מגילת אסתר. [צפון אפריקה, המאה ה-19?].
מגילה בפורמט קטן. כתובה על קלף עשוי עור עיזים. הכתב המקורי חוזק בהעברת דיו, לכל אורך המגילה, בתקופה מאוחרת, בכתיבה אופיינית לצפון אפריקה. במספר מקומות ניתן לראות את הכתב המקורי והוא נראה קדום יחסית. הפסקי הפרשיות נעשו כדעת הרמב"ם.
המגילה גלולה על "עץ חיים", עשוי עץ בגילוף עממי.
ביריעה הראשונה, לפני תחילת המגילה, רישום בכתיבה מרובעת: "...מגלת אסתר המלכה, זכות מרדכי ואסתר...". ביריעה האחרונה שבסוף המגילה - רישום בעלות בלאדינו, ותחתיו רישום בעלות נוסף, עם חתימה מסולסלת: "מגילת אסתר של משה זנו הי"ו".
10.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. דהיית דיו. פגמים בידית העץ.

שני זוגות רימוני כסף מדגם בלתי-נפוץ. [תימן, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
כסף יצוק, חקוק ומולחם; גרנולציה.
1. רימונים קטנים בעלי רגל גלילית, עשויים מנסרה מתומנת שעליה כיפה. על הכיפה ניצבת גולה ומעליה חוד. בראש המנסרה, בכל מקצוע, קבועה טבעת, שממנה תלוי צמד שרשרות ובקצותיהן פעמונים. פאות המנסרה מעוטרות בדגמים גיאומטריים וצמחיים חקוקים. נקודות החיבור בין האלמנטים השונים ברימון מוקפות ברצועות מעוטרות ובגרנולציה.
גובה: 24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כיפופים. שברים ומעט שברים חסרים. שרשרות ופעמונים חסרים.
2. רימונים בעלי גוף מעוין ורגל גלילית. בראש המעוין ניצבת גולה מחורצת ומעליה גרגרי כסף. הגוף מעוטר ברצועות אופקיות של דגמים צמחיים וגיאומטריים. סביב אמצע הגולה ואמצע המעוין קבועות טבעות ומהן תלויות שרשרות ובקצותיהן פעמונים.
גובה: 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כיפופים. שברים ומעט שברים חסרים. שרשרות, עיטורים ופעמונים חסרים.

