ספר תהלים, עם פירוש ה"מצודות". יוזעפאף (יוזפוב), תר"ג 1842.
בשער הספר נדפס: "נדפס ביוזעפאף בדפוס שהיה מלפנים בסלאוויטא, בהשגחת הרבני מוה' חנינא ליפא שפירא נ"י, נכד הרב מסלאוויטא". האותיות "בסלאוויטא" מודגשות בהגדלה ובדיו אדומה.
הדפסה זו בעיר יוזפוב, היא ראשיתו של הקמת הדפוס מחדש על ידי בני משפחת הרב מסלאוויטא, במקומו של הדפוס בסלאוויטא, שנסגר בפקודת השלטון בשנת תקצ"ז. בתקופה קצרה זו (תר"ב-תר"ד) נדפסו ביוזפוב מספר ספרים בודדים, לאחר מכן עברו המדפיסים לעיר ז'יטומיר, בה הקימו את בית-דפוסם, שהתנהל בשנים תר"ז-תרכ"ז.
בדף השער של "סדר מעמדות", חתימה: "יעקב משה שו["]ב מטעה"מ".
[2], קמד, לב דף. שער נפרד ל"סדר מעמדות". 18.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, כתמי שימוש ורטיבות. קרעים גסים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער. דף השער הודבק על נייר לשיקום (נייר זה מכסה את אישור הצנזורה וקישוט הדפוס שמעבר לשער). קרעים בדף שלאחר השער, משוקמים בהדבקת נייר, עם פגיעה בטקסט. בלאי רב וקרעים בדפים נוספים, עם פגיעה בטקסט. קונטרסים מנותקים. ללא כריכה.

ספר תהלים, עם פירוש רש"י ופירוש אמרות טהורות מאת רבי אליעזר הורוויץ אב"ד טרניגרוד, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליזנסק. זיטומיר, תרי"ז 1857. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא. שני שערים.
כרוך עם: סדר מעמדות וסדר קטורת עפ"י הרב מאפטא. זיטומיר, תרי"ז 1857. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא.
בדף האחרון מנורת למנצח, קטעי תפילות וסגולות.
הפירוש "אמרות טהורות", הוא הפירוש החסידי הראשון שנדפס על ספר תהלים (נדפס לראשונה בוורשא, שנת תקצ"ט). מאת הגאון רבי אליעזר איש הורוויץ (נפטר תקס"ו, אנצי' לחסידות, א', רנז-רנט) אב"ד טארניגראד. מגזע השל"ה, תלמיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליזנסק, ותלמיד-חבר ל"חוזה" מלובלין ולמגיד מקוזניץ. מחבר "נועם מגדים וכבוד התורה".
חותמת בדף השער השני: "שלום ב"ר נתן נטע ז"ל שו"ב דפה בארדיטשוב".
ספר תהלים: 8, 438-5 עמ'. מעמדות: 64 עמ'. 22 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי. מצב טוב. כתמים. בלאי וסימני רטיבות בדף השער ובדפים בודדים נוספים. קמטים במספר דפים. קרע קטן באחד מן הדפים, מודבק בנייר דבק, ללא חסרון. פגם קל באחד מן הדפים עם חסרון קטן בטקסט. חותמות. כריכת עור חדשה.
מהדורת תרי"ז אינה רשומה במפעל הביבליוגרפיה. ברשומה 0305437 מופיעה מהדורה אחרת של ספר תהלים מדפוס זיטומיר, תרט"ו 1855. באותה רשומה לא נרשמו הדפים ריד-ריט של מפתחות לספר "אמרות טהורות" הנמצאים בעותק שלפנינו (ראה קטלוג "קדם", מכירה 49, פריט 13).

ספר תולדות יעקב יוסף, על התורה בדרך החסידות, מאת רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. "קארעץ" (קוריץ), [תק"מ 1780]. מהדורה ראשונה. דפוס צבי הירש בן ארי' ליב [מרגליות] וחתנו שמואל בן ישכר בער סגל.
ספר "תולדות יעקב יוסף" – הספר החסידי הראשון שהובא לדפוס. מחברו הוא הגאון המקובל רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה (נפטר תשרי תקמ"ב 1781), מגדולי וזקני תלמידי ה"בעל שם טוב" (לפי מסורות חסידיות שונות נולד בשנות הת"כ ונפטר קרוב לגיל 110). תלמידו המובהק של הבעש"ט וראשון מפיצי דרך החסידות. ספר זה הוא המקור החשוב והאותנטי ביותר לתורת הבעש"ט, ובו מביא המחבר בלמעלה מ-280 מקומות דברי תורה ששמע באזניו מפי רבו הבעש"ט – לאורך הספר הודגשו בכל פעם מקומות אלה והם פותחים במילים "שמעתי ממורי".
