "והוא מתלמידי הרמב"ן זללה"ה", אך למעשה מחברו האמתי הוא רבי משה ב"ר יעקב הגולה מקיוב (ר"ט-ר"פ?), שהתגורר בליטא, קיוב ובחצי האי קרים. בשנת רנ"ה גורשו היהודים מקיוב, ור' משה יצא לגולה, ומכאן שמו "הגולה מקיוב" (על הספר ומחברו, ראה: חיד"א, שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, סעיף מג; חיים ליברמן, סיני, סח, עמ' קפב-קפז).
בשער הספר רישומי בעלות: "שייך לר' זוס[י]א בהרב מאפטא"; "שייך לה"ה החתן מו"ה שמואל ב"ר משולם זוסיא ז"ל נכד הרב"; "השושן סודות שייך להאבריך מו"ה שמואל ב"ר משולם זוסיא ז"ל נכד הרב מאפטא זללה"ה...". חתימה בדף עז/1 (על פיסת נייר מודבקת): "יחיאל ברוך ב"ר יוסף יצחק ז"ל" (בדף השער נכתבה הפניה לחתימה זו: "החתימה עיין בדף עז").
בדפי הספר הגהות רבות בכתיבה אשכנזית נאה. לא התברר לנו מי הכותב.
האדמו"ר רבי משולם זוסיא העשיל מזינקוב (תקע"ה-תרכ"ד), בנו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר מזינקוב, ונכדו של בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא. כיהן באדמו"רות משנת תרט"ו. בשנת תרכ"ג הוציא לאור את הספר "אוהב ישראל" של זקנו הגדול, עם הגהותיו והקדמתו. בהקדמתו הוא מספר על אהבת זקנו אליו: "נודע לכל המסתופפים בצל קדושתו [של ה"אוהב ישראל"] אשר כד הווינא טלייא הייתי אצלו שעשועים, ויאהבני אהבת אמת". בתקופת נשיאותו התרבו החסידים שנסעו אליו. הוא התחיל בבניית בית מדרש חדש בזינקוב והבטיח "שכל מי שיגע בידית הדלת של בית המדרש יוושע בכל מבוקשו".
בנו האדמו"ר רבי שמואל מקרילוביץ (אנצי' לחסידות, ג, עמ' תשסב), חתנו של האדמו"ר רבי אברהם טברסקי מטריסק (מחבר ספר "מגן אברהם" על התורה). עוד בחיי אביו נתמנה לאדמו"ר במורבה-קרילוביץ שבפודוליה. מסופר שפריץ העיירה הזמינו במיוחד לבוא לקרילוביץ, מתוך תקווה שהמקום יהפוך למרכז חסידי וכך יגדלו הכנסותיו. לפי הידוע עד כה (ממקור אחד: ספר היחס מטשרנוביל ורוזין, לובלין תרצ"ח; וממנו העתיקו כמה ספרים), רבי שמואל נפטר כשנתיים לפני פטירת אביו (ואחיו הצעיר רבי יחיאל מילא את מקומו), אך מהחתימה שלפנינו נראה להיפך - שאביו נפטר לפניו, שכן ברישומים שלפנינו מוזכר אביו כבר בברכת המתים כשהספר היה שייך לו, והדברים צריכים בירור.
צב, [2] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער, עם פגיעה בטקסט. דף השער מנותק. פגעי עש בדפים רבים, עם פגיעה בטקסט. חותמות בדף השער. כריכה ישנה, מנותקת ברובה.
החיבור "שושן סודות" מכיל במקור (בכתבי-היד) תרנ"ו סודות בעניינים שונים. על כך מרמז שם הספר, "שושן" - בגימטרייה תרנ"ו. מהם נדפסו בספר זה רק תס"ג סודות (הסודות מתס"ד ועד תרנ"ו, הם פירושים על "ספר יצירה", ונדפסו ב"ספר יצירה" מהדורת קוריץ תקל"ט). בשער מופיע ייחוס המחבר: "והוא מתלמידי הרמב"ן זללה"ה", אך למעשה מחברו האמתי הוא רבי משה ב"ר יעקב הגולה מקיוב (ר"ט-ר"פ?), שהתגורר בליטא, קיוב ובחצי האי קרים. בשנת רנ"ה גורשו היהודים מקיוב, ור' משה יצא לגולה, ומכאן שמו "הגולה מקיוב" (על הספר ומחברו, ראה: חיד"א, שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, סעיף מג; חיים ליברמן, סיני, סח, עמ' קפב-קפז).
בשער הספר רישומי בעלות: "שייך לר' זוס[י]א בהרב מאפטא"; "שייך לה"ה החתן מו"ה שמואל ב"ר משולם זוסיא ז"ל נכד הרב"; "השושן סודות שייך להאבריך מו"ה שמואל ב"ר משולם זוסיא ז"ל נכד הרב מאפטא זללה"ה...". חתימה בדף עז/1 (על פיסת נייר מודבקת): "יחיאל ברוך ב"ר יוסף יצחק ז"ל" (בדף השער נכתבה הפניה לחתימה זו: "החתימה עיין בדף עז").
בדפי הספר הגהות רבות בכתיבה אשכנזית נאה. לא התברר לנו מי הכותב.
האדמו"ר רבי משולם זוסיא העשיל מזינקוב (תקע"ה-תרכ"ד), בנו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר מזינקוב, ונכדו של בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא. כיהן באדמו"רות משנת תרט"ו. בשנת תרכ"ג הוציא לאור את הספר "אוהב ישראל" של זקנו הגדול, עם הגהותיו והקדמתו. בהקדמתו הוא מספר על אהבת זקנו אליו: "נודע לכל המסתופפים בצל קדושתו [של ה"אוהב ישראל"] אשר כד הווינא טלייא הייתי אצלו שעשועים, ויאהבני אהבת אמת". בתקופת נשיאותו התרבו החסידים שנסעו אליו. הוא התחיל בבניית בית מדרש חדש בזינקוב והבטיח "שכל מי שיגע בידית הדלת של בית המדרש יוושע בכל מבוקשו".
בנו האדמו"ר רבי שמואל מקרילוביץ (אנצי' לחסידות, ג, עמ' תשסב), חתנו של האדמו"ר רבי אברהם טברסקי מטריסק (מחבר ספר "מגן אברהם" על התורה). עוד בחיי אביו נתמנה לאדמו"ר במורבה-קרילוביץ שבפודוליה. מסופר שפריץ העיירה הזמינו במיוחד לבוא לקרילוביץ, מתוך תקווה שהמקום יהפוך למרכז חסידי וכך יגדלו הכנסותיו. לפי הידוע עד כה (ממקור אחד: ספר היחס מטשרנוביל ורוזין, לובלין תרצ"ח; וממנו העתיקו כמה ספרים), רבי שמואל נפטר כשנתיים לפני פטירת אביו (ואחיו הצעיר רבי יחיאל מילא את מקומו), אך מהחתימה שלפנינו נראה להיפך - שאביו נפטר לפניו, שכן ברישומים שלפנינו מוזכר אביו כבר בברכת המתים כשהספר היה שייך לו, והדברים צריכים בירור.
