מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove ליטא filter ליטא
- וארץ (37) Apply וארץ filter
- ישראל (37) Apply ישראל filter
- ליטא, (37) Apply ליטא, filter
- מכתבי (37) Apply מכתבי filter
- פולין (37) Apply פולין filter
- רבנים (37) Apply רבנים filter
- and (37) Apply and filter
- eretz (37) Apply eretz filter
- isra (37) Apply isra filter
- letter (37) Apply letter filter
- lithuanian (37) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (37) Apply lithuanian, filter
- polish (37) Apply polish filter
- rabbi (37) Apply rabbi filter
מציג 25 - 36 of 37
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
לא נמכר
מסמך רשמי מודפס, "טופס בקשה ע"ד [על דבר] רשיון עליה בשביל קרוב מחוץ לארץ", עם מילוי בכתב-יד קדשו וחתימתו של המבקש - הגאון הצדיק והקדוש רבי אליהו דושניצר ר"מ בישיבת פתח תקוה. פתח תקוה, אב תרצ"ד [1934].
במסמך שלפנינו מבקש רבי אליהו דושניצר רשיון עליה ואיחוד משפחות עם בתו וחתנו הרב גרשון פישמן ושני ילדיהם. בטופס הבקשה מופיע מידע על רבי אליהו דושניצר, הכותב כי הגיע לארץ בחודש דצמבר 1925 באניה טורונטו, וכי הוא מתפרנס מ"הנהלת ישיבה" ומשכורתו החדשית שמונה לא"י. במסמך מתחייב רבי אליהו לדאוג לפרנסת קרובי משפחתו, "מבלי שיהיו זקוקים לעזרה של איזה מוסד שהוא".
בהמשך המסמך חתימות עדים המאשרים את נכונות הבקשה, תלמידיו רבי "אלתר וילמובסקי" [לימים: מרבני ארה"ב] ורבי "יוסף ישמח".
הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר (תרל"ו-תש"ט), חניך ישיבות טלז וסלבודקה, מהמיוחדים שבתלמידי החפץ חיים ב"כולל קדשים". [היה בין המנין שנשלחו ע"י החפץ חיים להוציא את ה"דיבוק". במהלך טקס הוצאתו העיד ה"דיבוק" על רבי אליהו, כי בשמים מחשיבים אותו לצדיק גמור]. לאחר עזיבת רבי ירוחם ליבוביץ את ישיבת ראדין נתמנה במקומו כמשגיח, ומשנת תרפ"ו ר"מ ומנהל רוחני בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. שיעוריו כונסו בספר "נחלת אליהו" שערך תלמידו הגאון רבי חיים קנייבסקי. בהלוויתו אמר ה"חזון איש" כי היה אחד מל"ו צדיקים.
חתנו, הגאון רבי גרשון חנוך פישמן (תר"ס-תשכ"ו), רבה של רוטקי-קוסקי שבפלך לומז'ה. בשנת תרצ"ח עלה לארץ ושימש כרבה של הרצליה כעשרים ושמונה שנה. נודע בספריו הלמדניים: "שמחת החג", "מי החג", ו"ספיקא דרבנן", שנדפסו בכמה מהדורות.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי (של הסוכנות היהודית) 33.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.
במסמך שלפנינו מבקש רבי אליהו דושניצר רשיון עליה ואיחוד משפחות עם בתו וחתנו הרב גרשון פישמן ושני ילדיהם. בטופס הבקשה מופיע מידע על רבי אליהו דושניצר, הכותב כי הגיע לארץ בחודש דצמבר 1925 באניה טורונטו, וכי הוא מתפרנס מ"הנהלת ישיבה" ומשכורתו החדשית שמונה לא"י. במסמך מתחייב רבי אליהו לדאוג לפרנסת קרובי משפחתו, "מבלי שיהיו זקוקים לעזרה של איזה מוסד שהוא".
בהמשך המסמך חתימות עדים המאשרים את נכונות הבקשה, תלמידיו רבי "אלתר וילמובסקי" [לימים: מרבני ארה"ב] ורבי "יוסף ישמח".
הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר (תרל"ו-תש"ט), חניך ישיבות טלז וסלבודקה, מהמיוחדים שבתלמידי החפץ חיים ב"כולל קדשים". [היה בין המנין שנשלחו ע"י החפץ חיים להוציא את ה"דיבוק". במהלך טקס הוצאתו העיד ה"דיבוק" על רבי אליהו, כי בשמים מחשיבים אותו לצדיק גמור]. לאחר עזיבת רבי ירוחם ליבוביץ את ישיבת ראדין נתמנה במקומו כמשגיח, ומשנת תרפ"ו ר"מ ומנהל רוחני בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. שיעוריו כונסו בספר "נחלת אליהו" שערך תלמידו הגאון רבי חיים קנייבסקי. בהלוויתו אמר ה"חזון איש" כי היה אחד מל"ו צדיקים.
חתנו, הגאון רבי גרשון חנוך פישמן (תר"ס-תשכ"ו), רבה של רוטקי-קוסקי שבפלך לומז'ה. בשנת תרצ"ח עלה לארץ ושימש כרבה של הרצליה כעשרים ושמונה שנה. נודע בספריו הלמדניים: "שמחת החג", "מי החג", ו"ספיקא דרבנן", שנדפסו בכמה מהדורות.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי (של הסוכנות היהודית) 33.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
לא נמכר
אוסף מכתבי רבנים וראשי ישיבות. ליטא וארצות אירופה:
• מכתב ארוך בחתימת רבי יחיאל מרדכי גורדון "ר"מ דהישיבה הק' דלאמזא". לומז'ה, ניסן תרע"ח [1918]. תוכן היסטורי על מצב הישיבה בלומז'ה, בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
• גלוית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון סופר. טארנוב [Trnava].
• מכתב ארוך מרבי שמואל גליק אב"ד אילאק, אל הרב בן ציון חי עוזיאל. באדזאש-אוילאק Bodzásújlak, [תרצ"ט 1939].
• מכתב בחתימת רבי אברהם צבי גרודז'נסקי, מנהל ישיבת ראמיילעס [אחיו הגדול של רבי חיים עוזר]. ווילנא, תרצ"ד [1934]. יידיש.
• שני מכתבים מרבי איסר יהודה אונטרמן אב"ד ליברפול. תרצ"ח-תרצ"ט [1938-1939].
• מכתב רבי שלמה במברגר, אל הרב מאיר לרנר רבה הראשי של אלטונה. האנוי, 1905 [תרס"ו]. גרמנית.
• מכתב ארוך מרבי משה שוואב (משגיח הישיבה בגייטסהד), אל אחיו רבי יצחק שוואב מבני ברק. גייטסהד (אנגליה), תשרי תש"ז 1946. גרמנית. בשולי המכתב כמה שורות באנגלית מאשתו הרבנית רחל שוואב. אגרת דואר, כ-3 עמ' כתובים.
8 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
• מכתב ארוך בחתימת רבי יחיאל מרדכי גורדון "ר"מ דהישיבה הק' דלאמזא". לומז'ה, ניסן תרע"ח [1918]. תוכן היסטורי על מצב הישיבה בלומז'ה, בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
• גלוית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמעון סופר. טארנוב [Trnava].
• מכתב ארוך מרבי שמואל גליק אב"ד אילאק, אל הרב בן ציון חי עוזיאל. באדזאש-אוילאק Bodzásújlak, [תרצ"ט 1939].
• מכתב בחתימת רבי אברהם צבי גרודז'נסקי, מנהל ישיבת ראמיילעס [אחיו הגדול של רבי חיים עוזר]. ווילנא, תרצ"ד [1934]. יידיש.
• שני מכתבים מרבי איסר יהודה אונטרמן אב"ד ליברפול. תרצ"ח-תרצ"ט [1938-1939].
• מכתב רבי שלמה במברגר, אל הרב מאיר לרנר רבה הראשי של אלטונה. האנוי, 1905 [תרס"ו]. גרמנית.
• מכתב ארוך מרבי משה שוואב (משגיח הישיבה בגייטסהד), אל אחיו רבי יצחק שוואב מבני ברק. גייטסהד (אנגליה), תשרי תש"ז 1946. גרמנית. בשולי המכתב כמה שורות באנגלית מאשתו הרבנית רחל שוואב. אגרת דואר, כ-3 עמ' כתובים.
8 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,500
לא נמכר
גלוית דואר עם מכתב של כ-7 שורות בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון אי"ש". [בני ברק, תרצ"ח?] 1937.