לוחית פליז מעוטרת במראה מקום המקדש, בעיטורים, בכתובות שונות ובפסוקים, בהם הכיתובים: "מרדכי טווערסקי - גימטרי' - כמים הפנים אל פנים כן בלב האדם לאדם", מעשה ידי האדמו"ר הקדוש רבי מוטל'ה טברסקי מרחמסטריבקא. ירושלים, [ראשית המאה ה-20, לפני תר"פ].
פליז מוזהב וצרוב.
במרכז הלוחית, בתוך מסגרת מסוגננת עשויה בדגם צמחי, מופיע מראה מקום המקדש, המוקף בפסוק "וראיתם אותו וזכרתם", ומתחתיו כתובת: "מרדכי טווערסקי - גימטרי' - כמים הפנים א,ל פנים כן ב,לב האדם לאדם" [עפ"י הפסוק בספר משלי: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", משלי כז, יט, בתוספת שתי אותיות להשלמת הגימטריא למספר: 735 כגימטריית השם: "מרדכי טווערסקי"]. המסגרת עצמה נתונה במדליון סגלגל, ובראשו מופיעה כתובת נוספת: "Rabbiner Mordche Twersky Jerusalem, Palestine". לשולי הלוחית מסגרת נאה נוספת בדגם צמחי.
האדמו"ר רבי מרדכי (ר' מוטל'ה) טברסקי [ת"ר-תר"פ]. בנו הגדול של האדמו"ר הראשון מרחמסטריווקא רבי יוחנן טברסקי, וחתן-דודו האדמו"ר רבי דוד מטולנא. בזיווגו הראשון היה חתן הרב הקדוש רבי חנינא ליפא שפירא מז'יטומיר-סלאוויטא. עוד בחיי אביו הסתופפו במחיצתו קהל חסידים, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ה כיהן בצוותא באדמו"רות ברחמסטריווקא יחד עם אחיו [מהם החלה מסורת אדמו"רי רחמסטריווקא, לכהן שני אחים יחדיו באדמו"רות, ניהלו שולחנות וקיבלו חסידים בצוותא]. בשנת תרס"ו עלה לירושלים, והיה מהאדמו"רים החשובים בעיר הקודש. נודע בקדושתו הרבה, בעל רוח הקודש. מאכלו היה בצמצום רב ובכל זאת היו פניו מאירות וזורחות. בחול המועד פסח תר"פ נפצע ע"י פורעים ערביים בדרכו לכותל המערבי, ולאחר מספר שבועות עלה נשמתו השמימה.
היה חרט אמן, וחרט גילופים מכסף ונחושת במלאכת מחשבת (אנצי' לחסידות, ג, עמ' רח). בית מדרשו של האדמו"ר "בית מרדכי" היה בחצר ישיבת "חיי עולם" בירושלים. בעמוד התפילה בבית המדרש היה לוח "שיויתי" מצויר, מעשה ידי הרבי (ראה, ש' זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 94-96. ש' זכריה אף מספר כי הצייר המפורסם הרמן שטרוק היה מגיע אל הרבי, כדי ללמוד מציוריו ודרכו באמנות). קרשי הסוכה של רבי מוטל'ה היו מחוטבים בגילופי עץ, "יודעי ח"ן אמרו, כי יש בציורים אלו צירופי אותיות ויחודים של מעלה... ובסוכה זו הפליא בצירופיו, עד שהיו בחיטוביה הרמז והפשט מאוחדים זה בזה" (ירושלים של מעלה, ב, עמ' 137. לפי המסופר שם קרשי הסוכה עצמם הגיעו אליו בירושה מאבותיו האדמו"רים). על קרשי-סוכה אלו נודע הסיפור העממי, כיצד שרף אותם ר' מוטל'ה בעצמו לצורך הצלת חיי ילד חולה. היה זה בשנת תרע"ה, בעיצומם של ימי מלחמת העולם הראשונה, והאדמו"ר השתמש בקרשי הסוכה כעצי הסקה לחימום מים עבור אמבטיות לילד החולה, בשל המחסור החמור בעצים (ירושלים של מעלה, שם חלק ב, עמ' 136-155).
בנו רבי משה טברסקי היה אדמו"ר באודיסה, ובנו השני הוא האדמו"ר רבי פנחס טברסקי אב"ד אוסטילה (תר"מ בערך - נספה בשואה תש"ג) - הנודע בשם "רבי פיניע'לע אוסטילער", מגדולי האדמו"רים בגליציה-ווהלין, וחתנו הגדול של האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא (המהרי"ד).
8X10 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. שבר בשולי הלוחית. פגמים קלים. כיפופים. קורוזיה. הזהבה שחוקה.

צלחת פיוטר גדולה מעוטרת בלוחות הברית ובדמויות משה ואהרן והקדשה משנת תרי"ד (1854). איטליה, [המחצית הראשונה של המאה ה-19].
פיוטר (חתום "FIN PT"י; "Fili Milianetti Alessandria ") חקוק ומוטבע.
צלחת פיוטר גדולה, מעוטרת בדמויות משה ואהרן וביניהם לוחות הברית, מוכתרים בכתר תורה. בתחתית העיטור חקוק השם "מרדכי יעקב פינצי" והתאריך "שנת התרי"ד". סביב, כל שטח הצלחת ושוליה מוטבעים בדגמי עלים.
קוטר: 52.5 ס"מ. מצב טוב. שריטות.

טבעת זהב משובצת אבן שעליה נראים הכותל המערבי והכיתוב "ירושלם".
זהב (9 קאראט, חתום בחותמות אנגליות, בירמינגהם 1978); אבן חקוקה.
טבעת זהב משובצת באבן עם חקיקה בצבע זהב. אבן אובלית, חקוקה בדוגמה מקובלת של ציור הכותל המערבי ושלושה ברושים, כיפת הסלע ומסגד אל אקצה. עם הכיתוב: "ירושלם".
אבן: 2X1.5 ס"מ. מצב טוב, קילוף בשטח הפנים של האבן.