צב, [2] דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער, עם פגיעה בטקסט. דף השער מנותק. פגעי עש בדפים רבים, עם פגיעה בטקסט. חותמות בדף השער. כריכה ישנה, מנותקת ברובה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
תלמוד ירושלמי, סדר נשים, עם הפירושים קרבן העדה ושירי קרבן, מאת רבי דוד פרנקל אב"ד ברלין. ברלין, [תקי"ז 1757].
בדף המגן הקדמי (הראשון) חתימה ורישום בעלות בכתב ידו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק לנדמן מסטרליסק-יאסי: "שייך לי הצעיר באלפי יהודה וישראל יעקב יצחק לאנדמאן... בקרית יאסי הבירה בלאאמו"ר הרב הגאון מו"ה אורי ז"ל אבד"ק פאדול, נכד להגאונים השל"ה ולהב"ח ולט"ז... ולהצדיקים הקדושים מלובלין והק' מסטרעליסק והק' מזאקלוקוב בעהמ"ח ס' ליקוטי מהרי"ל עה"ת. כו"ח [=כותב וחותם] ביום א' י"ב טבת בשנת התר"ץ".
בגליונות הכרך שלפנינו 12 הגהות, חלקן ארוכות, בכתב ידו של האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק. רוב ההגהות חתומות בסופן: "הק' אורי".
בהגהותיו הוא מציין להגהות שכתב על גליון השלחן ערוך (יבמות טו/2) והמדרש רבה (שם כב/1). באחת מהגהותיו על הפירוש "שירי קרבן" הוא כותב: "בימי נעוריי זכיתי בקושיא זאת על הלח"מ, ומצאתי אח"כ קושיא זאת בספר משנה לחם על כריתות..." (שם כ/1).
בדפי מסכת נדרים מופיעות שתי הגהות בכתב ידו של רבי צבי הירש אורנשטיין אב"ד לבוב. בהגהה הראשונה חותם בסופה: "צבי הירש אורנשטין" (נדרים ז/1), ובהגהה השניה חותם: "צ"ה אורנשטין".
כפי הנראה, ההגהות של שני האישים לא נדפסו.
בדפי המגן בראש הספר ובסופו - רישומים, חתימות וניסויי קולמוס רבים. בדף המגן הסמוך לשער - חתימות ורישומי בעלות של רבי יהודה ליב הלוי הלר ולרשטיין אב"ד דוקלא וירוסלב: "שייך לי לשמי הקטן יהודא...", "הק' יהודא ליב העליר...", "הס' הירושלמי שייך להרב המופלג החריף ושנון מ' יהודא ליב העליר וואלרשטין ומרגליות האב"ד ק' דוקלא [...] דפה ק"ק יערוסלב...".
בדף המגן האחורי ניסויי קולמוס ורישומים רבים, בהם מופיעים השמות: "יעקב בהגאון מלבוב", "הרבני הנגיד הגביר המפורסם מוהר"ר צבי הירש", "החריף ובקי המפורסם מוה"ר יהודא ליב נ"י", "נפתלי הירץ". יש לציין כי הגאון בעל ה"ישועות יעקב" (סבו של רבי צבי הירש אורנשטיין, המגיה בכרך שלפנינו), נהג לחתום בנוסח "יעקב בהגאון מלבוב", וכי לחמיו של ה"ישועות יעקב" קראו רבי צבי הירש. כמו כן, הרישום "נפתלי הירץ" מכוון כנראה לרבי נפתלי הירץ חריף אב"ד ירוסלב, שהיה דודו של ה"ישועות יעקב". גיסו של רבי נפתלי הירץ היה רבי יהודה ליב הלר וואלרשטיין, שכיהן כאב"ד דוקלא ולאחר מכן כאב"ד ירוסלב [לפני רבי נפתלי הירץ], והוא מוזכר ברישומים כבעל הירושלמי שלפנינו. על אף זאת, לא התברר לנו האם לפנינו חתימותיו בעל ה"ישועות יעקב" או העתקת חתימתו על ידי מישהו אחר.
רבי צבי הירש אורנשטיין אב"ד לבוב (תקע"ו-תרמ"ח), בנו של הגאון רבי מרדכי זאב, ונכדו של רבי יעקב משולם אורנשטיין אב"ד לבוב, בעל ה"ישועות יעקב". מגדולי חכמי גליציה ומגאוני דורו. בשנת תרכ"ג ההדיר והדפיס מחדש את ספרי "ישועות יעקב" שחיבר זקנו, בתוספת הערות חשובות ותשובות משלו. הספרים זכו לתפוצה רחבה, וההוספות שנדפסו הוציאו לנכד המו"ל שם של גאון וחריף. כיהן ברבנות בערים חשובות וידועות: בריסק (תרכ"ד-תרל"ג) וריישא (תרל"ג-תרל"ה), ולאחר מכן זכה לשבת על כסא זקנו בעיר הולדתו לבוב (תרל"ה-תרמ"ח). "התנהגותו האצילה רוממה את כבוד הרבנות, ועוררה אליו כבוד ודרך ארץ ביפי קומתו, הדר בגדיו ונימוסי ביתו. כל יום הלך אחר הצהריים לטייל ברחוב, כשהוא מעמיק במחשבותיו ליישב חמורות ברמב"ם... נפטר... בשעה שהאריך בקריאת שמע של שחרית כדרכו" (מאיר וונדר, אנצי' לחכמי גליציה, א', עמ' 77). לאחר פטירתו נדפס ספרו שו"ת "ברכת רצ"ה" (למברג תרמ"ט).
האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק (תקצ"ח-תרע"ז, אנצי' לחסידות, א, עמ' רד-רה) היה נכדו של ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק. רעייתו הייתה נינה של "החוזה מלובלין". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"שר שלום" מבעלזא ורבי יצחק מנשכיז. כיהן ברבנות בערים ווישנוביץ שברוסיה, לעספיץ ופודול-אילואי שברומניה. היה גאון מופלג וגדול בתורה, והרבה לכתוב הגהות בשולי גליונות ספריו, בהן גם הגהות על הירושלמי. חיבר ספרים "אור יצהר", "שלמא רבא" ו"דמעות שלש - הספדים.
בנו האדמו"ר רבי יעקב יצחק לנדמן כיהן כאדמו"ר בסיוון שבמולדובה, משם עבר ליאסי (אנצי' לחסידות, ב, עמ' רצג).
[2], ס, [1], מג, [1], מד, [1], כב, [1], מא, [1], לב, [1], ל דף. דף שער נפרד לכל מסכת. 35 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. נקבי עש. קרעים גסים בשני דפי השער ובשני הדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה מפוארת.
בדף המגן הקדמי (הראשון) חתימה ורישום בעלות בכתב ידו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק לנדמן מסטרליסק-יאסי: "שייך לי הצעיר באלפי יהודה וישראל יעקב יצחק לאנדמאן... בקרית יאסי הבירה בלאאמו"ר הרב הגאון מו"ה אורי ז"ל אבד"ק פאדול, נכד להגאונים השל"ה ולהב"ח ולט"ז... ולהצדיקים הקדושים מלובלין והק' מסטרעליסק והק' מזאקלוקוב בעהמ"ח ס' ליקוטי מהרי"ל עה"ת. כו"ח [=כותב וחותם] ביום א' י"ב טבת בשנת התר"ץ".