המכתב נשלח אל הקיבוץ האגודאי "מחנה ישראל" בעמק יזרעאל, בתחילת שנת השמיטה תרצ"ח. החזון איש כותב להם כי העביר אל הגאון רבי חיים עוזר שליט"א לווילנא, את מכתבם "בצירוף דברים אחדים", וממליץ להם לפנות גם אל ראשי מועצת גדולי התורה בחו"ל, רבי ברוך בער ליבוביץ ורבי אלחנן ווסרמן: "כן נכון שתשלחו מכתבכם להגאון ר' ברוך דוב והגאון ר"א וסרמן שליט"א, כדי לזרז הדבר". החזון איש כותב כי ישלחו את מכתבם ישירות אליהם, ואין צורך שגם הוא יוסיף דברים על המכתב, שכן את דבריו כבר כתב אל רבי חיים עוזר, והרבנים הנ"ל הרי יתייעצו עם רח"ע בזה: "הערתי אני א"צ במכתבם כי כבר מספקת במה שכתבתי להגרח"ע שליט"א, והם לא יעשו דבר בלי הישוב עם הגרח"ע". בסיום המכתב חתימה בראשי תיבות: "שלו' א"י" [שלום, אברהם ישעיה].
מעברה השני של הגלויה: רישום הכתובת ושם השולח ("א' קרליץ בני-ברק") נכתבו גם הם בכתב-ידו של ה"חזון איש".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. עודד וחיזק את קיום ההלכה ואת קיום המצוות התלויות בארץ. נלחם בעוז בעד שמירת השבת והשמיטה, והיה הסמכות ההלכתית שעמו התייעצו החקלאים החרדים שומרי השביעית, בקיום דיני השמיטה ושאר דיני המצוות התלויות בארץ. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
שמיטת תרצ"ח היתה השמיטה הראשונה שבה התגורר כבר ה"חזון איש" בארץ ישראל. לקראת אותה שנה יצא ספרו הגדול על שביעית. באותה שנה יצא החזון איש ללחום את משמרת שבת-הארץ ונלחם ב"היתר המכירה" שהיו בו פקפוקים רבים לדעתו. החזון איש עודד בכל מיני דרכים את המושבים הבודדים ששמרו שמיטה באותה שנה, נכנס לעובי בירורי הסוגיות ובירורי המציאות, והיה פוסק ומדריך את המושבים האגודאיים כיצד לשמור את השמיטה, מה אסור לעשות בשדותיהם ומה מותר, ודואג לצרכי פרנסתם של גבורי הכח שומרי השמיטה.
גלוית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. בול וחותמת דואר (משנת 1937).
המכתב ותצלומו נתפרסמו בהליכות שדה, גליון 52, כסלו תשמ"ח, עמ' 11.
המכתב נשלח אל הקיבוץ האגודאי "מחנה ישראל" בעמק יזרעאל, בתחילת שנת השמיטה תרצ"ח. החזון איש כותב להם כי העביר אל הגאון רבי חיים עוזר שליט"א לווילנא, את מכתבם "בצירוף דברים אחדים", וממליץ להם לפנות גם אל ראשי מועצת גדולי התורה בחו"ל, רבי ברוך בער ליבוביץ ורבי אלחנן ווסרמן: "כן נכון שתשלחו מכתבכם להגאון ר' ברוך דוב והגאון ר"א וסרמן שליט"א, כדי לזרז הדבר". החזון איש כותב כי ישלחו את מכתבם ישירות אליהם, ואין צורך שגם הוא יוסיף דברים על המכתב, שכן את דבריו כבר כתב אל רבי חיים עוזר, והרבנים הנ"ל הרי יתייעצו עם רח"ע בזה: "הערתי אני א"צ במכתבם כי כבר מספקת במה שכתבתי להגרח"ע שליט"א, והם לא יעשו דבר בלי הישוב עם הגרח"ע". בסיום המכתב חתימה בראשי תיבות: "שלו' א"י" [שלום, אברהם ישעיה].
מעברה השני של הגלויה: רישום הכתובת ושם השולח ("א' קרליץ בני-ברק") נכתבו גם הם בכתב-ידו של ה"חזון איש".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו. עודד וחיזק את קיום ההלכה ואת קיום המצוות התלויות בארץ. נלחם בעוז בעד שמירת השבת והשמיטה, והיה הסמכות ההלכתית שעמו התייעצו החקלאים החרדים שומרי השביעית, בקיום דיני השמיטה ושאר דיני המצוות התלויות בארץ. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס.