חביבות מיוחדת נודעה לספר זה אצל גדולי החסידות שהפליגו בדבר קדושתו של הספר. המגיד ממזריטש אמר על מחברו, כי זכה לגילוי אליהו והשיג מדרגות גבוהות. רבי פנחס מקוריץ אמר על הספר כי עוד לא היו ספרים כאלה בעולם, וכי תורתו היא מן השמים. הוא היה אומר שכל הספרים החדשים אינם עפ"י האמת, לבד מספרי הרב מפולנאה שהם "תורה מגן עדן", ובכל דיבור "ושמעתי ממורי" אפשר להחיות מתים [!]. הסבא-קדישא משפולי היה מייעץ כסגולה להניח את הספר הקדוש תחת מראשותיו של חולה (לישרים תהלה).
קודם שעלה רבי מנדל מוויטבסק לארץ נפגש עם רבי פנחס מקוריץ שאמר לו "למה הדפיס הרב מפולנאה אלף ספרים וקבע מחירם זהוב לכל ספר, מוטב היה אילו הדפיס רק ספר אחד ואני הייתי משלם עבורו אלף זהוב...".
במהלך המלחמה נגד החסידות נשרפה המהדורה הראשונה בפומבי בעיר ברודי ובמקומות אחרים וזו הסיבה לנדירותה הרבה של מהדורה זו (אנציקלופדיה לחסידות ב', עמ' רעז).
רישום בעלות דהוי בדף השער: "הרב המפורסם... ר' ברוך אשר שליט"א", כפי הנראה מדובר בהאדמו"ר הקדוש רבי ברוך אשר טברסקי (נפטר תרס"ה), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי אהרן המגיד מטשרנוביל, ומצד אמו נכד רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעש"ט. חתן דודו (אחי-אביו) האדמו"ר רבי משה מקוריסטשוב. משנת תרל"ב מילא את מקום אביו באדמו"רות יחד עם אחיו רבי ישעיה משולם זישא (נפטר תרמ"א). היה אדמו"ר לאלפי חסידים. נודע כאיש קדוש, המרבה בתפילות עבור כלל ישראל. בעל בטחון בה' ופועל ישועות. היה גדול בתורה ונשא ונתן בהלכה עם בן דודו האדמו"ר רבי מרדכי דב מהורוניסטייפול.
חותמות בדף השער.
[1], רב דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. רוב הדפים במצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות. נקבי עש בדף השער ודפים בודדים נוספים. קרע משוקם בשולי דף השער ובדף האחרון וקרעים משוקמים בדף נוסף באמצע הספר. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים. נקבי כריכה קודמת בשוליים הפנימיים של הדפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 605.

ספר נועם אלימלך, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק, עם ליקוטי שושנה ו"אגרת הקודש". סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. [דפוס רבי משה שפירא]. מהדורה שלישית.
מביא מהדורה זו לבית הדפוס היה רבי ישראל אברהם אב"ד טשארני-אוסטראה, בנו של רבי זושא מאניפולי, ובן-אחיו של המחבר רבי אלימלך מליז'נסק. מעבר לשער, שלוש הסכמות חשובות מאת גדולי החסידות: הסכמת רבי יעקב שמשון משפיטובקה (המזכיר בהסכמתו את המדפיס רבי משה שפירא: "הרבני המופלג החכם השלם מה"ו משה בנן של קדושים בוצינא קדישא מה"ו פנחס"); הסכמת רבי זושא מאניפולי אבי המו"ל ואחי המחבר (הסכמה זו נדפסה לראשונה במהדורה זו, ואילו בהוצאה הראשונה של ה"נעם אלימלך" שנדפסה בלמברג, רבי זושא אינו נמנה עם המסכימים), והסכמת רבי אריה ליב אב"ד וואלטשיסק.