בגליונות הכרך שלפנינו 12 הגהות, חלקן ארוכות, בכתב ידו של האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק. רוב ההגהות חתומות בסופן: "הק' אורי".
בהגהותיו הוא מציין להגהות שכתב על גליון השלחן ערוך (יבמות טו/2) והמדרש רבה (שם כב/1). באחת מהגהותיו על הפירוש "שירי קרבן" הוא כותב: "בימי נעוריי זכיתי בקושיא זאת על הלח"מ, ומצאתי אח"כ קושיא זאת בספר משנה לחם על כריתות..." (שם כ/1).
בדפי מסכת נדרים מופיעות שתי הגהות בכתב ידו של רבי צבי הירש אורנשטיין אב"ד לבוב. בהגהה הראשונה חותם בסופה: "צבי הירש אורנשטין" (נדרים ז/1), ובהגהה השניה חותם: "צ"ה אורנשטין".
כפי הנראה, ההגהות של שני האישים לא נדפסו.
בדפי המגן בראש הספר ובסופו - רישומים, חתימות וניסויי קולמוס רבים. בדף המגן הסמוך לשער - חתימות ורישומי בעלות של רבי יהודה ליב הלוי הלר ולרשטיין אב"ד דוקלא וירוסלב: "שייך לי לשמי הקטן יהודא...", "הק' יהודא ליב העליר...", "הס' הירושלמי שייך להרב המופלג החריף ושנון מ' יהודא ליב העליר וואלרשטין ומרגליות האב"ד ק' דוקלא [...] דפה ק"ק יערוסלב...".
בדף המגן האחורי ניסויי קולמוס ורישומים רבים, בהם מופיעים השמות: "יעקב בהגאון מלבוב", "הרבני הנגיד הגביר המפורסם מוהר"ר צבי הירש", "החריף ובקי המפורסם מוה"ר יהודא ליב נ"י", "נפתלי הירץ". יש לציין כי הגאון בעל ה"ישועות יעקב" (סבו של רבי צבי הירש אורנשטיין, המגיה בכרך שלפנינו), נהג לחתום בנוסח "יעקב בהגאון מלבוב", וכי לחמיו של ה"ישועות יעקב" קראו רבי צבי הירש. כמו כן, הרישום "נפתלי הירץ" מכוון כנראה לרבי נפתלי הירץ חריף אב"ד ירוסלב, שהיה דודו של ה"ישועות יעקב". גיסו של רבי נפתלי הירץ היה רבי יהודה ליב הלר וואלרשטיין, שכיהן כאב"ד דוקלא ולאחר מכן כאב"ד ירוסלב [לפני רבי נפתלי הירץ], והוא מוזכר ברישומים כבעל הירושלמי שלפנינו. על אף זאת, לא התברר לנו האם לפנינו חתימותיו בעל ה"ישועות יעקב" או העתקת חתימתו על ידי מישהו אחר.
רבי צבי הירש אורנשטיין אב"ד לבוב (תקע"ו-תרמ"ח), בנו של הגאון רבי מרדכי זאב, ונכדו של רבי יעקב משולם אורנשטיין אב"ד לבוב, בעל ה"ישועות יעקב". מגדולי חכמי גליציה ומגאוני דורו. בשנת תרכ"ג ההדיר והדפיס מחדש את ספרי "ישועות יעקב" שחיבר זקנו, בתוספת הערות חשובות ותשובות משלו. הספרים זכו לתפוצה רחבה, וההוספות שנדפסו הוציאו לנכד המו"ל שם של גאון וחריף. כיהן ברבנות בערים חשובות וידועות: בריסק (תרכ"ד-תרל"ג) וריישא (תרל"ג-תרל"ה), ולאחר מכן זכה לשבת על כסא זקנו בעיר הולדתו לבוב (תרל"ה-תרמ"ח). "התנהגותו האצילה רוממה את כבוד הרבנות, ועוררה אליו כבוד ודרך ארץ ביפי קומתו, הדר בגדיו ונימוסי ביתו. כל יום הלך אחר הצהריים לטייל ברחוב, כשהוא מעמיק במחשבותיו ליישב חמורות ברמב"ם... נפטר... בשעה שהאריך בקריאת שמע של שחרית כדרכו" (מאיר וונדר, אנצי' לחכמי גליציה, א', עמ' 77). לאחר פטירתו נדפס ספרו שו"ת "ברכת רצ"ה" (למברג תרמ"ט).
האדמו"ר רבי אורי לנדמן מסטרליסק (תקצ"ח-תרע"ז, אנצי' לחסידות, א, עמ' רד-רה) היה נכדו של ה"שרף" רבי אורי מסטרליסק. רעייתו הייתה נינה של "החוזה מלובלין". הסתופף בצילם של האדמו"רים ה"שר שלום" מבעלזא ורבי יצחק מנשכיז. כיהן ברבנות בערים ווישנוביץ שברוסיה, לעספיץ ופודול-אילואי שברומניה. היה גאון מופלג וגדול בתורה, והרבה לכתוב הגהות בשולי גליונות ספריו, בהן גם הגהות על הירושלמי. חיבר ספרים "אור יצהר", "שלמא רבא" ו"דמעות שלש - הספדים.
בנו האדמו"ר רבי יעקב יצחק לנדמן כיהן כאדמו"ר בסיוון שבמולדובה, משם עבר ליאסי (אנצי' לחסידות, ב, עמ' רצג).
[2], ס, [1], מג, [1], מד, [1], כב, [1], מא, [1], לב, [1], ל דף. דף שער נפרד לכל מסכת. 35 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות ובלאי. נקבי עש. קרעים גסים בשני דפי השער ובשני הדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה מפוארת.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
ספר אהבת דוד ויהונתן, חלק שני, על סימנים צ-קיט משלחן ערוך חושן משפט. ביאורים על ספר אורים ותומים שחיבר הגאון רבינו יהונתן אייבשיץ, מאת רבי דוד כץ מגלינא. [זולקווא, תקס"ח 1808]. מהדורה יחידה.
בדף השער וכן בדף האחרון ובדפים נוספים, חותמות בעלות של אדמו"רי מונקאטש: רבי "צבי הירש שפירא אב"ד דק"ק מונקאטש והגליל", ובנו רבי "חיים אלעזר שפירא אב"ד דק"ק מונקאטש".
בספר שלפנינו, תירוצים והשגות על דברי גדולי האחרונים שהקשו על דברי ה"אורים ותומים". את החלק הראשון, על סימנים א-פט, הדפיס המחבר בלמברג בשנת תקס"א. בהקדמה לחלק השני, מספר המחבר על בעל "קצות החושן" שנפגע מדבריו בחלק א', ואף הקפיד עליו בשל כך: "גם ראה ראיתי ספר קצות החושן, שמדבר בחכמה ומנגח ימה וקדמה... ועל הרב ר' יהונתן לא יצא ידי חובתו... שלא ירד לעומק דבריהם. והשגתי עליו באותן מקומות. והייתי אצלו בק"ק סטרי, עיר הרב, וראיתי בעבור השגות שהשגתי עליו, שנאה עלי נוטר. ובאמת סהדי בשחק שאני אוהב האמת, ולא חנופה ושקר... ואת הרב אינני רב, כי חכמתו אתאב".