שמיטת תרצ"ח היתה השמיטה הראשונה שבה התגורר כבר ה"חזון איש" בארץ ישראל. לקראת אותה שנה יצא ספרו הגדול על שביעית. באותה שנה יצא החזון איש ללחום את משמרת שבת-הארץ ונלחם ב"היתר המכירה" שהיו בו פקפוקים רבים לדעתו. החזון איש עודד בכל מיני דרכים את המושבים הבודדים ששמרו שמיטה באותה שנה, נכנס לעובי בירורי הסוגיות ובירורי המציאות, והיה פוסק ומדריך את המושבים האגודאיים כיצד לשמור את השמיטה, מה אסור לעשות בשדותיהם ומה מותר, ודואג לצרכי פרנסתם של גבורי הכח שומרי השמיטה.
גלוית דואר. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. בול וחותמת דואר (משנת 1937).
המכתב ותצלומו נתפרסמו בהליכות שדה, גליון 52, כסלו תשמ"ח, עמ' 11.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,000
לא נמכר
גלוית דואר עם מכתב (כ-5 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון אי"ש". [בני ברק, ללא תאריך].
נשלח לתלמידו המפורסם רבי שרגא שטיינברג, שנסע להבראה בצפת. החזון איש חשש שמא יתענה בתענית תשעה באב, ולכן כתב לו: "שלו'. אין בריאותי שלמה לכן א"א לי להאריך, הנני ממהר כדי שלא תתענה בת"ב. הדוש"ת אי"ש".
בצידה השני של הגלויה רישום כתובת: "אדון שרגא שטיינברג ישיבת בית יוסף חצר אבריצר צפת", ושם השולח: "הרב קרליץ בני ברק" [כנראה חלק מרישומים אלו הם בכתב-יד קדשו של החזון איש בעצמו].
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו.
גלוית דואר. 9.5X13.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות על הטקסט. קמטים.
נדפס ב"קובץ אגרות חזון איש", חלק ב' אגרת קטז (בהערה בשולי העמוד נדפס שם: "לחולה, שלא יתענה בת"ב").
נשלח לתלמידו המפורסם רבי שרגא שטיינברג, שנסע להבראה בצפת. החזון איש חשש שמא יתענה בתענית תשעה באב, ולכן כתב לו: "שלו'. אין בריאותי שלמה לכן א"א לי להאריך, הנני ממהר כדי שלא תתענה בת"ב. הדוש"ת אי"ש".
בצידה השני של הגלויה רישום כתובת: "אדון שרגא שטיינברג ישיבת בית יוסף חצר אבריצר צפת", ושם השולח: "הרב קרליץ בני ברק" [כנראה חלק מרישומים אלו הם בכתב-יד קדשו של החזון איש בעצמו].
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. ברוב צניעותו היה גם רגיל לחתום שמו בראשי תיבות בלבד: "אי"ש". בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל, בה הוכר כגדול חכמי התורה ופוסקי ההלכה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה בדורנו.
גלוית דואר. 9.5X13.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמי רטיבות על הטקסט. קמטים.
נדפס ב"קובץ אגרות חזון איש", חלק ב' אגרת קטז (בהערה בשולי העמוד נדפס שם: "לחולה, שלא יתענה בת"ב").
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $800
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי. בני ברק, [טבת תשכ"ב, דצמבר 1961].
מכתב שנשלח לוועד ההורים של בית הספר לבנות "בית יעקב המרכזי בבני ברק", נגד הכנסת מורות ממערכת הממ"ד [החינוך הממלכתי-דתי], הבוחנות תלמידות בבית הספר, לצורך קבלת מלגות: "אשר זה כהרס לעיקר שמירת החינוך על טהרות הקודש". הסטייפלר כותב ומעודד את וועד ההורים להתנגד לכך: "...ולאשר התנגדות המנהלת כשלעצמה תביא בודאי סיבוכים, נא מאד שועד ההורים יביעו התנגדותם לסידור זה... ואי"ה הממשלה תיענה לסדר הבחינות לפי מצפונינו...".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), אחד המיוחד מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-15 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב שנשלח לוועד ההורים של בית הספר לבנות "בית יעקב המרכזי בבני ברק", נגד הכנסת מורות ממערכת הממ"ד [החינוך הממלכתי-דתי], הבוחנות תלמידות בבית הספר, לצורך קבלת מלגות: "אשר זה כהרס לעיקר שמירת החינוך על טהרות הקודש". הסטייפלר כותב ומעודד את וועד ההורים להתנגד לכך: "...ולאשר התנגדות המנהלת כשלעצמה תביא בודאי סיבוכים, נא מאד שועד ההורים יביעו התנגדותם לסידור זה... ואי"ה הממשלה תיענה לסדר הבחינות לפי מצפונינו...".