אחרי ההסכמות נדפסה הקדמת בן המחבר האדמו"ר רבי אלעזר וויסבלום, הכותב בתוך דבריו דברי תפילה וברכה מעניינים: "...למען כבוד שמך הגדול תעשה ותקיים נא כל הברכות אשר תמיד על פה כבוד אבי מ"ו הורגלו להיות מברך ישראל ולמסור נפשו עליהם בכל עת ולבטל מהם גזירות רעות בתפילתו הנאמנה במסירת נפשו..." [הקדמה זו הושמטה בחלק מן המהדורות הבאות. בספר "אהל שלמה" לתולדות האדמו"ר רבי שלמה מראדומסק (חלק ב', פיעטרקוב, תרצ"ה, עמ' לא), הביא כי הקדמה זו היתה חביבה במיוחד על האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק, "כמעט ככל הספר נועם אלימלך". האדמו"ר אף פנה למדפיסים וביקש שידפיסו את הספר עפ"י דפוס סלאוויטא שבו מופיעה הקדמה זו].
הספר הקדוש "נועם אלימלך" היה מראשוני ספרי החסידות, ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. דברות קודש אלה כתבם בנו הרה"ק רבי אלעזר, אשר הראם לאביו הגדול והסכים להדפיסם. בספר זה הועלו עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת. חמשה תלמידים היו לרבי אלימלך מליז'נסק, ומהם התפשטה תורת החסידות בכלל ישראל: ה"חוזה" מלובלין, המגיד מקוזניץ, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי אייזיק מקאליב ורבי מנדל מרימנוב.
מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל, עד אשר תלמידו רבי מנדל מרימנוב היה אומר שרק ביום השישי לאחר הטבילה לכבוד שבת קודש אפשר להבין קצת ברעיונותיו הנעלים והטהורים. המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספרו של רבו (אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו). המגיד מקוז'ניץ היה אומר שהרבי ר' אלימלך היה מתגלה - לאחר פטירתו - אל תלמידו רבי נפתלי מרופשיץ, כדי ללמדו את הספר נועם אלימלך (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רנ). בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר פעם, שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך כדרך שעשה הבית יוסף על הטור, שכל כך הרבה עמקות מונח בזה (אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רלה). האדמו"ר רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך" (אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג). הרב הקדוש רבי אייזיק מקאליב "כתב כמה מאות ניירות פירוש על ספר הקדוש נועם אלימלך, ושמע בת קול איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש" (אהל אלימלך, שם, אות קצד).
ספר זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח/2 -לט/1, מהדורת ברגסס, תרצ"א).
המביא לבית הדפוס של מהדורה זו, הרב הקדוש רבי ישראל אברהם אב"ד טשערני-אוסטראה (תקל"ב בערך-תקע"ד). אביו רבי זושא מהאניפולי אמר עליו שהוא נשמת חזקיהו מלך יהודה. חתנו וממלא מקומו של הרב הקדוש רבי זאב וואלף מטשערני-אוסטראה, מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש ולאחר מכן מראשי הישוב החסידי בעיה"ק טבריה. כשעלה חותנו לארץ הקודש, בשנת תקנ"ח, נבחר רבינו כממלא מקום חותנו הקדוש. אחרי פטירתו בגיל מ"ב שנה, המשיכה אלמנתו הרבנית בהנהגת החסידים, ובניהול "שולחנות" כאדמו"ר [כששבת מחותנם רבי מרדכי מטשרנוביל בעירה, הלך לסעודה שלישית שלה]. הרבנית נהרגה ברעש האדמה בטבריה בשנת תקצ"ז ומנו"כ בטבריה סמוך לאביה הרה"ק רבי וואלף מטשערני. בתו היתומה נתגדלה בבית הרב הקדוש רבי מרדכי מטשרנוביל ונישאה לבנו של הרב הקדוש רבי דוד מטולנא. מצאצאיה נסתעפו אדמו"רי בית טולנא. מלבדה הניח אחריו ארבעה בנים, שאחד מהם היה חתנו של הרב הקדוש רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא.
עותק שלם. פב, פד-קנ דף (שיבוש בספירת הדפים). 19 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, רוב הדפים במצב טוב ומספר דפים במצב בינוני. כתמים. עקבות רטיבות במספר מקומות. קרעים משוקמים בדף השער, עם פגיעות קלות במסגרת השער ובטקסט שמעבר לדף. פגעי עש, פגמים וקרעים, עם פגיעות בטקסט, במספר דפים נוספים (השער ושני הדפים האחרונים עברו שיקום מקצועי). רישומים בדיו בדף השער ובדף שאחריו. חותמת צנזורה בדף השער. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 376.