האדמו"ר הגאון הקדוש המקובל רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד). בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". גאון, פוסק הלכות ומקובל. מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר הספרים: "דרכי תשובה", על שו"ע; "באר לחי רואי", על תיקוני הזהר; "צבי תפארת" ועוד.
בנו האדמו"ר הגאון הקדוש המקובל רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר" (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. מילא מקום אביו כאב"ד מונקאטש. עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. [אודותיו: דרכי חיים ושלום].
[1], עו; ה דף. חסרים דפים ה-ו. 21.5 ס"מ. מצב טוב. קרע בדף השער, עם פגיעה בטקסט בעמוד שמאחורי השער, משוקם בהדבקת נייר. קרעים בשולי הדפים האחרונים, ללא פגיעה בטקסט. נקבי עש. כתמים. בלאי. כריכת עור חדשה.
בדף השער וכן בדף האחרון ובדפים נוספים, חותמות בעלות של אדמו"רי מונקאטש: רבי "צבי הירש שפירא אב"ד דק"ק מונקאטש והגליל", ובנו רבי "חיים אלעזר שפירא אב"ד דק"ק מונקאטש".
בספר שלפנינו, תירוצים והשגות על דברי גדולי האחרונים שהקשו על דברי ה"אורים ותומים". את החלק הראשון, על סימנים א-פט, הדפיס המחבר בלמברג בשנת תקס"א. בהקדמה לחלק השני, מספר המחבר על בעל "קצות החושן" שנפגע מדבריו בחלק א', ואף הקפיד עליו בשל כך: "גם ראה ראיתי ספר קצות החושן, שמדבר בחכמה ומנגח ימה וקדמה... ועל הרב ר' יהונתן לא יצא ידי חובתו... שלא ירד לעומק דבריהם. והשגתי עליו באותן מקומות. והייתי אצלו בק"ק סטרי, עיר הרב, וראיתי בעבור השגות שהשגתי עליו, שנאה עלי נוטר. ובאמת סהדי בשחק שאני אוהב האמת, ולא חנופה ושקר... ואת הרב אינני רב, כי חכמתו אתאב".
האדמו"ר הגאון הקדוש המקובל רבי צבי הירש שפירא בעל "דרכי תשובה" (תר"ה-תרע"ד). בן רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה", בן רבי אלעזר מלנצהוט, בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". גאון, פוסק הלכות ומקובל. מגדולי דורו בתורה וחסידות, ממלא מקום אביו ברבנות מונקאטש. ביסס את חסידות מונקאטש וחסידיו נמנו באלפים. מייסד "כולל מונקאטש" ו"נשיא ארץ ישראל". מחבר הספרים: "דרכי תשובה", על שו"ע; "באר לחי רואי", על תיקוני הזהר; "צבי תפארת" ועוד.
בנו האדמו"ר הגאון הקדוש המקובל רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר" (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. מילא מקום אביו כאב"ד מונקאטש. עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. [אודותיו: דרכי חיים ושלום].
[1], עו; ה דף. חסרים דפים ה-ו. 21.5 ס"מ. מצב טוב. קרע בדף השער, עם פגיעה בטקסט בעמוד שמאחורי השער, משוקם בהדבקת נייר. קרעים בשולי הדפים האחרונים, ללא פגיעה בטקסט. נקבי עש. כתמים. בלאי. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר הזהר על התורה - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. זיטומיר, [תרכ"ג] 1863. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. סט בשלושה כרכים.
בכרך ספר בראשית ובכרך ויקרא-במדבר-דברים חותמות "ביהמ"ד של בני הרה"ק ר' אליעזר מנחם זצללה"ה - בעה"ק ירושלים ת"ו". בכרך ספר שמות רישומי בעלות וחותמות.
שלושה כרכים: [4], רנא, יז דף. כרך שני: [1], רעח דף. כרך שלישי: קטו; [1], קיז-שט דף. שיבוש בסדר דפים רעד-רפב. ט דפי המפתחות בסוף הכרך השלישי - חסרים. 21.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני. כתמים, פגעי עש. קרעים ופגמים במספר מקומות, בחלקם משוקמים בדבק-נייר. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט באחד הדפים. כריכות ישנות.
בכרך ספר בראשית ובכרך ויקרא-במדבר-דברים חותמות "ביהמ"ד של בני הרה"ק ר' אליעזר מנחם זצללה"ה - בעה"ק ירושלים ת"ו". בכרך ספר שמות רישומי בעלות וחותמות.
שלושה כרכים: [4], רנא, יז דף. כרך שני: [1], רעח דף. כרך שלישי: קטו; [1], קיז-שט דף. שיבוש בסדר דפים רעד-רפב. ט דפי המפתחות בסוף הכרך השלישי - חסרים. 21.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב-בינוני. כתמים, פגעי עש. קרעים ופגמים במספר מקומות, בחלקם משוקמים בדבק-נייר. קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט באחד הדפים. כריכות ישנות.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
ספר עליות אליהו, תולדות ומסורות על הגר"א מווילנא, מאת רבי יהושע העשיל לווין. ווילנא, [תרל"ד] 1874.
בעמוד שמעבר לשער, ובעמודים נוספים, חותמת האדמו"ר רבי "אלישע הלברשטאם אבד"ק גארליץ והגליל".
בעמוד שמעבר לשער, ובעמודים נוספים, חתימות רבות של "דוד הלברשטאם". רישום בעלות: "זה הספר שייך להק' דוד הלברשטאם בן להה"צ אבד"ק גארליץ". רישומים שונים בגליונות הספר.
ראויה לציון התופעה המעניינת שספר זה לתולדות הגר"א מווילנא, הוחזק בבעלותו ובשימושו של אדמו"ר חסידי. יתכן והדבר קשור להערצתו של זקנו בעל ה"דברי חיים" מצאנז אל הגאון מווילנא, כפי המסופר: "פעם אחת הרבה הה"ק מסאנץ לספר בשבחו בגדלו ובגאונותו של החסיד הגר"א מווילנא ז"ל..." (תולדות התניא, מונקאטש תש"ג).
האדמו"ר רבי אלישע הלברשטאם (תר"כ-נספה בסיביר תש"א), מגדולי האדמו"רים בגליציה. אמרו עליו כי דמות דיוקנו דומה לדמות זקנו בעל ה"דברי חיים", והיה נודע בדבקותו במדת האמת. בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ (בן ה"דברי חיים" מצאנז), וחתן דודו האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורונסטייפול כאשר נישא לבתו יוכבד (שזקנם בעל ה"דברי חיים" כינה אותה "נכדתי החכמנית"). כיהן כאב"ד קראסנא, לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ו נתמנה לאב"ד גורליץ. בתחילה סירב לכהן כאדמו"ר, ורק לאחר פטירת אחיו רבי צבי הירש מרודניק בשנת תרע"ח, הסכים לקבל עליו עול אדמו"רות, ואף נענה להפצרות החסידים לקבל פתקאות "קוויטלאך", על אף שדעתו לא היתה נוחה מזה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה גלה לסיביר, שם קיים מצוות במסירות נפש עילאית, עד שהכריעוהו עבודות הפרך והכפור, ונשמתו עלתה השמימה על שולחן ליל הסדר, בהגיעו לפיוט "ויהי בחצי הלילה". חיבורו "אמרי נועם" אבד בערבות סיביר. בנו רבי דוד משה הלברשטאם מדינוב (תר"נ-תשל"א), חתנו של רבי יוסף שפירא מדינוב - נכד ה"בני יששכר". היגר אחרי השואה לארה"ב.