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), אחד המיוחד מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 23 ס"מ. כ-15 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $2,000
לא נמכר
ארבעה מכתבים בכתב-יד קדשו, חותמותיו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי. בני ברק, תש"מ-תשמ"ג [1980-1983].
אישורים על קבלת כספים לחלקם לצדקה, שנשלחו מאת הרב דוד אלבום והועברו ע"י הגאון רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת "בית מאיר". המכתבים כוללים דברי ברכה לבריאות, להצלחה "לטובה ולברכה" "בכל מכל כל", ולשנה טובה.
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), אחד המיוחד מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
4 מכתבים. כ-21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.
אישורים על קבלת כספים לחלקם לצדקה, שנשלחו מאת הרב דוד אלבום והועברו ע"י הגאון רבי זלמן רוטברג ראש ישיבת "בית מאיר". המכתבים כוללים דברי ברכה לבריאות, להצלחה "לטובה ולברכה" "בכל מכל כל", ולשנה טובה.
הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), אחד המיוחד מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש ("כולל חזון איש") ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.
4 מכתבים. כ-21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,500
לא נמכר
מכתב (6 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק. בריסק, אייר, תרפ"ח [1928].
נשלח אל ועד העזרה של יוצאי בריסק בארה"ב. קבלה על משלוח כספי "קמחא דפסחא" לעניי העיר ולרבני העיר: "לאות ולראיה ביד צירי הבריסקער רעליעף אשר בנויארק... כי נתקבל מאתם לועד חלוקת המצות בעד עניים ות"ח סכום... 1850 דולאר. כן קבלו מאתם הרבנים שבפה איש איש כפי קצבתו אשר קצבו לו הצירים הנ"ל, ס"ה... 375 דולאר... נאם יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".
הרב מבריסק - הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בהיותו בגיל צעיר כבר נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ח [בהיותו בן 31] מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, בסמכותו התורנית ניהל את עניני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו ועלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו. סמכותו הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. הדף קרוע לשנים בקפל הדף האמצעי (מתחת לסיום המכתב). בשולי המכתב רישומים בכת"י מאנשי הועד בארה"ב (מקבלי המכתב).
מכתב זה אינו ידוע, ולא נכלל באסופת "אגרות מרן רי"ז הלוי" (ירושלים, תשס"ח).
נשלח אל ועד העזרה של יוצאי בריסק בארה"ב. קבלה על משלוח כספי "קמחא דפסחא" לעניי העיר ולרבני העיר: "לאות ולראיה ביד צירי הבריסקער רעליעף אשר בנויארק... כי נתקבל מאתם לועד חלוקת המצות בעד עניים ות"ח סכום... 1850 דולאר. כן קבלו מאתם הרבנים שבפה איש איש כפי קצבתו אשר קצבו לו הצירים הנ"ל, ס"ה... 375 דולאר... נאם יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".
הרב מבריסק - הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בהיותו בגיל צעיר כבר נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ח [בהיותו בן 31] מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, בסמכותו התורנית ניהל את עניני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו ועלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו. סמכותו הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. הדף קרוע לשנים בקפל הדף האמצעי (מתחת לסיום המכתב). בשולי המכתב רישומים בכת"י מאנשי הועד בארה"ב (מקבלי המכתב).
מכתב זה אינו ידוע, ולא נכלל באסופת "אגרות מרן רי"ז הלוי" (ירושלים, תשס"ח).
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,500
לא נמכר
טיוטת מברק שכתב הגרי"ז סולובייציק הרב מבריסק, בעצם כתב-ידו וחתימתו, על מנת להעתיקה ולשולחה כמברק לארה"ב. ירושלים, שנות הת"ש-תש"י בקירוב.
המברק נשלח אל "אגודת הרבנים" בארה"ב, בבקשה לעזור לישיבת עץ חיים בירושלים, וכה כותב הרב מבריסק: "בקשתנו להגיש מלא עזרתכם וסיועכם לאסוף כסף עבור הישיבה הגדולה עץ חיים יסוד מוסד לתורה ויראה בעיר קדשנו הנמצאת עכשיו במצוקה נוראה ומצב חמור למאד. סאלאווייציק".
לטיוטה בכתב-ידו של הרב מבריסק מצורף טופס המברק המקורי, ובו מודפס במכונת כתיבה תעתיק מכתבו מילה במילה, בעברית באותיות לטיניות. בצדו השני של טופס המברק רישום כתובת השולח: "הרב סאלאוויציק רחוב פרס 3 ירושלם".
הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק - "הרב מבריסק" (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בהיותו בגיל צעיר כבר נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ח [בהיותו בן 31] מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, בסמכותו התורנית ניהל את עניני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו ועלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו. סמכותו הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל.
[1] דף. כ-8.5X17.5 ס"מ. מצב טוב. + טופס רשמי של "דאר ישראל". 13X20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט בלאי בשולי הדף.
המברק נשלח אל "אגודת הרבנים" בארה"ב, בבקשה לעזור לישיבת עץ חיים בירושלים, וכה כותב הרב מבריסק: "בקשתנו להגיש מלא עזרתכם וסיועכם לאסוף כסף עבור הישיבה הגדולה עץ חיים יסוד מוסד לתורה ויראה בעיר קדשנו הנמצאת עכשיו במצוקה נוראה ומצב חמור למאד. סאלאווייציק".
לטיוטה בכתב-ידו של הרב מבריסק מצורף טופס המברק המקורי, ובו מודפס במכונת כתיבה תעתיק מכתבו מילה במילה, בעברית באותיות לטיניות. בצדו השני של טופס המברק רישום כתובת השולח: "הרב סאלאוויציק רחוב פרס 3 ירושלם".
הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק - "הרב מבריסק" (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בהיותו בגיל צעיר כבר נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ח [בהיותו בן 31] מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, בסמכותו התורנית ניהל את עניני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו ועלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו. סמכותו הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל.
[1] דף. כ-8.5X17.5 ס"מ. מצב טוב. + טופס רשמי של "דאר ישראל". 13X20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט בלאי בשולי הדף.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
שני פריטים בכתב-ידו של הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר:
• מכתב ארוך ומעניין, בכתב-ידו ובחתימתו. בני ברק, אלול תש"ט [1949]. במכתב מתוארים קשיי המעבר מאנגליה וההתאקלמות בארץ ישראל. הרב דסלר מתאר את מצבה הרוחני של ישיבת פוניבז': "...ב"ה הישיה"ק נפלאת מאד מאד היא. כמעט כולם בעלי כשרון והרבה גדולי הכשרון בהצטיינות ולומדים בהתמדה רבה והרבים בכלל כרוך מאד לעניינים שנעסוק בהם עמהם יחד כמה פעמים בשבוע הלא מובן לפ"ז עד כמה אני שבע רצון ב"ה...". בהמשך המכתב הוא כותב על התלבטות בקשר להצעה אחרת של הרבצת תורה בארה"ב שקיבל מהרב אברהם קלמנוביץ: "...קבלתי מכתב מהרב קלמנוביץ, אולי עכ"פ אתיישב לשוב לאמריקא לעסוק עמו יחד בישיבה, כמובן שרחוק הוא הדבר כעת ללכת מכאן לשם...". בסיום המכתב ברכות רבות לשנה טובה "...שנת עליה ברוח, שנת עליה בתורה ובצוות, שנת גאולה וישועה אמיתית דהיינו תשובה שלמה, ותזכו לכל טובה הנגררים עמהם בעוה"ז... אלי' אליעזר דעססלער".
[1] דף. 27 ס"מ. 28 שורות בכתב-ידו. נייר דק. מצב טוב-בינוני. קמטים. קרע קל עם הדבקה בנייר דבק.
המכתב נדפס בקובץ אגרותיו של הרב דסלר (ספר הזכרון מכתב מאליהו, בני ברק, תשס"ד, חלק א, עמ' רכו-רכז).
• קונטרס (4 דפים) בכתב-ידו של הרב דסלר, מאמר מוסרי-קבלי בכמה פרקים, עם הכותרת "תוכנן של מדות ויצה"ר". [בני ברק, תש"ט 1949]. מאמר זה הינו אחד המאמרים הראשונים שמסר הרב דסלר בישיבת פוניבז'. נדפס בשינויים רבים בספר "מכתב מאליהו", (חלק ה, עמ' 90-95; חלק ד, עמ' 295), תחת הכותרת "מהות המדות והיצר הרע". אחד הקטעים ש"צונזרו" בעריכת המאמר לדפוס, הוא קטע ובו אבחנה על תכונותיו של היטלר: "תאוה מטעה לגאוה ולא ירגיש לבזיון. היטלר ראש הגאים לא נשא אשה בגאותו, אבל חי בתאוה מאוסה ולא חש לאאוגרייהו זילי, וכן כל גאה, הלא יתבזה בהשיגו השבח..." [בספר "מכתב מאליהו" נדפס כל הקטע בהשמטת המשל מהתנהגותו הבזויה של היטלר].
[4] דף. 27 ס"מ. נייר דק. מצב בינוני. בלאי וכתמים.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
• מכתב ארוך ומעניין, בכתב-ידו ובחתימתו. בני ברק, אלול תש"ט [1949]. במכתב מתוארים קשיי המעבר מאנגליה וההתאקלמות בארץ ישראל. הרב דסלר מתאר את מצבה הרוחני של ישיבת פוניבז': "...ב"ה הישיה"ק נפלאת מאד מאד היא. כמעט כולם בעלי כשרון והרבה גדולי הכשרון בהצטיינות ולומדים בהתמדה רבה והרבים בכלל כרוך מאד לעניינים שנעסוק בהם עמהם יחד כמה פעמים בשבוע הלא מובן לפ"ז עד כמה אני שבע רצון ב"ה...". בהמשך המכתב הוא כותב על התלבטות בקשר להצעה אחרת של הרבצת תורה בארה"ב שקיבל מהרב אברהם קלמנוביץ: "...קבלתי מכתב מהרב קלמנוביץ, אולי עכ"פ אתיישב לשוב לאמריקא לעסוק עמו יחד בישיבה, כמובן שרחוק הוא הדבר כעת ללכת מכאן לשם...". בסיום המכתב ברכות רבות לשנה טובה "...שנת עליה ברוח, שנת עליה בתורה ובצוות, שנת גאולה וישועה אמיתית דהיינו תשובה שלמה, ותזכו לכל טובה הנגררים עמהם בעוה"ז... אלי' אליעזר דעססלער".
[1] דף. 27 ס"מ. 28 שורות בכתב-ידו. נייר דק. מצב טוב-בינוני. קמטים. קרע קל עם הדבקה בנייר דבק.
המכתב נדפס בקובץ אגרותיו של הרב דסלר (ספר הזכרון מכתב מאליהו, בני ברק, תשס"ד, חלק א, עמ' רכו-רכז).
• קונטרס (4 דפים) בכתב-ידו של הרב דסלר, מאמר מוסרי-קבלי בכמה פרקים, עם הכותרת "תוכנן של מדות ויצה"ר". [בני ברק, תש"ט 1949]. מאמר זה הינו אחד המאמרים הראשונים שמסר הרב דסלר בישיבת פוניבז'. נדפס בשינויים רבים בספר "מכתב מאליהו", (חלק ה, עמ' 90-95; חלק ד, עמ' 295), תחת הכותרת "מהות המדות והיצר הרע". אחד הקטעים ש"צונזרו" בעריכת המאמר לדפוס, הוא קטע ובו אבחנה על תכונותיו של היטלר: "תאוה מטעה לגאוה ולא ירגיש לבזיון. היטלר ראש הגאים לא נשא אשה בגאותו, אבל חי בתאוה מאוסה ולא חש לאאוגרייהו זילי, וכן כל גאה, הלא יתבזה בהשיגו השבח..." [בספר "מכתב מאליהו" נדפס כל הקטע בהשמטת המשל מהתנהגותו הבזויה של היטלר].
[4] דף. 27 ס"מ. נייר דק. מצב בינוני. בלאי וכתמים.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $400
לא נמכר
שטר תנאים מודפס, ירושלים. דפוס קצבורג, [שנות הת"ש]. עם מילוי בכתב-יד לאירוסי החתן הרב גרשון אריאלי בן "הרב הגאון מוהר"ר יצחק אריאלי", עם הכלה חנה שרה בת "הר"ר אהרן דייטש". ירושלים, אדר תש"ה [1945].
מילוי השמות והפרטים נעשה בכתב-ידו הפניני של "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין, שחתם גם כעד על השטר: "ארי' בהר"ר בנימין ז"ל".
החתן: רבי גרשון אריאלי (תרפ"א-תשנ"ג), לימים מגדולי הדיינים בישראל. מחבר הספרים "תורת המלך" ו"עיטור בכורים" על הרמב"ם. בנו של הגאון רבי יצחק אריאלי, בעל "עינים למשפט", מייסד וראש ישיבת "מרכז הרב".
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. נודע במסירותו למעשי חסד, והיה איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל.
[1] דף. 41.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים והדבקות נייר-דבק, בלאי.
מילוי השמות והפרטים נעשה בכתב-ידו הפניני של "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין, שחתם גם כעד על השטר: "ארי' בהר"ר בנימין ז"ל".