מח דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמי דיו ורטיבות. בלאי. קרעים. כריכה ישנה, מנותקת חלקית.
בעמוד שמעבר לשער, ובעמודים נוספים, חותמת האדמו"ר רבי "אלישע הלברשטאם אבד"ק גארליץ והגליל".
בעמוד שמעבר לשער, ובעמודים נוספים, חתימות רבות של "דוד הלברשטאם". רישום בעלות: "זה הספר שייך להק' דוד הלברשטאם בן להה"צ אבד"ק גארליץ". רישומים שונים בגליונות הספר.
ראויה לציון התופעה המעניינת שספר זה לתולדות הגר"א מווילנא, הוחזק בבעלותו ובשימושו של אדמו"ר חסידי. יתכן והדבר קשור להערצתו של זקנו בעל ה"דברי חיים" מצאנז אל הגאון מווילנא, כפי המסופר: "פעם אחת הרבה הה"ק מסאנץ לספר בשבחו בגדלו ובגאונותו של החסיד הגר"א מווילנא ז"ל..." (תולדות התניא, מונקאטש תש"ג).
האדמו"ר רבי אלישע הלברשטאם (תר"כ-נספה בסיביר תש"א), מגדולי האדמו"רים בגליציה. אמרו עליו כי דמות דיוקנו דומה לדמות זקנו בעל ה"דברי חיים", והיה נודע בדבקותו במדת האמת. בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ (בן ה"דברי חיים" מצאנז), וחתן דודו האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורונסטייפול כאשר נישא לבתו יוכבד (שזקנם בעל ה"דברי חיים" כינה אותה "נכדתי החכמנית"). כיהן כאב"ד קראסנא, לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ו נתמנה לאב"ד גורליץ. בתחילה סירב לכהן כאדמו"ר, ורק לאחר פטירת אחיו רבי צבי הירש מרודניק בשנת תרע"ח, הסכים לקבל עליו עול אדמו"רות, ואף נענה להפצרות החסידים לקבל פתקאות "קוויטלאך", על אף שדעתו לא היתה נוחה מזה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה גלה לסיביר, שם קיים מצוות במסירות נפש עילאית, עד שהכריעוהו עבודות הפרך והכפור, ונשמתו עלתה השמימה על שולחן ליל הסדר, בהגיעו לפיוט "ויהי בחצי הלילה". חיבורו "אמרי נועם" אבד בערבות סיביר. בנו רבי דוד משה הלברשטאם מדינוב (תר"נ-תשל"א), חתנו של רבי יוסף שפירא מדינוב - נכד ה"בני יששכר". היגר אחרי השואה לארה"ב.
מח דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמי דיו ורטיבות. בלאי. קרעים. כריכה ישנה, מנותקת חלקית.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,500
לא נמכר
ספר לבושי אור יקרות - ספר ריקאנטי על התורה, מאת רבי מנחם מריקאנטי, עם פירוש "אבן יקרה" מאת רבי מרדכי יפה. לבוב, תר"מ 1880.
בשער נכתב כי הספר כולל "שלושה לבושים" מספרי בעל ה"לבוש", אבל למעשה נדפס כאן רק הפירוש על הריקאנטי.
חתימות יד קדשו [בעפרון] של האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף: "הק' אליעזר זאב ראזענבוים בהרב הצדיק מוה"ר מאיר זצללה"ה"; "אליעזר זאב".
האדמו"ר הקדוש רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף (נרצח בתש"ד; אנצ' לחסידות א, עמ' רסז-רסח), כבר בהיותו בגיל שש עשרה הוכתר על ידי אביו האדמו"ר רבי מאיר והקים לו בית מדרש משלו, תחילה בקרעטשניף ולאחר מכן בעיר סיגט. התפרסם בתפלותיו הנלהבות שהיו בדבקות גדולה. נודע כבעל מופת ופועל ישועות, וכאיש קדוש שברכותיו לא שבו ריקם. בין בניו היה האדמו"ר פועל הישועות המפורסם רבי דוד משה מרחובות (תרפ"ה-תשכ"ט). בנו זה העיד על אביו שכשהובל למשרפות באושוויץ, שם את ידיו על ראשו ושאג בקול רם: "הריני מוסר מודעה שאיני מרפה עצמי אף לרגע קט מאת השם יתברך" (רזא דעובדא, עמ' כה).
[2], לח, [2], נו, [6] דף. 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. נקבי עש. קרעים בשולי דף השער, עם הדבקת נייר דבק. קרעים בשולי הדפים הראשונים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה ישנה, פגומה.
בשער נכתב כי הספר כולל "שלושה לבושים" מספרי בעל ה"לבוש", אבל למעשה נדפס כאן רק הפירוש על הריקאנטי.
חתימות יד קדשו [בעפרון] של האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף: "הק' אליעזר זאב ראזענבוים בהרב הצדיק מוה"ר מאיר זצללה"ה"; "אליעזר זאב".
האדמו"ר הקדוש רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף (נרצח בתש"ד; אנצ' לחסידות א, עמ' רסז-רסח), כבר בהיותו בגיל שש עשרה הוכתר על ידי אביו האדמו"ר רבי מאיר והקים לו בית מדרש משלו, תחילה בקרעטשניף ולאחר מכן בעיר סיגט. התפרסם בתפלותיו הנלהבות שהיו בדבקות גדולה. נודע כבעל מופת ופועל ישועות, וכאיש קדוש שברכותיו לא שבו ריקם. בין בניו היה האדמו"ר פועל הישועות המפורסם רבי דוד משה מרחובות (תרפ"ה-תשכ"ט). בנו זה העיד על אביו שכשהובל למשרפות באושוויץ, שם את ידיו על ראשו ושאג בקול רם: "הריני מוסר מודעה שאיני מרפה עצמי אף לרגע קט מאת השם יתברך" (רזא דעובדא, עמ' כה).
[2], לח, [2], נו, [6] דף. 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. נקבי עש. קרעים בשולי דף השער, עם הדבקת נייר דבק. קרעים בשולי הדפים הראשונים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה ישנה, פגומה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
ספר שו"ת מהר"י אשכנזי, מאת רבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב. מונקאטש, תרנ"ג [1853]. מהדורה ראשונה. עם הסכמת האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט [חתן המחבר].
בדף השער הקדשה עצמית בכתב-יד, שזוהה ככתב-ידו של רבי שלמה זלמן עהרנרייך, המעיד שקיבל את הספר מהאדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגעט: "ספר זה קבלתי לדורן[!] דרשה מאת כבוד ידידי הרב וכו' מו"ה חיים צבי טייטעלבוים [=בעל ה"עצי חיים" מסיגט] נ"י בן אדמו"ר הגה"ק אבד"ק סיגעט שליט"א [=בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט]".
בדף המגן הקדמי רישום בעלות (בעפרון) בכתב-יד אחיינו רבי משה יהודה ליב עהרנרייך, המעיד שהספר היה שייך לאביו - רבי חיים צבי ערהנרייך אב"ד מאד: "ס' היקר הזה שייך לכ"ק אאמו"ר עט"ר שליט"א דומו"ץ דפה"ק מאד יע"א, הק' משה ליב עהרענרייך".
רישום נוסף באותו עמוד: "זה הספר שייך למי שקנה... ה"ה... הגאון הצדיק מו"ה... חיים צבי".
הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן עהרנרייך (אהרנרייך) הי"ד אב"ד טשאבה ושאמלוי (תרכ"ג-תש"ד), נכד רבי אברהם יהודה שוורץ בעל ה"קול אריה" אב"ד מאד. גאון מקובל וחסיד, מגדולי הפוסקים ומגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה, חסיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט ומידידיו וממעריציו של בנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. נערץ בגדלותו בתורה וביראה ע"י רבני ואדמו"רי דורו. רבי שלום אליעזר מרצפרט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלויא. הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, שהיה מנהיג לאלפי חסידים, היה עומד לפניו בהכנעה רבה וה"דרכי תשובה" הגדירו כשאגת אריה השני. מספריו: שו"ת לחם שלמה, טיול בפרדס, רחמי האב ועוד.
אחיו, הגאון הצדיק רבי חיים צבי עהרנרייך (תרל"ג-תרצ"ז 1936), חתן דודו רבי נפתלי שווארץ בעל "בית נפתלי". היה אחיו היחיד ותלמידו של הרב הגאון משאמלוי. נסמך להוראה על-ידי אחיו, ועל ידי האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" מסיגעט. בשנת תרנ"ז החל לכהן כרב בעיר מאד שבהונגריה. חיבר מספר ספרים בהלכה, שו"ת "קב חיים", "קצה המטה" על הספר "מטה אפרים" וספר "חיים" על הספר "שערי אפרים". לאחר פטירתו הדפיס אחיו רבי שלמה זלמן קונטרס "יקרא דחיי"ם" (שמלויא תרצ"ז), ובו הספד על אחיו ועל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש.
בנו של רבי חיים צבי עהרנרייך - הגאון הצדיק רבי משה יהודה ליב עהרנרייך (תרס"ד-תש"ד), חתנו של הגאון רבי שמואל זלמן ויינברגר אב"ד מארגרטן. כיהן כדיין ומו"צ במארגרטן. משנת תרצ"ז מילא את מקום אביו ברבנות מאד. השאיר אחריו בכתב-יד חיבור "זכרון למשה" על התורה. תשובות בודדות ממנו נדפסו בקונטרס "יקרא דחיי"ם" (ניו-יורק תשל"א). נרצח על קידוש השם בכ"ו סיון תש"ד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מחבר הספר שלפנינו - רבי יואל אשכנזי (תק"ע?-תרמ"ב) אב"ד זלוטשוב, בנו של האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת. תלמידו המובהק של רבי יעקב מליסא בעל ה"נתיבות המשפט" ו"חוות דעת", וחתן בתו. רבו המובהק של מהרש"ם מבערז'אן. היה חותנו של בן אחותו האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט, אביהם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט, ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנקרא על שמו. האדמו"ר הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן אמר על פסקי המחבר: "כאשר הוא פוסק כן פוסקים בשמי מרום". מהרש"ם מבערז'אן, תלמידו של המחבר, כותב באחת מתשובותיו, שכל ההיתרים והקולות של המחבר הם ממה שקיבל מרבו ה"חוות דעת" (שו"ת מהרש"ם, חלק ו', סימן עג). נכדו של המחבר, האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, כותב בהסכמתו למהדורת תשל"ד: "כי בודאי יהי' ספר חשוב כזה מגאון וצדיק מדור הקודם ברכה בתוך ביתו של אדם".
[4], ק דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובמספר מקומות נופסים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה, מנותקת חלקית.
בדף השער הקדשה עצמית בכתב-יד, שזוהה ככתב-ידו של רבי שלמה זלמן עהרנרייך, המעיד שקיבל את הספר מהאדמו"ר בעל "עצי חיים" מסיגעט: "ספר זה קבלתי לדורן[!] דרשה מאת כבוד ידידי הרב וכו' מו"ה חיים צבי טייטעלבוים [=בעל ה"עצי חיים" מסיגט] נ"י בן אדמו"ר הגה"ק אבד"ק סיגעט שליט"א [=בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט]".
בדף המגן הקדמי רישום בעלות (בעפרון) בכתב-יד אחיינו רבי משה יהודה ליב עהרנרייך, המעיד שהספר היה שייך לאביו - רבי חיים צבי ערהנרייך אב"ד מאד: "ס' היקר הזה שייך לכ"ק אאמו"ר עט"ר שליט"א דומו"ץ דפה"ק מאד יע"א, הק' משה ליב עהרענרייך".
רישום נוסף באותו עמוד: "זה הספר שייך למי שקנה... ה"ה... הגאון הצדיק מו"ה... חיים צבי".
הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן עהרנרייך (אהרנרייך) הי"ד אב"ד טשאבה ושאמלוי (תרכ"ג-תש"ד), נכד רבי אברהם יהודה שוורץ בעל ה"קול אריה" אב"ד מאד. גאון מקובל וחסיד, מגדולי הפוסקים ומגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה, חסיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט ומידידיו וממעריציו של בנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. נערץ בגדלותו בתורה וביראה ע"י רבני ואדמו"רי דורו. רבי שלום אליעזר מרצפרט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלויא. הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, שהיה מנהיג לאלפי חסידים, היה עומד לפניו בהכנעה רבה וה"דרכי תשובה" הגדירו כשאגת אריה השני. מספריו: שו"ת לחם שלמה, טיול בפרדס, רחמי האב ועוד.
אחיו, הגאון הצדיק רבי חיים צבי עהרנרייך (תרל"ג-תרצ"ז 1936), חתן דודו רבי נפתלי שווארץ בעל "בית נפתלי". היה אחיו היחיד ותלמידו של הרב הגאון משאמלוי. נסמך להוראה על-ידי אחיו, ועל ידי האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" מסיגעט. בשנת תרנ"ז החל לכהן כרב בעיר מאד שבהונגריה. חיבר מספר ספרים בהלכה, שו"ת "קב חיים", "קצה המטה" על הספר "מטה אפרים" וספר "חיים" על הספר "שערי אפרים". לאחר פטירתו הדפיס אחיו רבי שלמה זלמן קונטרס "יקרא דחיי"ם" (שמלויא תרצ"ז), ובו הספד על אחיו ועל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש.