החתן: רבי גרשון אריאלי (תרפ"א-תשנ"ג), לימים מגדולי הדיינים בישראל. מחבר הספרים "תורת המלך" ו"עיטור בכורים" על הרמב"ם. בנו של הגאון רבי יצחק אריאלי, בעל "עינים למשפט", מייסד וראש ישיבת "מרכז הרב".
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. נודע במסירותו למעשי חסד, והיה איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל.
[1] דף. 41.5 ס"מ. מצב בינוני. קרעים והדבקות נייר-דבק, בלאי.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $300
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-17 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של מרן רבי אלעזר מנחם מן שך ראש ישיבת פוניבז'. בני ברק, טבת תשל"ד [ינואר 1974].
המלצה לעזרה ל"הכנסת כלה", עבור "אחד מבני עליה, גדול בתורה וביראה ומאד מאד צנוע, שבנו השתדך עם בתו של ת"ח גדול יתומה מאביה... ולזה התנדב לדבר המצוה הגדולה הזאת... לעשות ולבוא לעזרתו...". הרב שך ממליץ מאד לנדיבים: "תנו ידכם בעין יפה להתנדב, כי יש בזה חוץ ממצות הכנסת חתן וכלה, גם משום החזקת התורה לת"ח גדול".
הגאון רבי אלעזר מנחם-מן שך (תרנ"ח-תשס"ב), נולד בליטא ולמד בבחרותו בישיבות פוניבז', סלבודקה וסלוצק. כיהן כר"מ בישיבת קלצק בפולין וכראש הישיבה בישיבת קרלין בלוניניץ. בשנות השואה עלה לארץ ישראל וכיהן כר"מ בישיבת קלצק ברחובות. לאחר מכן נתמנה לר"מ וראש ישיבה בישיבת פוניבז' בבני ברק. חבר וראש "מועצת גדולי התורה", הנהיג את עולם התורה עשרות שנים.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
המלצה לעזרה ל"הכנסת כלה", עבור "אחד מבני עליה, גדול בתורה וביראה ומאד מאד צנוע, שבנו השתדך עם בתו של ת"ח גדול יתומה מאביה... ולזה התנדב לדבר המצוה הגדולה הזאת... לעשות ולבוא לעזרתו...". הרב שך ממליץ מאד לנדיבים: "תנו ידכם בעין יפה להתנדב, כי יש בזה חוץ ממצות הכנסת חתן וכלה, גם משום החזקת התורה לת"ח גדול".
הגאון רבי אלעזר מנחם-מן שך (תרנ"ח-תשס"ב), נולד בליטא ולמד בבחרותו בישיבות פוניבז', סלבודקה וסלוצק. כיהן כר"מ בישיבת קלצק בפולין וכראש הישיבה בישיבת קרלין בלוניניץ. בשנות השואה עלה לארץ ישראל וכיהן כר"מ בישיבת קלצק ברחובות. לאחר מכן נתמנה לר"מ וראש ישיבה בישיבת פוניבז' בבני ברק. חבר וראש "מועצת גדולי התורה", הנהיג את עולם התורה עשרות שנים.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג
מכירה 67 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
18.9.2019
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. [ניו יורק], פורים קטן תשי"ט [י"ד אדר א', פברואר 1959].
נשלח אל הרב דוד שרבאני רבה של בוגוטה (Bogotá) במדינת קולומביה, אודות שליחות למסירת גט לאשה בקולומביה, מבעלה הנמצא בקוסטה ריקה ואשר אמור להגיע לניו יורק. רבי משה מבקש לזרז את בירור העניין, כדי שיוכלו בני משפחתו של הבעל להביאו לניו יורק, לשם כתיבת הגט כדין - "ולכן בבקשה שתיכף יודיעני כתר"ה, כי דברים אלו צריכים זרוז כידוע".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.
נשלח אל הרב דוד שרבאני רבה של בוגוטה (Bogotá) במדינת קולומביה, אודות שליחות למסירת גט לאשה בקולומביה, מבעלה הנמצא בקוסטה ריקה ואשר אמור להגיע לניו יורק. רבי משה מבקש לזרז את בירור העניין, כדי שיוכלו בני משפחתו של הבעל להביאו לניו יורק, לשם כתיבת הגט כדין - "ולכן בבקשה שתיכף יודיעני כתר"ה, כי דברים אלו צריכים זרוז כידוע".
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.
קטגוריה
מכתבי רבנים - ליטא, פולין וארץ ישראל
קָטָלוֹג