בנו של רבי חיים צבי עהרנרייך - הגאון הצדיק רבי משה יהודה ליב עהרנרייך (תרס"ד-תש"ד), חתנו של הגאון רבי שמואל זלמן ויינברגר אב"ד מארגרטן. כיהן כדיין ומו"צ במארגרטן. משנת תרצ"ז מילא את מקום אביו ברבנות מאד. השאיר אחריו בכתב-יד חיבור "זכרון למשה" על התורה. תשובות בודדות ממנו נדפסו בקונטרס "יקרא דחיי"ם" (ניו-יורק תשל"א). נרצח על קידוש השם בכ"ו סיון תש"ד.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים, בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר בעל "קדושת יום טוב" רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים, ומשנת תרס"ד ממלא מקומו כרב ואב"ד סיגט וכאדמו"ר לחסידי סיגט. חתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר האלברשטאם מראצפרט בנו של ה"דברי חיים" מצאנז. נסע לצדיקי הדור, וביחוד לדודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן להאדמו"ר רבי יהושע מבעלז. גדול בתורה ומופלג בקדושה וביראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו וכן נודע בפקחותו הרבה. זמן קצר לאחר מינויו בגיל 24 [!] לרב העיר סיגט [בירת מחוז מרמרוש] ואדמו"ר לחסידי סיגט, תפס את מקומו כאחד ממנהיגי יהדות הונגריה, הקובעים את הדרך בהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית במדינה. השפעתו היתה רבה כמעט על כל הקהילות החרדיות בהונגריה, הן במגזר החסידי והן במגזר האשכנזי. לדעתו היה משקל רב-משמעות ומכריע בבחירת רבנים ומינוי דיינים ושוחטים בקהילות, וביחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט [שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש]. אחיו הגדול ורבו המובהק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
מחבר הספר שלפנינו - רבי יואל אשכנזי (תק"ע?-תרמ"ב) אב"ד זלוטשוב, בנו של האדמו"ר רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשווא וצפת. תלמידו המובהק של רבי יעקב מליסא בעל ה"נתיבות המשפט" ו"חוות דעת", וחתן בתו. רבו המובהק של מהרש"ם מבערז'אן. היה חותנו של בן אחותו האדמו"ר בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט, אביהם של האדמו"רים בעל ה"עצי חיים" מסיגט, ורבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנקרא על שמו. האדמו"ר הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן אמר על פסקי המחבר: "כאשר הוא פוסק כן פוסקים בשמי מרום". מהרש"ם מבערז'אן, תלמידו של המחבר, כותב באחת מתשובותיו, שכל ההיתרים והקולות של המחבר הם ממה שקיבל מרבו ה"חוות דעת" (שו"ת מהרש"ם, חלק ו', סימן עג). נכדו של המחבר, האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, כותב בהסכמתו למהדורת תשל"ד: "כי בודאי יהי' ספר חשוב כזה מגאון וצדיק מדור הקודם ברכה בתוך ביתו של אדם".
[4], ק דף. 33 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער ובמספר מקומות נופסים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה מקורית, בלויה, מנותקת חלקית.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר חזקוני על התורה. [ווילנא, תרל"ה-תרמ"ה בקירוב 1875-1885 - חסר דף השער].
העותק של האדמו"ר רבי חנוך העניך מסאסוב. בפרשת יתרו (עמ' [79]) מופיעה חתימת יד קדשו: "חנוך העניך מסאסוב", ובעמוד שלפני כן (עמ' 78) מופיעה הגהה למדנית (3 שורות) בכתב-ידו. בעמ' 122 מופיעה הגהה נוספת בכתב-ידו.
האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאייער-טייטלבוים (תרמ"ד-תש"ג 1884-1942), אב"ד סאסוב וקרעצקי, מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט וגיסו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו של רבי יוסף דוד מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר רבי חנוך מאלסק בעל "לב שמח", ומצאצאי האדמו"ר רבי שלום מבעלז. קדוש וטהור, תלמיד חכם מופלג, נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציוה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל".
בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מקירולהוזא וארה"ב הדפיס שני כרכים מחידושי תורתו בשם "עיר חנוך" (ירושלים, תשל"ח). לאחר כמה שנים נדפסו ממנו הספרים "שו"ת יד חנוך" ו"מפענח נעלמים" (ברוקלין, תש"ס). בשנת תשי"ז נדפס בארה"ב מדרש רבה, עם הגהותיו בשם "עין חנוך", ע"י בנו הנ"ל.
ב-צו דף. חסר דף השער. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. הדף האחרון מנותק ומעט פגום. ללא כריכה.
העותק של האדמו"ר רבי חנוך העניך מסאסוב. בפרשת יתרו (עמ' [79]) מופיעה חתימת יד קדשו: "חנוך העניך מסאסוב", ובעמוד שלפני כן (עמ' 78) מופיעה הגהה למדנית (3 שורות) בכתב-ידו. בעמ' 122 מופיעה הגהה נוספת בכתב-ידו.
האדמו"ר רבי חנוך העניך דוב מאייער-טייטלבוים (תרמ"ד-תש"ג 1884-1942), אב"ד סאסוב וקרעצקי, מגדולי האדמו"רים והצדיקים בדורו. חתן בעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט וגיסו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בנו של רבי יוסף דוד מסאסוב, מצאצאי האדמו"ר רבי חנוך מאלסק בעל "לב שמח", ומצאצאי האדמו"ר רבי שלום מבעלז. קדוש וטהור, תלמיד חכם מופלג, נודע בתפילותיו הנלהבות והיה פועל ישועות עבור כלל ישראל. בצוואתו ציוה שלא לכתוב שום תואר על מצבתו, רק "שפעל ישועות לבני ישראל".
בנו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מקירולהוזא וארה"ב הדפיס שני כרכים מחידושי תורתו בשם "עיר חנוך" (ירושלים, תשל"ח). לאחר כמה שנים נדפסו ממנו הספרים "שו"ת יד חנוך" ו"מפענח נעלמים" (ברוקלין, תש"ס). בשנת תשי"ז נדפס בארה"ב מדרש רבה, עם הגהותיו בשם "עין חנוך", ע"י בנו הנ"ל.
ב-צו דף. חסר דף השער. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. הדף האחרון מנותק ומעט פגום. ללא כריכה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
ספר משיב נפש, דרוש, מוסר וחידושי אגדה, מאת רבי שמואל גינצלר אב"ד אויבערווישא. סיגט, תרע"ב 1912.
בדף השער חתימת יד קדשו של רבי "ראובן חיים קליין החופ"ק סנינא יע"א".
בדף קלז/1 הגהה ארוכה בכתב-ידו. הגהה נוספת בדף קמט/1.
הגאון הצדיק רבי ראובן חיים קליין (תרמ"ד-נספה בשואה תש"ב), חתנו של הצדיק המפורסם האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר, ובנו של רבי צבי דוב קליין ממונקאטש (מחשובי חסידי מונקאטש). תלמיד ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ותלמיד רבי נתנאל פריד בעל "פני מבין". בשנת תרס"ב בחר בו רבי ישעיה'לה מקרסטיר לחתן לבתו הגדולה הרבנית רבקה פיגא, והחזיקו כעשר שנים על שולחנו בכבוד רב. בשנת תרע"ב התמנה לאב"ד ור"מ בסנינה שבמזרח סלובקיה, שם כיהן למעלה מ-30 שנה, עמד בראשות ישיבה והעמיד בה הרבה תלמידים. בשנת תרצ"ח הדפיס את ספרו שו"ת "מטה ראובן" על יורה דעה. בפתח ספרו הוא מקדיש כמה שורות לזכר חמיו הקדוש: "זכר צדיק לברכה ה"ה כבוד קדושת מו"ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש"ת מו"ה ישעי' בר' משה זצ"ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת... אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול... ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם...". בשנות השואה גירשו הנאצים את כל תושבי סנינה למחנה השמדה, אחד מראשי העיר הנוצריים הציע לו מקום מסתור, אך רבי ראובן חיים מיאן להצעה, ואמר שהוא מעדיף להיות יחד עם תלמידיו ואנשי קהילתו. בשנת תש"ב נרצח במחנה סמוך ללובלין.
[4], קנו דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש ושביר. כתמים ונזקי רטיבות. פגעי בלאי בארבעת הדפים הראשונים. כריכה ישנה.
בדף השער חתימת יד קדשו של רבי "ראובן חיים קליין החופ"ק סנינא יע"א".
בדף קלז/1 הגהה ארוכה בכתב-ידו. הגהה נוספת בדף קמט/1.
הגאון הצדיק רבי ראובן חיים קליין (תרמ"ד-נספה בשואה תש"ב), חתנו של הצדיק המפורסם האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר, ובנו של רבי צבי דוב קליין ממונקאטש (מחשובי חסידי מונקאטש). תלמיד ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ותלמיד רבי נתנאל פריד בעל "פני מבין". בשנת תרס"ב בחר בו רבי ישעיה'לה מקרסטיר לחתן לבתו הגדולה הרבנית רבקה פיגא, והחזיקו כעשר שנים על שולחנו בכבוד רב. בשנת תרע"ב התמנה לאב"ד ור"מ בסנינה שבמזרח סלובקיה, שם כיהן למעלה מ-30 שנה, עמד בראשות ישיבה והעמיד בה הרבה תלמידים. בשנת תרצ"ח הדפיס את ספרו שו"ת "מטה ראובן" על יורה דעה. בפתח ספרו הוא מקדיש כמה שורות לזכר חמיו הקדוש: "זכר צדיק לברכה ה"ה כבוד קדושת מו"ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש"ת מו"ה ישעי' בר' משה זצ"ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת... אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול... ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם...". בשנות השואה גירשו הנאצים את כל תושבי סנינה למחנה השמדה, אחד מראשי העיר הנוצריים הציע לו מקום מסתור, אך רבי ראובן חיים מיאן להצעה, ואמר שהוא מעדיף להיות יחד עם תלמידיו ואנשי קהילתו. בשנת תש"ב נרצח במחנה סמוך ללובלין.
[4], קנו דף. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש ושביר. כתמים ונזקי רטיבות. פגעי בלאי בארבעת הדפים הראשונים. כריכה ישנה.
קטגוריה
חסידות - עותקים מיוחסים, חתימות והקדשות
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $4,000
לא נמכר
משנה תורה להרמב"ם, עם השגות הראב"ד, ועם פירוש "כסף משנה", מאת רבינו יוסף קארו. כרך שלישי (מתוך ארבעה), חלקים הפלאה - טהרה. ונציה, של"ד [1574]. דפוס בראגאדין. מהדורה ראשונה של "כסף משנה".
העותק של המקובל רבי גדליה חיון, חותנו של הרש"ש, מייסד ישיבת המקובלים "בית אל". במרכז דף השער רישום בכתב-יד: "זה של הרב הכולל כמו"ה גדליה חייון נר"ו יצ"ו", לצד שנת ההדפסה נוסף הרישום "פה ירושלים עה"ק תובב"א". בשולי דף השער, למעלה, רישום נוסף (מחוק בחלקו): "זה הספר ל[--] כמוה"ר גדליה [חיון נר"ו] מגן אלו[--] בע[זרו]".
רבי גדליה חיון (נפטר בשנת תקי"א), מקובל אלוקי ו"בעל מופת". רבו וחמיו של גדול המקובלים רבי שלום שרעבי (הרש"ש). ייסד את ישיבת המקובלים "בית א-ל" בירושלים בשנת תצ"ז, ועמד בראשותה עד לפטירתו בשנת תקי"א. גדולי המקובלים שבירושלים למדו בישיבה זו, בהם רבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט. גם החיד"א היה תלמידו, והוא כותב על קדושתו וחסידותו: "מהר"ר גדלי חיון ז"ל, הוא הקדוש... תמיד היה מוסיף קדושה, ועסק בחכמת האמת וכוונות רבינו האר"י ז"ל בכל כחו... והכל בקדושה והתבודדות ופרישות, ובדורנו היה חסיד מופלג מאד, ומתפלל על החולים, וזמנין [לפעמים] דלחולה אומרים לו בחלום שניצול בעבור תפילת החסיד זי"ע" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ג'). החיד"א מביא דברים בשמו בחיבוריו, כשהוא מכנהו "הרב החסיד", "עיר וקדיש", "הרב החסיד המופלא", ועוד.
הגהות הראב"ד בכרך שלפנינו מוספרו בכתב-יד, בכתיבה ספרדית עתיקה (במספור: תרנ"ד-א'תקע"ז).
[20], תנא, [1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נקבי עש בחלק מהדפים. קרעים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. דף השער והדף האחרון מחוזקים בנייר דבק. איור האישה שבסמל המדפיס שמעבר לשער גורד בחלקו. חלק מהדפים כהים ומוכתמים. כריכה חדשה.
העותק של המקובל רבי גדליה חיון, חותנו של הרש"ש, מייסד ישיבת המקובלים "בית אל". במרכז דף השער רישום בכתב-יד: "זה של הרב הכולל כמו"ה גדליה חייון נר"ו יצ"ו", לצד שנת ההדפסה נוסף הרישום "פה ירושלים עה"ק תובב"א". בשולי דף השער, למעלה, רישום נוסף (מחוק בחלקו): "זה הספר ל[--] כמוה"ר גדליה [חיון נר"ו] מגן אלו[--] בע[זרו]".
רבי גדליה חיון (נפטר בשנת תקי"א), מקובל אלוקי ו"בעל מופת". רבו וחמיו של גדול המקובלים רבי שלום שרעבי (הרש"ש). ייסד את ישיבת המקובלים "בית א-ל" בירושלים בשנת תצ"ז, ועמד בראשותה עד לפטירתו בשנת תקי"א. גדולי המקובלים שבירושלים למדו בישיבה זו, בהם רבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט. גם החיד"א היה תלמידו, והוא כותב על קדושתו וחסידותו: "מהר"ר גדלי חיון ז"ל, הוא הקדוש... תמיד היה מוסיף קדושה, ועסק בחכמת האמת וכוונות רבינו האר"י ז"ל בכל כחו... והכל בקדושה והתבודדות ופרישות, ובדורנו היה חסיד מופלג מאד, ומתפלל על החולים, וזמנין [לפעמים] דלחולה אומרים לו בחלום שניצול בעבור תפילת החסיד זי"ע" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ג'). החיד"א מביא דברים בשמו בחיבוריו, כשהוא מכנהו "הרב החסיד", "עיר וקדיש", "הרב החסיד המופלא", ועוד.
הגהות הראב"ד בכרך שלפנינו מוספרו בכתב-יד, בכתיבה ספרדית עתיקה (במספור: תרנ"ד-א'תקע"ז).
[20], תנא, [1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות בחלק מהדפים. נקבי עש בחלק מהדפים. קרעים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. דף השער והדף האחרון מחוזקים בנייר דבק. איור האישה שבסמל המדפיס שמעבר לשער גורד בחלקו. חלק מהדפים כהים ומוכתמים. כריכה חדשה.
קטגוריה
ספרים עם חתימות, הגהות והקדשות
קָטָלוֹג